חנויות
פיוז ארמה אודיו אודיו אקסטרים Sonic Bliss אמנון סאונד סטריאו פרו Soundquest קודו אודיו Stereoscope סטריאוסקופ למטייל אניגמה קולנוע ביתי גופי תאורה

ביקורת סרט - חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד | סרטים & מוזיקה | ביקורות | ראשי

ביקורת סרט - חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד

גודל אות: Decrease font Enlarge font
ביקורת סרט - חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד ביקורת סרט - חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד

עוד סרט פנטזיה חדש בסגנון הארי פוטר. הפעם זהו החלק השני של ״חיות הפלא״. אנטון קמינסקי הלך, צפה וחזר עם מסקנות.

חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד, הוא הסרט השני בסדרת הסרטים שמחזירים אותנו לעולם של הארי פוטר. העלילה מתרחשת מספר עשורים לפני הארי פוטר, משהו כמו שנות ה-20 עד ה-30 של המאה הקודמת. אני מאוד אהבתי את סרטי הארי פוטר, וכשב-2016 הגיע חיות הפלא הראשון ("חיות הפלא והיכן למצוא אותם"), שמחתי מאוד לחזור ליקום הקסום של שרביטי קסם, מטאטים מעופפים והמון מילים מצחיקות כמו מוגליגים. בחיות הפלא הראשון זיהיתי המון מרכיבים שגרמו לי לאהוב את סרטי הארי פוטר. הסרט ברובו קליל ומשעשע מאוד, כשכל הזמן ברקע יש משהו מאיים שמתרחש ובסופו של דבר מתפוצץ לעימות גדול.

 
האם האווירה הזו נשמרת גם בחיות הפלא השני?


חיות הפרא - הפשעים של גרינדלוולד

תקציר העלילה

שליח של מועצת הקסמים הבריטית מגיע לארה"ב על מנת להעביר את גרינדלוולד (ג'וני דפ), שנכלא בסוף החלק הראשון בארה"ב, לאירופה על מנת שישלם על פשעיו. כמובן שגרינדלוולד מצליח להימלט ומגיע לפריז. שאיפותיו של גרינדלוולד הן לגרום לקוסמים להפסיק להתחבא מהמוגליגים ובמקום זאת לשלוט בהם (קצת מזכיר את תורת הגזע).


חיות הפרא - הפשעים של גרינדלוולד

גרינדלוולד בגילומו של ג'וני דפ

המפתח להכל, כמו גם בחלק הראשון הוא קרידנס. מסתבר שקרידנס שרד והוא מעוניין לגלות מי הוא באמת. ניוט נשלח על ידי דמבלדור הצעיר (ג'וד לאו) למצוא את קרידנס לפני שיהיה מאוחר מידי.
בדרך ניוט נפגש שוב עם טינה, קוויני וג'ייקוב.


חיות הפרא - הפשעים של גרינדלוולד

קרידנס הוא המפתח להכל

כבר מסצנת הפתיחה הסרט מרגיש שונה מאוד. לאורך סרטי הארי פוטר האווירה הלכה ונהייתה רצינית יותר בהדרגתיות עד לסיום המאוד קודר בשני הסרטים האחרונים. ניראה שבחיות הפלא השני אנחנו מיד קופצים לאווירה קודרת, שנמשכת לאורך הסרט כולו, עם מעט מידי רגעים קומיים קלילים לטעמי.
אחת הדמויות שהכי מייצגות את השינוי היא קוויני. בסרט הראשון קוויני, קוראת המחשבות הפלרטטנית והרגישה, הייתה אחת הדמויות הקסומות והמשעשעות בסרט. בסרט השני היא מלאה בכאב ותסכול על כך שאסור לה להתחתן עם ג'ייקוב ה-no-mage והיא ממש נראית כמו צל חיוור של הדמות החיננית מהחלק הראשון.


חיות הפרא - הפשעים של גרינדלוולד

קוויני המיוסרת

אפילו ג'ייקוב התמיד אופטימי, לא באמת מצליח לשפר את האווירה של הסרט.
דמות אחרת שמאוד מעוררת מחלקות בסרט היא דמותו של דמבלדור הצעיר בגילומו של ג'וד לאו. מנהל הוגוורטס השקול והאחראי מסרטי הארי פוטר, הוא פרופסור צעיר כאן, סרקסטי במקצת ובעל סוד בעברו שקושר אותו לגרינדלוולד. היה לי מעט קשה לראות את דמבלדור משוחק בצורה הזו, זה הרגיש רחוק שנות אור מהדמות המוכרת.

חיות הפרא - הפשעים של גרינדלוולד

דמבלדור הצעיר (ג'וד לאו)

הדמות הכי עקבית בשני הסרטים היא הדמות הראשית של ניוט, הקוסם הנירוטי, התמים וחובב המפלצות לגמרי נשאר ניוט גם בחלק השני. האמת היא שיש עוד דמות עקבית בסרט, הניפלר של ניוט (מעיין חפרפרת שניזונה מדברים נוצצים) חוזר והוא לגמרי הכוכב הקומי של הסרט.

חיות הפרא - הפשעים של גרינדלוולד

הניפלר, האם הוא ראוי לסרט משלו?

לאורך הסרט כולם מנסים לגלות מיהו קרידנס, האם הוא אח של, בן של, דוד של א' או בכלל של ב', הטוויסטים בנושא הזה הרגישו לי מעט מאולצים ומעייפים.
ישנן לא מעט דמויות חדשות, כגון אח של ניוט וליטה לסטריינז'. בנוסף יש מספר דמויות משנה כגון יוסוף קאמה, רובן הרגישו לי כזרוקות לתוך העלילה. הדמויות הללו רק תרמו לעלילה מבלבלת ולא היה ברור לי באמת מה ההצדקה לקיום שלהם.

איכות המשחק היא טובה, אבל בלי הקלילות בעלילה, הדמויות מרגישות מיוסרות ועייפות. הרגשתי כאילו לשחקנים עצמם לא היה ממש כייף לגלם אותן. ג'וני דפ, מבחינתי, איבד מזמן את היכולות לשכנע במשחק שלו. אומנם אין כאן זכר לדמיות ההזויות שלו משודדי הקאריביים או הפרש הבודד, אבל המשחק המאופק שלו הרגיש לי מאוד "פרווה" ולא מעניין.

חיות הפרא - הפשעים של גרינדלוולד

מבחינה וויזואלית, פלטת הצבעים בסרט היא כמעט תמיד מאוד חשוכה וחיוורת: החל בקטע הבריחה בפתיחה, פאריז החשוכה באווירת שנות ה-30, סצנות במערכת הביוב או בבית קברות. חיות הפלא מקבלות הרבה פחות זמן מסך, הסיפור הרבה פחות מתמקד בהן. כשחיות הפלא כן מופיעות, הן מרהיבות ומאוד מקוריות. מבחינת האפקטים, הם עשויים כמו שצריך, למשל סצנת הבריחה הייתה בהחלט מרהיבה, אבל באופן כללי, לא היה משהו יוצא דופן שלא ראינו עד כה. פס הקול היה מרשים וגם הוא תרם לאווירה הקודרת, היה שימוש רב בבאס שבכל פעם בא להזכיר שמשהו מאיים מתרחש.

 
שורה תחתונה: באתי בציפייה לחוויה קסומה וקיבלתי סיפור קודר, דמויות מיוסרות ואווירה רצינית מידי לטעמי.

הציון שלי: 6.5/10.

 

  • email שלח לחבר

Share DTOWN Article

דיון בפורום על המאמר (0 תגובות פורסמו):

הוספת תגובה

כל הזכויות שמורות לאתר dtown.co.il


הרשם לעדכוני האתר
Email: