״המסך הקטן״ - טוין פיקס 2017

זו העונה העדכנית ביותר של הסדרה. כתבינו אנטון קמינסקי משתף אתכם עם מסקנותיו מהסדרה. האם שווה להשקיע את זמנינו היקר בלראות אותה במרתון?

לא מצפה יותר

הרומן שלי עם טווין פיקס התחיל לפני כ-6-7 שנים. לפני הילדים, בימים שאני ואשתי היינו צופים בהמון סדרות ביחד, כל כך המון, שבשלב מסוים נגמרו לנו הסדרות. לכן חיפשתי רשימות של הסדרות הטובות בכל הזמנים. השם טווין פיקס חגג לא מעט ברשימות האלה והחלטתי לנסות לצפות.

הציפיות שלי היו בשמיים, ולאחר כמה פרקים התחושה של "מה לעזאזל הולך פה?" הלכה והתעצמה. הדבר הזה? זו סדרה מהטובות שהיו? איך?
לאחר שהבנתי שצריך להפסיק עם הציפיות המוגזמות אלא פשוט לנסות ליהנות, לאט לאט זה בא. הסיבה ש״טווין פיקס״ נמצאת ברשימות של הסדרות הטובות ביותר, היא ממש לא בגלל שהיא כל כך טובה ואיכותית אלא בגלל שהיא כל כך "מיוחדת".

אם אנסה להסביר את הז'אנר של ״טווין פיקס״ אז זה משהו כמו: מיסתורין/מתח/אופרת סבון/פנטזיה/וטיפה אימה. אבל סוד הקסם של הסדרה לא נמצא באף אחד מהז'אנרים האלה אלא במה שקושר את הכל ביחד, והדבר הזה הוא ההומור – לא הומור רגיל של סדרה קומית – ההומור של דיוויד לינץ' הוא הזוי, מוזר, אבסורדי. ההומור מורכב מאלמנטים של משחק מוגזם, דמויות פריקיות ועלילות מטורפות. הרגע הזה שמבינים ששום דבר בסדרה הזאת לא באמת רציני, זה הרגע שבו מתחילים ליהנות. זה לא הומור שגורם לפרצי צחוק (בדרך כלל), זה משהו שונה, משעשע ובאיזה שהוא מקום גם חכם.

כחלק מההכנה לביקורת הזאת צפיתי שוב בפרק הסיום של טווין פיקס המקורית (לא מזמן רכשתי בלוריי של האוסף המלא של טווין פיקס שכולל את 2 העונות המקוריות ואת הסרט Fire Walk with Me) זה דיי הדהים אותי להיזכר בעד כמה שהסיום שהיה אמור להיות דרמטי, היה כל כך מלא בהומור ההזוי הזה של דיוויד לינץ'.

כשהסוכן קופר נכנס לבקתה השחורה השריף הארי והעוזר שלו אנדי נשארים לחכות לו. לאחר 10 שעות שהם יושבים על בול עץ עם פרצוף רציני, אנדי מתחיל בצורה לקונית ורצינית לשאול את השריף: "אתה רוצה תרמוס קפה? אתה רוצה כריך ספיישל? אתה רוצה קינוח?..." והשריף עונה לו באיטיות מבלי להסיט את המבט "כן" בכל פעם. זו סצנה קטנה שאולי ממחישה את כל המהות של הסדרה.

קצת ספויילר לסדרה המקורית: בפרק האחרון כשקופר נכנס לבתקה השחורה הוא פוגש שם את לאורה שאומרת לו "נפגש בעוד 25 שנה". בתוך הבקתה עומדת בפני קופר הבחירה לתת את נשמתו על מנת להציל את אנני, הוא מסכים. בוב לוקח את נשמתו של קופר וחוזר בתוך גופו לטווין פיקס.

25 שנה אחרי, מגיע טווין פיקס 2017

קצת על העלילה: קופר "הרע" שחזר מהבקתה השחורה הוא למעשה בוב, והוא העביר את 25 השנה האלה בלהיעלם מתחת לרדאר ובלהפוך לפושע קשוח ואכזרי. קופר "הטוב" שנשאר בבקתה אחרי 25 שנה מוצא את הדרך חזרה לעולמינו. לאחר שקופר "הטוב" חוזר לעולמינו הוא נכנס לגופו של דאגלס ג'ונס, סוכן ביטוח בינוני, שבוגד באשתו ומסובך עם המאפיה בעקבות בעיות הימורים. כנראה שתהליך החזרה לעולמינו דומה ללידה מחדש והוא גורם לקופר לאבד לחלוטין את היכולת לתפקד והוא בקושי יודע איך לדבר\ללכת ובכלל איך להתנהל בעולם. האם הוא יוכל לחזור לעצמו בזמן על מנת להציל את כולם מקופר "הרע"?

לא פשוט לכתוב ביקורת לעונה החדשה הזו של טווין פיקס, זו ממש לא צפייה קלה ודיי קשה לי להאמין שמי שלא צפה בטווין פיקס המקורי יצליח לשרוד העונה החדשה.
הסדרה מתחלקת לשני חציים מבחנתי החלק הראשון עד פרק 8 ומפרק 9 והלאה.

חצי עונה וחצי אחרת

האמת שבתור מי שלמד מאוד לאהוב את טויין פיקס המקורי, גם לי היה מאוד לא פשוט לצלוח את החצי הראשון. יש שתי סיבות מדוע כל כך קשה לצפות בחצי הראשון של העונה. סיבה ראשונה היא כמות גדולה של דמויות שרובן לא מספיק חשובות וקשה לעקוב אחריהן, הסיבה השנייה היא יותר מידי סצנות של העולם המקביל של הבקתה השחורה והבריחה של קופר חזרה לעולמינו. כל הסצנות של העולם המקביל הזה הן ארוכות והזויות ברמה מוגזמת אפילו בשביל דיוויד לינץ'.
שתי הסיבות האלה בעיקר גורמות לחצי הראשון להיות מעל לכל בעיקר ממש משעמם. השיא הוא פרק 8, בו פתאום התחשק לדיוויד לינץ' לספר לנו איך בוב הגיע לעולם שלנו והוא עושה זאת בפרק שלם של אפקטים רטרו-פסיכודליים כמעט ללא מילים כלל, במה שנראה כמו מבחן לסבלנות של הצופה או סתם סוג של עינוי. מבחנתי פרק 8 של הסדרה הוא מועמד רציני לפרק הגרוע ביותר של איזה שהיא סדרה שצפיתי בה בחיי.

לא הכל רע לגמרי בחצי הראשון, יש מספר סצנות שמזכירות בהחלט את הקסם של טווין פיקס, כל סצנה עם בלשי ה-FBI: המפקח גורדון קול (שמגולם בידי דיויד לינץ' בעצמו – כמו בסדרה המקורית), הסוכן אלברט והסוכנת תמי היא ממש זהב טלוויזיוני. כמו-כן המשחק של קייל מקלקיין בתור דאגי ג'ונס בהחלט נורא משעשע ומוביל לשלל סיטואציות אבסורדיות כגון ההנאה המוגזמת שלו מכל כוס קפה או פיסת עוגה, או הפעמים שהוא צריך לשירותים והוא לא יודע לאן צריך ללכת.
עוד שתי דמויות מעולות הן האחים מיצ'ם שמגולמים בידי: Jim Belushi ו-Robert Knepper, ומהווים פרודיה מבדרת לדמויות הגנגסטרים.

החצי השני של הסדרה הוא טוב בהרבה, פשוט בגלל פרופורצייה הרבה יותר נכונה בזמן המסך של הדמויות המוצלחות, הסיפורים מתכנסים, יש הרבה פחות סצנות מהעולמות המקבלים ההזויים והסדרה הופכת להיות הרבה יותר מהנה.
ואז מגיע פרק הסיום, ולינץ' כמו לינץ', משאיר יותר שאלות מתשובות ואינספור דפי רשת מתמלאים בניתוחים על גבי ניתוחים של מה הוא ניסה להעביר בזה.

סיכום

טווין פיקס 2017, הרבה פחות טוב מהסדרה המקורית, החצי הראשון של העונה קשה מאוד לצפייה, הוא מבלבל ופשוט לא מספיק מעניין. בחצי השני יש שיפור משמעותי.
לצד מספר סצנות נפלאות, יותר מידי קשקושים של לינץ' מפריעים מאוד להנאה מהסדרה לטעמי. אני חושב שאפשר היה לצמצם את העונה הזאת לאולי 9-10 פרקים ולא 18, ואולי אז היא הייתה מצליחה לשמור על רמה אחידה יותר.

הציון שלי הוא 7/10, לאוהדי טווין פיקס, כן שווה את הצפייה בגלל כמה קטעים "טווין פיקסיים" בהחלט מעולים. לשאר הצופים, ממליץ לעבור הלאה.