רפסודיה בוהמית - ביקורת סרט

צפינו בסרט הסרט רפסודיה בוהמית וחגגנו את סיפורה של להקת קווין, המוסיקה המרגשת והסולן עם הסיפור היוצא דופן פרדי מרקורי. סרט מומלץ לכל חובב מוזיקה וסיפור טוב.

זוהי שירת הברבור לאחת הלהקות רוק הגדולות של כל הזמנים: "קווין", ככה אני רוצה להתחיל ודי לסיים את ביקורת שלי לסרטו החדש של בראין סינגר - רפסודיה בוהמית. עכשיו אחרי המילים הללו, די קשה להשאיר את הקוראים במתח ביחס לדעה שלי על הסרט הזה ואני חושב שכאשר לא רק תקראו את השורות הללו, אלא (וכאן אני בהחלט ממליץ, ללכת ולראות את הסרט הזה בבתי קולנוע) כשתראו את הסרט הזה, אתם תתרגשו ממנו כמו שהתרגשתי אני ויחד איתי כל האולם.

אני כבר מזמן שאינני ילד, אבל כשהבוהמיה נוצרה וחברי "קווין" פעלו ויצרו בעולם, אני רק למדתי ללכת... ולכן את הלהקה הכרתי לראשונה רק אחרי שזו כבר הייתה חסרת הזמר המוביל שנפטר אי שם ב-1991. אבל, השירים של הלהקה הזאת, השפיעו מאז ועד היום ונחשבים לקלאסיקות רוק מודרניים, עדכניים ואף מהטובים ביותר בעולם. כחובב מוסיקה טובה, לא הייתי מושבע עד כדי לדעת את השמות ואת הסיפורים של הלהקות, הזמרים - אלה ידעתי שאיי שם בשנות ה-70\80, הייתה להקה, הזמר היה גיי והוא נפטר בגלל איידס. לא ידעתי ולא חקרתי רבות על השירים עצמם (יחד עם הבדלי שפות, ועוד על העובדה כי גם באנגלית ניתן לשיר ג'יבריש) לא התעמקתי במשמעות המילים וממה אלו נבעו כאשר נכתבו ע"י היוצר. 

מה שכן, העידן החדש - האינטרנט, עם האתרים כמו YOUTUBE וערוצים שונים, סרטים דוקומנטריים על הנושא של מוסיקה (והחשוב שבהם היה "7 עידנים של רוק" של ה- BBC - המלצה חמה מאוד לאוהבי הז'אנר) גרמו לי להתעניין, לשמוע ולגלות קצת יותר ממה שידעתי. בעולם תחרותי שבו רובינו מנסים לשרוד את המציאות - לפחות זמן ותשומת לב לתחביב של מוסיקה, לעיתים נשמע לא הגיוני ועדיין טיפין טיפין אספתי עוד ועוד מידע על הלהקה, השירים שלהם, לפתע נהיה כיף לגלות דברים, עוד זמר ששר איתם (דיויד בואי - שהביא אותם עוד יותר לתודעה העולמית), עוד שיתוף פעולה שנוצר ולא עלה לאוזנינו (למשל עם מייקל ג'קסון) אבל הסרט הזה, על הווצרות הלהקה, תחילתה והתבגרותה, ימי הזהר השפל ושיא הקריירה - שהשאירה חותם בעולם המוסיקלי ובלבבות רבים מאלו שחיו אז וחיים היום - היה זה מסע מרגש בשירים שאנחנו שומעים כל יום ברדיו ועכשיו אני יכול להגיד שאני מבין קצת יותר טוב ממה הם נוצרו ועל מי הם נכתבו ולמה התכוון המשורר. 

למרות שההפקה של הסרט החלה אי שם בשנת 2010, אחרי אינספור גרסאות תסריט, בחירת צוות מתאים (שבו סשה ברון כהן, היה אמור לשחק את פרדי מרקורי והוחלף גם כן), גם הבמאי בריאן סינגר הובא כתחליף ואף הוא פוטר (למרות שהסרט נושא את שמו), הסרט סוף סוף כאן וכמו שאמר בריאן מיי (גיטריסט הלהקה ואחד המפיקים של הסרט). הסרט הוא על חייו של פרדי מרקורי בזמן שהיה בלהקה ולא על הלהקה עצמה. והאמת שכך הדבר, ראיתי את הסרט שבו זמן המסך העיקרי היה נתון לפרדי, פחדים ולבטים שלו, עם ניסיון להסביר מדוע עשה את הבחירות שלו ואיזו דינמיקה הייתה לקבוצת המנודים השייצרה את ההרכב המוסיקלי, אחד הטובים שהעולם ראה. סיפור האוהבים של פארוק (וכן, זה הזמן שלנו לצחוק על השם שכבר התרגלנו לצחוק עליו) על למי שלא ידע - זה השם האמיתי של פרדי מרקורי שבסופו של דבר החליף את שמו. האישה שלה נתן את לבו ואחרי כך גילה שהוא גיי אך ליבו נשאר איתה עד יום מותו. מי היו חבריו ומי ניצל אותו ובכך פגע בלהקה כולה. לדעתי, אחת הסיבות מדוע הסרט "ריי" עם ג'יימי פוקס היה טוב אי שם ב2004 כי ריי צ'ארלס, היה חלק מההפקה וידע לכוון את הסרט לסיפור שלו, כך גם כאן, בריאן מיי שהיה שם ברובו וידע להעביר לא רק את ההיסטוריה של מה היה, אלא איך זה גם הרגיש.

אולי כאן כדאי להגיד שקולנועית, הסרט מרגיש לא קשור למסגרת המוכרת של מישהו שרוצה משהו וקשה לו לקבל את זה, למרות שבהחלט רואים את פרדי, אשר סובל מחוסר ביטחון ותחושה של ריקנות למרות ההצלחה המסחררת של הלהקה, אבל משום היותו גיי שמגלה את זה במהלך חייו ולא יודע איך לקבל את הבשורה, עם רגשי נחיתות בהקשר של אביו וציפיות שלו ממנו חלומותיו, תשוקותיו וכל מה שרק ניתן לרצות ולא ניתן לקבל במוחו של פרפורמר של הלהקת רוק שלא מוכנה להגדיר את עצמה כמשהו מסוים ומוכנה לירות בכל הכיוונים. אתם תראו בעיקר סרט שיספר לכם על היסטורית הווצרות, תהליכים של היצירה בערבוב של סיפור האהבה, היחסים בתוך הלהקה, הריב הגדול ופירוק הלהקה ולמה הם התאחדו אחר כך - ובעיקר אתם תשמעו הרבה מוסיקת קווין ולבסוף, כשכל המסיכות ירדו, אתם תקבלו כמעט בשידור חי את המופע של אז, ווימבלדון 1985 - מופע איידס לילדי אפריקה ששידר למעל 1.5 מיליארד איש, כמו הוודסטוק שיישאר לנצח בתודעה כך גם המופע הזה והסרט הזה יתן לכם תחושה שהייתם שם אז וזה מה שטוב בסרט הזה.

באווירה חיובית זו, אני מכריז על ציון 9 לרפסודיה בוהמית - ולא משנה איזה פגמים קולנועיים יש לסרט הזה.

רפסודיה בוהמית

Bohemian Rhapsody

ארה"ב, 2018

במאי: בריאן סינגר

שחקנים: ראמי מאלק,  ג'וזף מזלו , מייק מאיירס. 

אורך הסרט: 135 דקות