ממסכי ה-SD של פעם ועד ל- 8K.

בעקבות החשיפה של מסכי ה-8k החדשים של סמסונג. לא יכלתי שלא להעלות מאמר שיסביר לכם איפה היינו ולמה נחשפנו עכשיו

כך זה התחיל

כולנו זוכרים את שידורי SD שהוצגו בפורמט 4:3 דרך רשות השידור בשחור לבן ע"ג מסך הטלוויזיה זניט הפופולארי לזמנו, שלאותה תקופה של שנות השבעים ותחילת השמונים נראה כפסגת הטכנולוגיה. אך כמו בכל טכנולוגיה שמגיעה אנחנו זקוקים לשידורי תוכן לצפייה כדי ליהנות מהמוצר שרכשנו, אז נכון שקיבלנו תוכן די חלש ומטושטש דרך האנטנה שהתקנו על הגג עם כבל RF, אך באותה תקופה היינו על גג  העולם. ניצנים ראשונים של מסכי הטלוויזיה הצבעונית מבית סוני, פילפס, טושיבה מץ, גורנדינג ועוד החלו לכבוש את העולם, אך תוכן יאה בישראל לא היה בנמצא, מה שכן הצלחנו לקבל מהצד שידורים פיראטים של כל מיני גורמים שהבינו את הצימאון לתכנים מעניינים יותר. לאותם תכנים פיראטים התווספו במהרה חברות חוקיות בישראל שהחלו לשדר ערוצי תוכן באיכות די ירודה על מסכי סוני פילפס טושיבה מתקדמים יותר, את האמת שבמבט לאחור זה נראה בלתי ניתן לצפייה כיום.

 

באותם זמנים חברות העל ביפן החלו לחשוב על זמינות תוכן, וכיצד ניתן לצופה תוכן אישי. זה קרה כבר בסוף שנות השבעים. שניים ממותגי העל ביפן SONY ו-JVC תכננו לצאת עם מכשיר הנקרא VCR וידיאו מקליט. כאשר כל אחת מהן הציגה פורמט משלה. חברת סוני יצאה עם מכשיר וידיאו עם קלטת הנקראת BETAMAX עם רוחב סליל גדול יותר שאמור היה להציג תוכן באיכות טובה יותר מאשר חברת JVC שהציגה את קלטת ה-VHS עם רוחב סליל קטן יותר שהכיל תוכן באיכות נמוכה יותר, שתי החברות נלחמו על פלח שוק גדול יותר אך ידה של JVC הייתה על העליונה וזאת מכוון שעלות הנגן וקלטות הוידיאו שהציעו היו בעלות זולה יותר. מכשיר הוידיאו המפורסם שרד שנים ארוכות והציג תוכן באיכות ירודה, מכוון שלא הייתה לשום חברה טכנולוגיה איכותית בעלת יכולת הקלטה דיגיטלית, במהלך השנים הציגו חברות סוני פיליפס וטושיבה מסכים מתקדמים יותר ואיכותיים יותר, אך עדין היינו תקועים בפורמט SD, ברזולוציה מוגבלת הנע בין 480-576 קווים, מאידך חברות MCA ופיליפס החלו בפיתוח נגן הלייזר דיסק שכלל תוכן אנלוגי ע"ג צלחת ענק ללא יכולת הקלטה, פורמט הלייזר אומנם צבר תאוצה בשנות השמונים ובתחילת שנות התשעים בישראל אך עקב עלותו היקרה הוא אינו צלח, וחברות העל ביפן החלו לחשוב על חלופה איכותית נוחה וזולה יותר לייצור שתציג איכות תוכן מרשימה יותר בעלות זולה יותר.
אמצע שנות תשעים הוצג לראשונה נגן הדיוידי המפורסם ע"י חברות טושיבה וסוני, אומנם הם הצליחו ליצור נגן המציג תוכן דיגיטלי -576I קווים על דיסק בנפח 4.7GB בקוטר הזהה ל CD עם יכולות מרשימות, הצגת תרגום, ותפריטים, אך עדיין היא לא הביא למהפכה רצינית באיכות התמונה, אך למרות איכות הוידיאו הנמוכה המציג נגן הדיוידי הוא שורד עד ימינו.

המהפכה הגדולה! שידורי HD על מסך רחב

לקראת סוף שנות התשעים מציגה חברת סוני מסך בטכנולוגיית טריניטרון בפורמט 16:9 בטכנולוגיית HD בגדלים של 32. ו-28 אינצ', שראיתי את אותם מסכים לראשונה הם נראו דיי מוזרים וגם חסרי תועלת במיוחד בשידורי הSD- שהוצגו ע"ג בפורמט 4:3 , מסך 32 אינצ' נראה כבדיחה באותם זמנים לעומת מסך בגודל 34 אינצ'. אך דיי מהר הבנתי שאנחנו בדרך לשינוי מהותי באיכות הפורמט, המסכים, והתכנים. בתחילת שנות האלפיים שוק האלקטרוניקה הבידורית החל להציג מצלמות HD בפורמט 16-9 ברזולוציה של 720 פיקסל, וזה היה רק עניין של זמן להצגת מסכי ה-HD הראשונים.

באמצע שנות האלפיים הגיח פורמט HD Ready ועימו גם המסכים הדקים בטכנולוגית הפלזמה וה-LCD  ברזולוציה של 720-1280, בסריקה פרוגרסיבית, בקצב רענון מסך של 24, 25, 30, 50 או 60 פריימים לשנייה בהתאם לשיטת השידור, הפורמט הזה הביא למעשה את המהפכה הענקית בתחום השידור, ועימו הגיחו שני פורמטים חדשים שהתחרו זה בזה, הראשון, התאגדו החברות מבית טושיבה, נק, אינטל, ומיקרוסופט תחת השם DVD FUROM שהציגו את פורמט ה-HD DVD שהציג כותרים בנפח בין-15-30GB ברזולוציה גבוהה שבסופו של דבר כשל, ומצידו השני הציגה חברת סוני את פורמט הבלוריי המפורסם בנפחים של בין 25-50GB שמלווה אותנו עד ימנו גם בתכני 4K בנפחים גדולים יותר, ההצלחה המסחררת מצד יוצרי התוכנים וחברות המסכים הולידה למעשה את מסכי  האיכות בפורמט 1080p שהציגו תמונה ברורה וחדה כתער, שהובילה את התעשייה לייצר מצלמות, ומקרנים, המתאימים לפורמט החדש, יחד עם זאת החלו חברת הלוויין yes ו-hot להציג תכנים המתאימים לפורמט וכך קיבל הצרכן הבסיסי בישראל את איכות התוכן הטובה ביותר מאז הקמת הטלוויזיה, אך עם האיכות הגיחו גם בעיות, הופעת שידורי HD גרמה לבעיות למופיעים בטלוויזיה שכן ההפרדה הגבוהה של התמונה נתנה לצופים אפשרות להבחין בפרטים קטנים שעד כה לא נחשפו בריהוט, בתפאורה, וגם קמטים קטנים ופגמים בעור נראו בבירור, בעקבות זה חלו שינויים במקצוע האיפור ונדרשה התמחות באיפור HD.

פורמט UHD 4K

ההצלחה של יצרניות המסכים בבניית מסכי 1080 איכותיים הכניסה את התעשייה להציג יותר תכנים בפורמט, דרך שידורי לווין כבלים, וגם דרך הסטרימינג, כמות התכנים האדירה הזאת הגדילה את התיאבון והביקוש אצל צרכנים רבים, הרי קיבלנו מסך דק וגם גדול המציג איכות תוכן שטרם נראתה, אך הכל יחסי, מסכי ה-32 וה-42 אנצ' שהיו המסך המרכזי בסלון הוחלפו במהרה למסכי ה-50-55 ולאחר מכן הגיעו מסכי 60-75 וגם מסכי הפלזמה של פנאסוניק בגדלים של 85-100 אינצ' בטכנולוגית ה-1080 בעלי 2 מליון פיקסלים בלבד. הדרישה למסכים גדולים יצרה בעיה אצל היצרנים הם הבינו במהרה שמסכים גדולים ברזולוציה 1080-1920 יוצרים בעיה הנקראת פיקסליזציה במסך וירידה משמעותית באיכות התוכן. לכן כדי להתגבר על הבעיה ולקבל תמונה איכותית יותר על מסך גדול הגיח פורמט ה-4K UHD שהציג פי ארבע פיקסלים על המסך, משמע שמסכים ברזולוציה של 1080-1920 הציגו 2 מליון פיקסלים וקצת, מסכי ה-4K בעלי רזולוציה של 2160-3840 מציגים למעלה משמונה מליון פיקסלים מהפכה אמיתית, דרישת הצרכנים למסכים גדולים יותר חלחלה היטב אצל יצרניות המסכים וכבר בשנת 2014 הציגו חברות סוני וסמסונג את מסכי ה-4K UHD החדשים בגדלים 65-75-78 אינצ' התומכים בפאנל 10BIT שחלקם גם היו מקוערים.

