חנויות
פיוז ארמה אודיו אודיו אקסטרים Sonic Bliss אמנון סאונד סטריאו פרו Soundquest קודו אודיו Stereoscope סטריאוסקופ למטייל אניגמה קולנוע ביתי גופי תאורה
הוסף ל::

שרת אודיו – ומחווה לאריך קסטנר | רמקולים & אודיו | כתבות | ראשי

שרת אודיו – ומחווה לאריך קסטנר

גודל אות: Decrease font Enlarge font
תכנון מחשב אודיו תכנון מחשב אודיו

בלוח השנה הגרגויאני תרי עשר חודשים. שבעה מהם בני שלושים ואחד יום,ארבע בני שלושים יום ואחד בן עשרים ושמונה ימים,ופעם בארבע שנים:בן עשרים ותשעה ימים. אף לא אחד מהם בן שלושים וחמישה ימים.

יש הרבה דרכים להעביר קבצי אודיו סיפרתיים לאוזניים שלנו, כאשר המחשב, הוא שאוצר בתוכו את הקבצים הספרתיים.
באוסף האודיו שלי הלכה והצטברה כמות גדולה של קבצים ספרתיים. חלקם הם המרות לקובץ של דיסקים שברשותי וחלקם מגיעים מלא מעט אולפני הקלטה מתחום האינדי שמצאתי את עצמי מנוי על ההוצאות שלהם.

נסיתי כל מיני תצורות של איחזור קבצים ספרתיים לעולם האנלוג ומשם לאוזניים. זה התחיל ממחשב שאליו מחובר כרטיס קול שעושה את ההמרה והתגלגל לכמה מחשבים נידים שהיו ברשותי, ולאט לאט הגיעו לקצה תקופת החיים שלהם ואשר חוברו יחדיו ברשת הביתית, לשלל שרתי אודיו – שרובם המוחלט מבוסס על התקנות לינוקס יעודיות לאודיו וכאלה שלא.

 ככל שחלף הזמן קרו שני דברים: הראשון, שלל המחשבים (קטני שטחי האחסון) התחילו לאתגר אותי בכך שבכל פעם שרציתי לשמוע אלבום כלשהו הייתי צריך לזכור על איזה מחשב הוא נמצא וכשנקף הזמן, הסתבר שאט אט שלל הדיסקים שעומדים לרשותי מתחילים להראות מצוקת מקום. שלא לדבר על זה שמפעם לפעם המחשבים הותקנו מחדש כדי לבדוק הפצה כזו או אחרת או לבחון תצורה של פרוטוקול תקשורת שיתעדף אודיו וישמור על איכות סונית.

כשכותר הספר הכריז: ”שלושים וחמישה במאי" חשבתי לעצמי, בין חודשי השנה אין אף לא אחד בן יותר משלושים ואחד ימים ובטח שלא חודש מאי, אז שווה לקרוא את הספר ולראות מה קרה בשלושים וחמישה במאי. בנערותי, כמו גם בבכרותי, נשבתי בשלל תלאותיו של דני והסוס המדבר נגרו קבלו. ומשגליתי ששם המתחם נגרו קבלו פנוי לרישום, וזה היה כבר די מזמן, ניכסתי אותו לעצמי ומאז כל הרשת הביתית שלי יושבת במתחם הזה כששמות המחשבים לקוחים מפנתיאון האלים של מצרים העתיקה.

אז,כאמור, הגיע העת לבצע איחוד של כל קבצי האודיו במקום אחד ובנוסף במקום שיש לו מספיק מרחב לגדול בקצב של כטרה בשנה, בנוסף רצוי שיאפשר גמישות בחיבור של אמצעי איחזור של אלה שקימים היום ואלה שיתוספו, אם ארצה.

audio computer

שלבים שלבים

 השלב הראשון בתיכנון מחשב האודיו היה קביעת תקציב והפקת המיטב מהתקציב. השלב השני היה בקביעה שקבצי האודיו יאוחזרו מתשתית של תקשורת מחשבים ולא USB או דיסקים מקומיים וזאת כי מנסיוני, האיכות הסונית המיטבית ממתקבלת כאשר האודיו זורם בכבלי התקשורת. הכיוון הראשון היה לקיים את שרת האודיו על גבי מחשב שנולד להיות שרת, אלא שרעיון זה נפל מידית כי מחשבים בתצורת שרת סובלים משתי בעיות מבנות: ראשית הם זקוקים לקרור מתמיד שעל זה עוד אפשר להתגבר, בנוסף מרעישים בערך כמו שדה תעופה עסוק מאוד שזה, מה לעשות, בלתי נסבל- הרעיון נפסל!

 הרעיון השני, שנפסל גם הוא, היה לרכוש מחשב נייד שנועד להריץ משחקי מחשב ללא מערכת הפעלה. מצאתי כמה מועמדים כאלה שלא שהם נפסלו בגלל שטח האחסון שלהם שכאמור כבר חוויתי את חווית הפשרה עם מה עולה לשרת האודיו ומה נשמר בגבויים בצד ויעלה אליו, אם יהיה מקום, להאזנה בעתיד. גם מחשבי ה-NUC נפסלו מאותה הסיבה – דלות בשטח אחסון.

נשארה אופציה אחת. לבנות בעצמי שרת אודיו שכולו מיועד רק למשימה של אחסון קבצי האודיו והזרמתם ברשת. כאן, במחשב בנוי לפי הזמנה, האפשרויות רבות ומגוונות ומהר מאוד גליתי וכדי לברור משלל האפשרויות צריך פשוט לדבוק בתקציב ולא לחרוג ממנו, גם אם זה מגרה, מגרה מאוד.

 

מה צריך?

הכלל הראשון בבנית מחשב האודיו היה כשיגיע קיצו של המחשב ניתן יהיה למחזר את כל חלקיו ועל כן הוא צריך להכיל מינימום של פלסטיק, ומצד שני כל רכיב ניתן יהיה לקבע במערך של ברגים כך שהמחשב יהיה מקשה אחת וככזה לא יזמזם, יחרוק וישמיע קולות אחרים לא רצויים או במילים אחרות - שקט.

ספק הכוח: גם הוא ללא חלקי פלסטיק ומנגד שקט יחסית (לא יותר מ-25 דציבל בעומס) וגם מספיק עוצמתי לשאת את הקונפיגורציה המתוכננת ויאפשר גידול בעתיד – אם יהיה רצון.

כונן CD/DVD לא ממש נדרש אבל משעלותו של כזה הייתה במסגת התקציב הוכנס גם אחד כזה ושימש להתקנה של מערכת ההפעלה ומאז יושב לו שם וסופר את קיצו. למערכת ההפעלה נבחר דיסק בטופולוגיית SSD שנושא רק את מערכת ההפעלה עליו. הדיסקים, אלה הטובים והישנים שמסתובבבים באמצעות מנוע וראש שקורא מצע מגנטי, פה ניתנו מספר דגשים: חייבים לבוא במספר אי זוגי, כלומר שלושה או חמישה, חייבים להיות שקטים ומיועדים למערכות גבוי ואחסון.

למה שקטים? אני מניח שלא צריך להזכיר אבל היצרנים מפרסמים את עוצמת הרעש של הדיסקים בעבודה רגילה ובמאמץ, וגם פה הסטנדרט היה של 17-25 דציבל. למה דיסקים שמיועדים למערכות אחסון וגבוי? כי המערכות האלה מתוכננות, ובהתאם הדיסקים האלה, לעבודה רציפה של מליון שעות לפחות מבלי שיכבו אותם בכלל מהסיבה שלדיסקים האלה זיכרון מטמון של 64 מגה לפחות. זיכרות המטמון מיעל את הכתיבה ובעיקר את הקריאה מהדיסקים, ומאחר ובמערכות גבוי יש עשרות אלפי קבצים ולזיכרון המטמון הזה ישנה חשיבות גם באחזור של אודיו.

 audio computer

אנוביס הוא אל השאול והאל שאחראי על חיי הנצח של מומיות הפרעונים לרבות האוצרות שהוטמנו בפרמידות שלהם. לשם אנובים במתחם של הסוס המדבר, נגרו קבלו, היה מקום פנוי וגם כתובת IP פנוייה ואחר כבוד כונה שרת האודיו ״אנוביס״.

התצורה של אנוביס: מארז מתכת מאוורר מכל צדדיו, ספק כוח חרישי, בן 650 ואט, לוח אם שיכול לשאת חיבור של חמישה מרכיבים, כונן CD, דיסק SSD וארבע דיסקים אחרים, שמונה גיגה זיכרון ושלושה דיסקים בני שש טרה כל אחד שכאמור יועדו למערכות גבוי ואחסון. כרטיס הרשת שעל לוח האם, כמו גם כרטיס האודיו בוטלו בהגדרות הביוס, ובמחשב נשתל כרטיס תקשורת מדגם שנתמך על ידי מערכת ההפעלה שעליה עוד נדבר.

כשנגרו קבלו ודני החליקו על הקו המשווה אל עבר הים הדרומי, ליעילות המסע נגרו חבש על רגליו גלגליות. הרעיון הזה, של יעילות חתירה למטרה ומינימום נזק או שאריות על הקו המשווה, היה הרעיון בבניית שרת האודיו ״אנוביס״ שבתורו: אם אכן ישרוד את מליון שעות העבודה שמבטיח היצרן שלו הרי שאנוביס הלז אכן שומר את שערי חיי הנצח, או לפחות אלה של מחשב האודיו.

התקנתי בחיי איזה שרת לינוקס אחד או שניים, וגם התקנתי ולו אחת מערכת לאחזור אודיו שקונפגו למשעי. לאוזני תמיד למערכות מבוססות לינוקס ובהקשר של אודיו: לאוזני מחשבי אודיו מבוססי לינוקס נשמעו משמעותית טוב יותר מאלה מבוססי חלונות לגירסותיה.

אני מעדיף בשרתי לינוקס הפצות מבוססות על דביאן ובשרתי ווב את דביאן עצמה. אלא משהגיע אנוביס לשכון ברשת הביתית שלי היה תחת ידי דיסק התקנה של שרת מבוסס אובנטו שמקבל תמיכה ועדכונים עד 2021 והעדפתי אותו, גם כי אובונטו היא הפצה מבוססת דביאן, וגם כי התיעוד של ההפצה הזו עשיר מאוד וכי שעוד יסתבר בהמשך לתיעוד הזה היה חלק מכריע בהמשך הדרך.

audio computer

התקנת גרסת השרת בוצעה במוד "מומחה" הגרפי של תכנת ההתקנה של אובונטו. הותקן אך ורק מה שצריך למסך, המקלדת, העכבר, כרטיס הרשת וניהול הדיסקים. כל מה שלא שייך לקטגוריה הזו לא הותקן ומשעל פניו הכל עובד כשורה ואנוביס עלה לממלכת החיים, צריך להחליט איך ובאמצעות מה הקבצים שעל שלושת הדיסקים שלו יראו ברשת כדי שאפשר יהיה למשוך אותם ולאחזר אותם.

מאחר וברשת יושב מחשב אחד מבוסס חלונות,שעליו גם מותקן אולפן החובבים שלי, הרעיון הראשו שהבזיק היה להתקין באנוביס שרת SAMBA שיכול להראות ספריות במחשבי חלונות דרך הרשת, ובנוסף באלה מבוססי לינוקס. אבל הרעיון הזה נפל די מהר, מדוע? משום ש-SAMBA רץ ברמת האפליקציה וככזה הוא צורך זיכרון ויש לו נגיסה קטנה אומנם אבל יש, מרוחב הפס ברשת ושני אלה לא ממש לטובת איכות האודיו שרוצים לאחזר.

אז מה כן?

בשנות השמונים פעלה בארה"ב חברת סאן מיקרוסיסטמם(ז”ל). סאן התמחו במחשוב ארגוני שכלל שרתים ותחנות עבודה שהופעלו במערכת הפעלה שסן פיתחו בעצמם אבל היתה ניגזרת של יוניקס ושאבה מיוניקס, האב הקדמון של לינוקס, את הטופולוגיה. גם סאן נתקלו בבעיה של הפצת קבצים ברשת בין השרתים לתחנות העבודה כאשר האתגר מתחלק לשניים. הראשון הוא שבצד תחנת העבודה המשתמש יראה את הקבצים המופצים כאילו הם חלק בלתי נפרד ממערך הקבצים של תחנת העבודה מבלי שידע מהו המקור הפיזי שלהם. האתגר השני היה לנהל את מערכת ההפצה וההרשאות בשרת המפיץ.

בשנות השמונים רשתות התקשורת הארגוניות היו בנפחים הרחוקים שנות אור מאלה שאנחנו משתמשים בהם, לכן על מערך ההפצה היה להיות יעיל מאוד, גם בצריכת רוחב הפס ברשת התקשורת וגם במשאבים שהוא דורש מהשרת המארח שכן זה האחרון, השרת המארח, מפיץ את הקבצים לכמויות גדולות מאוד של צרכנים. כך-1984 בא לעולם פרוטוקול ה-NFS שפרושו Network File System.

סאן (ז"ל) לא נכסו לעצמם את פרוטוקול ה-NFS וכתבו אותו גם למערכת ההפעלה חלונות, גם שיחררו את קוד המקור לשימוש חופשי, כך שהוא נכתב גם עבור יוניקס ובתורה גם עבור לינוקס. סאן היא כבר ז"ל אבל פרויקט הקוד הפתוח של NFS עדיין חי ובועט עד היום.

אז באנוביס הותקן שרת NFS שמפיץ את כל הסיפריות של האודיו לכל מחשבי הלינוקס שברשת, תוך שימוש מזערי במשאבי השרת ושימוש מזערי ויעיל במשאבי הרשת. אבל מה עם מחשב החלונות? מיקרוסופט ממשיכה לפתח ולתמוך בפרוטוקול ה-NFS אבל היא מטמיעה אותו רק בשרתים ובחלונות 10 אנטרפרייז אף לא אחד מהם רץ אצלי ברשת. לזה עוד נחזור בהמשך.

 audio computer

אז אנוביס הותקן ועלה לממלכת החיים אלא שכאן הסתבר שפרוטוקול ה-NFS לא יודע להפיץ קבצים שנמצאים על יותר מדיסק אחד. מה עושים?
כבר אמרתי שהתעוד של אובונטו הוא בגדר נפלא. חיפוש בתיעוד העלה אפליקציה שלאחר התקנתה מבצעת קונסלידציה של שלושת הדיסקים לדיסק וירטואלי אחד וגם יודעת להפיץ אותו על גבי NFS. לכאורה פיתרון…. מושלם. אבל רק לכאורה כי הסתבר שהאפליקציה הזו מיצרת עומס על אחד משלושת הדיסקים ואילו האחרים מסתובבים להם בקרביו של אנוביס מחוסרי מעש – וזה משהו שעבר את יכולת ההכלה שלי.

צריך משהו אחר.

כמו כל בעיה סבוכה צריך לגשת קודם כל לפתרונות הפשוטים ורק אם הם, הפשוטים, לא עובדים אפשר לעבור לפתרונות היותר מסובכים או לבקש עזרת המומחים. ומהתעוד של אובונטו מסתבר שבשלב הגדרת הדיסקים דילגתי על האפשרות להתקין מערך שמבצע איחוד של שלושת הדיסקים הפיזים, לדיסק וירטואלי אחד שגם מערכת ההפעלה רואה כדיסק אחד. לא אכנס לנבכי ה-LVM (Logical Virtual Disk) רק אומר שלפני ביצוע האיחוד צריך לקרוא את ההוראות לבצע כארבע שלבים בסדר מאוד כרונולוגי שאחריו שלושת הדיסקים הופכים מצידה של מערכת ההפעלה לדיסק אחד גדול בן שמונה עשר טרה, שאת תוכנו אפשר להפיץ על גבי ה-NFS וחלוקת העבודה בין הדיסקים שיוויונית להפליא.

יהה מי שישאל מדוע עם כמות כזו של דיסקים לא הפעלתי אותם, לצורך האחדתם לשטח איחסון אחד, באמצעות אחד מאופציות ה-RAID? התשובה היא כי מדובר בשרת אודיו וכל מה שצריך להתנהל ברמת החומרה והתוכנה פירושו גזילה של משאבים מהשרת וגזילה של משאבים, מה לעשות, פוגעת באיכות האודיו שהשרת הזה אמור להפיץ. ה-LVM פועל רק פעם אחת בעת אתחול המחשב ובסופו הוא שם מבלי להטריד את מערכת ההפעלה.

אז יש לנו את אנוביס שהוא שרת האודיו ואת רע שהוא תחנת עבודה מבוססת לינוקס שרואה את הספריות של אנוביס כאילו הן חלק מהדיסקים שלו עצמו אבל מה עם אוזיריס, אל השאול המצרי שהוא גם מחשב חלונות וגם סוחב על גבו את האולפן שלי וגם הוא צריך, לפעמים, לראות את הדיסקים והקבצים שעל אנוביס?

 audio computer

אז כאמור. אוזיריס הלז מריץ חלונות וכבר מזמן היה צורך שיראה מחשבי לינוקס שכנים ולכן כבר מזמן מותקן שרת SAMBA על רע, תחנת העבודה הלינוקסית, ומשכך כל מה שצריך זה לאמר לאוזיריס איפה נמצאת הספריה של אנוביס על גבי רע, שכאמור מופצת אליו ב-NFS והוא, רע, חושב שזו בכלל ספריה שלו עצמו. וכשזה קורה,וגם מתחבר ועובד, אוזיריס קורא קבצים מאנוביס מבלי שהוא בכלל יודע על זה.

ומכל המלל הזה,ואחרי שהתנסתי בלא מעט קונפיגורציות של שרתי אודיו איך זה נשמע?

 בתשובה אתייחס לאחזור אודיו מכרטיס קול שמחובר ל-רע עצמו ולאותו כרטיס קול שמתחבר לאוזיריס (החלוניאי) לאחזור אודיו.
אז בהאזנה לנבחרת של אלבומים שכבר מוכרים לי היטב, ובשלל סיגנונות מהקלאסי, דרך הקאמרי, ג׳אז רוק ושאר ירקות, כאשר האודיו מאוחזר מרע הלינקסאי קיבלתי שיפור מהמערך הקודם, בדינאמיות, בהנמכה של ריצפת הרעש, בבמה ענקית ומדויקת להפליא. המצב דומה כאשר אותו כרטיס הקול מחובר לאוזיריס החלונאי אלא שבקונפיגורציה הזו חוותי כמה "התחלקויות" שבאו לידי ביטוי במיקרו דינמיקה של האודיו ופחות סדר מופתי בבימת האודיו. משכך אני משתמש באוזיריס בעיקר להפצה של אודיו למכשירי קצה שפועלים אל חוטית על גבי BT מה שלא קיים ברע הלינקסאי.

audio computer

העמדה: שרת אודיו יש בו חלקים נעים והוא מיצר רזוננס שבתורו, לא מועיל לאיכות האודיו. עבור אנוביס בניתי מתקן שבנוי מבולי עץ, שבמקור שימשו להובלה של תשתית מתכת במשקל טון לכל זוג בולי עץ, בולי העץ שופשפו קלות להחלקת פניהן ונצבעו בשחור – בהברשה. בולי העץ מונחים זה על גבי זה בשתי וערב ועליהן המחשב עצמו. בין בולי העץ לרצפה ובינם לבין עצמם הדבקתי אטם גומי בקוטר צול שנועד לחיבור צנרת שופכין בבנין. האטמים האלה עומדים, על פי תקן, בלחץ של שש אטמוספרות ונועדו גם לשכך רזוננס הנובע ממפלי מי הקולחין שזורמים בצנרת שאותה הם מחברים.

audio computer

לא הפעלתי את המערך לפני מתקן השיכוך אבל גם לא נתקלתי בבעיות רזוננס, והמחשב? שקט כפי שתוכנן על ידי. במערך כזה השתמשתי בעבר לשיכוך גם בעולם האודיו ומניסיון אני יודע שזה פשוט מאוד עובד.

ומכאן לא נותר לי אלה להינות מיצירתי הטכנית ומיצירתם שם אלה שישירו ממנה.

  • email שלח לחבר

Share DTOWN Article

דיון בפורום על המאמר (9 תגובות פורסמו):

avatar
zs 1970-01-01 02:00:00
וואלה לוריא אני אוהב את הצילומים שלך יותר..:) ז"א קראתי אבל אני low teck. מזל שאני לפני פנסיה...(ורד)
avatar
michael123 1970-01-01 02:00:00
לא הבנתי מה מיוחד. סתם מחשב.. איפה בדיוק רכיבי השרת? איך אתה מנהל את השרת הזה? כמה יש בו מאוווררים? מה צריכת חשמל? מה טמפרטורת הדיסקים תחת עומס? איך אתה מוסיף דיסקים, מרחיב את המערך? סתם, יש פתרונות טובים יותר מוכנים - מהירים יותר, שקטים יותר, עם פחות צריכת חשמל - בפחות כסף.
avatar
carmi 1970-01-01 02:00:00
מנחם, לא ברור לי למה לחבר את השרת ונגן יחד למחשב אחד. אפשר להשתמש בשרת איחסון (אני משתמש ב NAS עבור כך) לשמירת האיחסון ואז לחבר מחשב או נגן רשת לנגן את המוזיקה, היתרון שניתן לשדרג כל אחד מהן ללא צורך לשדרג גם את השני. לדעתי, יש היום מספר מחשבים בקונפגורציות שונות בעלות מחיר של מאוד שקלים ועד ... (השמיים הם הגבול) שיכולים להיות נגני מוזיקה, כמובן שאפשר להשתמשגם ב DAC חיצוני להמרה לאודיו ברמה כזו או אחרת. כמובן שיש הרבה פתרונות של שרתי NAS בכל טווח מחיר (שחלקם גם מנגנים מוזיקה - למרות שזה לא מתאים לי, זה יכול להתאים לאחרים) לאיחסון המידע (קבצים) מה אני מפספס ומה היתרון בתצורה שבחרת?
avatar
ronensud 1970-01-01 02:00:00
יש לכם דוגמאות למחשבים כאלה מוכנים?
avatar
menahem 1970-01-01 02:00:00
אלי, השרת,אנוביס,לא מחובר אליו שום דבר,למעט כרטיס רשת. כשאני רוצה להאזין,ותלוי באיזו אוזניות,באיזה מגבר אוזניות וכו,אני עושה את זה מהתחנה,חלונות או לינוקס,בהתאמה.וכתבתי על זה בכתבה.... העדפתי את הקונפיגורצה הזו בשל הורסטיליות הגדולה שלה בכל הנוגע לדרישות ההאזנה שלי. מאחר ובאנוביס לא חסר מקום אז גם התמונות שלי מגובות עליו. שלמה (ZS). תודה לגבי התמונות....(ורד). התמונות בכתבה,אגב,באו מהאינטרנט לא מעשה ידי. הכתבה אכן טכנית מאד ואני מסופק אם אפשר לקנות מחשב שיהיה שרת אודיו מבוסס לינוקס ו NFS אבל יש פתרונות אחרים למי...שמעוניין. יש לכם דוגמאות למחשבים כאלה מוכנים? כמו שכתבתי למעלה,אני לא מכיר מחשב שאפשר לקנות מותקן מראש ומוכן להפעלה בקונפיגורציה שציינתי בכתבה...אין ברירה - אם רוצים כזה צריך לבנות אותו....:( מנחם
avatar
michael123 1970-01-01 02:00:00
יש לכם דוגמאות למחשבים כאלה מוכנים? מחשב כזה ירכיבו לך באיבורי :) חינם תקנה Qnap או Synology
avatar
carmi 1970-01-01 02:00:00
מחשב כזה ירכיבו לך באיבורי :) חינם תקנה Qnap או Synology אני משתמש ב synology כשרת איחסון המידע שלי, שירים תמונות, גיבוי כל המחשבים בבית.
avatar
michael123 1970-01-01 02:00:00
אני משתמש ב synology כשרת איחסון המידע שלי, שירים תמונות, גיבוי כל המחשבים בבית. נכון, הם מאוד יציבים, יעילים, עם תוכנה נוחה לי דווקא יש DIY :) אבל זה באמת שרת (לוח אם שלsupermicro, זכרון ECC, מעבד Xeon, כרטיס HBA 12Gbps) עם הרבה יכולות (למשל להריץ dockers ווירטואליזציה), המון זכרון (64G), ביצועים ונפח (יש לי 48TB כרגע).
avatar
zs 1970-01-01 02:00:00
שלמה (ZS). תודה לגבי התמונות....(ורד). התמונות בכתבה,אגב,באו מהאינטרנט לא מעשה ידי. :( מנחם לוריא כפרה...התכוונתי לתמונות נוף שלך ברחבי הארץ:)
כל הזכויות שמורות לאתר dtown.co.il


הרשם לעדכוני האתר
Email: