חנויות
פיוז ארמה אודיו אודיו אקסטרים Sonic Bliss אמנון סאונד סטריאו פרו Soundquest קודו אודיו Stereoscope סטריאוסקופ למטייל אניגמה קולנוע ביתי גופי תאורה

אהבה מוות & רובוטים (עונה 1) | סרטים ומוזיקה | ביקורות | ראשי

אהבה מוות & רובוטים (עונה 1)

גודל אות: Decrease font Enlarge font
אהבה מוות & רובוטים (עונה 1) אהבה מוות & רובוטים (עונה 1)

אהבה מוות & רובוטים היא סדרת אנתולוגיית אנימציה המופקת על ידי דיוויד פינצ'ר (בין היתר) עבור נטפליקס.

מדובר באוסף של 18 פרקים קצרים בין 10 ל-17 דקות כל אחד. כל פרק עומד בפני עצמו (זו המשמעות של אנתולוגיה) ומציג סיפור קצר כלשהו וסגנון אנימציה שונה. הז'אנרים הם מדע בדיוני, אימה ופרודיה. ההשראה של הפרויקט הזה היא סרט מצויר למבוגרים שנקרא Heavy Metal (סרט קנדי מ-1981).


אהבה מוות & רובוטים (עונה 1)

 מכיוון שבמודבר בסדרה שונה מאוד מהרגיל, גם הסקירה שלי תהיי שונה. תחילה אתייחס לשני המאפיינים הבולטים של הסדרה ואילו מחשבות הם עוררו בי ואחר כך אתייחס בקצרה לכל פרק.


אהבה מוות & רובוטים (עונה 1)

שני המאפיינים הפשוטים לכאורה של הסדרה, הם העובדה שהיא מצוירת (או יותר נכון CGI כמובן) וזה שהפרקים נורא קצרים. דווקא שני המאפיינים האלו עוררו בי הרבה מחשבות.

האנימציה ברוב פרקי הסדרה היא לא פחות ממרהיבה, הצפייה בסדרה הזו ב-4K עם Dolby Vision היא חוויה משמיטת לסתות, לא פחות. סגנונות האנימציה שונים מאוד, חלק מהפרקים בחרו לתת כבוד לסגנונות אנימציה ישנים יותר או קלאסיים, וגם הם נראים מאוד מרשימים. אבל מבחנתי גולת הכותרת היא הפרקים שהלכו על אנימציה על גבול הריאליזם (למשל "מעבר לקרע אקילה", "משני צורה", "יד לעזרה" ועוד), הפרקים הללו נראים לא פחות טוב ואולי אפילו טוב יותר מסרטי המדע הבדיוני היפים ביותר מהשנים האחרונות. לשם השוואה במקביל אני צופה בעונה השנייה של מסע בין כוכבים: דיסקברי, סדרה שנראית מעולה, אבל לטעמי חלק מהפרקים כאן נראים טוב בהרבה.

אהבה מוות & רובוטים (עונה 1)מתוך "משני צורה" אחד הפרקים האהובים עלי

אשתי לא צפתה בסדרה איתי, אבל כשהיא חלפה ליד כמה פעמים היא דיי נדהמה מזה שזה מצויר (או שהמילה "ממוחשב" יותר מתאימה?), היא אמרה שאחד הדברים שמסגירים היא התנועה של הדמויות שלא נראית מספיק טבעית. אני מסכים איתה, אבל זה כבר בהחלט נשמע פתיר. כל זה מוביל אותי למחשבה על כך שאולי בקרוב לא ממש נצטרך שחקנים על מנת לייצר סרטים?

אם החשש שהרובוטים ישתלטו על כל העבודות הקלות לביצוע, ועובדי מפעלים למיניהם יעבדו את פרנסתם, האם גם מקצוע המשחק נמצא בסכנה?

היתרונות בשימוש ב-CGI, מאוד מפתים, ניתן לסרוק שחקנים ולהשאיר אותם צעירים לנצח למשל. בקיצור זו נקודת מעניינת למחשבה.

אהבה מוות & רובוטים (עונה 1)מתוך הפרק: "יד לעזרה".


המאפיין השני של הפרקים הוא האורך המאוד קצר שלהם, וגם זה עורר בי כמה מחשבות מעניינות. הרבה מהפרקים מצליחים לספר סיפור שבקלות ניתן לראות איך הוליווד הופכים אותו לסרט באורך מלא של שעתיים לפחות, מבלי למעשה להכניס בו יותר מידי מעבר למה שמסופר בפרק הקצרצר של הסדרה. כשאני מסתכל על סרטי מדע בדיוני ופנטזיה מהשנים האחרונות, בכמה מהם פיתוח הדמויות היה חלש מאוד, והסיפור כולו היה סביב קרב כלשהו.

במספר פרקים כאן, הרגשתי שאני מקבל סיפור מדע בדיוני מלא, ברור שהדמויות לא יכולות להיות מפותחות בזמן קצר כל כך, אבל בזכות כמה מעשים או אמרות שלהם, ניתן ללמוד על האופי שלהן ומה שהן מייצגות גם מבלי שמספרים לנו סיפורי רקע ארוכים.

נראה כיום שכל סרט שרוצה להיראות כרציני פשוט חייב להיות לפחות באורך שעתיים (בניגוד לאורך של 90 דקות שהורגלנו אליו בשנות ה-90), הסדרה הזו בהחלט גרמה לי לחשוב על כמה שהסרטים היום מנופחים ומושכים זמן מבלי שבאמת יש לכך הצדקה כלשהי.

אהבה מוות & רובוטים (עונה 1)ויש גם סגנון מצויר כמו של פעם, מתוך הפרק: שואב הנשמות.

תקציר הפרקים

פרק 1: היתרון של סוני – בעולם עתידני סוני משתתפת בקרבות בין מפלצות שנשלטות על ידי מפעילים אנושיים. אנימציה מרשימה, ועולם שהזכיר לי את אליטה מעט. פחות אהבתי שימוש במנטרה מסוימת על הסיבה לכוח של סוני.

פרק 2: שלושה רובוטים – סאטירה מאוד משעשעת על שלושה רובוטים עם מודעות עצמית שמטיילים בעיר חרבה של האנושות כמו בטיול אטרקציות. זה הפרק עם הדיאלוגים המשעשעים ביותר. מבין הפרקים בז'אנר הסאטירה זהו בקלות הפרק שהכי אהבתי.

פרק 3: העדה – אישה רואה רצח מחלון ביתה ואז נמלטת מהרוצח לאחר שהוא מבחין בה. זהו אחד הפרקים שפחות אהבתי. האנימציה מבלבלת משהו, וסיפור לא מספיק מעניין לטעמי. למרות זאת אפילו כאן אני בקלות רואה את הוליווד עושה מזה סרט באורך מלא.

פרק 4: חליפות – קהילה של בעלי חוות מגנה על החוות שלה מפני פלישה של גזע חייזרי בעזרת מכונות מלחמה רובוטיות, שמופעלות על ידי אדם שיושב בתוכן (הזכיר לי את המכונה באווטאר). האנימציה כאן לא הולכת לכיוון הריאליסטי אבל ממש אהבתי אותה.

פרק 5: שואב הנשמות – קבוצת ארכיאולוגים מעירה בטעות שד מרושע. סגנון אנימציה הזכיר לי מצוירים משנות ה-80-90, פחות אהבתי את הסיפור כאן.

פרק 6: כשהיוגורט השתלט – עוד פרק סאטירה בו יוגורט מודע לעצמו הופך לשליט ארה"ב, אנימציה ילדותית וסיפור שלא הצחיק אותי, פרק מיותר לטעמי.

פרק 7: מעבר לקרע אקילה – ספינת חלל טועה בניווט ומגיעה לכוכב שהדברים בו נראים קצת מושלמים מידי. אחד הפרקים שנראים הכי טוב, ממש מרהיב. הסיפור הוא טייק על סרטי אימה בחלל. מכיל קצת החפצת נשים לטעמי.


אהבה מוות & רובוטים (עונה 1)

מתוך הפרק: מעבר לקרע אקילה.

פרק 8: ציד מוצלח – בנו של צייד רוחות בסין בתקופה שלפני השתלטות הזרים, חס על חיי רוח של משנה צורה. כשהוא גדל דרכיהם נפגשות שוב. אנימציה שמושפעת מהסגנון האסייתי והחלק השני שוב מאוד הזכיר לי את העולם של אליטה.

פרק 9: המזבלה – סוכן של חברת נדלן מגיע למזבלה בה מתגורר זקן על מנת לפנות אותו. פרק מסגנון קומדיית אימה, עשוי בצורה סבירה.

פרק 10: משני צורה – אחד הפרקים האהובים עלי. צבא ארה"ב נלחם בטאליבן באפגניסטן בעולם שיש בו אנשי זאב. בפרק של 16 דקות לגמרי הרגשתי שאפיינו לי עולם שם ולגיבורים היה יותר אופי מהרבה סרטי מדע בדיוני שהיו לאחרונה. האנימציה מרהיבה והאקשן אכזרי וטוב.

פרק 11: יד לעזרה – טייק על הסרט "כוח המשיכה" (Gravity), משימת חלל משתבשת ואסטרונאוטית צפה בחלל וצריכה למצוא דרך לצאת מזה. גם בפרק הזה האנימציה היא מרהיבה וסצנות החלל יכולות להיות הדגמה מעולה ליכולת ה-OLED.

פרק 12: ליל דגים – מכונית של שני אנשי מכירות נתקעת במדבר, בלילה הם עוברים חוויה ייחודית. אנימציה בסגנון שהזכיר לי קומיקסים של פעם, אבל הסיפור כאן לא תפס אותי כלל.

אהבה מוות & רובוטים (עונה 1)

מתוך הפרק: ליל דגים.

פרק 13: מספר המזל 13 – טייסת טירונית נאלצת לטוס בספינה חסרת מזל ששני הצוותים הקודמים שהטיסו אותה נהרגו. סיפור מלחמתי עם חייזרים שעשוי טוב, דמות ראשית נהדרת ואנימציה מדהימה וראליסטית מאוד. הפנים של הדמות הראשית עשויים מעולה כאן לטעמי.

פרק 14: כחול זימה – אחד הציירים\אומנים המפורסמים בעולם מזמין כתבת לסקור את סיפור חייו. סגנון האנימציה כאן הרבה פחות מדבר אלי, ילדותי משהו עם אנשים שלא נראים מציאותיים. הסיפור עם פואנטה חלשה לטעמי. אני בטוח שאפשר לנתח את זה בתור סיפור מדהים על האנושות אבל בשבילי זה לא עבד.

פרק 15: שטח מת – קבוצת סייבורגים מבצעת שוד בכביש מהיר בסגנון מהיר ועצבני. אנימציה בסגנון ציורי, שפחות אהבתי וגם הסיפור במקרה הזה לא ממש תפס אותי.

פרק 16: עידן הקרח – זוג עובר לדירה חדשה ומגלה ציוויליזציה שלמה בתוך מקפיא ישן בדירה. זהו הפרק היחיד בסדרה שהוא לייב אקשן. הזוג מגולם על ידי טופר גרייס (אריק משנות ה-70, שחקן דיי מרגיז לטעמי) ומרי אליזבת' וינסטייד. לא התחברתי בכלל לפרק הזה, סיפור הזוי שלא הבנתי מה המטרה שלו.

אהבה מוות & רובוטים (עונה 1)

מתוך הפרק: עידן הקרח. פרק הלייב אקשן היחיד.

פרק 17: היסטוריה חלופית – פרק סאטירה על תוכנה שמציגה מעיין סימולציה למה יכול היה לקרות בעולם אם אירוע כלשהו היה מתרחש אחרת. הדוגמה שהם בחרו היא דרכים שונות שבהן היטלר היה מת לפני שהוא עלה לשלטון וכיצד הן היו משפיעות על ההיסטוריה האנושית. אני לא מתחבר כלל להומור בנושא השואה מדובר בפרק טיפשי ומיותר לחלוטין, והאנימציה ילדותית וטיפשית מאוד כמו הרעיון.

פרק 18: המלחמה הסודית – ביערות של סיביר קבוצת חיילים רוסים נתקלים במפלצות שהובאו על ידי טקס מרושע סודי. גם בפרק הזה האנימציה מרהיבה וחלקים רבים נראים כמו ממשחק מחשב ממש יפה. סיפור טוב ודמות ראשית בהחלט טובה וגם יש שם חייל שהשם משפחה שלו הוא קמינסקי, אז מה יכול להיות רע?

אהבה מוות & רובוטים (עונה 1)

מתוך הפרק: "המלחמה הסודית"

לא פשוט לתת ציון לסדרה כזו, הסיפורים מאוד מגוונים גם באיך שהם נראים וגם בז'אנר והעלילה שלהם. יש פרקים שמאוד אהבתי ופרקים אחרים הרבה פחות. היתרון בפרקים קצרים הוא שאם הפרק לא טוב, לפחות הוא נגמר מהר.
בסך הכל מאוד נהניתי לצפות בסדרה, הוויזואליות שלה מרתקת עם לא מעט רגעי "ואו". אחת הסיבות לגיוון היא גיוון הבמאים, אומנם נראה שחלקם ניצלו את ההזדמנות להגשים פנטזיות מיניות שלהם, אבל רוב הבמאים עשו עבודה טובה בלהעביר סיפור שלם בדקות בודדות ועל כך בהחלט מגיע להם קרדיט.
זו בהחלט סדרה מקורית ובולטת בנוף הסדרות של נטפליקס ואני כן ממליץ לתת לסדרה הזו הזדמנות, לפחות לחלק מהפרקים.

אהבה מוות & רובוטים (עונה 1)

מתוך הפרק: שלושה רובוטים.

שורה תחתונה: למרות לא מעט פרקים שפחות אהבתי, על התוצאה הוויזואלית המרהיבה והיכולת המרשימה לספר סיפורים בפרק זמן קצר כל כך הציון שלי לסדרה הוא: 8/10.

  • email שלח לחבר

Share DTOWN Article

דיון בפורום על המאמר (5 תגובות פורסמו):

avatar
יעקב ח 1970-01-01 02:00:00
תודה אנטון על הסקירה. נוריד ונראה.
avatar
carmi 1970-01-01 02:00:00
לא יודע, יש לי בעיה עם סדרות שכל פרק הוא של במאי אחר שהוא ברמה אחרת. להגיד שהפרקים קצרים ואז אם יש פרק של מוצלח עבורי, אז לפחות זה נגמר מהר, זה לא מספק אותי. לא הצלחתי לסיים את הפרק הראשון לא משך אותי להמשיך. דרך אגב אתמול יצא לי לראות סרט חביב של נטפליקס הדייט המושלם, סרט חביב שהצלחתי לראות עד סופו :) הומור קליל וכך גם הסרט הוא לא מנסה להיות יותר מסרט חביב, צפוי (אפילו מידי) וקליל (אפילו מידי), בקיצור בלי ספוילרים, רק לספר לכם שבטוח יש לכם דברים יותר טובים לעשות בשעב וחצי. לא שהסרט רע, אבל הוא רק חביב.
avatar
Anton 1970-01-01 02:00:00
נטפליקס עדיין מתקשה בתחום הסרטים, רובם סבירים במקרה הטוב. הבלדה על באסטר סקראבס הוא היוצא דופן, סרט נפלא בעניי. חוץ ממנו, עדיין לא ראיתי סרט בהפקתם שהיה באמת טוב. הרודפים למשל הוא לא רע בכלל, אבל עדיין לא זה.
avatar
Anton 1970-01-01 02:00:00
לא יודע, יש לי בעיה עם סדרות שכל פרק הוא של במאי אחר שהוא ברמה אחרת. להגיד שהפרקים קצרים ואז אם יש פרק של מוצלח עבורי, אז לפחות זה נגמר מהר, זה לא מספק אותי. לא הצלחתי לסיים את הפרק הראשון לא משך אותי להמשיך. דרך אגב אתמול יצא לי לראות סרט חביב של נטפליקס הדייט המושלם, סרט חביב שהצלחתי לראות עד סופו :) הומור קליל וכך גם הסרט הוא לא מנסה להיות יותר מסרט חביב, צפוי (אפילו מידי) וקליל (אפילו מידי), בקיצור בלי ספוילרים, רק לספר לכם שבטוח יש לכם דברים יותר טובים לעשות בשעב וחצי. לא שהסרט רע, אבל הוא רק חביב. אם אתה לא ממש מתנגד לזה שזה מצוייר, אני כן מציע לך לנסות עוד כמה פרקים, תראה בסקירה אלו פרקים מומלצים, איכות התמונה בחלקם היא משהו מטורף לגמרי, וגם העלילות בחלקם טובה מאוד.
avatar
genvirt 1970-01-01 02:00:00
תודה על הסקירה, הורדתי מזמן אך רק עכשיו התחלתי לצפות:) אחלה דבר לטעמי, לא הכול מושלם, אך ביצוע ברמה מאוד גבוהה. ועוד ניואנס - לא לקרב ילדים לזה.... :)
כל הזכויות שמורות לאתר dtown.co.il


הרשם לעדכוני האתר
Email: