ביקורת סדרה: טיטאנים – עונה 1

אנטון קמינסקי
29-03-2019 14:20

טיטאנים היא סדרת גיבורי על מבית DC שמתרחשת בעולם של באטמן וסופרמן וזמינה כעת לצפייה בנטפליקס. האם כתבינו אנטון קמינסקי ממליץ?

הטריילר המאוד קולנועי ומרשים של הסדרה לגמרי תפס אותי והחלטתי לצפות בה. צפיתי לסדרת אקשן גיבורי על קלילה וכיפית, האם הצפייה שלי התממשה?

ביקורת סדרה: טיטאנים – עונה 1

תקציר העלילה

טיטאנים מספרת את סיפורים של 4 גיבורי על עיקריים ובנוסף מספר גיבורי על המופעים כדמויות משנה.
הדמות הראשית בסדרה, וזו שמניעה את רוב העלילה היא רייצ'ל רות', נערה צעירה, שכח חזק ומרושע חיי בתוכה. רייצ'ל חיה את רוב חיה בפחד מאותה ישות ששוכנת בתוכה. לאחר שאמה נרצחת, רייצ'ל בורחת ומחפשת את הבחור שהיא חולמת עליו בלילות. אותו בחור הוא דיק גרייסון, הלא הוא רובין. דיק גרייסון מנסה לשים בצד את עברו כרובין ולהתמקד בעבודה כבלש משטרתי. באותו הזמן, במקום אחר לגמרי בעולם, מתעוררת בתוך מכונית לאחר תאונה ,קורי "מה היא לובשת" אנדרוס. קורי לא זוכרת כלום מעברה (שוב אותו גימיק שחוק) וכל מה שהיא מצליחה ללמוד על עצמה, זה שלפני איבוד הזיכרון שלה היא חיפשה את רייצ'ל.

 

ביקורת סדרה: טיטאנים – עונה 1רייצ'ל רות בגילומה של טיגאן קרופט

 

הדמות שמשלימה את הרביעה היא דמותו של גאר, נער צעיר עם שיער ירוק שכח העל שלו הוא היכולת להפוך לנמר. גאר חיי באחוזה יחד עם עוד כמה גיבורי על הזויים במיוחד, הוא פוגש את רייצ'ל דיי במקרה וגם הוא מצטרף לחבורה או הברית.
את רייצ'ל מחפש גם ארגון סודי ואכזרי, שעושה ניסויים באנשים עם כוחות מיוחדים. שליחיו של הארגון הם משפחה אמריקאית טיפוסית, שנראים כאילו הם לקוחים היישר מפרסומת אמריקאית משנות ה-60, רק שבנוסף לדיבור מנומס ושיחות חולין, הם חובבים אלימות קיצונית בזמן שהם מדולקים בחומר כלשהו שהם מזריקים לעצמם.

ביקורת סדרה: טיטאנים – עונה 1קורי "מה היא לובשת" אנדרוס


בעוד הטריילר של הסדרה הבטיח הרבה אקשן ולא מעט הומור, הסדרה ברובה משדרת המון כבדות ורצינות. יש לא מעט אקשן, וקטעי האקשן עשויים מעולה, הכוריאוגרפיה של הקרבות ממש מטורפת והזכירה לי ברמתה את הסרט Kick-Ass הראשון. בנוגע להומור ואווירה קלילה, כמו שמסתמן ממספר קטעים בטריילר, את זה יש הרבה פחות.
למעשה רוב הגיבורים בסדרה מיוסרים, בראשם רובין, שהחיים תחת חסותו של באטמן טשטשו את גבולות המצפון שלו, ולאחר אירוע טראומתי מבחינתו, בו הוא הלך רחוק מידי, הוא עזב את גות'אם ומנסה להפסיק להיות רובין. היחסים בין באטמן לרובין הם מוטיב מרכזי בסדרה, ואנחנו זוכים להצצה לסיפורו של רובין, עוד כשהיה נער שברוס ויין בחר לאמץ לאחר התאונה בקרקס, שגרמה למותם של הוריו. ברוס ווין הוא דמות שמוזכרת הרבה בסדרה, אם כי הוא לא מופיע כלל, העניין די שעשע אותי כיוון שזה גרם אצלי לתחושה של "לא היה לנו מספיק כסף להביא את באטמן לסדרה, אז בואו רק נדבר עליו ונראה צללים שלו כי זה הרבה יותר זול".

ביקורת סדרה: טיטאנים – עונה 1רובין בפעולה


רייצ'ל היא כמובן דמות מיוסרת גם, היא נערה אבודה עם כוח נורא שחיי בתוכה והיא לא ממש מצליחה לשלוט בו. קורי מיוסרת מאובדן הזיכרון שלה, ומכך שהיא לא יודעת מי היא. וגם גאר דיי מיוסר, עצם העובדה שהוא חיי בוילה סודית ומתרחק מהחברה האנושית, מספיקה להראות זאת. נוסף על כך גם הכוח שלו, אומנם הוא יכול להפוך לנמר, אבל הוא סולד מאלימות ומרגיש דיי אבוד בנוגע לכוח שלו.

אל הדמויות הראשיות מצטרפות מספר דמויות משנה, בראשם האנק ודון (הלא הם Hawk and Dove – נץ ויונה). גם הדמויות של האנק ודון, מלאות בייסורים ובאחד מפרקי הסיום, העלילה המרכזית נעצרת ובמשך פרק שלם אנחנו מקבלים את סיפור ההיכרות של האנק ודון והאירועים שהובילו אותם להפוך לגיבורי על – מדובר בסיפור כואב שכולל גם סיפור ילדות קשה, בהחלט לא משהו שיכולתי לצפות שיהיה בסדרה.

ביקורת סדרה: טיטאנים – עונה 1האנק ודון הלא הם נץ ויונה

בתחילת הסדרה אנו זוכים לראות את כל ארבעת הגיבורים בנפרד, עד שדרכיהן מצטלבות. החלק הזה בסדרה הוא החלק היותר קליל וכיפי בסדרה. כל הבדיחות מתרחשות בו. החלק הזה מרגיש כמו סדרת גיבורי על דיי סטנדרטית. ההפרדה הזו בין הגיבורים, העובדה שרובם לא לובשים מסיכות, וגם הארגון הסודי שרודף אותם, דיי הזכירו לי את העונה הראשונה של "גיבורים". כאן כמובן שהגיבורים נפגשים הרבה יותר מהר.

ככל שהעלילה מתקדמת כך הסדרה נהיית כבדה יותר אבל גם עמוקה יותר. התהיות על מה זה להיות גיבור ומה המחיר שמשלמים על כך בנוסף לשאלות מוסריות על מה מבדיל בין גיבור לנבל, תופסים מקום נכבד בנושאים שהסדרה מתעסקת איתם.
הדוגמה הבולטת אולי לשאלת הגיבור והנבל היא הדמות של ג'ייסון טוד. ג'ייסון הוא הרובין החדש שבאטמן לקח תחת חסותו לאחר שדיק גרייסון עזב. הגבולות של ג'ייסון בנוגע למה מותר לגיבור לעשות הם מעוררי מחלוקת במיוחד. באחד הסצנות היותר אכזריות של הסדרה ג'ייסון נלחם בשוטרים למרות שלא הייתה כל הצדקה לכך. מעשה זה מעורר סימן שאלה גדול לגבי עניין הגיבורות והכללים שלו.

ביקורת סדרה: טיטאנים – עונה 1רובין הישן עם המחליף שלו רובין 2.0


מבחינה ויזואלית, הסדרה מאוד הרשימה אותי. היא משלבת עולם מאוד אפור ואפל עם גיבורים צבעוניים (בעיקר צבע השיער המאוד בולט של רייצ'ל, קורי וגאר יחד עם הבגדים של קורי). ההרגשה היא של עיצוב פילם נואר. הוויזואליות של הסדרה הזכירה לי את הסרט Watchman שגם הוא היה שילוב של סיפור בלשי פילם נוארי (האווירת המלחמה הקרה) יחד עם גיבורי על. האפקטים עשויים מעולה וצילומי הקרבות מהירים ועשויים ברמה גבוהה. מה שהיה לי מאוד מוזר הוא שהסדרה כל כך מושקעת ועם וויזאליות כל כך מהפנטת, זמינה באיכות HD "בלבד" בנטפליקס. לאחר צפייה בלא מעט סדרות ב-4K עם HDR, בהחלט התפנקתי והתאכזבתי שטיטאנים זמין רק ב-HD.


ביקורת סדרה: טיטאנים – עונה 1

רמת המשחק בסדרה לטעמי בסך הכול טובה, אבל לא מתעלה לרמה גבוהה במיוחד. הדמות של רובין כל הזמן במבט סובל כזה ודיי מרגיז. גם המשחק של טיגן קרופט שמגלמת את רייצ'ל לא ממש הרשים אותי. לעומתם הדמות של קורי כן מצאה חן בעיניי. הדמויות שרמת המשחק שלהן כן בלטה לטובה לטעמי, הן הדמויות של משפחת שכרי החרב של הארגון שרודף אחרי רייצ'ל. האהבה שלהם לאלימות קיצונית יחד עם הפאסון של משפחה אמריקאית מנומסת היו משוחקים להפליא לטעמי.

ביקורת סדרה: טיטאנים – עונה 1המשפחה הפסיכוטית שרודפת אחרי רייצ'ל

עוד חלק שפחות אהבתי הם שלושת פרקי הסיום בסדרה. כמובן שלא אספלייר על האירועים שם, אבל האופי של הפרקים שונה מאוד משאר הסדרה. הפרק האחרון מתנהל כולו בראשו של אחת הדמויות, מה שקצת הזכיר לי את Legion – זה ממש לא פסיכדלי כמו בליג'יון (סדרה שאני סבלתי בצפייה בה לא פחות מהסבל שרובין עובר במהלך הסדרה הזו) אבל הקונספט דומה. האופי השונה של פרקי הסיום דיי איכזב אותי ופחות נהניתי מהם משאר הפרקים בסדרה.
עוד דבר קטן שהרגיז אותי בסדרה זו סצנה בה רואים את ראש הארגון שרודף אחרי רייצ'ל מכין לעצמו חביתה מביצה "לא רגילה". בעיניי זו סצנה מיותרת לחלוטין, שהייתה דוחה במיוחד ולטעמי הסדרה יכלה להסתדר מצוין גם בלעדיה.

ביקורת סדרה: טיטאנים – עונה 1

סיכום

מדובר בסדרה מאוד מפתיעה. במקום סדרה קלילה על גיבורי על כמו שחשבתי שאקבל בעקבות הטריילר, קיבלתי סדרה בוגרת, אלימה, מטרידה ובהחלט עמוקה. סדרה שמעלה שאלות נוקבות על המוסר ועל המחיר שגיבורים משלמים. אני לגמרי מסכים עם הדירוג שנטפליקס נתנה לסדרה של 16+. בפן הוויזואלי מדובר באחת מסדרות הקומיקס היותר מרשימות, הסדרה מצולמת נפלא והיה לי ממש חבל שהיא זמינה רק באיכות HD בנטפליקס. יחד עם זאת, פרקי הסיום של הסדרה דיי אכזבו אותי ורמת המשחק הייתה מעט בינונית.
למרות תחושת האכזבה הקלה בסיום, אני מאוד ממליץ על הסדרה לחובבי הקומיקס, נחמד לראות שיש סדרות איכותיות גם בצד של DC.

 
הציון שלי: 7.5/10

מעבר לתגובות בפורום