רמקולים Morel Nevo - קיט להרכבה עצמית

ניב נמר, כתבינו ומומחה בתחום ה״עשה זאת בעצמך״ לוקח קיט להרכבה עצמית של רמקולים מבית ״מוראל״. להלן מסקנותיו.

מורל היא חברה שתמיד יהיה לה מקום של כבוד בליבי, הרמקולים הראשונים הרציניים ששמעתי וגרמו לי להתאהב בתחום היו המורל של דודה שלי שהייתה (ועדיין) חולת תקליטים רצינית. משהו בצליל שלהם ממכר ואני מרגיש שבמשך כל השנים שעברו מאז תמיד יכלתי לזהות רמקול של מורל על פי הסאונד - מעין חתימת סאונד נעימה, פאנצ׳ית אך עדיין טבעית. עיקר ההתמחות של החברה היא ייצור האלמנטים עצמם והם נמצאים גם ברמקולים מוכרים וידועים של חברות הי-אנד.

האלמנטים של החברה נעים מסטנדרט (גבוה מהממוצע) ועד להי-אנד וגורפים פרסים רבים בתחום האודיו לרכב (תחום שיוקדש לו מאמר נפרד משלו) בכל העולם.

מה יש לנו כאן

הסט המדובר הוא קיט להרכבה עצמית, בין הבודדים שניתן למצוא בארץ, והוא מגיע בתצורת 2 way, כלומר שני אלמנטים - מיד וופר 5״ וטוייטר 1״. הקיט כולל וקרוסאובר (מפצל תדרים) מוכן עם טרמינלים (מחברים) הלקוח מסדרת  ה-octave signature שלהם. הרמקול המוגמר היינו רמקול מדפי בינוני שאמור לתת תמורה כפולה ומשולשת לעלותו ולהתחרות במדפיים יוקרתיים ממנו בהרבה.

אני אישית אדם טכני אך הקיט לא דורש שום ידע טכני למעט בניית התיבה וחיבור הרמקולים לתיבה, עם הלחמה מינימאלית - ניתן לוותר על ההלחמה ולרכוש מחברים אשר נלחצים לקצה החוט עם פלייר ומתחברים לרמקול ללא כל הלחמה.
הקיט מגיע עם הוראות לנגר כיצד לבנות את התיבה - אני אישית רואה בתהליך הנאה צרופה אך אישתי, חובבת נקיון מובהקת שפחות מתחברת לנסורת, דרשה שאת ניסור עץ ה-MDF אבצע אצל נגר ולא בבית (חצר הייתה פותרת את העניין, עובד על זה).

 

ניגשתי לנגר הקרוב לביתי, מסרתי עץ והוראות וקיבלתי חזרה את חלקי התיבה מוכנים להדבקה. רכשתי דבק נגרים והדבקתי לפי ההוראות, ניסרתי חורים לאלמנטים, קרוס ולפורט האחורי (שהדפסתי במדפסת תלת-ממד - מי שמעוניין בקובץ הדפסה מוזמן לפנות אלי) והרכבתי אותם. סה״כ לא מדובר בעבודה של יותר מסופ״ש אחד (גם אם הייתם לוקחים על עצמכם את ניסור העץ) כל עוד לא נדרש גימור יוקרתי (החלקה, צביעה בתנור וכו׳). במקרה שלי לא השקעתי המון בגימור וכדי להקנות להם מראה מוגמר הדפסתי יריעות פלסטיק במדפסת תלת-ממד והדבקתי על גבי הרמקול (עובד בימים אלו על הדפסת תיבה במדפסת תלת מימדית לרמקולים האלו בדיוק).

 

הרמקולים מוכנים! הרצה זריזה כדי לשחרר אותם קצת ויאללה להאזנה!


Dire Straits - Money for nothing

 צליל נעורי, זוכר את השבתות בהן אבא שלי היה מנגן את התקליט (ואח״כ הדיסק) ואותי מקשיב בהערצה ללהקה הזו שפשוט עזרה לי להבין מוסיקה טובה מה היא. זו היא רצועת חובה בכל בדיקה, יש בה הכל, גיטרות מחשמלות, באס תופים הדוקים ביותר, סינטים נכנסים ויוצאים, דינמיקה מטורפת בפתיחה, זמר מצויין - ואיך לא… סטינג! אני חושב שבאופן כללי מדובר בקטע שנשמע מצויין על מדפיים טובים בדיוק כמו רצפתיים גדולים (המון מידע בתדרי המיד, באסים שלא יורדים נמוך מאוד). מארק נשמע טוב הן על השירה והן על הגיטרה, הוא וסטינג קופצים באמצע כמו שצריך ומשלימים אחד את השני, הסינטיסייזרים מרחיבים את  הבמה ותוף הסנר חותך כמו חרב יפנית נדירה (לא חושב שמעתי סנר יותר חותך ממנו בחיי, בחיי). דווקא בתדרי המיד-באס יש מעט מקום לשיפור כשהגיטרה באס מנגנת על חלקה הגבוהה אבל היי, אולי אני סתם פדנט. ההפרדה מצויינת, אני לא חושב שאף כלי נעלם בתוך כלי אחר, פשוט תענוג!

 

 Radiohead - Paranoid Android

יצירת אומנות אמיתית מכל הבחינות החל מביצוע מדהים עד למיקס שובר שיאים, אחד הקטעים ששמעתי הכי הרבה בחיי (מאות) ואני מכיר אותו טוב מאוד. הקטע הזה יכול להשמע אנמי ומציק בקלות! רק תנו לו מערכת לא מאוזנת ולא תוכלו להקשיב לו. מדובר בקטע המורכב משלושה חלקים מרכזיים - כל אחד עם המוטיב שלו. הגיטרה האקוסטית המובילה יוצאת באמצע ברורה מאוד, כלי ההקשה נשמעים היטב במקומם הטבעי וממש ניתם לשמוע את החדר בו הם הוקלטו. כשנכנסות גהגיטרות החשמליות נוצר עומס משמעותי (מכוון) בקטע אך הרמקולים אוכלים אותו לא רע בכלל בכלל (כן - פעמיים בכלל!).

 
בקטע השלישי והרגוע של היצירה השירה עוטפת, נעימה ורכה,  הגיטרה והתופים מובילים ולא נבלעים והסינטיסייזר יושב במקומו הטבעי ויוצא החוצה כמו שצריך. שוב אציין - פירוט זו בהחלט לא החולשה שלהם. אני חושב שהשיר הזה עושה להם טוב! כשנכנסו הקולות ליווי עברה בי צמרמורת. כיף.

 


Pink Floyd - Money
 

כנראה שיש לי חולשה ללהקות בריטיות או שפשוט הבריטים יודעים לעשות מוסיקה יותר טוב מאחרים.
אחת הפתיחות המוכרות ביקום - אני תמיד שם עליה דגש שכן צלילי הקופות הרושמות קופצות משמאל לימין ולאמצע ואני מצפה לשמוע כל קופה במקומה! מדובר בקטע רוק משובח - גיטרות פסיכדליות, אפקטים על הכל, צלילים שנמרחים, באים ויוצאים במיקומים הזויים וגם זזים מצד לצד בנוסף ובקיצור - סיוט של כל רמקול (ומגבר) - כל כך הרבה מקומות ליפול בהם. הרמקולים האלה גיבורים, אני לא חושב ששמעתי שום רמקול בקרבת המחיר שלהם שידע להתמודד עם הקטע הזה בכזו גבורה. הסקסופון לא הציק, הגיטרה הייתה ברורה, האפקטים נשמעו ולא מרחו את הקטע לכל עבר - היה לי כיף. כן, הייתי נהנה מקצת יותר נמוכים אבל עם כל כך הרבה מידע בקטע אחד אני אספוג את המחיר בשביל מדפיים (או יחסוך - תלוי איך מסתכלים על זה).

 

Snarky Puppy - Sing to the Moon
 

סנארקי פאפי היא אחת הלהקות האהובות עלי בשנים האחרונות, מאוד ממליץ למי שלא מכיר - הם משלבים בין ג׳אז, פיוזן, רוק, fאנק - כל הטוב שבמוזיקה.
קול השירה של הזמרת נשמע טוב ונעים מאוד לאוזן, סה״כ התמודדות יפה אך יש מקום לשיפור עם נפח השירה.
הקלידים לעומת זאת נשמעים כמו שהם אמורים להשמע, התופים מג׳נגלים בצורה מאוד מרחפת ונעימה לאוזן ומאחורי הקלעים יש המון תוים קטנים(נקראים גם גוסט נואוטס - תווי רפאים) שמשלימים את החוויה וכמובן שהרמקול לא מפספס אף אחד מהם. המצילות מרחפות בנעימות ומשתלבות מצויין עם שאר כלי ההקשה בקטע.

לקראת סוף הקטע נכנסים עוד כלים וקולות רקע בהדרגה עד לשלב בו כולם מנגנים - הרמקול עובר את המבחן אך יכול לעייף לאורח זמן כאשר נוצר עומס - במידה והקטע היה ממשיך עוד טיפה יותר סביר להניח שהייתי מנמיך את הווליום. אגב, גם רמקולים יקרים ממנו ברבה הגיעו לרוויה מסויימת בחלק הזה של השיר, שקלתי לא להכניס את השורה הזו שכן מדובר ברמקול ברמת כניסה(בתג המחיר שלו) אבל עם ביצועים כמו שלו הוא נשפט כמו גדול.

Robert Plant and Alison Krauss - Rich Woman
 

אחד הקטעים המגניבים של רוברט פלנט ללא זפלין לדעתי. שירה קולעת, קונטרבאס ותופים שמושכים אותך קדימה לאורך כל השיר וגיטרות חשמליות בסגנון מערבונים מלאות בטרמולו (שם האפקט המורגש מאוד על הגיטרות).
הגיטרות מאוד נמוכות במיקס בקטע הזה וברמקול פחות מפורט הן נעלמות בשניה, לא כך המצב, שוב - רמת פירוט מהמפתיעות ששמעתי למחירו.

George Duke - You touch my brain

קטע חמים מאוד בסאונד הכללי שלו, מאוד Fאנקי - מתחיל בתופים מגניבים עם תוף רגל מפתיע ומפציץ.
אז כן, רמקול רצפתי גדול גורם לחוויה קצת אחרת - בתור מתופף אין דבר שיותר כיף לי כשאני מקשיב לתופים מאשר להרגיש את תוף הרגל חובט בי, אבל! הרמקול הזה שוב מפתיע מאוד ועם כל הציפיה לקיק אנמי קיבלתי תוצר שאני בהחלט יכול לחיות איתו, וכאשר נכנסה הגיטרה באס זה כבר משמעותית לא הפריע לי. הרמקול הזה מאוד החמיא לסולו גיטרה באמצע השיר ובכלל - הוא יודע לעבוד טוב עם גיטרות. הבראז סקשן (חצוצרות, סקסופונים וחברים) נשמע רך ונעים ומשתלב נהדר עם הקלידים בקטע הזה. בהחלט הפתעה, הרמקול נעלם והמוסיקה יצאה, אני יושב בחדר אבל הנגנים לידי - תמצית רמקול טוב לדעתי.

Fleet Foxes - The Shrine / An Argument

קטע חדיש שמרגיש לי מאוד נוסטלגי מתקופת הפרוגרסיב הבריטי של שנות ה70 (ג׳נסיס וחברים) - הכיף שבנוסטלגיה עם סאונד חדיש ואיכותי. הקטע מתחיל בגיטרה קלאסית ושירה והוא מאוד דינאמי, כמה דינאמי - מגיטרה קלאסית חלשה עם שירה יחידה ועד לתופי טימפאני ענקיים שדוחפים את השיר קדימה. השירה יוצאת נקיה ועסיסית והגיטרה רומנטית - אני חושב שבכללי הרמקול מתמודד עם שירה גברית טוב יותר מאשר שירה נשית.

החלק השני של השיר קיצבי יותר ודרמטי מאוד - הרבה אלמנטים ממוסיקה קלאסית בתחום כלי ההקשה. הרמקול התמודד יפה עם העומס אך הרגיש לי מעט קטן אבל לא באופן חריג לגודלו, פשוט לא לצפות ממנו להשמע כמו רמקול עם שלושה אלמנטים של 8-10 אינץ׳ ואתם בכיוון הנכון. החלק השלישי(והרגוע) של השיר נשמע פשוט מצויין ברמקול הזה וברגע שירדו כמה כלי נגינה גדולים הוא חזר לשיאו והזכיר לי כמה טוב הוא יודע לנגן אם לא דוחקים אותו לפינה.

Tool - The Pot

כמה שאני אוהב את הקטע הזה, מטאל פרוגרסיב מתוחכם, כיפי, מנוגן מדהים וממוקסס מדהים. באס תופים חי ובועט שיוצא מצויין ברמקול הזה ברמה שלא תבייש רמקול מוניטור אולפני איכותי (אני אישית מעדיף כזו מוסיקה על רמקולים גדולים אבל זו העדפה אישית). הרמקול הזה ורסטילי בטירוף והוא כיף להאזנה כמעט בכל ג׳אנר שהקשבתי לו. גם כאן אין לי מילה רעה אחת להגיד, הוא עושה עבודה לא פחות  ממדהימה - השירה ברורה, תוף הרגל עסיסי, הגיטרה באס (שמנגנת נמוך מהסטנדרד) יוצאת על כל תחום התדרים שלה ואפילו שמעתי תפקידים חדשים שלא שמתי לב אליהם קודם.

The Dave Brubeck Quartet - Take five

אחד הקטעים המוכרים ביותר בתחום הג׳אז ובצדק, זה הוא קטע מהונדס להפליא (עד לרמת כיוון העור של הסנר במרווח של קווינטה בין העור העליון לתחתון).
דווקא קטע עם מעט כלי נגינה הוא קשה יותר לשחזור וכל ״פיפס״ אמור להשמע - אני מחפש לשמוע את ה״לכלוך״ של נגן הקונטרה-באס כשהוא עובר בין התוים, את הרגל של הפסנתרן זזה ממקומה על הפדל ואת רגע המפגש בין המקל תופים למצילה. המסר עובר בצורה ברורה וחלקה, תענוג לאוזניים, אין לי מילה רעה להגיד, שמעתי את הקטע הזה על מערכות סטריאו שעולות פי מאות (!!!) ממחיר הרמקול (והמגבר) - האם זה נשמע יותר טוב - אין ספק, האם נהניתי פי 100 - כלל לא!

סיכום

מדובר באחד הרמקולים היותר מפתיעים ביחס לגודלם ומחירים מכל הבחינות ולכן כמו שכבר ציינתי אני שופט אותם כרמקולים מעל רמת כניסה. הם מאוד מפורטים, הגבוהים נכונים, המיד חם ועוטף והבאסים מצויינים (שוב - ביחס לגודל של רמקול מדפי לא גדול במיוחד, לא יביישו רצפתיים קטנים). התדרים הנמוכים זריזים בדיוק כמו שמצופה מדרייבר של 5 אינצ׳ להיות, פשוט תענוג. אני חושב שהמילה ״נעימים״ מתאימה להם מאוד, הם לא עייפו לי את האוזן והיו נוחים לשמיעה בווליום סביר לאורך כל המבחן.

הבמה לא רעה אך ציפיתי לקצת יותר(לאחר שהבנתי למה הוא מסוגל), שלא תבינו - היא לא רעה, רחוקה מזה, אבל בהחלט רגישה ואם אני זז מהסוויט ספוט שלי אני מאבד קצת מהכיף. הקרוסאובר חתוך טוב מה שעזר להם להשמע טוב גם בווליום גבוהה והוא מחמיא מאוד לפירוט (אני אוהב להקשיב לרמקול ולגלות דברים חדשים שקופצים לי לאוזן). זה בהחלט מפצה על עניין הבמה. כמו כן לא מדובר באחד הרמקולים הנצילים ביותר שנתקלתי בו והגברה עסיסית תעשה לו רק טוב.

עלות הקיט להרכבה הוא כ-1750₪. אני מעריך את העץ בעוד כ-200₪ ועבודת החיתוך של הנגר בעוד כ-100 שקלים מקסימום. הרמקול הזה מתחרה בגבורה ברמקולים שעולים הרבה יותר ממנו עם דגש על ה-הרבה. הוא פשוט מוצר מדהים למחירו.

שורה תחתונה: קיט מדהים למחירו!


טכני

מרחק האזנה 2 וחצי מטר 80 סמ מקיר אחורי וצידי, חדר מטופל אקוסטית באופן בסיסי בגודל 4*4.5 (שטיח וקירות גבס)

מקור Flac

מחשב Macbook Pro 15" retina
ממיר Motu Ultralight interface
מגבר Yamaha A-S1000 Integrated
רמקולים - Opera quinta se

סוף חלק ראשון. בחלק שני השני נעשה אותו גם יפה.