מגבר משולב SPEC RSA-F33EX במבחן

שנת 2018 כאילו פסחה מעליו. בזמן שכולם מייצרים מכשירים הכוללים מכונת קפה ומשאבה לאופניים הוא נותר כזה של פעם - רק הצליל מעניין אותו. האם באמת יצליח השמרן לשמור על יכולת שתתאים למתחרים? הכנסו וגלו

פתיחה

כבר אמרתי בעבר שהכיוון ברור. ההגברה הדיגיטלית מראה סימני השתלטות מסוימת. והנה, עוד אחד כזה נחשף באוזני, ממש כאן בסלוני על המדף. ההיבט הטכני לא תמיד מעניין, איזה צ׳יפ יש שם גם לא חשוב. בסופו של דבר, רק הצליל קובע. ואם לפני עשור אמרו שדיגיטלי זה דראעק, כדאי ומומלץ לחשוב היטב לפני שטוענים זאת שוב. וכל כך למה? בדיוק בגלל מגברים כאלה.
אז כן. כבר בפרונט של המגבר יש אימרה - ״מגבר אודיו אמיתי״. כמו ״הרמקול הטוב בעולם״. השאלה היא מה מגבר אודיו אמיתי צריך לעשות חוץ מלהשמיע אודיו שהרי, איך שלא תסובבו את זה, זה כבר אמיתי. אבל אימרה כזו - ״מגבר אודיו אמיתי״ עלולה להיות מאוד נפיצה ביחס לאיך שיצא בביקורת. אי לכך, כיוון שהפעם אני בוחן ״מגבר אודיו אמיתי״, החלטתי אני ועצמי בישיבה מסודרת כולל סיעור מוחות, שאותו אבחן כפי שבחנתי את שלל המגברים שעברו תחת אוזני למרות שעליהם לא התנוסס הסלוגן ״מגבר אודיו אמיתי״. וכפי ששמתם לב, אני לא מאוהב בסלוגנים מהסוג הזה.
מגבר דיגיטלי זה כבר in.

 לאחר שיצא לי להתרועע עם כמה כאלה בסלון ביתי אוכל לדווח לכם שזהו. הדיגיטלים כבר לא מה שהיו פעם. זוהי אינה נחלתם של בודדים מהיצרנים אם כי רובם כבר הבינו (כנראה) איך להפיק מדיגיטל משהו שכבר מפיק מוסיקה. המגבר המדובר, גם הוא, כאמור דיגיטלי.

SPEC RSA-F33EX במבחן!

המגבר כבד משקל, בנוי לתלפיות כאשר לתחתית המגבר צמוד מדף עץ שרגליו עשויות עץ מייפל והמדף עצמו  עשוי מעץ אשוח אשר משמש בין היתר לבניית פני הכינור ואילו תחתית הכינור בנויה ממייפל. קשה לי להגדיר כמה השילוב הזה הוא השילוב הנכון לאודיו אבל אני אתן להם את הקרדיט שהעניין נבדק ברמת איכות הצליל ולא עוד גימיק רומנטי. המגבר מספק 120 וואט לערוץ ב-4 אוהם, 90 וואט ב-6 אוהם ו-60 וואט ב-8 אוהם. זה אומר שהוא מכפיל את עוצמתו בין 8 ל-4 אוהם. עם זאת, למגבר כניסה מאוזנת אחת ושלוש כניסות לא מאוזנות. אם ממש תתעקשו, תוכלו לרכוש שלט ניפרד למגבר אשר מגיע כשתי יחידות כאשר אחת מהן מתחברת לאחורי המגבר ומשתמשת כקולט ושלט מתכת מסיבי המשמש כמשדר. האופציה לשלט ולא כחלק מהחבילה מגיעה מהטענה ששלט פוגע באיכות הצליל. אבל אנחנו כבר מכירים היטב את היפנים. לבנות ציוד הם יודעים, להגזים בטיעונים אודיופילים הם גם יודעים. וכאן, למזלם הם מספקים שלט. באותה מידה היו יכולים להטמיע אותו בפנים ולא היה קורה שום דבר לצליל. אבל איך יהיו ״דת״ אם לא יגזימו במשהו.

 על פניו מגבר של 60 וואט ב-8 אוהם אמורים להיות גבוליים על הרמקולים שלי. מעצם העובדה שהוא מכפיל את עצמו ל-4 אוהם הרמקולים שלי נפגשו איתו באמצע, ב-6 אוהם, ב-90 וואט שזה כבר נתון שעושה להם נעים יותר.

אז איך נשמע?

  Mahler : Symphony no.2 London Symphony Orchestra, dir. Georg Solti

פתחתי את המבחן ביצירה קלאסית משום שהדבר הראשון שמעניין אותי זו היכולת שלו להצליח לשחזר כלי תזמורת באופן טבעי, נכון, ״מוסיקלי״ ומשכנע. הצליל הראשון כבר סוגר לי את החלק הראשון של הסיכום. הדיגיטלים כבר לא מה שהיו פעם. הם פשוט עוד טופולוגיה טובה מבין הטופולוגיות שכבר לא ממש צריך להזכיר אותה ולהניח אותה על מאוזניים ביחס לטופולוגיות האחרות. היא, כמו טרנזיסטור ומנורות, מביאה איתה יתרונות וחסרונות לעומת העבר שיתרונות היה קשה למצוא בה. כלי קשת נשמעים ״נכון״. אין לו ״שפיצים״ שהופכים את הצליל לבלתי נסבל/סינטטי ולא משכנע. באסים הם בסים, כינורות כפי שאני מכיר ויודע שהם צריכים להשמע. כך גם כלי נשיפה שפשוט מדווחים לי כמה המגבר הזה מהיר, מדויק ומפורט. אבל השיא הוא דווקה בשקט. המגבר הזה שקט בצורה בלתי נתפסת. זו הסיבה שהוא מצליח לחשוף רמת פירוט מאוד גבוהה מכל המתרחש מאחורי הכלים. אותה ״רצפת רעש נמוכה״ או כפי שאנו נוהגים להגיד ״חושך״, מעשיר מאוד את חווית ההאזנה. התוצאה במוסיקה קלאסית סימפונית דינמית מאוד, טבעית להפליא ובהחלט מפורטת במיוחד.

 הערה: מה שפחות הלהיב אותי זו הבמה. אמנם הבמה גדולה, מוגדרת ומאוד מפוקסת אך חסר לי מעט עומק. עוד    מטר קדימה ואחור היה מסדר לי תוצאה הרבה יותר מרשימה ממה שיש לו כרגע בגזרה הזו והיה הופך את התוצאה לפשוט מושלמת.

Ben Webster stormy weather

ממשיכים עם מוסיקת ג׳אז. כאן אני מחפש ראשית את הבמה. זה משום שכבר הבנתי שהוא טבעי, בעל יכולת הפרדת כלים מעולה, מפורט ושקט מאוד. והנה, במה היא כמובן תלויה בתוכן ובמה שאנו מבקשים לקבל בתוכן הנשמע. במוסיקה קלאסית אני מחפש במה גדולה - דרמה. במוסיקת ג׳אז עדינה אני מחפש במה צנועה יותר, אינטימית אך עדיין הולוגרפית. אז כאן, אינטימיות אני מקבל, גם מימד נכון של הכלים. בטח אתם מחפשים שאני עכשיו אתלונן על ההולוגרפיה. אז לא. היא גם הולוגרפית בהחלט.

אם נתרכז בכלים נגלה פסנתר בגודל משכנע, עם הניואנסים המאפיינים אותו - עץ, חמימות ודינמיקה. כך גם כלי הנשיפה ממתכת. קל מאוד להבחין ממה הם עשוים, הדינמיקה מסדרת לי גם מידע על עוצמת הנשיפה שהשקיע הנשפן. בנוסף, כלי הקשה נשמעים נהדר. ממוקמים נכון בבמה, עם יכולת מרשימה להציג טרנזיינטים וכמובן, איך לא, השקט הזה שמסדר לנו דינמיקה מעולה. אבל השוס האמיתי הוא ביכולת של המגבר צנוע הוואטים לטפל בתחום הנמוך. הוא מדויק, מוגדר, שולט היטב ונוכח. זה אולי הבס הכי איכותי שיצא לי לשמוע במגברים בטווח מחיר הזה.   

מכאן אני רץ לאתגר הגדול - קולות אדם. שם אני יודע בדיוק מה אני מחפש ממגבר. זה משום שרוב הציוד שלי ששודרג, והביא אותי לתוצאה שאיתה אני חי כרגע, והיא מאוד לטעמי, זה מבחן קולות אדם. אם אלה מצליחים להעביר את המגבר זה כבר מעולה. אבל מגבר משולב במחיר הזה, שמתרכז באמת באודיו נטו, לא זול במיוחד, נטול כל פיצ׳ר שמצביע על שנת 2018 בלוח השנה (בקושי שלט), אני לא מצפה לציון עובר אם כי ליכולות לפחות מעולות. וכך בדיוק הוצגו דרכו זמרים. גם פיטר שרייאר וגם פברוטי ובדרך אמה קירקבי ואפילו יסמין לוי היו חלק מהסשן הזה. התרכזתי, חיפשתי את המקום בו הוא יפול, יציג לי דיגיטציה כזו שתגרום לי להצביע על עצמי ולהגיד ״אין מה לעשות, הדיגיטל לא שם״ ובסופו של דבר זה לא קרה. הצליל היה פשוט מצוין.

בנימה אישית
 

הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. לצאת מהסטיגמה. היו כמה פרמטרים שהמגבר הזה הציג שמגברי מנורות סופר רומנטים היו יכולים רק לחלום עליו בשילוב שליטה מעולה בתחום התחתון. היו גם חסרונות קלים כאלה, שלא קשורים להיותו דיגיטלי. חסרונות כאלה שמצאתי גם במגברים אחרים, שאינם מושלמים, בטופולוגיות מוכרות וותיקות יותר. הדיגיטלים כאן, הם נשמעים מעולה, אני מכיר בזה, האוזן שלי שותפה לדיעה הזו והגיע הזמן שזו הסטיגמה תעלם מן העולם האודיופילי.  

 
נקודות ציון

העמדה

למגבר שיכוך מובנה ברמה פשוט מעולה. ההבדל בין הנחתו על מדף יעודי איכותי ויקר להחריד היה זעום. אי לכך, העמדתו על הרצפה גם לא תצליח לשבור את רוחו.

התאמה לרמקולים

ב-8 אוהם מדובר במגבר 60 וואט צנוע שמכפיל את עצמו ובאמצע תפגשו את האמצע. 90 וואט ב-6 אוהם. הוא יניע כל רמקול שפוי אך עשוי להרגיש מאוים מרמקולים קצת קשים להנעה בעלי עכבה של 8 אוהם. עדיין, 60 וואט יש לו שם.

משפחת צליל

תתפלאו. מדובר במגבר נטרלי נוטה לחמימות. עם זאת, רמקולים אנליטים עלולים להשמע חריפים מעט (רק מעט) אבל רמקולים נטרלים ישמעו מאוזן מאוד דרכו.

שלט

אפשר לקנות לחוד. במקור מגיע בלי שלט, וזה נורא לדעתי לבחור באופציה המקורית. עשו לעצמיכם טובה, תוסיפו שלט לחבילה. בכלל, היום בשנת 2018 אין מצב בעולם שמוצר בלי שלט יכנס לארץ. ומכאן אני פונה ליבואן, מגבר בלי שלט זה כמו סיגריה בלי מצית.

סיכום
 

טוב. זה שהוא ניגן אודיו זה ברור. כמה אמיתי האודיו היה? יש צליל - יש אודיו. אז הוא מגבר אודיו אמיתי. השאלה כמה הוא טוב ביחס למתחרים שלא מחזיקים בסלוגן הזה. אז הוא טוב. לא הכי טוב, לא מושלם אבל בהחלט מגבר ברמה מאוד גבוהה. זה מתבטא באיכות בניה מצוינת, עיצוב מעניין המשלב כבר במבנה מדף עץ אודיופילי עם שיכוך מעולה. אבל כל אלה לא הופכים אותו ל״מגבר אודיו אמיתי״ מה שהופך אותו לכזה הוא מבחן התוצאה.

במבחן התוצאה אין לי צל של ספק שמדובר במגבר משולב מצוין. כמה מצוין? אין סיכוי שמישהו יקשיב לו ויסיק מסקנה שלא מדובר במגבר שעושה את מה שאני מצפה ממגבר איכותי לעשות. ובכל זאת, יש לו משהו ששם אותו במקום אחר. מנסיוני עם מגברים דיגיטלים יש להם יתרון מוחלט על פני מנורות למשל בתחום התחתון. מכל מה שבחנתי ושמעתי עד כה הדיגיטלים היו מדויקים יותר, מהירים יותר וחשוב לא פחות, דינמים יותר בתחום התחתון. מאידך, הם בדרך כלל סובלים מתחום אמצע אנמי, במקרה הזה, כמו שבהחלט מתרחש לאחרונה, הצליחו המגברים הדיגיטלים להשתלט על הברדק הזה והפכו את התוצאה מתחום אמצעי אנמי וחסר אנרגיה לכזה שבהחלט אפשר להגדיר כמתחרה ישיר בכל הטופולוגיות כל מגבר ורמתו. רמתו של זה אגב, היא בהחלט בגזרה הזו שמכנים ״איכות קצה״.

שורה תחתונה: ״מגבר אודיו אמיתי״ זה תיאור מופשט ליכולות המורכבות שהוא מציג. פשוט מעולה!

מחיר: 42,000 ש״ח

אחריות ושירות: sonic bliss