החשיפה הזאת למסכים גדולים בעלי יכולת הפרדה טובה יותר משמעותית מהפורמט היוצא ה-1080 הזניקה את חברת סוני יחד עם האולפנים ותעשיית הקולנוע לעבור לפורמט המיועד שהצליח להביא לשינוי דרמתי באיכות התמונה, נכון אהבנו מאוד את תכני ה-1080, אך פורמט ה-4k נראה טוב יותר משמעותית בכל אספקט, יותר צבע, עומק, ועוצמת הארה, ההצלחה האדירה הזאת מצד יצרניות התוכן וחברות המסכים העלו את פורמט הבלוריי המפורסם להיות מעודכן יותר הוא הביא עימו נגנים חדשים משלל החברות המתאימים לפורמט ועימם כותרים בעלי נפחים הנעים עצומים של 100-200GB שלא היו נגישים לכלל הצרכנים, הביקוש לפורמט UHD 4K הוביל את התעשייה לייצר מקרנים, מצלמות, וסמארטפונים התומכים בפורמט ה-UHD 4K, אך מה לגבי תוכן זמין ונגיש, חברת נטפליקס הבינה במהרה את דרישת שוק הצרכנים שעיקר התוכן הנצרך יהיה דרך האינטרנט וכיום מציעה החברה למאות מיליוני לקוחותיה בעולם מגוון עשיר של תכנים בפורמט 4K, אך יחד עם זאת פורמט ה-4K המשיך להתעדכן ולהשתפר באיכות התמונה, מסכי ה-4K UHD הראשונים היו בעלי טכנולוגיית 4K סטנדרטית עם עוצמת הארה די נמוכה שבמהלך השנים המשיך להשתפר והציג נתונים משופרים יותר הכוללים תקנים חדשים ה-HDR ואחריו HDR10 ו-HDR10+, לצד אילו הציגה חברת דולבי פורמט חדיש יותר הנקרא DOLBY VISION שעל פניו אמור להציג איכות תוכן טובה יותר למסכים בעלי עוצמת הארה חזקה יותר משמעותית. כיום פורמט ה-UHD 4K הגיע לבשלות עם מספר עצום של תכנים שאותם ניתן לצרוך דרך ספקי הרשת, חברות הכבלים, תוכן אישי, וגם דרך המדיה פיזית שהיא למעשה האיכותית ביותר.

שנת 2018-2019 המהפכה החדשה - פורמט 8K

נכון שאנחנו נמצאים כיום במסע של רכישת מסכים חדשים והציוד הנלווה להם בפורמט ה-4K וכל זאת כדי ליהנות מאיכות תמונה ברמה משובחת ככל הניתן. אך מעבר לפינה צצה לה טכנולוגיה חדשה הנקראת 8K, שכבר הוצגה לראשונה בשנת 2016 ע"י חברת LG עם מסך ה-98 אינצ' הראשון בפורמט 8K, ב-2017 הציגה סמסונג את מסך ה-8K הראשון בגודל 98 אינצ', מאידך חשפה חברת סוני את מסך ה-8K הראשון בגדל 85-98 אינצ' הכלל 10.000 אזורי תאורה אחוריים עם עוצמת הארה אדירה המגיעה ל-4000 ניט, נכון שזה נשמע מיותר אך מה עומד מאחורי הרעיון, מדובר במסכים בעל רזולוציה של 7680-4320 משמע פי ארבע מפורמט ה-4K משמע 33.177.600 פיקסלים אשר מצליחים להציג תוכן מפורט יותר ואיכותי יותר גם בשידורי HD ובשידורים דרך הלווין, הרי לזה אנחנו מייחלים לקבל את איכות התמונה הטובה ביותר.

השבוע השיקה והציגה חברת ״סם ליין״ נציגת סמסונג בישראל את ליין המסכים החדש שברשותה, ועימם שלושה מסכים בטכנולוגית 8K, 65, 75, ו-82 אינצ', נכון לזמננו, את התכנים הללו נוכל לצרוך דרך סרטי הוליווד, אולימפיאדת טוקיו ב-2020, ותוכן שאנחנו ניצור.

שורה תחתונה

אז התקדמנו ממש. איכות המסכים של היום פשוט מפילה לסתות. היכולת לשקף מציאות, כאילו אנו מביטים דרך החלון בנוף או שלפנינו בני אדם של ממש זה משהו שאי אפשר להישאר אדישים כלפיו. ואל תדאגו, בעוד כמה שנים נעשה כתבה דומה, עם מספר מהפכות דומה כשהרזולוציה העדכנית ביותר תהפוך להיות הסטנדרט בבית של סבתא. אך לאיכות הזו שהגעו אליה היום, אני יכול להתרגל בקלות. אבל בכל זאת, ולמרות זאת, אני ממתין בקוצר רוח לבשורה הבאה. נראה כי היא כבר בפתח ונראה שהשמיים הם הגבול.