המגשר (ביירות) - ביקורת סרט

ביקורת סרט - המגשר. השנה היא 1982, העיר היא ביירות וכן, יש כאן גם ישראלים שמעורבים בסיפור מזרח תיכוני על טרור, חטיפות ושנאה ברחובות ביירות. זה לא עוד סרט על גיבורי על מלאכותיים, צפינו ואהבנו.

המציאות מכתיבה את הדמיון, רק בזה אני יכול להתחיל כתיבה על הסרט החדש של בראד אנדרסון, במאי סרטים כמו "המכונאי" משנת 2004, "היעלמות ברחוב 7" שנת 2010, "הקריאה" 2013 ועוד סדרות רבות ומגוונות. אנדרסון מביא לנו בשבוע של יום השואה סרט על המציאות (אני באמת לא יודע האם זה מבוסס על סיפור אמיתי ועד כמה הוא יכול להיות אמיתי או לא) מה שבטוח, הוא קשור אלינו, ישראל - כי מדובר על 1982, על ביירות ורגע לפני שישראל נכנסת לעוד תסבוכת צבאית.

מייסון סקילס (השחקן ג'ון האם - מד מן), הוא שגריר אמריקאי בביירות בתחילת שנות ה70, אחרי ניסיון רב ומגוון בתקפידים שונים, נראה כי הקריירה ממריאה על מסלול הנכון, אישתו האוהבת ומאוד תומכת מאמצת ילד לבנוני, אבל בעת אירוח של עוד מסיבה עבור אנשים חשובים של אותו הזמן ואותו מקום, מתגלה כי הילד אותו אימצו, בלא ידיעתם, הוא אחיו של טרוריסט נודע שאחראי על מספר רב של פעולות טרור וכמו שהישראלים רוצים במותו, כך גם כל שאר העולם מחפש אחריו. בניסיון לקחת את הילד מהמסיבה, האב המאמץ, מנסה להגן על הילד בכל כוחו, אבל אחיו שמגיע לחלץ אותו, כמו כל מחבל, יודע רק הרג וטרור ושורה של מתים, ביניהם אישתו של מייסון. מייסון הופך לשבר כלי.

עשור אחרי המקרה, מייסון הוא מגשר, בין עבודות מזדמנות בחוסר סבלנות, בין דיכאון שהוא שרוי בו לבין בקבוק אלכוהול, מייסון פוגש מכר ותיק, אשר מספר לו בחשאיות גמורה כי הוא נשלח אליו במיוחד להעביר אליו מעטפה על סכום כסף גדול ודרכון עדכני, זאת במטרה להגיע מידית לביירות ולהחליף מרצה שדפק ברז לאוניברסיטה מקומית. מייסון כאדם עם הסטוריה ארוכה של דיפלומטיית חוץ, יכול להיות מחליף מצוין. מייסון מבין מיד שלא מדובר רק בהרצאה באוניברסיטה וככל הנראה גורמים רבי דרג מעורבים בהחלטה הזאת, מחליט להענות לבקשה ונוסע ללבנון, כאשר הוא מגיע לשם, הכל לא נראה כפי שהוא הכיר לפני עשור, המקום הרוס, הרג מתבצע באמצע הרחוב באמצע היום, כולם שונאים את כולם והכל עוד יותר קיצוני ממה שהיה. מעל לכל, אחרי שרוב הקלפים נחשפים בפניו, מתגלה שחברו משכבר הימים, נהיה למנהל אופרטיבי של פעולות הביון והוא נחטף ע"י קבוצה טרוריסטית ולשם ניהול מסע ומתן, ביקשו ספציפית את מייסון בלבד.


מכאן העלילה הולכת ומסתבכת, מייסון מנסה להבין מדוע ביקשו אותו ולא מצליח לקבל תשובות מאף גורם, מי רוצה לשחרר את חברו החטוף ומי רוצה במותו - מהם האינטרסים הפוליטיים ועד כמה המרגלים המקומיים באמת סומכים עליו לקדם את האינטרסים שלהם למול הצורך הלאומי לשמור על סטטוס קוו. אחרי סדרה של פעולות ומייסון מתחיל לפזר את העשן, מתגלה כי הטרוריסט הוא אחד המבוקשים של ישראל וככל הנראה אלו מחזיקים בו, ובפניה לשלטונות הישראלים, אלו מכחישים לחזקו אבל נראה כי איש אינו ראה אותו ועננה גדולה עוד יותר מרחפת על פני החטוף.

טוב, עד כאן ספויילרים, כי אם אתם באמת רוצים להנות מהסרט, אתם צריכים להזמין כרטיס לקולנוע. שוב גיחוך קל על פני על סרט שהוא לא ג'יימס בונד (למרות שגם זה על מרגלים) ולא גיבורי על של מארוול, אבל סרט מספיק טוב כדי ללכת לקולנוע ולהנות מהחוויה של סיפור טוב שאולי קשור למציאות של כולנו (לפחות הישראלים), ולא בדיוני כמו "ממזרים חסרי כבוד" של טרנטינו שכלל לא קשור למציאות.. אבל עדיין ניתן להנות מהסרט.

הסרט לא מושלם אמנם ויש בו דברים שהם לא אמיתיים ולא הגיוניים, עם אלמנטים הוליוודיים קלאסיים של בחירת דמויות ועלילה מותאמת למסגרת הקולנועית. אבל זה קולנוע בסופו של דבר שאמור לבדר אותנו ולפעמים לגרות אותנו טיפה לחשוב ובסופו של דבר, זו אומנות - יצירה שאמורה לספר לנו סיפור בתמונות והסיפור הזה הוא אכן טוב, מותח, הוא די לא סטנדרטי - מכל הקשרים שנוצרים בסרטים, שתיקות לא מובנות ורגשות רגעיים, זהו סרט על חברות, נאמנות ובעיקר על ניסיון של דמות אחת לפעול נכון בסיטואציה מסוימת בכדי לשמור על חייה, חייו של החבר, כל זאת בתוך מבול פוליטי מורכב של מלחמות ושנאה בלבנון של 1982.

ציון כללי: 8.5

המגשר
Beirut
 
במאי: בראד אנדרסון
שחקנים:
ג'ון האם (מד מן)
רוזמונד פייק (נעלמת)
ובהשתתפותו של אלון אבוטבול
ארה"ב 2018
אורך הסרט: 109 דקות