חנויות
פיוז ארמה אודיו אודיו אקסטרים Sonic Bliss אמנון סאונד סטריאו פרו Soundquest קודו אודיו Stereoscope סטריאוסקופ למטייל אניגמה קולנוע ביתי גופי תאורה
הוסף ל::

Franco Serblin Accordo - רמקול מדפי במבחן | רמקולים & אודיו | ביקורות | ראשי

Franco Serblin Accordo - רמקול מדפי במבחן

גודל אות: Decrease font Enlarge font
Franco Serblin Accordo Franco Serblin Accordo

כתבינו גיא אזרואל לקח יצירת אמנות איטלקית להאזנה. הוא התפעל מהמראה והופתע מעוד כמה דברים שבקעו ממנו. רמקול מדפי במבחן, הכנסו וקראו.

פרנקו סרבלין. אין אודיופיל בעולם שלא מכיר את השם הזה. מדובר בלא אחר ממייסד חברת הרמקולים "סונוס פאבר" האיטלקית. אם עדיין לא ברור לכם במי מדובר אז אבקש לסגור את המסך, לקום מהמושב בשקט ולגשת באופן מיידי לוועדת בירורים במועצת האודיו העולמית. גזר הדין והוצאה לפעול יינתנו ע"י מנהלי dtown בהמשך.

Franco Serblin Accordo

פרנקו סרבלין הקים את חברת "סונוס פאבר" בשנת 1983. תוך שני עשורים הספיק לרשום בין יצירותיו את הגווארינרי, סטרידיוורי, אמטי, סדרת הקרמונה וכמובן את האקסטרימה. כל היצירות הללו נחשבו אז והיום כיצירות נפלאות פרי פיתוחו של סרבלין. בשנת 2006 לאחר 33 שנה עזב סרבלין את סונוס פאבר והקים מותג בוטיק תחת שמו. העיתונות מדווחת כי סיבת העזיבה הייתה הרצון לשוב למקורות הבוטיק שם הוא התחיל. כך שבגיל 67 כאשר שלושה עשורי עשייה מפוארים מאחוריו, החליט סרבלין להשיב סוג של עטרה ליושנה וכך נולדה חברת הבוטיק 'פרנקו סרבלין'. בשנת 2013 נפטר סרבלין בגיל 73 כאשר הוא מותיר אחריו מספר מצומצם של רמקולים מוגמרים המונים רמקולים מוניטוריים ורמקול דגל רצפתי. את אותו רמקול דגל הנקרא Ktema שמעתי במינכן לפני מספר שנים. זה היה אחד החדרים שזוכרים לי כטובים ביותר בתערוכה, ולכן אף שבתי אליו מספר פעמים.

Franco Serblin - Accordo

פרטים טכניים, בניה, הרכבה ומראה

רמקול מוניטור 2 way הכולל יחידת טוויטר "1.1 כיפת משי ויחידות מיד באס "6 תחום הענות לתדר 40Hz-33KHz.

התנגדות: 4 Ohm.

רגישות: 87dB/1W/1m.

מידות: 360mm X 190mm X 360mm.

משקל: 8ק"ג יחידה + 8ק"ג סטנד.

קרוסאובר (חיצוני): מובנה בסטנד אינטגרלי.

הרכבה והעמדה

את ההעמדה בביתי ביצע היבואן בעצמו. כשראיתי במפתן דלתי שלושה ארגזים ועוד קופסה קטנה ומסתורית הבנתי שהולך להיות מעניין. הרמקולים מגיעים עם מעמדים יעודיים של היצרן, יחידת הקרוסאובר נמצאת בתוך המעמד עצמו (מחוץ לרמקול) ומחברי כבלי הרמקולים נמצאים בתחתית המעמד. החיבור החשמלי בין הרמקול למעמד מתבצע באמצעות מחבר speakon בודד המתחבר בתחתית הרמקול. אז למי שלא הבין, הסטנד הוא לא אופציה אלא חלק בלתי נפרד מהחבילה. בלי קשר, זה גם נראה מעולה יחד.


