בלש אמתי (True Detective) עונה 3

אנטון קמינסקי
11-03-2019 10:48

אי אפשר להתחיל לכתוב על עונה 3 של בלש אמתי מבית HBO .(שצפיתי בה בסלקום TV), מבלי להתייחס מעט לשתי העונות הקודמות של הסדרה.

עונה 1

העונה הראשונה של בלש אמתי עלתה לאוויר ב-2014. מדובר בפרויקט טלוויזיוני שאפתני בו שני השחקנים הראשיים היו מת'יו מקונוהי ווודי הארלסון, שנים מהשחקנים האהובים עלי. לא הרבה סדרות הצליחו לגייס שני כוכבי קולנוע ברמה הזו ולכן הציפיות היו בשמיים, ולטעמי מאז 2014 ועד היום, זו כנראה העונה הטלוויזיונית הטובה ביותר שצפיתי בה.


True Detective

העונה הראשונה עקבה אחרי שני בלשים במחלקת הרצח של לאוזיאנה, ראסטי (מקונוהי) ומרטי (הארלסון) שחוקרים רצח מזוויע של זונה שגופתה הונחה בצורה של טקס פולחן דתי מוזר. הסיפור מתרחש ב-3 נקודות זמן: 1995: תחילת החקירה, 2002: ראסטי פורש מהמשטרה ו-2012: ראסטי ומרטי נקראים לתת עדות ולשחזר את כל החקירה בפני חוקרי משטרה. הסיפור נע בין שלוש התקופות וכל פעם מגלה לנו קצת מהאירועים עד שהתמונה השלמה מתגלה.
הסיפור אפל, מפחיד ומרתק, ומשלב מיסטיקה ודת יחד עם חקירת רצח ראליסטית. רמת המשחק היא בהיעדר מילה אחרת מופתית. מילה זו מתאימה גם לרמת הצילום והעריכה של הסדרה. אבל אולי עוד יותר מכך, הנקודה הטובה ביותר בסדרה היא כתיבת הדמויות. דמותו של ראסטי (שמגולם בידי מקונוהי, ובהתחלה היו מחשבות דווקא לתת לוודי הארלסון לגלם אותו) היא דמות שנשארה איתי הרבה אחרי שהעונה הסתיימה. ההשקפות שלו על החיים והאנושות, שבאו לידי ביטוי בשיחות שלו עם מרטי בנסיעות שלהם במהלך החקירה, ריתקו אותי לחלוטין.

 

עונה 2

ואז הגיעה העונה השנייה (2015). מראש שהתחילו הצילומים הובהר שכל עונה של הסדרה תעסוק בסיפור ודמויות שונים. הפעם יש שלוש דמויות ראשיות שגולמו על ידי קולין פארל, ווינס ווהן ורייצ'ל מקאדמס (שהיוותה את נקודת האור מבחינת המשחק לטעמי). הסיפור הפעם מתרחש בקליפורניה ומדבר על עיר מושחתת (וינצ'י). רצח מוזר מוביל שלושה שוטרים וגנגסטר לסיפור חקירת המקרה. במהלך העונה אנו נחשפים לעבר של הדמויות ולסודות של העיירה.


True Detective

עם בעונה הראשונה הליהוק היה שניים מהשחקנים האהובים עלי, אז בעונה השנייה מדובר בשניים מהשחקנים הפחות אהובים עלי (פארל ווהן). אחרי תצוגת המופת של האלרסון ומקונוהי, היה לי כל כך קשה לקבל את רמת המשחק בעונה השנייה. ווהן בתור גנגסטר? עלי אישית זה ממש לא עבד. לטעמי הוא השתמש באותה הבעת פנים לאורך כל העונה (תרגיל מבית המשחק של סטיבן סיגל?). הבעיה של העונה לא הייתה רק במשחק, אם כי זה הדבר הראשון שבולט. הסיפור היה מבולגן, כתיבת הדמויות הייתה רחוקה מאוד מהרמה של העונה הראשונה, ומעל לכל זה היה פשוט לא מעניין.


