ראיון עם מנהל חברת AVID AUDIO - על פטיפונים ועוד

כתבנו גיא אזרואל לא נח לרגע בתערוכת האודיו מינכן 2018, הפעם זהו ראיון עם מנהל חברת AVID האנגלית הידועה בעיקר בזכות הפטיפונים שלה.

AVID HIFI (בשמה המלא) ידועה בעיקר בזכות הפטיפונים שלה שגרפו במהלך שתי העשורים האחרונים לא מעט פרסים וכבוד בעולם ה-היי אנד אודיו. כתבנו נפגש "אחד על אחד" עם קונרד מאס - המנהל והמהנדס הראשי של החברה וגילה איש נעים הליכות, מהנדס מהמעלה הראשונה, אדם המסור למצוינות במוצריו ברמה אישית ועוד כמה הפתעות מעניינות.  

מהו המרכיב החשוב והמשפיע ביותר בפטיפון?

"כשתכננתי את הפטיפון הראשון הסתכלתי תחילה על פטיפונים של לין וטראינגל למשל. וברגע שבצעתי את עקרונות התכנון הבסיסיות כגון מהירות נכונה ויציבה, יציבות המיסב. מבחינת ההנדסה הבסיסית הדברים שאני הסתכלתי עליהם נוגעים בשאלה "מה גורם לפטיפון להישמע כפי שהוא נשמע". העניין בפטיפון הוא שזו היא בעצם מאסה אחת גדולה שמווברצת וזה מה שנותן לך את הצליל המדובר. בסופו של דבר יש וויברציות טובות שזה מה שרוצים לשמוע ויש לא טובות שמוסיפות "צבע" והתפקיד שלי היה להעביר אותן הוויברציות הלא טובות הללו למקום אחר כך שאתה נותר רק עם הוויברציות הטובות. עכשיו, בפטיפון הוויברציות הלא טובות הללו מיוצרות ע"י המחט בתוך התקליט עצמו. אם תיקח ספקטוגרמת לייזר של תקליט בזמן שהוא מתנגן כל התקליט רועד באופן מאוד מסיבי. כך שהמחט לא רק צריכה לעקוב אחר החרוץ בתקליט אלא החרוץ עצמו נמצע בתנועה. כשהראש נמצע מקובע מעל (על הזרוע) נוצר אפקט של צליל הדומה למה שקורה כשמצמידים את היד לפה בזמן שמדברים. אז מה שקורה אצלנו זה שיש לנו מערכת מייסב וקלאמפ ייחודיים שמעגנת את התקליט למייסב הראשי וזה מוליך את אותן וויברציות לא טובות מחוץ לתקליט למקום אחר בשאסי התחתון של הפטיפון. זה קל מאוד לבדיקה. בפטיפון רגיל כאשר המחט יורדת ופוגשת את החרוץ הראשוני החיצוני של התקליט זה יהיה רועש מאוד ואז המוזיקה מתחילה להתנגן ולא שומעים יותר את הרעש הזה. בפטיפון של AVID הרעש הזה מוקטן באופן מאוד משמעותי כך שבצעם מה שאנחנו עושים זה מקטינים את רצפת הרעש של התקליט עצמו וזה כל מה שאנחנו עושים. זהו תחום הריכוז העיקרי שלנו, להנמיך את רצפת הרעש. בדיוק כפי שהסברתי בהתחלה על האפקט של הסרת היד מהפה בזמן דיבור. לעומת זאת בבלימה באמצעות ספיגה התוצאה היא תמיד לא לינארית כך שאתה עלול לקבל תוצאות עם תחום כזה או אחר מודגש. בשיטה שלנו אנחנו פשוט מנתבים את הוויברציות הללו באופן לינארי קבוע ובכך שומרים על תוצאה מאוד נקיה וטהורה בלי השפעות הוויברציות השליליות הללו".

זה מוביל אותי לשאלה הבאה: לאן הולכות כל הוויברציות שליליות הללו?

"אנחנו פשוט מעבירים אותן דרך המיסב הראשי לשאסי (שלדה) התחתון. כך שהשאסי התחתון רחוק מהיכן שנמצאת המחט והוא בעצם מאסה גדולה שיכול להתמודד עם קבלת כל הוויברציות השליליות הללו. אנחנו עושים זאת בדרך ייחודית מאוד באמצעות החומרים ושכבת הצבע שאנחנו משתמשים בהם וזה נותן לנו תוצאה מאוד לינארית לאורך זמן".

מה הוביל אותך ליישום טופולוגיה של מערכת תלויה אל מול טופולוגית אחרת כדוגמת מאסה ומה היתרונות לשיטה זו?

"כל דבר על כדור הארץ שלנו זז. אנחנו זזים כעת בזמן הראיון הזה. שום דבר לא סטטי. כשאנשים מסתכלים על בניינים גדולים הם אומרים "זה לא זז". זה לא נכון, הכל זז. תדמיין שכל העולם הוא גוש ג'לי גדול שהכל בו זז בתדרים שונים. כל המהות של פטיפון הוא לסובב תקליט, יש לו זרוע וראש מחובר אליו. הזרוע הזאת מחזיקה את הראש מעל לתקליט וביניהן נמצאת המחט שתכוננה לנוע ולתפוס כל תנועה. כך שאם יש לך פטיפון מאוד נוקשה עם זרוע וראש, הראש בעצם מתוכנן לעקוב ולשחזר כל תנועה. הרבה יצרני פטיפונים מיישמים את שיטת המסה הנוקשה כך שאין שום מערכת שיכוך לספיגה כך כאשר הפטיפון זז, הזרוע זזה ואיתן גם הראש כי כולם חוברים זה לזה. אם זה היה המצב לא היינו שומעים דבר. הראש מתוכנן לזוז. כל העניין בפטיפון הוא שהוא צריך לשמור או להגן על הראש מהעולם החיצוני. אז מה שאנחנו עושים זה פיתחנו מערכת שיכוך תלויה ייחודית בעלת מדידת תדר נמוכה מאוד של 2.5 הרץ אשר מבודדת את כל מערכת השאסי התחתון, זרוע ומחט מהעולם החיצוני. זאת לא גישה חדשה פרוצת דרך. בדיוק כפי שמודדים רעידות אדמה. מכשיר הסיסמוגרף איננו מקובע לכדור הארץ הוא מנותק ממנו וכאשר האדמה זזה הוא מקליט את ההבדלים וכך מתקבלת קריאה. דוגמה נוספת היא מכונית. נסיעה במכונית ללא מערכת שיכוך זו חוויה לא נעימה במיוחד זה בדיוק מה שאנחנו עושים. יש לנו פלטה כבדה מאוד ומערכת שיכוך בתדר נמוך מאוד אשר מאפשרות יחד לכל מערכת הזרוע וראש להישאר ללא תנועה המושפעת מהסביבה כך שאתה שומע רק את מה שנמצא ומנוגן מהתקליט ללא הפרעות חיצוניות. העובדה שהראש לא קופץ או מדלג איננו אומר שאין וויברציות שחודרות ומשפיעות על הפטיפון. אנו חוסמים את החדירה הזאת ומגנים על הראש מהעולם החיצוני. בשיטת המאסה, היכן קובעים את המשקל הנכון? האם 10 ק"ג מספיק, האם 100 ק"ג מספיקים? או אולי 4,000 ק"ג זה המספר הנכון? היכן נמצא הקו הנכון? כי כל הדברים האלו יזוזו בסופו של דבר ובעצם ככל שהמאסה גדולה יותר כשהיא מתחילה לזוז קשה ומורכב יותר לעצור אותה".

ויניל. בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר תקליטים. קוראים לזה "שובו הגדול של הויניל". זה נמצא בעולם ה-Hi End ובעולם ה-Low End. כיצד אתה מסביר זאת והאם לדעתך זה ישרוד?

"כן. ראשית אנשים הם כמו כבשים. לכן לדוגמה אנחנו רוכשים מכוניות בצבע זהה כי זה באופנה באותה העת. שובו של הויניל בעצם מונע ע"י חברות האלבומים עצמן כי הן אינן מרוויחות דבר מעולם ההורדות הדיגיטלי. כשאתה חושב על התהליך כשמייצרים תקליט, שולחים איזה הרכב פופ לאולפן הקלטות נחמד, משקיעים הרבה כסף בהפקת אלבום, עושים סרטונים, מקדמי מכירות שונים לאלבום ולבסוף מוכרים רצועה או שתיים מאותו אלבום. כשאתה רוכש תקליט אתה רוכש את כל האלבום. כך שמבחינה רווחית זה מאוד מאוד ריווחי אז חברות האלבומים עושות רווחים גדולים מאוד מתקליטים. זה שוק נישה כך שהוא בעצם מאוד ריווחי. זה לא אומר שבתור פורמט זה טוב יותר מדיגיטלי. אם כי אני חשוב שכן. יש דברים מסוימים שאנלוג לעולם לא יוכל לעשות כמו דינמיקה עצומה שאפשרית בדיגיטל אבל מירב המוזיקה שאנחנו מאזינים לה לא מכילה את רמות הדינמיקה הללו. אבל מה שכן יש בו זה מיקרו דינמיקה שלצערנו הדיגיטל חותך לביטים קטנים ומייצר בעיות שונות לעומת האנלוג שבו הכל רציף.

אני חושב שזה ישרוד לאורך זמן. בהחלט כן. זה לא משהו שכאן היום ואיננו מחר. ההסתייגות היחידה שלי היא שיש הרבה חברות במיוחד רשתות צרכנים גדולות שרואות את האנלוג כהזדמנות רווחית והן רוצות למכור ממנו הרבה בעלויות נמוכות. כשאתה חושב על זה מתמטית זה טיפשי. עם תקליט עולה $40 אבל אנחנו יכולים למכור פי שתיים ב-$20 אנחנו בעצם עדיין עושים את אותו כסף! הבעיה בזה שאתה לא צריך ללכת ליצרני התקליטים ולומר להם 'אנחנו עכשיו צריכים למכור את זה ב-$20 אתם צריכים לייצר בזול יותר'. אז התוצר הוא שימוש בויניל זול ואז התוצאה ברמה נמוכה מאוד ואז אנשים אומרים שויניל זה זבל וחוזרים חזרה ל-CD. 

זה חייב להישאר כמוצר פרימיום איכותי. לדיגיטל יש מקום בעולם ואני לא מהאנשים שהם אנטי דיגיטל. אני כנראה מאזין ליותר דיגיטל מאשר לאנלוג. הדיגיטל נייד וקל. הוא כמו מקדונלדס, הוא מהיר, נגיש וזמין בתנועה. אנלוג הוא כמו חווית המסעדה. אתה משמר את הרגע ובכך מעריך יותר את החוויה. נכון, זה עולה יותר ממקדונלדס. אבל לנסות לייצר רולס רואיס במחיר של קאיה זה פשוט יהרוג את המוצר".

מה לדעתך היתרונות באנלוג לעומת דיגיטל? וזאת בלי להתייחס לדור הצעיר שמתאפיין בחוסר סבלנות והכל אצלו מידי אחרת איננו מעניין.

"לדיגיטל יש הסימפטום הזה של דילוג בין רצועות. אני לא ממש יכול להסביר זאת. אבל אני כן מעיד שכשאר אנשים מאזינים לתקליט הם פשוט שמים אותו ומנגנים את כולו. זה כמעט ולדיגיטל יש אפקט שלילי המייצר חוסר סבלנות שלא "יושב טוב" עם אנשים. לויניל יש סוג חלקות מרגיעה כזאת שהיא טבעית יותר וזה פשוט זורם. אני מכיר זאת ברמה האישית. אגב, גם ב-CD אתה לא ממש מריץ רצועות. 

ספר לנו על הרמקולים שלכם והאם הכל יוצר in house.

"כל היחידות שלנו הן של 'מורל' (אולי שמעת עליהם...). בחנו את כל ההיצע בשוק ומורל בלטו כי היו ליחידות שלהם שאסי חזק מאוד וגם סליל קול חיצוני שאומר שיש לו פיזור חום טוב יותר, ניתן להעביד אותו קשה יותר וסיבות רבות שונות שהם טובים מאוד. הרבה אנשים מקדישים הרבה תשומת לב ליחידות ועושים שימוש בכל מיני חומרים מפוארים וכד'. הסיבות שהם עושים זאת הן בגלל שהיחידה בדומה לראש פטיפון מייצרת הרבה וויברציות שנכנסות לתיבה וליחדה עצמה וחוזרות לדיאפרגמה שמבוורצת. אז הם עושים שימוש בחומרים קשים יותר ויותר כדי להגיע לתדרים גדולים יותר ויותר. הסיבה שאנחנו משתמשים ביחידות בסיסיות של מורל היא בדיוק כמו בפטיפונים שלנו, אנחנו נפתרים מהוויברציות השליליות הללו במקור. אנחנו עושים זאת ע"י ייצור תיבות הרמקולים מאלומיניום בתכנון חזק באופן קיצוני. התיבות הן בעצם הרבה יותר נוקשות מהיחידות עצמן ואז במקום לקבע את היחידות לתיבה באמצעות ברגים אנחנו משתמשים בפלטת קיבוע ולוחצים אותה בכל ההיקף ובכך מייצרים חיבור מקבע עוד יותר מקשי. התוצר של זה הוא שכל הוויברציות נשארות בתוך היחידה עצמה כך שקל הרבה יותר לוויברציות להישאר בחידה עצמה מאשר לעבור לתיבה. בגב היחידה יש לנו רכיב שנקרא "tuned mass damper", זהו בעצם בלוק אלומיניום גדול מבודד אך מחובר ליחידה והוא סופג את כל הוויברציות כך כשאתה נוגע ברמקולים שלנו אתה לא מרגיש וויברציות כלל ובכך אנחנו לא צריכים להשתמש בחומרים אקזוטיים. השיטה הזאת כה ייחודית שיש לנו פטנט רשום. אז אותה פילוסופיה שאנו מיישמים בפטיפונים שלנו אנו מיישמים ברמקולים ובעצם בכל המוצרים שלנו".

האם צפוי לצאת קו רמקולים במחירים נגישים יותר?

"תבוא לבקר אותנו בשנה הבאה. זה כל מה שאני אפרט כרגע. כל מה שהחברה שלנו עושה דובק בתפיסה של ראשית אנחנו עושים את הטוב ביותר שאנחנו יכולים ואז מיישמים זאת מטה. יש כל כך הרבה חברות שמייצרות מוצר מתפשר לכניסה לשוק במחיר הנכון ואז הם מתבקשות לייצר מוצר טוב יותר והן מייצרות אותו ע"ב אותו מוצר מתפשר וכל החסרונות שלו. אנחנו מייצרים את הכי טוב שאנחנו יכולים עם אפס פשרות ואז גוררים זאת מטה לייתר הדגמים".

כיצד אתה רואה את שוק ה- Hi End העולמי? 

"אני חושב שזה מעניין, אנשים שאלו אותי בעבר מי המתחרים שלנו. הם מצפים שאני אענה במינוי שמות של יצרנים אחרים. 

לפני הרבה שנים כשהייתי ילד, Hi-Fi היה המוצר שלישי הכי יקר שאנשים רכשו אחרי בית ומכונית.

היום זה אי שם למטה במקום 25. במהלך השנים נוספו סדרי עדיפויות נוספים לפני המערכת כמו מוצרי חשמל, חופשות וכד'. אז בעצם התחרות שלי היא הבחירה שאדם עושה בין מערכת אודיו לבין חופשה או שכר לימוד לילדים וכד' אז זה תלוי בנזילות הכספית של אנשים ואלמנט התיעדוף של אנשים הרבה יותר מאשר חברה אחרת מתחרה. אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, אם אתה אוהב את זה אתה תרכוש אם לא אתה כנראה תרכוש משהו אחר. זו החברה שלי אשר התחילה כתחביב ללא שאיפות להפוך לחברה. אני עשיתי זאת כי רציתי לייצור את הטוב ביותר. ברמת המחיר של כל מוצר שלנו אני מגדיר את המוצר שלנו כטוב ביותר למחירו. זו המטרה שלי. זה לא חייב להתאים לכל אחד. באשר לאן הולך השוק העולמי, אנחנו נמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים. במהלך ה-23 שנים האחרונות מאז הוקמה AVID אני יכול להעיד על גדילה בשוק האודיו. מה שאני רואה בטווח הרחוק הוא המשך גדילה. מה שבצעם קורה זה שהדיגיטל ייצר דור אבוד. אני חושב שהשיווק ייצר דור אבוד אנשים לא יודעים בדיוק מה זה HI FI. הם רוכשים BOSE ואומרים שזה HI FI. המושג HI FIDELITY או 'נאמנות גבוהה' אמור לשחזר את חווית המוזיקה. לייצר את אפקט ה-WOW ולא משהו במתנגן ברקע. אודיו היי אנד במידה ומבוצע נכון מייצר בדיוק את החוויה הזאת. יש דור שלם היום שבמקום להאזין באמצעות אוזניות שקועות משתמשים באוזניות גדולות טובות. חלקן טובות מאוד. אותן אוזניות על ילדים שבהמשך יגדלו יתחתנו ויולידו ילדים משלהם כנראה לא יסתובבו בבית כולם עם אוזניות גדולות, זה "קצת" אנטי חברתי. אז הם בסופו של דבר יחשבו על זה שהם צריכים מערכת HI FI איכותית לשימוש כל המשפחה ולא כל מערכת תשמע איכותית כמו האוזניות הגדולות שהם רגילים אליהם. אז אולי ציטוט קטן לעתיד "אני חושב שאוזניות גדולות הן אלו שיצילו את אודיו היי אנד" כי הדור האבוד הזה שגודל היום ירצה HI FI בבית והם ירצו את רמת האיכות הזה שאוזניות טובות מייצרות בבית וכדי לעשות זאת צריך מקור איכותי, הגברה איכותית ורמקולים איכותיים וכאן אנו נכנסים לתמונה. אנשים שהאזינו לציוד שלנו האזינו לציוד ברמת אמצע בחדר לא מטופל כלל וכולם נכנסים ואומרים שזה נשמע טוב מאוד. זו בדיוק המהות שלנו. אנחנו לא מוכרים עם העיניים אנחנו מוכרים עם האוזניים וכך תמיד יהיה לנו שוק. גם אם הוא שוק נישה הוא תמיד יהיה כזה. מוצרים שונים משתנים ומזדקנים עם השנים. פטיפון מדגם אקיוטס שלנו זכה בפרסים בכל העולם והוא נותר ללא שינוי 23 שנה. אנחנו לא מעדכנים מוצר לעיתים דחופות כדי לייצר עוד רווחים אנחנו מאמינים שתכנון טוב עומד במבחן הזמן וכך אנחנו פועלים. בהקשר של השוק, אני מאוד חיובי כיצד הוא יהיה בעוד 20-30 שנה. ישנו פתגם "אנשים זוכרים את האיכות הרבה יותר זמן מאשר את המחיר". 

אלו מוצרים חדשים אנחנו יכולים לצפות מ-AVID בקרוב? 

"כל ליין המוצרים שלנו הכולל פטיפונים, מגברים, זרועות, ראשים, רמקולים. כל אחד מהקווי המוצרים הללו יתחדש בסדרה משלו במחירים נוחים יותר. אם זאת, עדיין לא תהיה פשרה באיכות המוצרים. כדוגמת הפונו שלנו שלאחרונה כתב אודיו ציין שהוא איננו מתומחר במחיר כניסה. זה נכון אך זהו מחיר הכניסה שלי. כל מה שאני עושה אני עושה על בסיס שבהינתן ומחר תיסגר החברה אני אישית אשמח לחיות עם כל אחד מהמוצרים שלי. אני מעדיף לשמוע ציפורים מצייצות מאשר להאזין לפטרישה בארבר מצייצת דרך פטיפון של $200".

האם האלקטרוניקה של AVID מיועדת לרמקולים של AVID בלבד?

"לא. המגברים שלנו עובדים עם כל דבר. ביצענו מספר השמעות עם יבואנים עם האלקטרוניקה שלנו והיה מדהים לשמוע כיצד רמקולים שונים משתנים. לדוגמה עם רמקולים של גמוט וקף בלייד. התוצאה עם הגמוט הייתה מצוינת ועם הקף בלייד היבואן הגדיר אותו בהתחלה כרמקול בסדר וברמה בינונית. כאשר הוא שודך לזוג מונובלוקים שלנו הרמקול הפך עורו למשהו אחר לגמרי. אותו דבר קרה לנו עם רמקולים של דאלי. אך באופן טבעי אנחנו מייצרים את כל המוצרים שלנו כך שהם עובדים יחד באופן נפלא.

בנימה אישית:

מעבר לנימוסים וההליכות הבריטיות הטיפוסיות לאדם במעמדו, ככל שצללנו עמוק יותר בשיחה ובראיון גיליתי אדם ברמה אישית ואינטלקטואלית מהמעלה הראשונה. קונרד איש חד, ממוקד ונטול 'בולשיט' שיווקי כאשר מדברים איתו על מוצריו. ההבנה והשליטה ההנדסית ניכרת ממנו וברמה גבוה. התובנות שלו על עולם ושוק האודיו ברמה העולמית מעניינות מאוד ואפילו מאירות בכיוונים שאחד לא היה חושב או מודע להם כל כך בקלות אם בכלל. המפגש ארך מעבר למתוכנן ומטבע הדברים אין אפשרות להעלות הכל על הכתוב אך בהחלט זו הייתה חוויה מיוחדת להכיר את האדם מאחורי החברה.

תודה רבה למארק 'אור אודיו' שקישר בינינו וסייע בתיאומים וכמובן לקונרד אשר פינה מזמנו במהלך התערוכה.