Franco Serblin Accordo

סרבלין בחור רציני וכלבבי. מדוע? הרמקולים מתחברים לסטנדים שלהם בהברגה ובכך נוצרת מקשה אחת בין יחידת הרמקול עצמו לבין המעמד. ברמקולים מוניטורים אני למדתי שזה לוקח את ביצועי הרמקול לרמה אחרת מאשר רמקול שפשוט מונח על סטנד. "שמחתי" לראות את היבואן מעקם גבו עם מפתח אלן בהתקנה. כל כך אהבתי לראות שיש כאן תכנון מלא להעמדה. אבל רגע, זה עוד לא נגמר, סרבלין לא עוצר כאן. אחרי שהרמקולים עמדו במקום תוך כדי "בדיקת כלים וחימום מנועים" שאלתי את הפריק "מה עם tow in, צריך?" חיוך קטן עלה על פניו של הפריק וענה לי להביט שוב ולשקול פעם נוספת את שאלתי. הבטתי שוב, שקלי שוב ולבסוף שאלתי שוב. כעת נדרשתי לקום ולהביט על הרמקול מלמעלה. מה קורה פה?! סרבלין לא השאיר למאזין את הסיכוי להיות חצוף ולשבש לו את היצירה שלו ולכן תכנן את הרמקול כך שזוית ה-tow in מובנית בתיבה עצמה. כלומר הרמקול פריזמתי. במבט על רואים שהרמקול עומד בזוית למרות שהסטנדים מקבילים וישרים. בעצם אומר כאן המתכנן "עשיתי לך טובה, חסכתי לך כל מיני תובנות אודיופיליות, אל תהיה חכמולוג. אתה תאזין למוזיקה את כל השאר תשאיר לי". בקיצור כשאיטלקי אומר לך לא לגעת! לא נוגעים.

בניה ומראה

בהיבט הבניה והמראה מדובר ביצירת אומנות ברמה איטלקית עליונה. אני מעולף מהמראה ומרמת הגימור. זהו ללא ספק מוצר האודיו בעל המראה היוקרתי ביותר שעבר אצלי. עבודות העץ והעור מושלמות. הדיוק בחיבורים ופרטי מפגשים, זויות תיבת העץ המורכבות לעיבוד פשוט מושלמות. אין לי מילה אחרת לתאר את רמת הגימור והמגע. הגימור נראה כל כך מושלם שפחדתי לגעת ביד שמה אחלל את קודש היצירה של האומן. ממש ככה, הגריל הקדמי בנוי ממיתרי גומי אלגנטיים ואני מעניק פרס כספי למי שימצא את נקודת חיבור הקצה שלהם.

Franco Serblin Accordo

בסיס הסטנד מצופה ניקל בגימור מבריק ברמת תכשיט יקר. כך גם הספייקים ושאר האלמנטים המכניים. גיחכתי כאשר ראיתי שבצד הפונה לרצפה של הבסיס ישנה שכבת לבד. פרט למעמד ההתקנה את הלבד הזה לעולם לא רואים אז ויזואלי זה לא. אני מעריך שזה תורם לביטול ויברציות הנוצרות בחלל האוויר בין הבסיס לרצפה. כולה 2 ס"מ, כן? אבל בכל זאת...

ירידה לפרטים זה שם המשחק כאן. לשמחתי הרבה, מחברי כבלי הרמקולים כאן טובים, ראויים ומיצרן טוב. הללויה! כמה אכזבות חוויתי בעבר בנקודה הכל כך חשובה הזאת. סרבלין כבר מתחיל איתי טוב. כמה חבל שעזב אותנו למקום בו הסאונד כנראה אחר לגמרי. לרמקול בס ריפלקס אחורי מה שכמובן דורש ריחוק מהקיר האחורי. אז זהו שלא בדיוק! שוב סרבלין המלומד לא משאיר מקום לטעויות. במבט צידי ניתן לראות שעמוד הסטנד עומד בזוית קדימה מהקצה האחורי של הבסיס. כך שגם אם יבוצע כאן פשע נתעב בהעמדה צמוד לקיר הרמקולים עדיין יקבלו מרווח אוויר מהקיר האחורי. גדול אתה פרנקו. פשוט גדול. הרבה מחמאות וטרם שמעתי צליל אחד. האם הם נשמעים כפי שהם נראים?

 'Hai la musica per favore' או בעברית 'ברשותכם למוזיקה בבקשה'

הפריק מסיים את הפעולות האחרונות ואנו יושבים לשמוע. זה כמה דקות יחד עם היבואן על מנת שיתרצה שהמיקומים הם המושלמים עבורו, מנסיונו. והאמת היא שהמיקום הנכון נמצא בשניות. כבר הסברנו מדוע (הזווית, למי ששכח). נפרדתי מערן ומשם התיישבתי על הספה, מתחיל להאזין ומיד אני מרגיש שהאקורדו צריכים זרם וכמה שיותר. אני מעביר את המונובלוקים שלי למצב טריוד ובכך 55 הוואט הופכים ל-100 וואט. ההבדל הוא עולם ומלואו. כעת הסיפור כבר אחר לגמרי ואפשר להתחיל לעבוד. אני מאזין לעוד שניים שלושה רצועות. במפתן דלתי הפריק זורק עוד מבט לאחור לעבר הפסלים האיטלקיים שהשאיר. אני מבין ללבו, הם באמת כאלה שקשה להפרד מהם. כמנהגי אני נותן למערכת לעבוד רצוף עד הערב כדי שכולם יכירו אחד את השני ובערב מאזין בריכוז. יש משהו בסינגריה של ציוד קצה שפשוט צריך קצת זמן כאשר מבצעים שינוי כה דרמתי במערכת והחלפת רמקולים זה כמעט הכי דרמתי שיש.

 Bon Jovi - This left feels right

 Bon Jovi - This left feels right

אני פותח עם אלבום אקוסטי נפלא. הגיטרות פותחות את האלבום הזה עם אחד מגדולי הגיטריסטים של הרוק ״ריצ'י סמבורה״. הצלילים הראשונים הבוקעים מהרמקולים ממלאים את חלל האזנה שלי באנרגיה ובפירוט. המהירות פשוט פנומנלית. קולו של ג'ון מדויק וטבעי, הטבעיות היא ברמה הגבוהה ביותר ששמעתי בביתי ובכלל. ההולגרפיה והסדר בבמה משכנעים אותי כי עומד מולי רמקול מאוד מיוחד, מהונדס ומוקפד. מייד המחשבות גולשות לתג המחיר. יש מקרים בהם קל מאוד להבחין במשהו מיוחד ואיתה המחשבה על תג המחיר שלבטח יהיה בהתאם. אין ארוחות חינם את זה אנחנו יודעים, אני גם בטוח שתג המחיר כאן יקר. יקר מאוד. הרושם הראשוני מציין לי תמונה יצאת דופן לבאות בתקופה שלנו יחד. אני תמיד נזהר לקפוץ למסקנות סופיות על בסיס רושם ראשוני. לפעמים אפקט ה-WOW מערפל את התמונה הכוללת ובהמשך ה-WOW כבר לא כזה WOW כפי שהיה בהתחלה. עם זאת, ישנם מקרים ספציפים בהם מוצר נשמע טוב במידה כזו שאין ספק שבהמשך הוא יספוג מחמאות נוספות. מה שאני בא לומר זה שהולך להיות שונה ומעניין יחד. תענוג!

השיר השני באלבום מתחיל בפריטות דקות ובהירות בגיטרה אקוסטית בצירוף קלידים, והקשות המתופף על מסגרת תוף הסנר מכתיבות את הקצב. קולו של ג'ון (הסולן) נכנס יחד עם המצילות והבאס. הרמקולים חושפים מולי במה מדהימה. תחושת התלת מיימד מצוינת והרמקולים נעלמים כמעט לחלוטין. אני מקבל קיר מוזיקה עמוק בהיקף שלא היית מצפה לקבל גם מרמקול גדול משמעותית מהאקורדו. השקט והרקע השחור הם ברמת הטמטום (לטובה כמובן). אני מתקשה להאמין לדרמה המתחוללת כאן. הרמקולים ממוקמים כך שהם מתחילים בכ-70 מ"מ מהקיר ובכך קו חזית הרמקולים הוא כ-105ס"מ מהקיר מה שקורה זה שנוצרה תחושה שהקיר שלי התרחק עוד מטר וחצי אחורנית ומכאן הבמה מקבלת עומק מרשים יותר משמעותית. בקיצור, הרמקולים הללו ניחנו ביכולות שינוי קונסטרוקצית מבנים. איטקליים כבר אמרנו?. האלבום ממשיך להתנגן והשירים העמוסים יותר (יחסית) מוצגים מולי בנפח, מהירות ופירוט רבים. הדבר היחיד שאני מבחין בו לכל אורך האלבום, ואני גם מבין שזה ילווה אותי לכל אורך התקופה שלנו יחד הוא התחום התחתון. תחום התדרים הנמוך הוא התחום היחיד שני יכול לשייכו כ-"אופייני" לרמקול מדפי. בכל יתר התחומים כל קשר בין הרמקולים הללו לתכונות אופייניות לרמקולים מדפיים פשוט לא קיימות. התחום התחתון פה לוקה בחסר ביחס לשאר היכולות שרמקול הזה מפגין. הבאס הדוק, מהיר ומדויק אבל לא מספיק עמוק ונמוך. הוא כמעט קליל מידי.

 Leonard Cohen – 10 new songs

 Leonard Cohen – 10 new songs

את האלבום הזה אני מכיר היטב. הוא מלווה אותי שנים בהאזנות ובבחינות ציודים מכל הסוגים. הוא נותן לי מענה מאוד מקיף ומעצם היותו אחד האלבומים האהובים עלי, ומידת ההנאה שלי בהאזנה אליו בזמן בחינות מספקת לי מדד נוסף למוצר הנבחן. שיר הכניסה מספק לי בחינה מיידית ובולטת לדינמיקה בתחום הבאס וכמובן גם תחום השירה עם קולו הנמוך של כהן. השליטה והביצועיםבגזרה הזו מפתיעים אותי מאוד ביחס לאלבום הקודם. הבאס ממלא את החלל טוב יותר ובאופן מרשים, הרמקולים מצליחים לשלבו במידה הנכונה עם שאר המוזיקה וקולו של כהן עולה על הבאס במידה מדויקת ביותר. דעיכת המצילות מאוד מדויקת, באורך הנכון עם מהירות יוצאת מן הכלל. הבמה מסודרת ומייצרת תחשוה של סינגריה מאוד מגובשת ואחידה.

אני לא מרגיש במה הבנויה משכבות שונות או רבדים אלא פשוט במה אחת אחידה מסודרת מאוד. המוזיקה מועברת באופן כל כך נעים שקל מאוד להתרגל לרמקולים הללו. דבר נוסף שהבחנתי בו הוא שיש לרמקול הזה נטיה קלה להיות בהיר בגבוהים. ככל שהשעות שלו יחד עברו הבהירות ירדה והבאס נפתח יותר מה שחיזק עוד יותר את הצורך של המערכת להתרגל לרכיב החדש. למרות זאת מצאתי לנכון לבדוק כיצד יתנהג הרמקול עם כבלי נחושת טובים ללא זכר למתכת אחרת כדוגמת כסף למשל. הכבלים הקבועים שלי הם נחושת בציפוי כסף (נורדוסט). בתחום התחתון ללא ספק הרמקול הזה "העדיף" את כבלי הנחושת סולו. בשאר טווח התדרים הנחושת נתנה יותר חלקות אך קצת פחות צלילות ומהירות. לומר זאת בקצרה, הרמקולים הללו מצריכים תשומת לב ראויה בהתאמת כבלים כמעט ברמת התאמת ההגברה הנכונה ביותר עבורם. מכיוון שהכבלים הקבועים שלי הם נקודת הרפרנס שלי, שבתי אליהם להמשך הסקירה.

אני ממשיך עם האלבום כמעט עד השיר האחרון, בניסיון למצוא אתגרים לרמקולים. ככל שאני צולל יותר פנימה בשעות האזנה אני מבין שאתגרים יהיה קשה למצוא כאן. בשיר Rivers of Babylon כבר שמעתי אחרים שלא ממש עמדו כראוי באתגר הדינמיקה ואיזון קולו של כהן עם זמרות הרקע. האקורדו משייטים כאן כסירת מפרש בים פתוח ביום בהיר. הצליל פשוט נשפך החוצה באפס מאמץ, וקסם שאני מכיר רק מרמקולים יקרים משמעותית מהם.

אני חותם את האזנה לאבלום הזה עם Boogie Street. זהו אחד השאירים המאתגרים ביותר באלבום, עם באס דינמי לא פשוט לביצוע. האיזון במכות הבאס, מצילת הרגל (הייאט) ותחום השירה אשר כאן כהן שר יחד עם זמרות הרקע לכל אורך השיר, מהווים כולם יחד אתגר קשה למדי לשיחזור בצורה מאוזנת. הדבר הראשון שאני מחפש זה את החוסר שלמות בתזמון השירה בין כהן לזמרות הרקע. כהן תמיד נמצא חצי שניה לפני הזמרות ורק רמקול מהיר דיו ידע להעביר את "הפקשוש" הזה. פה זה נשמע ברור כשמש, אני שומע את הפרש הזמנים באופן ברור ומספק. שאפו. בתחילת השיר שרון רובינסון פותחת בשירה בליווי מכות באס בקצב אחיד, ובסיום הבית הבאסיסט נותן מכת באס נוספת מחוץ לקצב. זה הרמקול היחיד פרט לרמקול שלי שאני מבחין בזה בצורה הזאת. שאפו שוב. לשיר הזה האזנתי שלוש פעמים ברצף. בפעם הראשונה זה היה בדגש על ההפרדה הווקלית. בפעם השניה זה היה בדגש על האיזון של הבאס ביחס לשירה ולגבוהים ובפעם השלישית חיברתי הכל יחד. החוויה הייתה מהטובות ששמעתי.