True Detective

ווינס ווהן מתרגל את מבט הגנגסטר הרגיש שלו

האם אני שופט לחומרה את העונה השנייה ביחס לראשונה? אני חושב שאם לא העונה הראשונה, לא הייתי טורח בכלל לסיים את העונה השנייה ופורש אחרי 2 פרקים.

הרבה מהביקורת שנכתבו על הסדרה הרגישו כמוני לגבי הפער הגדול בין שתי העונות, ולכן כשהחליטו לצלם את העונה השלישית (הפעם 4 שנים אחרי העונה הקודמת – כנראה כדי שנצליח להתאושש) הצפייה היא שיוצרי הסדרה יפנימו וינסו לחזור לרמה של העונה הראשונה.

תקציר העלילה

העונה השלישית של בלש אמתי, עוקבת אחר סיפורו של הבלש ויין הייז (מרשאלה עלי) ושותפו רולנד ווסט (סטיבן דורף), במהלך 3 תקופות. ב-1980 הייז ווסט חוקרים מקרה היעלמות של שני ילדים, אח ואחות שיצאו לשחק עם האופניים שלהם ולא חזרו הביתה. ב-1990 הייז מזומן לתשאול בנוגע למסקנות החקירה שלהם מ-1980. ב-2015 הייז הוא זקן חולה באחת המחלות שפוגעות בזיכרון (לדעתי המחלה הספציפית לא נאמרת בפירוש) ומנחה של תכנית טלוויזיונית עורכת סדרת ראיונות אתו בנוגע לחקירה והממצאים ב-1980 ו-1990.


True Detective

הייז ו-ווסט גרסת ה-80

האירועים בכל שלוש התקופות נגלות בפנינו במקביל, כך שבכל פרק אנחנו קופצים בין כל שלוש התקופות.

מעבר להשתלשלות החקירה, אנחנו נחשפים גם לחיים האישיים של הייז ווסט. למשל במהלך החקירה ב-80 הייז ו-ווסט מתשאלים את המורה של הילדים לספרות, אמיליה, ואילו ב-90 הייז ואמיליה נשואים עם שני ילדים.
זה שהייז הוא שחור כמובן גם מכניס את המתח הגזעי לסיפור, במיוחד בשנות ה-80.


True Detective



סיפור החקירה הוא מעניין וכמובן מחריד מכיוון שמדובר בילדים. הצילומים של הורי הילדים והכאב שעובר עליהם היו חזקים ובהחלט מטלטלים רגשית. ברור לנו שמשהו לא הסתיים בסדר בחקירה ב-80 והמתח נבנה בצורה ממש מעוררת סקרנות. יחד עם זאת, הקצב של העלילה הוא איטי להחריד, אומנם ישנם 8 פרקים בלבד אבל עדיין ההרגשה שלי הייתה שהכול קורה במעין הילוך איטי. יכול להיות שהסיבה לכך היא שמה שקורה מסביב לחקירה לא היה מספיק מעניין. אם זה יחסי הזוגיות בין הייז לאמיליה, או השיחות בין הייז לווסט, בשניהם ניתן למצוא נקודות מעניינות אבל לא הייתי מתייחס אליהם בתור משהו שריתק אותי במיוחד.

True Detective
משפחת הייז בשנת 90

אחד מסמני ההיכר הבולטים של העונה הראשונה היה ללא ספק רמת המשחק הגבוהה, בעונה 3 יוצרי הסדרה ניסו לשחזר את אותה הרמה וזה בהחלט ניכר. מארשאלה עלי הוא שחקן יוצא מן הכלל והוא פורח לגמרי בתפקיד הייז. בסצנות שמתרחשות ב-2015 בו הוא זקן, עשו עבודה טובה באיפור (במיוחד כשהוא מרכיב את המשקפיים, זה ניראה מאוד מרשים וריאליסטי), אבל זה כלום לעומת המשחק שלו, הוא לחלוטין משנה את ההליכה, היציבה והדיבור שלו באופן מרשים מאוד. עלי מצליח לסחוב על כתפיו את כל הציפיות לגבי איכות המשחק בסדרה וזה שהוא הדמות הראשית שמופיע בכל הפוסטרים לבד מוצדק לחלוטין. זו לגמרי העונה של עלי וכל מה ששאר הקאסט יכול לעשות זה לנסות לא להרוס לעלי את ההצגה.
סטיבן דורף, בתפקיד רולנד ווסט, עושה בסך הכול עבודה טובה מאוד גם, אבל במיוחד בתור זקן הוא הרבה פחות שכנע אותי.

True Detective


מבחינת הצילום והפס קול, מדובר בסדרה מושקעת ומרשימה. כמעט ואין מוזיקת רקע בכלל במהלך הפרקים, זה מדגיש את המתח וכל שיחה מקבלת מעין חיזוק דרמטי. הקולות של הייז ווסט מקבלים הדגש נוסף והם נשמעים עמוקים ומלאים בבאס.
הרבה ממעברי הזמנים מבוצעים בטריקים של זוויות צילום מאוד מרשימים, אנחנו נמצאים באחת התקופות ובסיבוב קטן של המצלמה אנחנו פתאום בתקופה אחרת.
עוד דוגמה לצילום המרשים של הסדרה היא בפרק 7, כאשר הייז הזקן מוצא את עצמו באמצע הרחוב בלילה ופתאום כל הפנסים כביכול כבים חוץ מאחד, הוא עומד שם באמצע הרחוב כשהאפלה עוטפת אותו והוא לא מבין איפה הוא נמצא, הדרך בה זה מצולם לגמרי ממחישה את התחושה שלו.

ההשוואה הבלתי נמנעת

 במהלך הצפייה בעונה השלישית, לא יכולתי להימנע מהשוואה ישירה לעונה הראשונה, מכיוון שישנם קווי דמיון רבים, למשל: הסיפור שמסופר ב-3 תקופות, החקירה של האירועים שנפתחת מחדש כיוון שהתגלו פרטים חדשים. הקשר נוסף שהיה לי מאוד מעניין לגלות, הוא שמקונוהי והארלסון משמשים כמפיקים בפועל (executive producer) של העונה הזאת.
הדמות של הייז, חוותה טראומה במהלך שירותו בצבא ולכן הוא דמות קרה משהו, מרוחק, לא ממש מוצא את מקומו ומצד שני הוא בלש מוכשר במיוחד, עם התמחות ב-tracking (חיפוש אחר עקבות). בהחלט יש דמיון לדמותו של ראסטי מהעונה הראשונה. כמו ראסטי, גם הייז זוכה להכרה רבה יותר משותפו מאשר משאר השוטרים.

True Detective

הייז המבוגר קורא את הספר שאשתו אמיליה כתבה על החקירה המקורית

אפילו הדרך שבה קולות שני הבלשים נשמעים דומה, כל ארבעת הדמויות בעלות קול עמוק ו"באסי". כמו בעונה הראשונה, אחד הבלשים נשוי והשני לא. בנוסף כל ארבעת הבלשים מרבים לשתות.
ספוילר קטן: ישנה סצנה אחת שלרגע רומזת לקשר בין החקירות בעונה 3 ובעונה 1.

 פרק הסיום ארוך יותר משאר הפרקים, קצת מעל 70 דקות. לא אעשה ספוילרים, אבל הפרק הזה שובר את הדמיון לעונה הראשונה מבחנתי.

True Detective

סיכום

ההשפעה מהעונה הראשונה מורגשת בכל פינה בעונה השלישית, עד כדי כך שזה מרגיש כמו ניסיון להחיות מחדש את הפורמט וההצלחה. אני לא חושב שהמילה חיקוי תהיי הוגנת כאן, אבל זה כן ניסיון לשימוש חוזר בתבנית מסוימת. מה שכן, הניסיון הזה מוצלח, רמת המשחק, הצילום, העריכה ושחזור התקופות כולם מעולים. גם סיפור החקירה עובד בהחלט, אני חושב שהמקום שבו העונה הזו נופלת מהעונה הראשונה זה בכתיבת הדמויות והדיאלוגים ביניהן, שלא מתעלים לרמה של העונה הראשונה.
למרות הקצב האיטי מאוד, מדובר בעונה מוצלחת, שהרבה יותר קרובה לאיכות (הקרובה לשלמות מבחנתי) של העונה הראשונה מאשר לנפילה האיומה של העונה השנייה.

הציון שלי: 8.5/10.

 

מעבר לתגובות בפורום