ביקורת הסרט משימה בלתי אפשרית: התרסקות

סרגי ליטבק
29-07-2018 13:45

אחרי שנים של של עבודה, עשיה, סרטים, פרשיות, רומנים ומה לא קיבלנו ממנו. טום קרוז ממשיך לדחוף את סדרת סרט הדגל שלו "משימה בלתי אפשרית". זהו החלק השישי בסדרה הקולנועית. אחרי 22 שנים מאז הפעם ההיא שבריאן דה פאלמה צילם סרט על פי הסדרה משנות ה-60 של המאה ה-20 אנחנו מקבלים את הפרק הנוכחי, "משימה בלתי אפשרית: ההתרסקות".


זה ממש מגניב לראות כיצד במהלך כל השנים הללו, הסדרה עיצבה לעצמה את הזהות בעולם הקולנועי, כיצד מהפרק הראשון שהיה מאוד אפל (אבל מאוד יחודי בנראות הויזואלית שלו- הצלם סטיבן באום, הביא זויות ותחושות מאוד לא שגרתיות בז'אנר, על המסך). החלק השני, לדעתי היה אחד הטובים ביותר וכן, זה בזכות העבודה של ג'ון וו, אחד הבמאים הגדולים של התקופה הנוכחית (טוב, אולי לא היום), אבל בזמנו זהו היה סרט קליל עם המון אקשן טהור - אבל הסרט נקטל ע"י המבקרים וגם הצופים לא מהרו להחזיר את ההשקעה הכלכלית של המפקידים.

אגב, חשוב מאוד לציין כי טום קרוז אינו רק השחקן בסדרה הזו, אלה מפיק - אחד החזקים, שחקן שמבצע את רוב קטעי האקשן שלו ועל זה אני בהחלט יכול להשוות אותו לג'אקי צ'אן - שנחשב לאחד השחקנים הכי גדולים המבצע את כל קטעי האקשן בעצמו ולא מעט פעמים שבר חלקי גוף שונים, גם טום מצא את עצמו לא מעט פעמים בחדרי מיון.

מה שאני רוצה לאמר הוא שבעולם של ״מסך ירוק״, זה אחד הסרטים שעדיין נאמנים לפעלולים פרקטיים, בעוד השחקן עצמו שעושה דברים שאם נחשוב עליהם, זה באמת מטורף! מאז החלק השלישי בסדרה, כאשר ג'י ג'י אברהמס, קיבל על עצמו את התפקיד המוביל של הסדרה, היא קיבלה את הצורה שאנחנו מכירים אותה היום. שלא כמו סדרת "ג'יימס בונד", שלה מסגרת סיפור משל עצמה. משהו יציב בסיור הרקע של הדמויות, התעסקות בעיקר בעלילה בחלק של האקשן, ואילו החלק הרגשי יותר בנוי מקטעי עבר או דרמה אנושית שהתרחשה לגיבור הראשי או אלה מסביבו.

אחרי שלושה חלקים, הפרקים החלו להגיע ממרווח של 6 או 5 שנים, המתנו 3 שנים מהפרק האחרון לזה של היום (אגב אם זה ימשיך לפי אותה המסגרת, עוד שנתיים כנראה נראה עוד חלק), אבל גם יוצא כי בכל פרק חדש, הסרט הולך ומתארך. נכון לפרק הנוכחי: שעתיים 27 דקות, של אקשן סוחב ולא עוצר.

זהירות ספויילרים!
משימה בלתי אפשרית התרסקות
הסרט הוא טיפה שונה מהשניים האחרונים, בעיקר בשל העדרות של רוב הצוות שלו. קרוז נשאר עם סיימון ווינג פיימס ואילו כל השאר אינם משחקים בחלק הזה. הסרט מתחיל מחששות של איתן מסולומון ליין, אנרכיסט שאיתן עצר לפני כמה שנים, אבל עכשיו על איתן לעזור לשחרר אותו לטובת החלפתו בשלוש גופי אטום גנובים. הסיפור מסתבך קצת יותר, כאשר על כוח המיוחד מופעל לחץ מהארגון האב (CIA) ולצוות המיוחד מצורף איש שטח ורוצח מיומן בשם ״אוגוסט ווקר״. כמו שיהיה קשה מאוד להסביר את מורכבות התסריט של הסרט בכמה שורות ואני בהחלט לא אנסה, אבל בניסיון של איתן וווקר, לצאת על מקשר בעיסקת הפלוטוניום, השלישי מגלה התנגדות ובטעות מת, ועל הצוות למצוא פתרון - איך להתחבא ממצב שאולי מישהו מהדמויות הסובבים אותם בעולם הפשע, עלול לזהות אותם.
הסרט מקבל תפנית מאוד מהנה, כאשר המתווכת של העסקה היא האלמנה הלבנהה. אותה אלמנה לבנה היא בעצם הבת של מקסין מהסרט הראשון. כמובן שאז לא דובר כלום על הילדים של מקסין, אבל התברר כי לה היו לפחות בן ובת שהבת עכשיו היא זו שירשה את העסק של אימא ואילו הבן נותן שירותי הגנה לאחותו.

יחד עם זאת, הסיפור שלנו ממשיך להתמקד בניסיון להבין מדוע איתן איבד את ראשי אטום ועכשיו מנסה להחזיר אותם. האם לא הוא זה שגנב אותם?! האם מישהו מנסה להפליל את איתן או שיש יותר ממה שנראה בשטח והעין רואה?

אז אני בהחלט יכול להכריז כי נהנתי מהסרט, ארוך ככל שיהיה, הסרט לא היה משעמם אפילו לא לרגע אחד. כל רגע התרחש משהו מעניין על המסך שמשך את תשומת ליבי. תמונה יפה, אקשן מרהיב, שאלות שנשאלו אחרי סיום הסרט.
הרגשתי שהסרט היה מורכב טיפה והיו כמה דברים שהסרט העלה ולא נתן תשובות, אבל אלו בטלים בשישים מכדי להפריע מהחוויה הכללית. ונכון שאנחנו היום כמעט בכל סרט, רואים איך הדמויות מסתובבות בכל העולם ולוקיישנים רבים נתפסים בסרט אחד, וגם הפעם זה לא היה שונה ונופים רבים נחספו לעיני הצופים - מה שללא צל של ספק הוסיף לסרט עוד נקודות.
אני בהחלט ממליץ על הסרט והציון המתבקש הוא 9.0. מומלץ ללכת לקולנוע ולהנות מהמסך הגדול - תהנו!

מעבר לתגובות בפורום