אבישי כהן 1970

אבישי כהן – 1970

אלבום חדש של אבישי שיצא השנה. האלבום הזה הוא מה שאני מגדיר "שמאלה חזק". הוא שונה מהותית מכל אלבום קודם שלו. ראשית הוא שר בכל האלבום ושנית המוזיקה כאן לא בדיוק נופלת תחת ז'אנר הג'אז הטיפוסי או הסגנון המוכר של אבישי כהן. הרבה יותר קצבי, הרבה יותר דינמיקה וריבוי השכבות במוסיקה מייצרת חגיגה מיוחדת. אני אהבתי מאוד.

שיר הפתיתה הוא מכלול התיאורים הללו. האנגריה והקצב בשיר סוחפים כך שהראש והרגל נכנסים לקצבבאופן אוטומטי - קשה שלא לזוז עם השיר הזה. כלי ההקשה ברקע תופסים לי את האוזניים ומעוררים את החיפוש למציאת הפרטים הקטנים. אני מוצא שכבות של פירוט ומהירות. קולו של כהן מעט בהיר אך עדיין מאוזן אם כי לא טבעי דיו. הפסנתר טבעי ומורגש במידה הנכונה. קולות זמרי הרקע ממלאים את הבמה ואני מקבל עומק נפלא. השקט והרקע השחור שהרמקול הזה מצליח לייצר פשוט יוצא דופן.

Franco Serblin Accordo

אני ממשיך לקטע הבא, הקצב בו מהיר מאוד ובריכוז ניתן לשמוע מגוון כלי הקשה ברקע. אני שומע אוסף כלי הקשה בפירוט, מהירות ודינמיקה מהמעלה הראשונה. הטרנזיינטים בהקשות פעמון העץ על סף השלמות. רעשן האורז נע משמאל לימין במהירות שכמעט גרומת לי לסובב את הראש משמאל לימין יחד איתו. ברצועה החמישית יש מעט צלילים דיגטליים בשילוב נגינה ושירה של כהן וקרן מלכה וכמו כל האלבום כלי ההקשה חוגגים. הקטע הזה עמוס רבדים ומעברי צליל שונים. יש כאן צורך בשליטה אבסולוטית בכל טווח התדרים והכל ביכולת מהירות גבוהה אחרת כל הבמה תתפרק לנגד אוזני המאזין. אין כאן מקום לפשרות בשום תחום והאקורדו שוב מראים לי איך המוזיקה פשוט נשפכת מהם כמי נהר שופע. השיר הבא לקח אותי לחוויה אחרת עם הרמקול. כהן שר שקט בליווי פסנתר, קולו של כהן מעלים את הרמקולים לחלוטין. הפסנתר מדויק וטיבעי אם כי מעט קטן בנפחו. יש לרמקולים הללו יכולת להתאים את עצמם למוזיקה באופן יוצא דופן ולייצר אווירה בחלל בהתאם למוזיקה המתנגנת.

 Jonny Lang – Lie to Me

 Jonny Lang – Lie to Me

בשלב הזה אני מרגיש שבחינת היכולות של הרמקולים הללו די ברורה. כל דבר שאני מזרים דרכם נותן ביצועים דומים. הם שומרים על יכולות גבוהות בכל מגוון הסגנונות שאני מציב בפניהם. המעלות והחסרונות די אחידים ואני לא מוצא שיש כאן בליטה או חוזקה בין סגנון אחד ביחס לאחר. דבר שמעיד באופן ברור על רמקול ברמת שקיפות עם יכולות מהגבוהות שנתקלתי בהם. וזה מה שמביא אותי לאלבום הסיום. לאור כל מה שחוויתי איתם לא נותר לי אלא לסיים ובגדול עם אלבום שאני  מכנה אותו ה-"The punisher". מי שעוקב אחרי הכתבות שלי כבר יודע ומכיר. בודדים עברו אותו בשלום ורשימת הקורבנות ארוכה. הדינמיקה בבאס, עומס הכלים, מהירות ודיוק הפריטות של לאנג על הגיטרה החשמלית, האיזון בקולו והאימפקט בביצוע מהווים אתגר לציוד בכל רמת מחיר, ולאור "המצב הקשה" של הזוג האיטלקי שרק צוחקים עלי ועל כל מה שאני זורק עליהם לא מצאתי אלבום ראוי יותר לחתימת הסקירה. לאנג פותח חזק עם Lie to Me. השיר הזה מפוצץ אנגריה, קצב מהיר ואימפקט רוק אמריקאית במלוא הדרה. אני מחפש פה גודל, עוצמה, דיוק ומהירות. כל השאר יחסית שולי במקרה הזה. אז מהירות אני מוצא כאן ללא דופי. הגודל בינוני והאימפקט טוב אך לא מצוין וזה בדיוק העניין. האלבום הזה דורש רמקול גדול וחזק ככל הניתן והאקורדו על כל גדולותיו ויכולותיו החריגות לא צולח את המשימה. אבל, ויש כאן אבל חשוב. האקודרו לא צולח את האתגר ביחס לרמקול גדול. ביחס לרמקול שלי שמשקלו ומחירו כפולים פי ארבע ממנו וכמובן בנויים אחרת לחלוטין. אז ביחס לכל המשתנים הללו הוא לא צלח. ביחס למה שאני מצפה לקבל מרמקול קטן ברמת מחירו אין כאן עוררין כי מדובר ברמקול על עם יכולות חריגות מאוד. יש כאן יכולת לנגן רוק בצורה נפלאה. Dire Straits נשמעים נפלא ובלי שמץ של מאמץ. קריס בוטי באמפי פתוח נשמע יוצא מן הכלל ותחושת המיימדים מועברת מצויין בהשוואה לרמקולי רצפה גדולים. החצוצרה מלאה לי את חלל הבית בצורה פנומנלית. הרמקול מתאים עצמו לכל מי שאני זורק עליו.

מספר הערות לפני דברי סיכום:

  • יצא שלסקירה הזאת הייתה חפיפת זמנים קצרה עם מגבר משולב 30 וואט קלאס A. האקורדו תפקדו יפה מאוד יחסית. אך יטיב עמם מגבר חזק יותר.
  • התאמה כבילה. עקב הנטיה הקלה של האוקורדו לצליל בהיר יש לתת תשומת לב פרטנית להתאמת הכבילה הנכונה ביותר.
  • הגברה. האקורדו צריך כוח והרבה. הגברה איכותית ומאוזנת היא חובה. לטעמי האישי גם נטיה עדינה מאוד לגוון צליל "חמים" תפיק תוצאה מתאימה ומאוזנת יותר.

Franco Serblin Accordo

סיכום

הרבה מביטים על מוצרים מוקפדים עיצובית ככאלה שזו ההשקעה היחידה בהם. יש גם פתגם מתאים, ״אל תמכור לי יהלום מזכוכית בעטיפה של זהב״. האקורדו איטלקים במראה, בהנדסה וברמת הגימור ושם זה מתחיל. פרנקו סרבלין המנוח יצר פה יצירת מופת מופלאה. עד כדי כך מופלאה שמעציבה אותי המחשבה שהוא איננו עוד. האקורדו הוא אחד הרמקולים המוניטורים  הטובים ששמעתי בחיי. ללא ספק. הרושם שהשאירו עלי האקורדו פשוט מביאים אותי לקביעה הזאת. זו קביעה שאני עדיין מתקשה לעכל אך אם עלי להיות נאמן לעצמי זו הקביעה ואני עומד מאחוריה ביחס למה ששמעתי עד כה. זה אגב, יכול להשתנות כשאשמע טוב ממנו. היכולות של הרמקולים הללו עולים הרבה מעבר לרמת מחירם, גודלם הפיזי ולמראית עין המבנה ה-"פשוט" שלהם. יש כאן יכולות יצואות דופן עם טווח חסרונות קטן מאוד. עצם העובדה שבחלק מהמקרים מצאתי עצמי מתייחס לחסרונות שלהם אל מול רמקול בגודל מלא רק מחזקת את מסכנותיי. זו התמורה למחיר הטובה ביותר שנתקלתי בה. המראה והגימור גם הם. באשר לסאונד, הכתבה אומרת הכל. מדובר במוצר על, ולא נותר לי אלה לומר שהרמקול הזה נכנס אצלי לפנתיאון האודיו והצטרף לרשימה מאוד מצומצמת וקצרה של אליטת ההיי אנד בכל רמת מחיר. פרקו סרבלין אקודרו, חובה להאזין.   

