מהיר ועצבני: הובס ושואו

אני זוכר לחיוב את סרטי מהיר ועצבני הראשונים. השימוש במרוצי רחוב כבמה לסיפור אקשן, הסתננות של שוטר במסווה לכנופיית פשע והבחירה המוסרית בין חברות לחוק, הפכו את הסרטים הראשונים למקוריים ומהנים במיוחד. בהמשך הסדרה הלכה והפכה להיות יותר ויותר מופרכת ואיפה שהוא שם איבדתי עניין.

הסרט המדובר הוא למעשה ספינאוף של סדרת הסרטים. על פי השמועות, מה שהוביל לסרט הזה הוא מריבה בין וין דיזל לדווין ג'ונסון שהובילה את האולפנים להפריד ביניהם (מתוך תקווה להרוויח כפול עלינו).

הכרתי מעט את הדמויות של הובס ושואו, אבל הסיבה שגרמה לי ללכת לראות את הסרט היא הטריילר של הסרט שראיתי בקולנוע (אני לא צופה בטריילרים בשום מקום חוץ מהקולנוע). הכימיה בין דווין ג'ונסון לג'ייסון סטאטם, האקשן המהיר והמוגזם והרבה מאוד הומור שהיו בטריילר, שכנעו אותי כן ללכת לראות את סרט האקשן המצופה ביותר של הקיץ.

תקציר העלילה

ארגון טרור אנרכיסטי ועשיר במיוחד, ששואף להרוג את כל האוכלוסייה החלשה של העולם ולשפר את הגזע האנושי, מעוניין לשחרר וירוס קטלני. שכיר החרב הבכיר של הארגון הוא בריקסטון בגילומו של אידריס אלבה. סוכנת הביון הבריטי, האטי (ונסה קירבי), מצליחה לגנוב את הווירוס מתחת לאף של בריקסטון ונמצאת כעת במנוסה. הובס ושואו מגויסים במקביל על מנת לאתר את האטי ולמנוע מבריקסטון להשתמש בווירוס.

בהחלט הופתעתי כבר בטריילר לראות את השימוש באלמנטים של מדע בדיוני בסרט. בריקסטון הוא למעשה חייל משופר שמשלב אדם ומכונה. לפחות ממה שאני ראיתי בסרטי מהיר ועצבני, זה משהו דיי חריג לעולם הזה.

בריקסטון, שכיר החרב המשודרג, בגילומו של אידריס אלבה.

הבמאי של הסרט הוא דיוויד לינץ' שביים את דדפול 2. אני דווקא לא אהבתי את דדפול השני, למרות הביקורות המפרגנות, בעיניי הוא היה מאוד מוגזם ומוקצן והרבה פחות טוב מהראשון.

ישנם לא מעט קווי דמיון בין דדפול להובס ושואו. גם הובס ושואו לא מרגיש כאילו הוא לוקח את עצמו ברצינות לרגע, וזה גורם לו לעבוד למרות העלילה המגוחכת משהו., הקרבות המהוקצעים והקצב הגבוהה. ניראה שכל אלו הם המרכיבים החדשים של סרטי האקשן שוברי הקופות הקיציים.

אז אתחיל את דעתי על הסרט בכך שאומר שהוא נותן בדיוק את מה שהוא מבטיח לתת בטריילר שלו, ולטעמי זה בהחלט דבר טוב.

הכימיה בין הובס (דווין) לשואו (ג'ייסון) היא פשוט נפלאה, הקוטביות של הדמויות שלהן באה לידי ביטוי כבר בקטע הגיוס. אנחנו זוכים למסך מפוצל שמראה לנו את סגנון החיים הכול כך שונה של שניהם. הובס הוא בריון אמריקאי מגודל ומפוצץ בשרירים ושואו הוא שכיר חרב בריטי מלא בסטייל ו-finesse. הקו המשותף ביניהם זה האגו שלהם והבוז לסגנון של האחר.

שואו - מלא בסטייל בריטי ובעצמו.

ההתנצחות ביניהם נמשכת לכל אורך הסרט וכוללת המון הומור וקרבות מילוליים מצחיקים מאוד בסגנון של "למי יש גדול יותר". אם לא די בכך אז ריאן ריינולדס (הלא הוא דדפול בכבודו ובעצמו) עושה תפקיד מבריק של סוכן ה-CIA שמגייס את הובס למשימה, הדיאלוגים שלו עם הובס לגמרי מרגישים כאילו הם לקוחים מדדפול בעצמם וגם הם נורא הצחיקו אותי.

עוד דבר שתורם להומור בסרט זה הרפרנסים לסרטים\סדרות אחרים. יש כמה התייחסויות משעשעות ל"משחקי הכס" וגם לסרטים נוספים.

אז ההומור בהחלט עובד, מה לגבי האקשן? הקצב של הסרט מאוד גבוה, הוא לא נח לרגע וכולל המון סצנות אקשן. האקשן דיי מגוון, יש מרדפי מכוניות מרשימים, קרבות יריות ופיצוצים אבל בעיקר רוב האקשן מורכב מקרבות של מכות. הכוריאוגרפיה של הקרבות מעולה לכל אורך הסרט, קטעי הקרבות מהירים וגם בהם משולב לא מעט הומור. בניגוד לדדפול (השני בעיקר) קטעי הקרבות כאן לא מגיעים לאלימות מוגזמת וגרוטסקית ונשמרים בגבולות הכיפיות.

בחלק האחרון של הסרט יש מחווה גדולה למורשת של דווין ג'ונסון, כשהדמויות מגיעות לסמואה (דווין ג'ונסון הוא ממוצא סמואי). אנחנו נחשפים למורשת הקרב הסמואית וגם מעט לשפה. בקטע הקרב האחרון יש גם לא מעט רמיזות לקריירת ההיאבקות של דווין, ושל מתאבק נוסף, ג'ו אנוי, שגם מופיע בסרט. שניהם מבצעים תרגילים שבאים מעולם ההיאבקות והם מרגישים טיפשיים ומאוד משעשעים על רקע הקרב המתחולל (לא לשאול אותי מאיפה הידע הזה).

הצלע הנשית של הסיפור, האטי, משתלבת נפלא בין שני חמומי המוח הראשיים, ודמותה לא מפגרת בהרבה אחריהם באיכות הקרבות שלה וגם בהומור. מאוד אהבתי את הדמות שלה ויחסיה עם הובס ושואו הוסיפו המון פלפל לעלילה.

רמת המשחק היא בהחלט מעולה לז'אנר כזה של סרט, הקאסט לגמרי מחזיק את הסיפור והסגנון. אידריס אלבה הרגיש לי מעט מאופק ועצור בדמותו של בריקסטון, אבל גם הוא מציג משחק בהחלט מצוין.

סיכום

הובס ושואו הוא סרט אקשן קיצי מפוצץ בטסטוסטרון, אבל כזה שלא לוקח את עצמו ברצינות לרגע. הסרט מצליח להצחיק לא מעט והוא כיפי, קליל ומהנה מאוד לצפייה, ובעיקר הוא מספק בדיוק את מה שהיה מצופה ממנו.

הציון שלי: 7.5/10