חנויות
פיוז ארמה אודיו אודיו אקסטרים Sonic Bliss אמנון סאונד סטריאו פרו Soundquest קודו אודיו Stereoscope סטריאוסקופ למטייל אניגמה קולנוע ביתי גופי תאורה

הבושם (2018) – עונה 1 | סרטים & מוזיקה | ביקורות | ראשי

הבושם (2018) – עונה 1

גודל אות: Decrease font Enlarge font
הבושם (2018) – עונה 1 הבושם (2018) – עונה 1

הבושם היא סדרת מתח גרמנית מבית היוצר של נטפליקס. מדובר בסדרה דיי קצרה, 6 פרקים בלבד אבל אורך כל פרק הוא כשעה.

תקציר העלילה
 

גופתה של זמרת נמצאת כשעליה חתכים באזור בית השחי והמפשעה, ושערה גולח. הבלשית החוקרת את המקרה היא נדג'ה סימון. החקירה שלה מובילה אותה לחבורה שלמדה יחד בפנימייה קאתולית, שכוללת את רומן, בוצ'ה, מוריץ ודניאל (שידוע בכינוי שום-שן). בצעירותם החבורה הכירה שתי בנות, אלנה (כיום אשתו של רומן) וקתרינה שהיא הזמרת שנרצחה.
החבורה לא נפגשה במשך שנים והרצח של קתרינה גורם להם להתאחד שוב.


הבושם (2018) – עונה 1

במקביל לחקירה שמתקדמת, מתגלים בפנינו מעלליהם של החבורה בילדותם באזור גיל 13. בשלב כלשהו הצעירים מתוודעים לספרו של פטריק זיסקינד – "הבושם", זהו רומן גרמני מ-1985 המגולל את סיפורו של גרנוי, מייצר בשמים בפריס של המאה ה-18, שעל מנת ליצור את הבושם המושלם, הוא היה רוצח נערות יפות ומייצר מגופן בושם (יצא לי לקרוא את הספר ולטעמי מדובר בספר מצוין). הספר משפיע עליהם והם מתחילים לעשות ניסויים הקשורים בספר.
מוריץ באמת הפך להיות לייצרן בשמים יוקרתי ומלבד היותו החשוד המידי, קולו גם מלווה בקריינות את הסדרה (לרוב בפתיחת הפרקים).  בוצ'ה הוא סרסור המנהל בית זונות. דניאל שום-שן, נפגש עם פסיכיאטרית ומנסה להתגבר על הטראומה מגיל ההתבגרות. והיחסים בין רומן ואלנה מתגלים כמאוד בעייתיים.
ככל שהעלילה מתקדמת נהייה לנו ברור שכל אחד מהם יכול להיות הרוצח.
מן הרגע הראשון הסדרה תופסת את הצופה ומרמזת על כך שבהמשך יתגלו סודות מזוויעים. כנראה שאין כמו הגרמנים בלייצר סדרת מתח אפלה ומטלטלת, עוצמת המתח פשוט זועקת מכל פריים.
מבחנתי שני דברים עיקריים תורמים לכך שהסיפור הזה הוא אפל וקודר במיוחד: הראשון הוא שאין באמת דמויות טובות בסדרה הזו, כל אחת מסתירה משהו, כמעט שאין אף גיבור באמת חיובי. הדבר השני הוא המעשים הנוראים שמתבצעים על ידי ילדים בני 13, לא זכורות לי הרבה סדרות שהראו ילדים בגיל הזה מבצעים מעשים כאלה (לא אתאר על מנת לא לספלייר). אפילו עם השחקנים ממש לא נראים כמו בני 13, המחשבה על כך מזוויעה.


הבושם (2018) – עונה 1

יש מעט סצנות גראפיות, כמו צילומי גופות, אבל החלקים הבאמת איומים של הסדרה הם מרומזים, וברור לגמרי לצופה שביחס למה שקרה, הצילומים הם מאוד "מעודנים".
ניתן לנתח כמעט כל דמות שמופיעה בסדרה, לנסות להבין מה מניע אותה, כיצד העבר משליח על ההווה, מהו טבעה של אותה דמות. הסיבה לכך היא שמראים לנו הרבה צדדים לכל דמות (אם כי לרוב זה צדדים רעים וצדדים רעים פחות), פיתוח הדמויות כאן הוא מרתק והמעברים בין התרחשות ההווה לעבר מגלים לנו כל פעם משהו נוסף. בהתרחשות העבר היה לי תחילה מעט קשה לזהות חלק מהדמויות אבל זה נהייה ברור בהמשך.
המתח, האווירה והצילומים בסדרה מאוד הזכירו לי באיכותם את העונה הראשונה של "בלש אמיתי" (True Detective). מבחנתי אותה עונה היא אחד הדברים הכי מושלמים שהיו בטלוויזיה בשנים האחרונות. עוד משהו בסדרה שהזכיר לי את "בלש אמיתי", זה איכות המשחק. אומנם לא פשוט להתחרות בתצוגת המופת שמתיו מקונוהי ווודי הארלסון עשו ב"בלש אמיתי", אבל כל קאסט השחקנים ב"הבושם" פשוט עושים עבודה יוצאת מן הכלל, גם הבוגרים וגם הצעירים.


הבושם (2018) – עונה 1

עוד סדרה שהבושם הזכירה לי, משהו באיך שהבטן התהפכה בגללה, זו העונה הראשונה של "סיפורה של שפחה". אומנם הסיפור ב"סיפורה של שפחה" הוא בקנה מידה גדול הרבה יותר, אבל שני הסיפורים מספרים לנו משהו על עצמינו בצורה שגורמת לתחושת חלחלה.

עם כמה שהצילום, הבימוי והמשחק מדהימים בסדרה הזו, עדיין הדבר הכי טוב בסדרה זה הסיפור, אין הרבה סדרות שניתן לומר את זה עליהן.
הסיפור של ה"בושם" חושף במידה רבה את פרצופה האמתי של האנושות. זה מדהים מה ניתן לגרום לנו לעשות פשוט בעזרת הריח הנכון. עם כל התחכום והחשיבות העצמית שלנו, הסדרה (והספר) גורמת לנו לחשוב על כך שבעזרת ריח ניתן לגרום לנו לחזור לרמה של חיה המונעת בכח האינסטינקט בלבד, זו מחשבה מפחידה ומרתקת כאחת.
לא מעט מהדמויות בסדרה פועלות בניגוד לכל היגיון, הן יודעות את זה ועדיין לא מסוגלות לעצור. החולשה האנושית, האכזריות האנושית (ואולי במיוחד של בני נוער) מובעת בעוצמה רבה בסדרה.
פן נוסף של האנושיות שהסדרה מעבירה לנו זה הרצון להיות נאהב, ומה שאנשים מוכנים לעשות בעבור זה. זהו אחד המוטיבים החשובים בסדרה.
דבר שפחות אהבתי כאן זה החולשה של הדמויות הנשיות המרכזיות בסדרה. החוקרת סימון, שנראית כדמות נשית חזקה תחילה, מתגלה כשברירית מאוד ונואשת, אולי מידי, להיות נאהבת. גם אלנה היא דמות מאוד בעייתית בהתנהלות שלה גם בהווה וגם כנערה, אבל אני לא רוצה להיכנס לספוילרים.

הבושם (2018) – עונה 1

טענה נוספת שיש לי כלפי הסדרה זה הסוף שלה, הרבה מההתרחשויות בסדרה מוסברות בצורה טובה, לעומתם הרגשתי שבסוף נתנו לנו לנחש קצת יותר מידי. אני חושב שהייתי רוצה קצת יותר הסבר לאותם הדברים שמתגלים לנו בפרק האחרון.
הערה בנוגע לדיבוב: למרות ההעדפה שלי לראות סרטים\סדרות בשפת המקור שלהן, כיוון שגם אני וגם אשתי לא חובבים גרמנית, ניסינו לצפות בדיבוב אנגלי. כבר כרבע שעה לתוך הפרק הראשון הרגשנו שזה לא עובד ומרגיש מאוד מלאכותי וחזרנו לדיבוב המקורי בגרמנית.

 הבושם (2018) – עונה 1

סיכום

ה"בושם" היא סדרת מתח מבריקה, היא מטלטלת, כואבת ואכזרית. זו סדרה שגורמת לחשוב על מה באמת מניע אותנו בתור בני אדם. זו גם סדרה מאוד אמיצה בכך שהיא מראה אכזריות והתנהלות של בני נוער כמו שלא הרבה סדרות עשו. הצפייה ב"הבושם" בהחלט הותירה רושם אדיר עלי, שנבע מהשילוב הנדיר של סיפור מעולה יחד עם רמת משחק וצילום מהוקצעים. לטעמי זו לא סדרה קלה לצפייה, אבל מי שרוצה סדרה שהיא הרבה מעבר לסתם בידור, או סתם עוד סיפור מתח (למרות שגם בתור סיפור מתח היא עובדת נפלא), אני מאוד ממליץ על "הבושם".

 
הציון שלי: 9.5/10

 

  • email שלח לחבר

Share DTOWN Article

דיון בפורום על המאמר (4 תגובות פורסמו):

avatar
exupgh12 1970-01-01 02:00:00
תודה רבה אנטון, נשמע מעולה.
avatar
איציק ירקוני 1970-01-01 02:00:00
אנטון אהבתי:בעד:
avatar
יעקב ח 1970-01-01 02:00:00
תודה על הסקירה אנטון. אם יש בסדרה זוועות והיא לא קלה לצפייה, למה לצפות בה מלכתחילה?
avatar
Anton 1970-01-01 02:00:00
תודה על הסקירה אנטון. אם יש בסדרה זוועות והיא לא קלה לצפייה, למה לצפות בה מלכתחילה? כמו שאמרתי אין בה כמעט סצנות גרפיות. אני ממש לא חובב סרטי אימה וסצנות גרפיות מיותרות, כאן כל הזוועה היא מרומזת ובאה לספר סיפור שמוצג בצורה מרתקת, וממש מעורר מחשבה. יש המון יצירות שלא קל לצפות בהן ועדיין הן יצירות נפלאות ועמוקות. אני מאוד נהנה לצפות באקשן ומדע בדיוני, וגם בדברים שסתם מכבים את הראש ונהנים, אבל אני גם מאוד נהנה לצפות בדברים עם יותר עומק, במיוחד כשהם כל כך טובים. מי שצופה בהרבה סדרות מתח, לא יראה כאן משהו הרבה יותר נורא משיש בסדרות אחרות, הדבר המטריד באמת לטעמי מתגלה אם קצת חושבים יותר לעומק על מה שהסדרה מנסה לומר.
כל הזכויות שמורות לאתר dtown.co.il


הרשם לעדכוני האתר
Email: