ראיון עם ״הולגר פרומה״: מנכ";ל Avantgarde Acoustics
Avantgarde Acoustics. יצרנית מיוחדת במינה הידועה ברמקולים השופרים שלה. גיא אזרואל ישב בראיון אחד על אחד עם מנכ״ל החברה.
כיצד ניגש כתב לפגישה עם יצרן הרמקולים שעומדים אצלו בסלון ביתו? מה אני יכול לשאול את "הולגר פרומה", מנכ"ל Avantgarde Acoustics, אחת יצרניות הרמקולים הייחודיות בתחום?
אז כמו כל ראיון, הכנתי לעצמי מראש את השאלות, כאשר טובת והנאת הקוראים נמצאת בראש מעיני וכמובן עוד מספר נושאים לדיון לא רשמי בין יצרן ללקוח. הרי זה מתבקש.
חברת Avantgarde Acoustics הוקמה בשנת 1991 ושוכנת בפרנקפורט שבגרמניה. רק הנתונים הללו כבר מכניסים את החברה הזאת למועדון היוקרתי של מיטב יצרני אודיו העולמים. וכאן תם הדמיון שלה עם שאר התעשייה. כל שצריך זה מבט של רגע על הרמקולים של היצרן הזה ומיד מבינים שלא מדובר ברמקול סטנדרטי. מדובר ביצרן רמקולים שופרים שגם הדגמים הקטנים לא כל כך קטנים והגדולים ביותר יצריכו ממכם סולם קטן כדי לחבר את הכבל האחרון. הטכנולוגיה של רמקולים שופרים היא מורכבת כמו רמקול דינמי רגיל בתוספת שופר שתפקידו הוא ״לזרוק״ את הצליל קדימה, הולגר צולל איתי פנימה תוך כדי סרטוטים והסברים טכנים, שופך לא מעט אור וטיפים על כיצד יש לגשת לרמקולים שלהם, היתרונות האמיתים של הרמקולים שלהם אל מול רמקולים קונבנציונלים. הולגר לא מפחד לדבר על האתגרים מול הלקוח הפוטנציאלי והמשווקים כאחד, וכיצד החברה פעלה לפתרון אתגרים ובעיות באמצעות טכנולוגיה מתקדמת.
ספויילר קטן: כמה יצרני רמקולים אתם מכירים שנכנסים לבית הלקוח באשר הוא בעולם כדי לבצע עבורו את ההתאמה המושלמת של הרמקול החדש בחלל ביתו? כל זאת ועוד בהמשך הכתבה.
"מדוע רמקולים שופריים?"
"על מנת לשחזור קול הממברנה צריכה לנוע עם המוזיקה וככל שהממברנה גדולה יותר היא אינרטית יותר וככל שהיא יותר אינרטית מתקבלים יותר עיוותים. תראה למשל את האייפון שלי, יש לו רמקולים מאוד מאוד קטנים עם מאסה תנועתית קטנה מאוד שזה מצוין בתיאוריה אך אין לו את היכולות להגיע לרמות SPL (Sound Pressure Level) הנדרשות כדי להנות ממוזיקה כראוי. אז מה שעושים בנורמה זה מגדילים את גודל הממברנה ל-"8, "10, "12 וכן הלאה ע"מ לקבל את עוצמת שחזור המוזיקה שאנחנו מחפשים לקבל, אך זה מגדיל את המשקל של החלקים הנעים. לדוגמה, כמו מכונית עם הרבה כוחות סוס אך בו זמנית מאוד כבדה, היא לעולם לא תעבוד בשיא היעילות שלה. אז נשאלת השאלה כיצד אנחנו יכולים להקטין את המסה של החלקים הנעים ביחידה? פשוט על ידי שימוש בשופר. עם השופר ניתן לקטין באופן דרמטי את גודלם של החלקים הנעים.
תראה, טכנולוגיית השופר עתיקה מאוד. אפילו הייתי אומר קדומה. תראה את האוזן האנושית, האוזן החיצונית היא בצורה של משפך על מנת שנוכל לשמוע טוב יותר. מכשיר השמיעה שקדם למכשירי השמיעה האלקטרונים של היום היה מאין שופר קטן ידני שהיו מצמידים לאוזן וזה הולך אחורה עד יוון הקדומה. דוגמה נוספת היא הגרמופון: מחט קטנה שזזה מעט מאוד המחוברת לשופר שממנו בוקע צליל שניתן לשמוע בקלות לעומת המחט שכמעט בילתי אפשרי לאוזן האנושית לשמוע אותה. זה עקרון טכנולוגית השופר על רגל אחת. אני מסכם, ראשית מקטינים את המאסה הנעה. ושנית מגדילים את הרגישות בערך כפול 8. עם הקטנת המאסה הנעה החלקים הנעים קטנים יותר וכאשר החלקים הנעים קטנים יותר מתקבלים עיוותים הרבה יותר קטנים. זה מקטין את רמת העיוות בכ-90%. זה מאוד משמעותי(!) הסיבה לכך היא פשוטה מאוד. אם תיקח יחידה שצריכה לעבוד 8 פעמים פחות מיחידה אחרת כמובן שהיחידה שמתאמצת פחות תהיה הרבה יותר שקטה ותתעוות פחות באופן דרמטי. אז בעצם שלושת המשתנים שהם רגישות גבוהה, עיוות נמוך ורזולוציה גבוה יותר פשוט טובים יותר. היחידה עובדת פחות קשה והתוצר הישיר של זה הוא תוצאות טובות יותר באופן דרמטי. אלו הסיבות שבגללן החלטנו לייצר רמקולים שופרים."
"ספר לנו על היחידות שלכם. האם הן מיוצרות על ידיכם?"
"כן. אנחנו מייצרים את הכל במפעל שלנו. טוב, כמובן שאין לנו מפעלי מגנטים, אלומיניום, עץ ושאר החומרים בהם אנו משתמשים ולכן אנחנו נעזרים בספקים חיצונים אשר מספקים לנו את החומרים והחלקים ע"פ המפרטים שלנו אך כל התכנון ההנדסי וההרכבות נעשות על ידנו בחברה. אין בשוק יחידת שופר טובה שאפשר פשוט להזמין מהמדף. ביחידת שופר תחום העכבה גבוה הרבה יותר מאשר ביחידה קונבנציונלית כך שנדרשים מגנטים גדולים וחזקים יותר, ממברנות קשות יותר, הטופולוגיה של יחידת שופר פשוט שונה מזו של יחידה קונבנציונלית. תראה למשל את יחידות הטוויטר שלנו. טוויטר קונבנציונלי שוקל בממוצע כ-500 גרם. הטוויטר של דגם ה-UNO שלנו שוקל כמעט 4 ק"ג.
זו יחידה אחרת לגמרי. גם בתחום ה-PA לא מצאנו את מה שהיינו צריכים. שם היחידות מיוצרות לרמות SPL גבוהות מאוד אבל לא לרמות עיוות נמוכות כך שלא הייתה לנו ברירה אלא לתכנן ולייצר את היחידות שלנו בעצמנו. יחידת המיד שלנו בנויה ונראית אחרת מיחידה קונבנציונלית. כאן בקלות ניתן לראות שהקיפה החיצונית גדולה משמעותית מאשר ביחידות מיד רגילות. זו תוצאה ישירה של הצורך ההנדסי להתאמת מרכוז, גודל ונתוני השופר אליו היא מחוברת. דיוק היישור בין שני האלמנטים הללו הוא קריטי ואין בנמצא מוצר כזה בשוק. במהלך 27 השנים האחרונות השקענו המון בטכנולוגיה שמאחור. מה שאנשים רואים זה את השופר שהוא תוצר מתמטי מחושב נתון שלא ישתנה באופן משמעותי לעולם. כל הטכנולוגיה החשובה נמצאת מאחור."
"בתערוכת מינכן 2018 היו עוד מספר חדרים עם רמקולים שופריים ואף אחד מהם לא נשמע לדומה לשתי החדרים של אוונגארד. מדוע זה לדעתך?"
"היישום והביצוע של הטכנולוגיה. צריך לשמור על דבר אחד בראש: אם יש לך מערכת שמגבירה כל דבר פי 8 או פי 9 אתה צריך להתאים את כל המסביב לדבר הזה. תראה למשל את שולחן הזכוכית שאנחנו יושבים ליידו, הוא נראה נקי נכון? אתה יודע כיצד הוא יראה תחת מיקרוסקופ? זה בדיוק מה שקורה בטכנולוגיה של השופר, אתה חייב לבצע הכל באופן מאוד נקי, יסודי ומדויק אחרת זה לא יעבוד נכון וכראוי. עכשיו נשאלת השאלה אם השופר כל כך טוב מדוע לא כולם עושים את זה? יש לזה שתי סיבות: הראשונה היא שזה רמקול גדול מאוד ויקר לייצור והשנייה היא שזה מאוד קשה לייצר. ייצור השופר מהחומר הנכון ובצורה הנכונה זו עבודה קשה מאוד. נדרש הרבה ניסיון כדי לעשות זאת נכון וכל חוסר שלמות ולו הכי קטן בעצם מוגבר בכמה מונים. אני רוצה לומר לך גם בגלל הסיבות הללו אנחנו מקבלים דיווחים על הבדלים גדולים בתוצאות עם הרמקולים שלנו. התאמה של כל הציוד הנלווה היא מאוד משמעותית. בהגברה למשל, כשאתה לוקח מגבר של 200 וואט ומחבר אותו לרמקול של אוונגארד מה שחשוב זה טיבו של הוואט הראשון. רמקול עם נתון של 109db זה רמקול מאוד רגיש והוא בעל דרישות טכנולוגיות שונות ממערכת קונבנציונלית ולכן ישנה משמעות מאוד מאוד גדולה בטיב המגבר שמשודך לרמקולים שלנו."
"האם אתה חושב שהיות והרמקולים שלכם אקטיביים זה מקטין את אפשרויות הבחירה להתאמת הגברה ע"י הצרכן?"
"ראשית אסביר לך מדוע אנחנו עושים זאת. יש כאן שתי סיבות, הראשונה היא שמתיאוס המתכנן הראשי שלנו תמיד רוצה למקסם את הרזולוציה והיתרונות של טכנולוגית השופר לקצה כך שאנחנו לא רוצים להכניס נגד לתחום המיד אשר בקלות יכול להנחית אותו ל- 88db במקרה הזה נאבד את יתרון השופר. השנייה היא שזה בילתי אפשרי עם טכנולוגית באס קונבנציונלית להשיג את רמות ה-SPL כפי שקורה עם טכנולוגית השופר כך שהדרך היחידה היא באמצעות יחידות באס אקטיביות. ההתאמה בין תחום הבאס, מיד והגבוהים מבוצעת באופן אופטימלי ואין מנוס מיחידות באס אקטיביות."
"מה אתה יכול לספר לי על מערכת ה-DSP בדמים החדשים, מדוע היא נוצרה?"
"בשונה מרמקולים קונבנציונלים שבהם לצורך הדיון נגיד שכ-20% מגלי הקול מוקרנים ישירות על המאזין וכ-80% הם החזרים בחלל. ברמקול של אוונגארד ניתן לומר שכ-90% מוקרנים ישירות על המאזין וכ-10% הם החזרים בחלל כך שנתון ההחזרים לא כל כך משמעותי במקרה שלנו. הבעיות תמיד מתעוררות עם תחום גלי התדר הנמוך שמוחזרים בחדר, מתבטלים ומועצמים וחוזר חלילה כך שאם ניתן לייצר חדר האזנה אידיאלי במידות ובזויות המושלמות שכויל באופן אופטימלי הסיפור הוא כמובן אחר אבל בוא לא נשלה את עצמנו אנחנו לרוב מדברים על חללים קונבנציונליים בסביבות ביתיות טיפוסיות, אז מה עושים? פעם היה מספיק לשחק מעט עם זווית הרמקולים בחדר, להזיז קצת קדימה ואחורה וכד' ובכך להגיע לתוצאה הטובה ביותר שניתן. אבל בתחום התדר הנמוך מה עושים? הרי אי אפשר להעמיד את הרמקול במרכז החדר, זה לא פרקטי ולכן היום אנחנו שולטים בזה באופן אלקטרוני. ברמקולים החדשים שלנו ישנה מערכת DSP אקטיבית להתאמה לחלל הביתי. מאוד מהר הגענו למסקנה שתחום כיול והתאמת תדר בחדר זה עולם מאוד מורכב ומסובך ולא הייתה לנו שום כוונה להפוך את היבואנים שלנו למהנדסי קול. זה פשוט לא ריאלי ומפספס את המטרה. זה מצריך אמצעים טכנולוגיים מתקדמים כך שזה הרבה יותר מסובך ממה שחברות אחרות העוסקות בתחום טוענות או מציגות. המטרה שלנו הייתה להגיע למצב שבו היבואנים מוכרים ומתקינים את הרמקולים שלנו וזהו ולכן פיתחנו ערכת כיול והכשרנו את היבואנים כך שהיבואן מגיע לחלל הלקוח והוא ממקם מכשיר הקלטה דיגיטלי במספר מקומות מסוימים בחדר ובכך על ידי 6 או 8 נקודות נוצר מיפוי דיגיטלי של החדר. את הקובץ הזה היבואן שולח לנו במייל ואנשי המעבדה שלנו מנתחים את המדידות ומייצרים מיפוי וניתוח אקוסטי תלת מיימדי של החדר אנחנו פשוט מתהלכים באופן דיגיטלי בחדר של הלקוח ע"ב הנתונים הללו אנחנו מבצעים את הכיול האופטימלי לחדר של הלקוח ושולחים את קובץ הנתונים חזרה וזה מוטען במערכת ה-DSP ברמקולים של הלקוח בקלות. כך שבעצם הלקוח מקבל התאמה מקצועית ברמות הגבוהות ביותר לחלל שלו. זה מהלך מאוד מיוחד עם ערך יוצא מן הכלל. הרי בסופו של דבר מדובר במהנדס קול מקצועי שמגיע אליך לסלון ומכייל לך את הרמקולים(!)"
הערה: מה זה DSP ? Digital Signal Processin או בעברית עיבוד אות דיגיטלי. בעצם מדובר באיקוולייזר בעל 10 פרמטרים אשר קובעים את תחום התדר שבא פעול הפילטר ואמפליטודת האות גודלה, רוחבה וכו'. כל זה מוכפל ב-10 מ-20 הרץ ועד 200 הרץ. ישנן מאות מיליוני אפשרויות כיול (ולכן הכיול נעשה במעבדה של החברה).
"ספר לנו על קו ציוד ההגברה של החברה ובאיזו אופן סדרת ה-XA הותאמה לרמקולים של אוונגארד."
"תמיד תכננו וייצרנו מגברים. הרמקולים שלנו מהיום הראשון היו מוגברים הבעיה הייתה כשהדגמנו את הרמקולים שלנו והיה קשה למצוא אלקטרוניקה מתאימה. מעולם לא התכוונו למכור מגברים, אנחנו חברת רמקולים. אך מול היבואנים מה היינו עונים לשאלת התאמת ההגברה? מה מתאים יותר ומה פחות? יש אין סוף אפשרויות. לכן החלטנו ליצור נקודת יחוס שאנחנו מאמינים שהיא טובה ואז היבואנים יוכלו לדעת היכן להתחיל בהתאמת אלקטרוניקה של יצרנים אחרים מלבדנו. המוצר הראשון היו מודול 3 ואז ייצא מודול 5 ולאחר שקבלנו משובים מהיבואנים החלטנו לצאת עם סדרת רפרנס איכותית וכך נולדה סדרת ה-XA הנוכחית שהיא טרנזיסטורית שמתוכננת ומכוילת למערכות בעלות רגישות גבוהה וכמובן מותאמת לרמקולים שלנו. כפי שנגענו קודם, בטכנולוגית השופר הכל הרבה יותר רגיש. אמרנו קודם שהרגישות היא פי 8 או 9 במערכת הדגל שלנו ה-TRIO, הרגישות הזאת מוכפלת פי 20 ולכן סדרת ה-XA בנויה כך שהיא מותאמת לזה. לספק הכוח יש חשיבות גדולה מאוד בתפקוד ובתוצאות ולכן במגבר בחרנו את ספק הכוח הטוב ביותר שיש ובקדם מגבר ספק הכוח מבוסס סוללות. אפילו בצענו הפרדה ביחידת הקדם מגבר כך שהסוללות מחוברות למעגלי האות בלבד ותאורות הלד בחזית המכשיר מוזנות מקו החשמל מהקיר בבית."
"האם ישנו צפי להתרחבות קו מוצרי האלקטרוניקה שלכם מעבר לתחום ההגברה?"
"כן. ראשית אנחנו תמיד שואפים לשפר ושנית הדור של היום מכתיב את הגישה ליחידות אינטגרליות. הדור הצעיר לא אוהב לראות מערכת שנראית כמו מעבדה בבית. כבלים מיצרן אחד, מגבר מיצרן אחר, קדם מגבר מיצרן נוסף וכו'. ריבוי הציוד להרכבת מערכת טובה הוא דבר שהדור הצעיר לא כל כך אוהב כך שאני ללא ספק חושב שהכיוון הוא מערכות אקטיביות מלאות אך אנחנו כיצרן תמיד ניתן את שתי האופציות: פסיבי ואקטיבי."
"היכן אתה רואה את החברה בעוד 10 שנים מהיום?"
"זו שאלה מעניינת. אני חושב שהשוק משתנה כעת, ישנו כמובן את דור אודיופילים הישן כמוני אך הדור החדש הוא בעל צרכים שונים לחלוטין שדברנו עליהם קודם כמו חוסר הסבלנות, דרישה למידיות והרצון לקבל את המקסימום במינימום פעולות כמו לחיצת כפתור אחד שתפעיל מערכת שלמה. אני בטוח ב-100% שדרישה לסאונד ברמה גבוהה לא תמות. אני חושב ומאמין שהדור החדש לא יתפשר על איכות והוא גם דורש הוכחות מדעיות לאיכות הזאת. הכל צריך להיות עם תעודות איכות לטיב המוצר והטכנולוגיה שלו בניגוד לדור שלי למשל שרץ לספר לחבר על איזה כבל חדש. את הדור הצעיר הכבל האודיופילי פשוט לא מעניין. בנוסף, למראה ולעיצוב של הציוד יש חשיבות מאוד גבוהה, כיצד הוא מדבר ומשתלב עם החלל זה פקטור משמעותי בדור של היום ובהקשר הזה אני יכול לספר לך שאנחנו כבר שנתיים חברים באיגוד העיצוב הגרמני. האיגוד הזה הוא העלית בעולם העיצוב הגרמני וחברים בו חברות כמו בולטהאופ (יצרן מטבחי היי אנד), מרצדס, פורש וכל חברות העל הגרמניות וגם אוונגארד חברה באיגוד הזה. חשבתי לעצמי מדוע אנחנו כחברת אודיו קטנה אל מול החברות העצומות הללו חברה באיגוד הזה ואני חשוב שזה באמת עילית המעצבים והם בהחלט מכירים בכך שמוזיקה לוקחת חלק משמעותי בחיים שלנו והם צריכים גם לכסות את התחום הזה של התעשייה ומכולם הם בחרנו בנו. אני מאמין שהשוק שלנו יגדל שוב, תראה אנחנו נוסדנו בשנת 1991 מאז התעשייה שלנו רק בירידה. רואים את זה בתערוכות הגדולות כמו CES לפני 20 שנה תחום האודיו שם היה גדול משמעותית מאשר היום אך אני בטוח ב-100% שזה יחזור ואם נמקם את אוונגארד נכון באמצעות טכנולוגיה ראויה וטובה עם עיצוב יפה וגישה בטוחה מול הלקוח אנחנו רק נרוויח מזה אז אני בהחלט רואה אותנו גדלים. שנה שעברה גדלנו והשנה אני מאוד אופטימי."
בנימה אישית
הראיון עם הולגר היה מהארוכים והטכניים שהיו לי עם יצרן אודיו בקליבר הזה. בניגוד לרוב הראיונות שאני מקיים, הולגר איננו המהנדס הראשי של החברה אלא המנכ"ל. אם זאת השליטה והידע ההנדסי שלו בתחום ייצר אצלי את התחושה שיושב מולי מנכ"ל חברה שלא רק מחובר אלא מבין באמת כל מיליוולט וכל מדידה שמבצעים במעבדות הפיתוח והיצור של החברה. איש מאוד מעניין שבגיל 61 מקבל ומתאים את עצמו לדור העתיד ורואה קדימה את פיתוחי העתיד של החברה והשוק העולמי. נהניתי מאוד מהמפגש עם האיש הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. כמובן תודה רבה לרן שביט שדאג וקישר בינינו.