מחיר: 33,000 ₪ (כולל מעמדים)

אחריות ושירות: אודיו פריק

רכיבי המערכת

רמקולים

Avantgarde Acoustics Duo G2

הגברה

מונו בלוקים VTL MB-125

קדם מגבר

AVM PA 5.2

מקורות

טרנספורט / דאק / סטרימר – AVM MP5.2

אנלוג – Project RPM1.3

פונו: Cambridge Audio 640P

כבילה

רמקולים – Nordost Red Dawn

אינטרקונקטים – Acoustic Zen Matrix Reference + DIY silver

חשמל – Kubala Sosna Elation, Neotech 3001, Sine Coliseum, DIY silver

תשתית חשמל

קו ייעודי, הארכה חיצונית, פאזה נפרדת 25Amp+ HifiTuning Gold

מפצל חשמל: Oyaide R1 + XXX.

דופלקסים (X2): Sine Nano

סטנד

DIY מבוסס UPN + עץ במבוק תלת שכבתי 38מ"מ X2

מערכת שיכוך אקטיבי ופסיבי מבוססת גולות קרמיות.

אקוסטיקה

פנלים מרחפים SOLO HEXAGON 50mm

  • email שלח לחבר

Share DTOWN Article

דיון בפורום על המאמר (23 תגובות פורסמו):

avatar
איציק ירקוני 2018-04-04 14:42:48
יופי של סקירה, נהניתי לקרוא, עיצוב ומראה הרמקול יצירת אומנות:בעד:
avatar
DavidGil 2018-04-04 16:07:05
אחלה של סקירה גיא. כתיבה מעולה ומעניינת. תודה
avatar
נמר 2018-04-04 16:09:06
סקירה מעולה גיא.
avatar
liorkoren 2018-04-04 16:32:46
כיף של כתבה גיא :בעד:
avatar
למה 2018-04-04 16:55:45
רמקול עוצר נשימה ביופיו המהודר,שזכור עוד מהתמונות של אלי כרמי ואני שמח שהצליל עמד בציפיות. תודה רבה לגיא על הסקירה המקצועית ברמת על.:כל-הכבוד:
avatar
moshem74 2018-04-04 18:09:39
סקירה יפה. רמקול מדהים שנשמע בגז ווקאלי חלום. הבעיה המחיר אוי המחיר.. מצד שני אפשר לקחת מ ט.ר. עודפים את האולימפיקה בשליש כסף (עלה 33 במקור)ייתן תוצאה זהה. או למי שנעול על הדגם הספציפי הזה פשוט להמתין שהם יחתכו במחיר.
avatar
hornless 2018-04-04 18:12:46
קסם של רמקול!
avatar
חומוס 2018-04-04 18:22:04
שאפו על סקירה שכיף לקרוא. יא אללה כמה עבודה זה.
avatar
carmi 2018-04-04 19:04:04
יש של סיקור שכיף לקרוא יצא לי לשמוע את הרמקול מספר פעמים ומאוד אהבתי ואני זוכר גם כמה הוא הפתיע אותי בפעם הראשנה
avatar
exupgh12 2018-04-04 20:36:55
כמה שנהניתי לקרוא את הסקירה על הרמקולים שבעיני היו הכי יפים בתערוכה בסוכות, כיף לקרוא שאיכות המוצר אינה נופלת מהמראה המצודד והמוקפד, בכלל בתור חובב מוצרים איטלקיים קשה שלא להתפעל מיצירה וויזואלית שיכולה וראויה לתצוגה במוזיאון. שאלה, האם בזמן שהקים את החברה החדשה פרנקו סברלין עדיין עבד בסונוס, לפי הזמנים שרשמת מקבלים את הרושם שכן. תודה על ה review המרתק.
avatar
גיא 2018-04-04 21:09:36
סקירה יפה. רמקול מדהים שנשמע בגז ווקאלי חלום. הבעיה המחיר אוי המחיר.. מצד שני אפשר לקחת מ ט.ר. עודפים את האולימפיקה בשליש כסף (עלה 33 במקור)ייתן תוצאה זהה. או למי שנעול על הדגם הספציפי הזה פשוט להמתין שהם יחתכו במחיר. כיצד הגעת לזה שהאקורדו זהה לאולימפיקה? לא אותו תכנון, לא אותן רכיבים לא אותו רמקול. אני מכיר את האולימפיקה II לא רע. הוא חיה אחרת לגמרי. האקורדו רמקול ברמת ביצועים אחרת לגמרי. סלח לי חבר, האולימפיקה אחלה רמקול אך הוא לא שם.
avatar
Audiofreak 2018-04-04 21:52:12
כמה שנהניתי לקרוא את הסקירה על הרמקולים שבעיני היו הכי יפים בתערוכה בסוכות, כיף לקרוא שאיכות המוצר אינה נופלת מהמראה המצודד והמוקפד, בכלל בתור חובב מוצרים איטלקיים קשה שלא להתפעל מיצירה וויזואלית שיכולה וראויה לתצוגה במוזיאון. שאלה, האם בזמן שהקים את החברה החדשה פרנקו סברלין עדיין עבד בסונוס, לפי הזמנים שרשמת מקבלים את הרושם שכן. תודה על ה review המרתק. אהלן גיא לשאלתך, פרנקו סרבלין נפרד מסונוס פאבר ב2006 את החברה על שמו פתח ב2010 שהפרוייקט הראשון היה הKtema
avatar
ZEEV78 2018-04-04 22:12:45
יופי של כתבה, כמו הקרמונה אודיטור, יש להם קסם בתור רהיט מבלי לחבר אותם בכלל לסט אפ, יצירת אומנות כמו שרק האיטלקים יודעים לעשות.
avatar
YOSSI24 2018-04-04 22:19:14
כמה שנהניתי לקרוא את הסקירה על הרמקולים שבעיני היו הכי יפים בתערוכה בסוכות, כיף לקרוא שאיכות המוצר אינה נופלת מהמראה המצודד והמוקפד, בכלל בתור חובב מוצרים איטלקיים קשה שלא להתפעל מיצירה וויזואלית שיכולה וראויה לתצוגה במוזיאון. שאלה, האם בזמן שהקים את החברה החדשה פרנקו סברלין עדיין עבד בסונוס, לפי הזמנים שרשמת מקבלים את הרושם שכן. תודה על ה review המרתק. במוזיאון בקרימונה מ"ס סידורי 1 עומד גוארנרי בין הכינורות סטרדיוורי,אמטי וגוארנרי.
avatar
gtr 2018-05-04 00:46:59
תענוג לקרוא. ישר כח ידידי.
avatar
Sol 2018-05-04 03:06:35
נהנתי לקרוא,תודה :בעד:
avatar
zariel 2018-05-04 09:23:03
סקירה יפה, אהבתי.
avatar
ni-ro 2018-05-04 13:35:37
תותח, כמו תמיד
avatar
YOSSI24 2018-05-04 17:52:39
סקירה מעולה ומושקעת ברמקול מונומנטלי (ורד) עם טביעת נשמתו של פרנקו סרבלין(ורד)
avatar
roberts 2018-05-04 21:43:05
לא יודע מה יותר יפה הרמקול או ההתנסחות בכתבה - קשה להחליט אז פרח לכל אחד (ורד)(ורד)
avatar
itay123 2018-06-04 11:55:41
סקירה וכתיבה מהנה. חג שמח.
avatar
אורי_ו 2018-06-04 21:15:30
:מנצח::מנצח:
avatar
tomertsin 2018-11-04 13:02:30
[CENTER]פרנקו סרבלין ומוצארט [ATTACH=full]38533[/ATTACH] [/CENTER] משפחתו/חברתו של פרנקו סרבלין נתנו זוג רמקולי אקורדו למוזיאון בזלצבורג מקום הולדתו מוצרט. כפי שניתן לראות מהתמונה לעיל, הרמקולים ממוקמים בחלל האזנה ייעודי משלהם, כך שכל המבקרים במוזיאון יוכלו לחוות את המוזיקה של מוצרט, דרך אבני חן האיטלקיות הללו. יפה מאוד :D, תומר
כל הזכויות שמורות לאתר dtown.co.il


הרשם לעדכוני האתר
Email: