סולו: סיפור מלחמת הכוכבים – ביקורת סרט
האן סולו הצעיר - השחקן אלדן ארנרייך נכנס לנעלי החלל של האריסון פורד המחוספס והציני ומציג בפנינו דמות קלילה ומחוייכת, כך נראה גם הסרט החדש שעושה לנו נעים, אבל לא הרבה מעבר לזה. ביקורת סרט.
בכל פעם שיצוא סרט קולנוע חדש אשר קשור בדרך זו או אחרת ל"מלחמת הכוכבים", הוא מתקבל בסקרנות וצפייה עצומה אצל חובבי המותג. כבר כאשר מופיע על המסך הלוגו של Lucasfilm נמלא האולם (בהקרנת הבכורה הישראלית) בפרץ של מחיאות כפיים.
האן סולו "המקורי" (האריסון פורד) היה דמות מפתח בטרילוגיה שעלתה ראשונה על המסך הגדול ואף היה קשור ישירות לטרילוגיה של "הכוח מתעורר", דרך בנו שנולד מיחסיו עם הנסיכה ליאה. לכן, הסרט החדש "סולו" זכה לסקרנות גדולה ומובנת כאשר החלה הפקתו.
לוח הזמנים בו מתרחש הסרט בהשוואה לסרטי מלחמת הכוכבים האחרים מכתיב פאנל שחקנים חדש לגמרי. הדמות היחידה שהכרנו אותה באותו מראה מסרטים אחרים (חוץ מצ'ובאקה שמתחת לתחפושת קיבל כאן שחקן חדש) היא "דארת' מול" אשר מבליח לרגע, הוא הרי מת לכאורה כבר בסרט אימת הפאנטום, אבל הוחזר לחיים בסדרת האנימציה "מלחמת המשובטים". הסרט "רוג וואן" התחבר כרונולוגית ישירות לסרט "מלחמת הכוכבים - תקווה חדשה", אבל "סולו" מתרחק הרבה יותר והוא מתחבר לסדרות הספין אוף ששודרו בטלוויזיה, כך שלמי שלא ראה אותן, ההקשר קלוש יותר, אם כי כן מקבלים כאן מענה או חיבור לכל מיני עובדות שהופיעו בסרטי הטרילוגיה. מצד שני, גם מי שלא ראה את שאר הסרטים יכול לצפות כאן בסרט ולהנות ממנו בפני עצמו ללא הקשרים. הכוכב טטואין מוזכר והמגה גנסטר ג'אבה ההאט (אם כי הוא לא מופיע בסרט). אנחנו רואים כיצד הגיעה החללית "מילניום פאלקון" לידיו של סולו וכיצד הכיר את צ'ובאקה והדמות של לאנדו קלריסיאן משחקת כאן דמות משמעותית בסרט. חלק קטן מקטעי המוזיקה המוכרים של מלחמת הכוכבים בטרילוגיה המקורית מושמע כאן, אחד מהם מושמע בתשדיר פרסומת לגיוס לצבא האימפריה.
הסרט מתואר אולי כמערבון וכולל כמה אלמנטים שנלקחו ממערבונים, כמו משחק קלפים והעמדה של דו קרב, אבל זה לא משהו שמתפתח לדו קרב אמיתי או לחריפות והאכזריות שהוצגה בכמה מהמערבונים הקלאסיים בעבר. סולו שירת שלוש שנים בצבא שנחשב לאגרסיבי והדורסני ביותר בגלקסיה, אבל הוא יוצא מזה כמו טפלון, ללא צלקת פיזית או נפשית אחת. הייתי רוצה מאוד לראות מה עבר עליו שם, אבל הסרט מדלג על זה לגמרי. גם על העזר שכנגדו בסרט, אהובתו קירה (אמיליה קלארק המוכרת כחאליסי ממשחקי הכס) עברה תקופה לא קלה בקרב כוחות אפלים, אבל אנחנו מקבלים בעיקר רמזים לכך ולא מעבר. הציניות המוכרת המרירה לעיתים של סולו בכיכובו של האריסון פורד חסרה כאן. "קצת מחוספס" אומרת על סולו הצעיר אהובתו קירה וזה אכן קצת, קצת מאוד כי את רוב הסרט עובר השחקן אלדן ארנרייך עם חיוכים לרוב ואתם יודעים מה, אפילו כשהוא נלחם נגד "מפלצת קוף אדם", לא נראה שהוא סובל כל כך.
וודי הארלסון משחק דמות ספק נבל ספק גורו של האן סולו והוא עושה את תפקידו באופן מהוקצע ואפילו "שליו", ללא דרמות מיותרות – גם כאשר עוברות עליו כמה כאלו. טנדי ניוטון המוכרת לצופי הסדה "ווסטוורלד" משחקת כאן כבת זוגתו.
העולם הרוחני שקשור לצד האפל מול הג'דיי לא בא לידי ביטוי בסרט. הסרט הזו לא השאיר בי חותם רגשי, הדברים נעצרים ברמה רגשית בסיסית למדי, גם הפוטנציאל לסיפור אהבה גדול ומרגש לא נוצל כאן. העולם הבדיוני חזותי מרשים ומשכנע, האפקטים מוצלחים, למשל בסצינת פשיטה על רכבת בעל קרונות כפולים (אחד בכל צד של מסילה באוויר), מה שמעלה את השאלה - מדוע צריך רכבת אם אפשר להעביר מטען בחללית / רחפת? בכל מקרה, זה נראה יפה לעין.
רון הווארד החליף במהלך צילומי הסרט בבימוי את צמד הבמאים קסדן (שכתבו את התסריט) והסרט "מחליק בגרון" בצורה נעימה ולא מאתגרת, מלבד כמה קטעים עם מסר מעט גבוה יותר, למשל הצגת אירוניות מוצלחת על הבלבול בין להיות רובוט עם תובנות אנושיות ועל היחסים שיכולים להתפתח בין אדם ורובוט.
אז כן, זהו סרט הרפתקאות חביב, עם עלילה זורמת (בחלקה הגדול) ותוכן שמתאים לבני נוער ואולי אף לצעירים יותר, אבל אם אתם חסידים שרופים של אבירי הג'דיי, אל תגיעו עם ציפיות גבוהות. לא סתם רשמו בכותרת שם הסרט שזה "סיפור מלחמת הכוכבים", אחרת לא בטוח שהיינו מקשרים את זה לסדרת הסרטים המוכרת.
סולו: סיפור מלחמת הכוכבים
SOLO: A STARS WAR STORY
במאי: רון הווארד
תסריט: ג'ונתן קסדן, לורנס קסדן
שחקנים:
אלדן ארנרייך - האן סולו
וודי הארלסון - בקט
אמיליה קלארק - קירה
דונלד גלובר – לאנדו קלריסיאן
טנדי ניוטון - ואל
פול בתאני - דרידן
אורך הסרט: 134 דקות