״נקמה חריפה״ - ביקורת סרט
סרגי ליטבק
11-09-2018 23:33
מסע נקמה פשוט, של אישה שהרגו את בעלה ובתה. ומשם, בלי יותר מידי התפתחויות פסיכולוגיות מורכבות, נוצר פשוט סרט טוב.
בגיל 46 השחקנית ״ג'ניפר גארנר״ בהחלט יכולה להגיד שהיא השאירה חותם על העולם! בעיני היא אחת השחקניות שאני התחברתי ויכולתי להגיד חוץ מהיותה אישה יפה, כיף לראות אותה על המסך ואף משחקת (למרות שגם אני יכול לראות כי משחקה חד גווני ודרמתי בצורה משעממת למדי).
אני עדיין זוכר את הסדרה ההיא "זהות בדויה", אשר אי שם בתחחילת שנות האלפיים, עקבתי אחרי כל פרק ופרק בסדרה. עניין אותי לראות מה יקרה לשחקנית ואיך היא תצא מהרפתקאות שלה. ג'ניפר שהחלה את קריירת המשחק שלה בתחילת שנות העשרים שלה, צמחה בעיקר בסדרות טלוויזיה ורק אחרי כמה שנים, עברה מהמסך הקטן אל המסך הגדול וגם אז, בהתחלה, קיבלה דמויות משניות וזמן מסך שולי. ג׳ניפר שיחקה בעיקר דמויות סטריאוטיפיות של בנות צעירות, יפות מראה שנועדו להשלים את התמונה והסיפור הראשי. אבל אחרי עשור, היא קיבלה את הדמות הראשית הראשונה בסרט ״דארדאוויל״ (שם היא פוגשת את הבן זוג לעתיד - בן אפלק). ולמרות שזה היה הניסיון הראשון של מארוול לייצר עולם קולנועי מאוחד, הסרט היה כישלון. סרט המשך "אלקטרה", שבו גארנר הייתה דמות ראשית מובילה - לא עזר גם הוא, להניע את העלילה של עולם הקומיקס. אך יחד עם זאת, ג'ניפר מקבל הערכה מהוליווד ובכמה סרטים שהיא משתתפת בהם, היא לא מקבלת מעמד של דמות ראשית מובילה (בעצם מה שיש בעברה, זה אולי 5 סרטים כאלו). יחד עם זאת, אני עוד מתרגש מכל הופעתה, ממש כמו בזהות בדויה.
מצידו השני של המטרס, יש את הבמאי ״פייאר מולאר״. במאי צרפתי אשר ידוע בעקבות סרטיו כמו "אזור B13", "חטופה", "מפריס באהבה". כך שאפשר בהחלט להגיד שהבמאי הוא אחד שמבין איך עושים עבודה טובה. אבל אני רציתי לשים תשומת לב דווקא על התסריטאי: צ'אד ג'ון - אני בטוח שהשם הזה כלל לא אומר לכם דבר, ובינתיים הוא לא באמת ייצר הרבה דברים, אבל אני יכול להגיד שלראות את הסרט מבחינת הסיפור היה אחד התענוגות.
אז החל מעכשיו, אזהרת ספויילרים ענקית!
זהו ממש לא סרט של סיפורי על, גיבורים חסונים כמו שרץ היום חזק בעולם. זהו סרט די פשוט, שככל הנראה אם לא הייתם קוראים את השורות הללו, לא הייתם שומעים עליו או הייתם הולכים לראותו בקולנוע. זהו סרט נקמה די טהור ופשוט מבסיסו. אחרי שבעלה ובתה, נרצחים ע"י מוצאי להורג של דילר מקומי, ריילי נורת' (ג'ניפר) מנסה להצביע על האשמים במעשה. אבל המערכת המשומנת של שחיתות מפנה את האצבע המאשימה בחזרה עליה ואף שולחת אותה למעמקי הגיהינום במוסד לחולי הנפש. ריילי בורחת ואחרי 5 שנים, חוזרת לנקום בכל מי שפגעו במשפחה שלה. החל ממערכת המשפטית, הרוצחים וכמובן אי אפשר בלי נקמה בשוטרים עצמם. עכשיו זה ממשל לא "אולדבוי" (Oldboy) ונקמה לא מובנת כלל ממה שקורה במהלך הסרט, אלה סרט יותר פשוט - זה מה שהם עשו לי, זה מה שאני אעשה להם.
למען האמת, הסרט מאוד פשוט במסגרת שלו ומה שאני מאוד אהבתי היה אופן הסיפור: פשוט, וללא מאפיינים מאוסים של סיפורי רקע, סיפורי משנה וניסיון לסחוט עוד רגש מהצופה. זה אפילו מתבטא בכך שהדמות שנעלמת לחמש שנים ולאחר מכן מנסים להבין מה עבר על הדמות. לא נכנסים לזה יותר מדי - פשוט חותכים ואומרים זהו: זה, זה זה. כך קורה גם בעוד כמה רגעים סרט שפשוט נעים לראות ולא להתקע על חלקים מסוימים.
נכון זהו לא סרט שהולך להביא אליו המוני בני אדם ולא הולך להיות סנסציה קולנועית, אבל בשביל להתחיל את השנה, זהו סרט מאוד נחמד להנות ממנו.
עם זאת, עדיין מעניינת אותי ההשקפה הפסיכולוגית, מה בעצם מספק אותנו יותר. עצם הנקמה או שאנחנו חייבים נקמה בשביל לקבל קצת סיפוק?
מה אתם אומרים? אנא ספרו ושתפו עם כל הקוראים את הדעה שלכם.
ציון: 7.5
שנה טובה ומתוקה!