ביקורת ל-Lost in Space (2018) מבית נטפליקס

אנטון קמינסקי
06-12-2018 19:43

Lost in Space היא רימייק לסדרה מ-1965 וסרט מ-1998 (להבנתי דיי כושל) בכיכובם של גארי אולדמן ומאט לה-בלאנק. לא ראיתי את הסדרה המקורית או את הסרט ולכן אני מגיע לסדרה כטבולה רסה.

הדבר הראשון שצריך לדעת על Lost in Space הוא שהגבלת הגיל של הסדרה היא מגיל 7, כלומר מדובר על סדרת מדע בדיוני לכל המשפחה.

Lost in Space

תקציר העלילה

הסדרה נפתחת בנחיתת חירום של משפחת רובינסון (ג'ון, מוריין וילדיהם: ג'ודי, פני וויל) בכוכב לא ידוע. הרקע להתרחשות מתגלה לנו בפלאשבקים ששזורים לאורך הפרקים. כדור הארץ דיי גוסס, ומשפחות נבחרות משתתפות בפרויקט של יישוב כוכב חדש ומרוחק. אשתדל להימנע מספוילרים ואומר שאסון כלשהו קורה לספינת האם של המתיישבים בדרך לכוכב המיועד והם נאלצים להמלט בספינה המשפחתית שלהם.
לאחר הנחיתה בכוכב החדש, משפחת רובינסון נמצאת מיד בסכנה ממשית אבל ההכשרה של המשפחה (הכשרה מדעית של האם, צבאית של האב ורפואית של ג'ודי) תמיד שם בשביל למצוא את הפתרונות, לא משנה כמה המצב מרגיש אבוד.
במהלך חיפוש אחר אחד הפתרונות, ויל (הבן הקטן במשפחה) מתנתק מאביו. בניסיון למצוא את הדרך חזרה, ויל נתקל בחייזר רובוט, שמנסה לתקוף אותו. ההתרחשות מובילה לכך שוויל מציל את חיי הרובוט והוא הופך למעין חבר\שומר ראש של ויל. איך הרובוט הגיע לאותו הכוכב? והאם המשפחה תצליח לחזור אל ספינת האם? תצטרכו לראות בעצמכם.

Lost in Space
משפחת רובינסון

ברגע שמשהו מקוטלג כ"לכל המשפחה" נוצרת ציפייה למשהו פחות מושקע, אני חושב שזה לא יכול להיות יותר רחוק מהאמת במקרה של Lost in Space. הוויזואליות של הסדרה (צפיתי בסדרה ב-Dolby Vision) היא מהיפות שראיתי. הכוכב כולל אזורי קרח ואזורי יערות מרהיבים, ישנם צילומי חלל וגם מספר קטעים שמתרחשים במערות חשוכות. לאורך כל הפרקים איכות התמונה היא מעולה, מפורטת מאוד ועם צבעוניות מרשימה. גם בנוגע לאפקטים, לא חושב שלסדרה הזאת יש במה להתבייש גם מול סדרות top class מהז'אנר. מעבר לרובוט שעשוי בצורה ממש מרשימה, גם רכבי החלל, אסונות הטבע, החיות של הכוכב והקטעים בחלל כולם עשויים ברמה גבוהה.

Lost in Space

קצב העלילה הוא מאוד גבוה, כאשר ההפסקות הן בעיקר לטובת הפלאשבקים, שמוסיפים הרבה מידע על מה שקרה בספינת האם ובכדור הארץ. בתור אחד שלא חובב קפיצות בזמנים במהלך הסיפור, אני חושב שבסדרה הזו זה נעשה בצורה עדינה שבאמת הוסיפה לסיפור.
משפחת רובינסון היא מסתבכת סדרתית, ברמה כזו שגם אם הם יצאו לקטוף פרחים זה יגמר בהרפתקה על סף מוות, לכן המתח והרגשת הסכנה תמיד באוויר.

Lost in Space

רמת המשחק ממש מפתיעה לטעמי, מאוד נהניתי מהמשחק של הילדים בעיקר ג'ודי ופני. הדיאלוגים אמינים (עד כמה שדיאלוגים של סדרת מדע בדיוני יכולים להיות) והשחקנים עושים עבודה טובה בלהעביר רגשות.
הדמות שפחות אהבתי בסדרה היא האישה שמתחזה לדוקטור סמית' (זה לא ספויילר, זה ברור מהרגע שהיא מופיעה על המסך), היא הנבל של הסדרה והיא פשוט נורא מרגיזה. היא דמות סוציופתית שמנצלת את כולם על מנת לשרוד, אבל הרבה מהצעדים שלה מרגישים לא הגיוניים מבחינת מה עדיף לה לעשות כדי לשרוד.

Lost in Space

המתחזה לד"ר סמית'

אני מניח שהדמות של ויל גם יכולה להיות מעט מרגיזה, מעין ילד תמים, אופטימי חסר תקנה ודיי רשלן. לטעמי הדמות שלו והדרך שבה היא משוחקת כן מתאימים לסיפור.

איך זה לצפות בסדרת מדע בדיוני לכל המשפחה

אם קראתם עד כאן, אז לא קשה לכם להבין שמאוד נהניתי מהסדרה. אז איך הגבלת הגיל משפיעה על הסדרה ביחס לסדרות "בוגרות"?
אני חושב שמאז שפחות או יותר הכל מותר גם במסך הקטן, הרבה מהסדרות מרגישות שהן חייבות לשלב סצנות סקס או אלימות גראפית כי זה מה שעושה אותן "בוגרות". אני לא מתנגד לזה כשיש לזה הצדקה, אבל בלא מעט מקרים זה מרגיש מאולץ ולעיתים גם לא נעים לצפייה.
הצפייה ב-Lost in Space, הציפה אותי בהרגשה נוסטלגית וגעגועים לסדרות המדע בדיוני שצפינו בהם בשנות ה-90 (נגיד סגנון "גולשים בזמן" שכל כך אהבתי), משהו תמים יותר.
אז האם הסדרה ילדותית? הנושאים שהסדרה עוסקת בהם הם: קבלת השונה, חברות מסוג אחר, מתן הזדמנות שנייה, יחסי משפחה, אמון וכו'. מצד אחד ניתן לומר שאלה הם נושאים מעט ילדותיים, אבל במחשבה עמוקה יותר, הם לא שונים מנושאים שהמון סרטים\סדרות מדע בדיוני "בוגרות" עוסקים בהם.

Lost in Space

שורה תחתונה

מדובר בסדרה שמאוד נהניתי לצפות בה, היא נראית נהדר, משוחקת בצורה טובה ומלאה באקשן ומתח. התמימות של הסדרה הייתה מבחנתי דווקא שינוי מרענן שהציף אותי בנוסטלגיה, לזמנים שבהם כל הטלוויזיה שלנו הייתה מעט תמימה יותר. מבחנתי Lost in Space היא הוכחה שגם סדרה "לכל המשפחה" יכולה להיות איכותית ועשויה נפלא.

הציון שלי: 8/10.

מעבר לתגובות בפורום