נמר לוי פוגש את הפטיפון החדש של ״מובייל פידליטי״ ומגלה פטיפון מושקע ובנוי היטב. איך הביצועים? הכנסו וגלו.

פטיפון זו חיה אודיופילית בפני עצמו. לפטיפון יש משהו שאין באף רכיב במערכת. הוא יודע להתאים את עצמו אלייך המאזין. מספיק לשנות משקל בתוך המנעד האפשרי וקיבלתם אותו יותר ויותר מתאים לטעמכם. מצד שני הפטיפון גם דורש אהבה. הוא רוצה לשבת על מדף משלו, שיהיה מבודד בהתאם. הוא ידרוש מכם לפלס אותו באופן מוחלט, לכוון את הזרוע שלו בדיקדוק. אחרי שתתנו לו אהבה הוא יחזיר לכם ובענק! עד היום לא נתקלתי בפטיפון מהחברות המוכרות והטובות שהיה לא טוב. באופי הבסיסי של האנלוג הוא כזה שמה לעשות, מעצם היותו אנלוגי, אין בו שמץ של דיגיטציה והבמה שמשחזר אנלוג מכוון היטב, בכל רמת מחיר כמעט, היא כזו שפשוט לא ניתן להתעלם ממנה.

 עם זאת, באנלוג היקר יותר הוא גם טוב יותר בהגדרה. וזה מנסיון של עשרות פטיפונים ששמעתי והתנסתי בהם. עם זאת, לאחרונה אנחנו עדים לעליה משמעותית באיכויות המערכות האנלוגיות בגזרת המחיר הזולה. וזה משום שהגישה לחומרים נוחה יותר, מכונות חריטה מדויקות יותר המאפשרות יצור של צירים מושקעים יותר ובמחירי יצור זולים יותר. ובכלל, התעשיה הזו משתפרת מיום ליום וזה ניכר בהחלט בצליל.

 אז מה יש לנו כאן?

 מדובר פטיפון במבנה מלבני מסורתי, בעל זרוע אלומניום בטופולוגיית gimbaled, באורך של 10 אינטש בעלת חיווט של חברת Cardas. לזרוע מערכת אנטי-סקייטינג מבוססת משקולת, הגוף עשוי משלוש פלטות אלומניום ושילדת MDF. הפלטה עליה מונח התקליט עשוי משילוב חומרים והיא בעובי 1.3 אינטש. רגלי הפטיפון מבית HRS, עשויות כבוכנות קפיציות במידה קלה, המאפשרות לו יציבות מצד אחד וקפיציות מצד שני.

יש לציין כי איכות השיכוך של הפטיפון הזה פשוט מצוינת. לפטיפון מנוע צף, אסינכרוני בעל פולי כפול המאפשר מעבר ידני בין 33.3 סיבובים ל-45.1 סיבובים לדקה. יחד עם זאת, לפטיפון קלאמפ מקורי במשקל של 300 גרם. עם זאת הפטיפון מגיע בחבילה עם מכסה אבק.

בחלקו האחורי חיבור כבל קומקום לחשמל, שתי יציאות מוזהבות בתצורת RCA והארקת הברגה.

תנו לי מוסיקה כבר!

 Mahler : Symphony no.2 London Symphony Orchestra, dir. Georg Solti

 אני פותח עם האתגר המוחלט, מוסיקה קלאסית סימפונית. הפתיח הוא מהמרשימים שיש. הפטיפון מציג יכולות בס מרשימות מאוד. מדויק, רזולטיבי, מאוזן מאוד. השקט שהוא מייצר מסדר לנו דעיכה ארוכה מהרגע שהקשתות עוזבות את המיתרים. התחום המיד הוא מציג הפרדה מעולה ורמת הפרטים פשוט פנומינלית. התחום הגבוה מעולה, מלא ומפורט מאוד. מצאתי שהתוצאה הסונית מאוזנת להפליא, ללא בורות בין תחומי התדרים השונים. אבל באנלוג כמו באנלוג, במיוחד שהוא טוב, הבמה, אוי הבמה פשוט מטמטמת את הדעת. וזה רבותי, הבמה, היא אחד מהמרכיבים החשובים שיש בשיחזור צליל שהרי, היא זו שאמורה לשכנע אותנו שאנו נימצאים מול נגנים.
אם מוסיקה סימפונית הוא משחזר בקלות הרי ג׳אז קלאסי ומעודן הוא ישחזר ביתר קלות. כן, זו טענה שאני שומע לא מעט. ובשורה התחתונה, היא מאוד נכונה. מעט מאוד מוצרים משנים את עורם לחלוטין ומתקשים לנגן יצירות פחות מאתגרות כאשר את המאתגרות הם משחזרים בקלות. ואם זה מתרחש, יש בעיה משמעותית בתכנון. במקרה הזה אין בעיה בתכנון.

Ben Webster -Stormy Weather (Live in Copenhagen, 1965)

הביצועים שהציג במוסיקה סימפונית מתגברים כשמנגנים ג׳אז קלאסי קליל. אבל כאן ישנה דרישה נוספת. להבדיל ממוסיקה סימפונית גדולה במוסיקת ג׳אז התוצאה הנדרשת היא אינטימיות. ומהי האנטימיות הזו? במה שתאפיין את מיקום הכלים. במוסיקה סימפונית זו במה ענקית בעוד בג׳אז הבמה קטנה יותר. מיקום הכלים במרחב הבמה משכנעים מאוד. הפסנתר נשמע מעולה, עשיר מאוד, טבעי ומלא. אבל הקסקופון שמצטרף, מזכיר לי מדוע אני כל כך אוהב ביצועים של פטיפון טוב - מהירות ומיידיות. סקסופון הוא כלי שלא פשוט לשחזר אותו במערכת. הוא דינמי מאוד, מהיר מאוד ודרושה רמת פרטים גבוהה על מנת להעביר את הניואנסים שבו. הפטיפון הזה מצליח להעביר את האוויר הבוקע מהסקסופון, את צליל השסתומים שנסגרים ונפתחים, ואת המימדים שלו ביחס לפסנתר ולתופים. בסולו הקונטרבס התוצאה מעולה. הצליל מפורט, לקונטרבס גוף מלא ומאוזן. לא מצאתי אפילו רמז לאיזה רזוננס שלא מאפשר לבס לנגן תווים של ממש לעומת תדרים נמוכים.

 

  Giuseppe Verdi "Il Trovatore" Pavarotti, Sutherland, Wixell, Horne, Ghiaurov, Bonynge 1976 I

 נו. מה נגיד? האם פתאום יפתיע ויעשה את זה רע? לא. גם כאן מגלים ביצועים משכנעים. לפברוטי יש גוף, בית חזה ופה שיודע להפיק קול כזה שבקלות יחזיר לחירש את שמיעתו. בשילוב סטרלנד תקבלו מבחן מושלם לקול של גבר לעומת קול של אישה והיחס בניהם. הפטיפון הזה מצליח לשחזר את שניהם היטב. ומה לגבי הבמה? גם היא כמו קודם, משכנעת מאוד. אהבתי מאוד את היכולת של הפטיפון להעביר פרופורציות נכונות בין התזמורת לסולנים ובכלל, הרזולוציה פשוט מעולה.

Scorpions - Still Loving You

כאן אני מבקש מהמוצר לעשות שני דברים. ראשית להיות מאוזן ככל הניתן ושנית, להיות דינמי ככל הניתן. וזה למה? משום שרובן המוחלט של הקלטות הרוק נשמעות בינוני, היתר מתחלקות לבין נוראיות לטובות מאוד. טרם נתקלתי בהקלטת רוק כזו שנפלתי ממנה לקרשים. בחינת האיזון הטונאלי, זה פטיפון, אפשר לשחק עם זה. במקרה הזה הרגשתי שצריך להוסיף עוד טיפונת משקל בשביל שזה ינגן בדיוק כמו שאני רוצה. לעומת זאת, כשחזרתי למוסיקה קלאסית הרגשתי שזה הזיק מעט. לכן, צריך למצוא את האמצע או לחלופין, אם מוסיקת רוק זה הקטע שלכם, הייתי הולך על הקצה העליון המותר ב-vtf. הפתיח מלא אוויר, מרחף, נשמע מאוד נכון. קולו בחצי לחישה של הסולן מתמזג מצוין עם הגיטרה וכשהוא מטפס (ויש לו קול מאוד בעייתי ומאתגר מבחינת הצבע) המערכת שומרת על איזון מושלם. הפזמון העוצמתי נשמע מעולה, לא חשתי בירידה בדינמיקה או ברזולוציה. המקור הזה הוא פשוט מקור מעולה!

נקודות ציון

העמדה

 כמו כל פטיפון, גם הפטיפון הזה צריך לשבת על מדף יעודי לאודיו. ככל שתבודדו אותו יותר מהסביבה כך הוא יהיה שקט יותר. זה למרות שהגוף שלו והרגליים שלו מבודדות היטב עוד ביסודן.

קלאמפ

אחד הרכיבים החשובים והמשפיעים על הצליל. היום זה הפך להיות סטנדרט. הקלאמפ של הפטיפון הזה משגע. הוא מאופיין בצליל מוגדר יותר, בס מהודק וקוהרנטי יותר ושיפור משמעותית בפרטים וברזולוציה.

 כבל זרוע

 ההתאמה כאן היא קריטית. כבל הזרוע הוא אחד מהגורמים הכי משפיעים במערכת אנלוגית. הסוד הוא קצר יותר = טוב יותר. אבל מצד שני שמעו עוד סוד - הרחקת הפונו משאר רכיבי המערכת עדיפה. ולכן כאן ישנם יחסי גומלין. מנסיוני, הרחקת הפונו מרכיבי המערכת עדיפה על כבל זרוע קצר. ולכן, מצאו את המרחק הטוב ביותר עבורכם. עם זאת, הראש הזה מאוד מושפע מכבלים. הייתי ממליץ ללכת על כבל נטרלי ככל הניתן על מנת לתת לראש להתבטא ללא ״פילטרים״.

חשמל

לא הצלחתי לחוש בכל סוג של הבדל עם כבלי חשמל שונים למנוע. אי לכך, אני משאיר את ההחלטה הזו בידכם.

משפחת צליל

 אני מוסיף את הפסקה הזו מפני שאני בוחן סטאפ שלם. הסט הזה שקיבלתי למבחן הוא נטרלי לחלוטין. הוא לא חם, לא בהיר ובטח שלא אנליטי. עם זאת, יש תמיד את האפשרות לשחק קצת עם האופי הבסיסי שלו בנגיעה קלה ליותר אווריריות או נגיעה קלה לקצת יותר חמימות. את זה מבצעים עם משקל, מקבילות הזרוע וכמובן, המדף שעליו הוא יושב.

 סיכום

 ישנה טענה שפטיפון נכשל בניגון מוסיקה סימפונית לעומת נגן תקליטורים או דיגיטל בכלל. הטיעון הוא הטווח הדינמי של התקליט שאינו מסוגל לעמוד באמת בשיחזור מוסיקה סמפונית. ישנה טענה נוספת ומעניינת יותר. היא קורה לדבורים דווקא (כן כן, דבורים). מדענים טוענים שעל פי מבנה הגוף של הדבורה, גודל הכנפיים והמשקל שלה ביחס אליהם, הדבורה לא אמורה לעוף. הקטע הוא שאת הדבורה לא מעניין מה מדענים אומרים. וזה מחזיר אותנו לעניין האנלוגי. אני יכול להעיד על עצמי כבעל נסיון רב באנלוג ובדיגיטל. מספר המכשירים שעברו בביתי למבחן הוא כזה שמאפשר לי לחוות דיעה מושכל ומלומדת. טווח דינמי מעולם לא היה חסר לי באנלוג. לא במספרים - בצליל עצמו ובשיחזור התזמורת הסימפונית. אבל את זה נניח בצד ונדבר על התכלס. היכולת של אנלוג להציג כלי נגינה אקוסטים באופן כזה משכנע שמורה לו כמעט בכל טווח מחיר, הבמה וההולוגרפיה שאנלוג יודע לייצר היא כזו שמעט מאוד מהדיגיטלים מסוגלים בכלל להתקרב לביצועים האלה. אבל יש דבר אחד שקשה להסביר כששומעים אנלוג טוב - הצליל שלו מערב מאוד. הנוכחות האנושית בחלל היא כזו שמייצרת הולוגרמה של הסולן מולי ואי אפשר שלא לחוש את זה בעצמות. וככל שהסט האנלוגי מושקע וטוב יותר, כך התחושה הזו בולטת יותר. וזה רבותי, זה חשוב יותר מכל גרף או נתון קר שמישהו יכול לדווח לי עליו. כי אחרי הכל, הלקוחות הן האוזניים שלנו.

 

במהלך השבוע בו הקשבתי לסט האנלוגי שבמבחן שמעתי אין ספור יצירות וקטעי מוסיקה. ממוסיקת רוק מתקדם ועד לאקפלה בשירה. מצאתי סט מאוד נכון, מאוד מאוזן וטבעי. מצאתי סטאפ אנלוגי זול (יחסית) ומעולה. והוא לא היחיד במחיר הזה עם ביצועים כאלה, אבל הוא בין הבודדים שעושים את זה. מצאתי התאמה מעולה בין הראש לזרוע ולגוף. ההתאמה הזו, כשהיא נכונה, מפחיתה משמעותית את הרזוננס ויוצרת שקט מופתי בניגון תקליטים. יכולת העכיבה של הזרוע על התקליט מעולה, הזרוע קלה מאוד לכיוונון ונוחה לשימוש.

 איכות ההרכבה מעולה. בחירת החומרים, איכות הרגליים המחוברות לגוף היא כזו שקשה למצוא גם בפטיפונים יקרים ממנו.

 המבחן הזה הוא לא בדיוק לפטיפון אם כי לסט אנלוגי. והסט הזה הכולל גוף זרוע וראש של Mofi מדגם UltraTracker מציבים רמת ביצועים גבוהה במיוחד. זה מתבטא ברזולוציה מצוינת, דינמיקה מרשימה ביותר והכי חשוב באנלוג - שקט!
השקט הזה, שמלמד אותי שהגוף הזה מצליח להוריד את רמת הויברציות לכזו שפשוט לא קיימת. אחת הבדיקות החשובות היא פשוט להקיש עליו במהלך הניגון - מרשים מאוד מה שתגלו.
השקט הזה מסדר לנו כמה דברים חשובים מאוד בשיחזור מוסיקה. הוא מסדר לנו רזולוציה משופרת, מיקרו פרטים ומיקרו דינמיקה. השקט הזה מסדר לנו גם דינמיקה בכלל. אבל השקט הזה הוא אחראי על חלק נכבד מהיכולת של הסטאפ האנלוגי להשמיע לנו כמות פרטים כזו, שגם הצליל השולי ביותר יקפוץ מבעד לרמקול וידווח על הנוכחות שלו.

שורה תחתונה: זהו לא פטיפון למתחילים ברמת הביצועים. אבל במחיר שלו, כל מתחיל יכול לעמוד.

אחריות ושירות: ארמה אודיו
Mofi – Ultra Deck - פטיפון: 8890 ש״ח כולל זרוע
Mobile Fidelity – UltraTracker -ראש: 2190 ש״ח