luxman - L-590AX MARK II‏ במבחן

גיא אזרואל
15-02-2018 18:51

מגבר משולב שבנוי היטב, בעיצוב הרטרו המאפיין את היפנים ויכולות כאלה שכדאי מאוד לקרוא עליהם.

יפן. ארץ השמש העולה

 

יפן, למרות שבשנים עברו לא היו נחשבים לפאר היצירה בתחום היצור אם כי סוג של ״סין״ בתקופה אחרת. עם זאת, לימים, יפן הוכיחה את עצמה ככזו ששיחררה לשוק האודיו אגדות שעד היום נחשבים למוצרים הטובים ביותר שיוצרו. כיום, היפנים מתעקשים לשלמות במוצרי האודיו שלהם ומצליחים בחלק נכבד מהמקרים לקחת אותה לרמה אחרת. זאת תפיסת העולם של התרבות היפנית ועולם אודיו ההיי אנד איננו שונה. לקסמן גם היא איננה שונה. חברת לקסמן נוסדה בשנת 1925 בתוך עולם שידורי הרדיו, משם הדרך לייצור מוצרי אודיו הייתה קצרה מאוד וכבר בשנת 1928 יצאו עם מערכת hi fi המורכבת מיחידת רדיו ורמקול שופר מגנטי. משם ההיסטוריה ארוכה וכוללת הגברות מבוססות מנורות וטרנזיסטור, מכשירי קסטות, מגברי פונו, נגני CD   ועוד. לפני שנים מספר נרכשה לקסמן על ידי תאגיד סיני, ומשם יכולת היצור גדלה, התקציב גם כן, מה שאפשר לשיפור מערך הפיתוח וכמובן אפשר יצירת קולקציית מוצרים רחבה מאי פעם.

 

בשנים האחרונות מוצרי לקסמן תפסו תאוצה והכרה משמעותית בארצנו. וכיום מוצרי לקסמן מחזיקים מקום של כבוד רב בקרב האודיופילים הישראלים והעולמיים כאחד. המוצר שתפס את עיניי ובהמשך את אוזני הוא מגבר משולב העובד טופולוגיית class A. 

 

luxman L-590AX MARK II

 

איכות בניה וגימור

 

רמת הבניה והגימור של המגבר הזה היא מעולה. הכל מדויק, מוגמר ברמת הנאנומטר מרגיש חזק. ההרגשה היא שלמרות ריבוי החלקים, כפתורים ושעונים הכל בעצם מקשה אחת במשקל קרוב ל-30 קליגרם. כדי להבין את רמת איכות הבניה של המגבר הזה צריך לראות אותו פיזית ולגעת בו. זה מתחיל בכל הכפתורים השונים בחזית וממשיך דרך מבנה הגוף ומסתיים בפנל האחורי עם איכות הטרמינלים שברור שעליהם לא חסכו. גוף האלומיניום בנוי לתלפיות וכמובן זוג חלונות שעוני מחט המקנים יחד מראה וינטז' של שנות ה-70. במבט מקרוב המגבר הזה מציג איכות בניה מודרנית ברמות הגבוהות שיש. 

 

נתונים טכניים:

 luxman L-590AX MARK II

ריבוי לחצנים ובוררים

 

המגבר עמוס בלחצנים ובוררים כמיטב המסורת של שנות ה-70. ישנן כפתורי איזון ערוץ ימין ושמאל, טרבל, באס, כפתורי רמקולים A+B לטווחי עכבה שונה ועוד. בנוסף ישנה הפתעה נחמדה מאוד והיא מגבר פונו עם בורר MM+MC. 

 

luxman L-590AX MARK II


למגבר שלט רחוק אך לא סופק לסקירה.

 

הערה: לכל אורך תקופת הסקירה המגבר עבד במצב direct. דהיינו ללא שימוש כלל ב-equalizer או בהשפעתם על הצליל. בתצורה הזאת התוצאה הייתה המאוזנת והנכונה ביותר.

 

קדימה לתכלס

 

אני פותח כהרגלי עם אבישי כהן שעות רגישות. 

את השיר 'אהבה חדשה' אני מכיר כבר יותר טוב מאבישי עצמו. ועם הצלילים הראשונים אני מגלה כי תחום הבאס ממלא את חלל האזנה עם עומק, נפח ועידון. האימפקט גדול מאוד ובו זמנית אני מרגיש שליטה ושמירה על עידון בפרזנטציה. השליטה מורגשת מייד ואין זכר לבאס מנופח ובמקביל אני מתחיל להתעמק בפירוט, ברקע ובסדר של הבמה הנפרסת לפני. גם בגזרת עומק הבמה לא חשתי שיש לי חוסר. הפרטים בחלקה האחורי של הבמה נשמעים היטב וקולו של אבישי טבעי מאוד.

 

המצילות צלולות ומהירות עם נוכחות נפלאה אך בדעיכה חשתי מעט מחסור שהתבטא בהדהוד מצילות קצת קצר מידי. 

האימג'ינג או בעברית סדר ומיקום הנגנים בבמה הוא פשוט מעולה אך אך היה חוסק בעומק הבמה. כלומר: ברוחב הבמה קיבלתי סדר אך פחות עומק לעומת מה שאני מכיר בשידוך המגברים שלי. החלל בין הרמקולים מלא ומתקבלת תוצאה הומוגנית ומרשימה מאוד אך ברמקול כמו שלי אני מחפש במה שחורגת מגבולות הרמקולים ופה התקבלה תוצאה טובה מאוד אך לא מצוינת. ככל שאני צולל יותר לאלבום אני לומד להכיר את המגבר הזה כאחד המגיש לך את המוזיקה ברוגע ונינוחות קסומים. החלל פשוט מתמלא במוזיקה משובחת בכמעט אפס מאמץ ועם זרימה נפלאה. אין לי ספק שאופן הגשת המוזיקה של המגבר היא דבר שלא מתרחש במקרה. יש כאן הנדסה ותכנון מוקפד וזו תכונה דומיננטית ב-DNA שלו.  

 

luxman L-590AX MARK II

 

Patricia Kaas – Piano Bar 

 

רצועה מספר 1

איכות הפירוט נשמרת. יש משהו בצליל שמוגש אליך בעדינות  שלא מעייף את האוזן המאפשר למאזין להקשיב למוסיקה זמן רב. אני מצאתי שלתכונה או בעצם לתופעה הזאת יש לעיתים נטיה לגבות מחיר בתחום השקיפות והפירוט. הם פשוט יורדים באיכותם וכאן זה פשוט לא קורה. צליל הפעמונים הנעים משמאל לימין לרוחבה של הבמה נשמעים היטב, בצורה ברורה ובמהירות הנכונה עם דעיכה קצרה ומהירה. אני פשוט שומע וחש את "זרימת" האצבעות של הנגן העוברות לאורך מוט הפעמונים בדומה לתחושה דמיונית של זרימת מים טבעית וחלקה. שוב אותו הקסם. 

בשיר הבא (רצועה מספר 2) ישנו מקצב באס עמוק ונמוך לאורך כל השיר. כבר שמעתי את השיר הזה קורס בקלות בגלל חוסר שליטה בבאס. זה התאפיין בהשתלטות הבאס על הבמה ומריחה בתדר הנמוך שגורמת לתוצאה כזאת של סאב מנגן במרכז ואי שם ברקע ישנו איזשהו אזכור עייף ועכור של מוזיקה. הלקסמן מחזיק ושולט ברמקול ביד רמה אבל לא ממש חכמה להניע שופר של 106 דציבל. הוא לא נותן לבאס לצאת מאיזון וברור מאוד מי כאן הבוס. התוצאה הייתה טובה מאוד עם באס הדוק, מהיר ובתזמון מצוין. למרות זאת, היה חסר לי מעט שחרור באחיזה בזמני קצוות הדעיכה אך לא באופן כזה שאני יכול להעיד על חסרון או מגרעה. האם זה "נכון יותר" או "טוב יותר"? במקרה הזה זה כבר תלוי במאזין ובכל יתר המשתנים בחדר עצמו וברכיבי המערכת, ופחות במגבר עצמו כי הוא את המוטל עליו ביצע נאמנה.  ולכן, למרות שהמגבר הנ״ל אינו מדבר ברמת ההגבר עם יחידת הבס האקטיבית שלי. אבל הוא בהחלט משפיע על הטונאליות והאיזון שלו. ושולח למגבר הבס המצוי ברמקול שלי את האות אותה הוא יעביר ליחידה. ואת זה, הוא עושה מצוין.


אני ממשיך עם האלבום לתוך שעות לילה מאוחרות ואני מגלה שהלקמסן הזה פשוט פורח בתחום הווקאל והמוזיקה הרומנטית. הוא מצליח להעלים לחלוטין את הרמקולים בתחום השירה וברמקול שופר גדול בסלון ביתי ממוצע אני רושם זאת כהישג ראוי להערכה, שיש לתת לו מקום והתייחסות ראויה. קולה של פטרישה פשוט יוצא מולי מהקיר ולא מהרמקולים בפוקוס ואיזון נפלאים. כך גם כלי הנשיפה וגם רשת תוף הסנר. מפגש הכלים הללו במרכז הבמה פשוט קוסם לי. מאידך, את המצילות, הפסנתר וקולות הרקע. כשמאזינים להם בריכוז ועצימת עיניים. הרמקולים אינם מצליחים להעלם בחלל לחלוטין. בשיר השישי באלבום, הקצב עולה מעט ואיתו גם הדינמיקה. כאן אני מחפש את הנפילה הקטנה הזאת בין השירה של הזמרת לבין הדינמיקה במוזיקה. וכל כך למה? משום שכבר חשתי בכך בבחינה של מוצרים שונים שעברו בביתי. אני מחפש את החוסר באיזון הטונאלי הכללי, את הפספוס בתזמון בין הווקאל לבין שאר כלי הנגינה. כבר הייתי מוכן עם המסקנה בראש מבעוד מועד, רק שמה שחשבתי שיקרה כלל לא קרה. לא פספוס ולא יציאה מאיזון. התזמון לא היה משולם אבל להעיר כל כך שווה להערה על רכב שמגיע למאה קמ"ש בחמש שניות ולא בארבע נקודה שש שניות.  


Marla Glen – This is Marla Glen

 

זה אלבום שיש בו עוצמת הגשה לא קלה כלל לשחזור. קולה וסגנון השירה הדרמטי של מרלה הוא דבר שאי אפשר להישאר אדישים כלפיו. לטוב ולרע, או שאוהבים או שלא. אין כאן אמצע. 

כאן ידעתי בדיוק מה אני מחפש וזה הפירוט, איזון טונאלי, טרנזיינטים שקט ורקע שחור. אני מחפש את הדינמיקה(!), המעברים בין הכלים והמכות הפתאומיות של הלהקה והעוצמה שיש בביצוע של האלבום הלא פשוט הזה. את אותה הדרמה שמתרחשת בבמה. אני מחפש את האופי של הזמרת הדומיננטית עם כל הניואנסים בקולה ואת עוצמת הביצוע ופה זה היה חסר. היה חסר לי מעט מהדרמה והעוצמה בהגשה הייחודית של מרלה גלן באלבום. לא חשתי את מלוא העוצמה שאני מכיר באלבום  למרות שהתוצאה הכללית הייתה טובה מאוד אך לא מצוינת וכאן טמון נושא האקוטי. המעבר מתוצאה טובה מאוד לתוצאה מצוינת הוא המעבר הקשה ביותר ומה לעשות גם היקר ביותר וזה נכון לא רק בעולם האודיו. מצוינות היא דבר יקר מאוד. המצוין הוא מה שמבדיל עצמו אל מול כל הייתר ועל כך כמעט תמיד העלות של המצוין לא פרופורציונלית אל מול ה-טוב מאוד. אז התוצאה הייתה טובה מאוד. הדיוק והפירוט היו שם. מכות התוף ונקישות האצבעות, קלידים ומפוחית וכל שאר הכלים. אבל לצערי נאלצתי "להסתפק" רק בתוצאה טובה מאוד. 


Jack Jonson – Sleep Through the Static 


זהו אלבום כפול עם דיסק רימיקס שבוצע בטעם מרענן. 

בחרתי להאזין דווקא לדיסק הרימיקס מהסיבה שרציתי מעט אתגר מעבר לביצועים הסטנדרטיים של הזמר הזה. 

כאן אני כבר מזהה את הסאונד האופייני של המגבר רק בזהות אחרת. את הלקסמניות אני כבר מתחיל לזהות בקלות אבל מסתבר שאותה הלקסמניות יודעת לשנות עורה בהתאם לנדרש. המוזיקה זורמת בקלות למרות שהצלילים הסינטטיים והדיגיטליות כאן חוגגים. ולא, לא שהמגבר סינטטי ודיגיטלי אם כי העיבוד המוסיקלי הממוחשב. הלקסמן לא נרתע לרגע וממלא פקודות בדיוק מופתי, מפורט, מהיר, נקי עם נגיעה קלה של אבקת קסמים לקסמנית. הקסם הזה הוא צליל עם יכולת עידון ומעט חמימות אך לא להתבלבל מול תכונות "הצליל החם" או השם יעזור לי "קרוב למנורות". המגבר הזה לא מנסה להישמע מנורתי (אם יש דבר כזה), הוא פשוט נשמע ״נכון״ ועם כל הדיגיטליות והקומפרסיה של האלבום הזה הוא מצליח להעביר את המוזיקה בקלות ובזרימה מפתיעה יחסית להיותו מגבר טרנזיסטורי. ללא ספק טופולוגיית ה-class A  עושה כאן עבודה נאמנה.  

 


luxman L-590AX MARK II


Opeth – Damnation 


יש לי רק אלבום אחד של הלהקה הזאת וכנראה שכך יהיה לעד. מדובר בלהקת מטאל שהוציאה אלבום מאוד רגוע ולא שגרתי, כלומר לקחו פה שמאלה חזק ושומעים בקלות שהחברה מתאפקים לא להתפרע ונוצר אלבום שופע מוזיקה עם DNA של מטאל אבל ברגוע. בקיצור יש פה מוזיקה. אני אוהב את הטבעיות באלבום הזה היות וכל מה ששומעים נמצא על הבמה ומנגן. אין אפקטים ממוחשבים. הלקסמן פה כבר צוחק עלי בקול גדול כי הרי הוא אוכל מוזיקה כזאת לארוחת בוקר. הגיטרות החשמליות מוחשיות ומשכנעות מאוד, הבמה בדיוק בגודל הנכון, קולו של הסולן צלול ונמצא בדיוק במקום וביחס הנכון מיתר הנגנים, פשוט ביצוע מצוין. הרקע שחור ובקלות ממקם לי את הסולן במרכז הבמה והתלת מיימדיות משכנעת. הדבר היחיד שמעט חסר לי כאן זה קצת יותר דרמה בדומה לחוסר שחשתי באלבום של מרלה גלן.  


Sharon Robison – Everybody Knows 


את שרון אני מחבב שנים. היא הרי הזמרת הראשית של לאונארד כהן המנוח. 

באלבום הזה הדברים הראשונים שאני שם לב אליהם הם הפוקוס והמיקרו פרטים. המגבר הזה לא מפספס חלקיק של פרט ולא משנה כמה דברים קורים על הבמה. אם זה שם הוא לא יפספס אותו. היכולת שלו להעביר את צליל מפגש הפטיש בעור תוף הרגל היא פשוט נהדרת וזה אומר הרבה על היכולות של המגבר ברמה הבסיסית האומרת התייחסות לכוח ודחיפה, אופי צליל ושאר יכולות. יש ללקסמן הזה שילוב של סאונד קסום וטבעי עם יכולת פירוט מעולה. המוזיקה באלבום הזה מלטפת באופן נפלא והיכולת להעביר את כל הפרטים ולו הקטנים ביותר עם הולוגרפיה ברמה גבוהה מאוד פשוט מייצרת חוויה נפלאה. 

 

Evanescence – Fallen 


המגבר הזה פשוט מבקש אתגר מוסיקלי מהסוג הזה. זהו אלבום שלוקח אותי שנים אחורה לתקופות שבה האזנתי לאלבום כמעט בכל הזדמנות שהייתה לי.  

קולה של הסולנית והגיטריסט מהווים מבחינתי כ-90% מהמוזיקה והיכולות של הלהקה הזו.


אני מדלג ישר לרצועה מספר 4 – My Immortal. הפסנתר והצ'לו מלווים את הזמרת והם מדויקים מאוד וממוקמים בבמה בדיוק מעולה. קולה הגבוה והעוצמתי של הסולנית חולף מעלי בלי שמץ של צרימות ובהירות. אני שומע את הריק שיש בבמה בין הפסנתר והצ'לו והמיקום הקדמי של הסולנית מורגשים כולם יחד ופורצים בקלות כמעט מצחיקה את גבולות הרמקולים וחלל האזנה שלי. תחושת הגודל והנפח מועברים באופן משכנע ומהטובים ששמעתי.


בשיר Wisper, ראשית אני מרים את הווליום והרבה! מרים למה שנראה הקצה העליון שניתן לפני גרימת נזק לשלד הבניין. בקיצור, חגרתי חגורת בטיחות. בשיר הזה פדל האקסטנשיין בפסנתר הכנף עובד הרבה ובכך הצליל מקבל זריקת נפח ועומק לא משמעותי. התפרצות הלהקה במלוא עוצמתה בדקה השלישית מביאה איתה את כל עוצמות להקת המטאל לייט במיטבה. הקריאשנדו הזה לא מיועד לבעלי לב חלש ומהווה אתגר דינמי ושליטה לא פשוטים לכל מערכת, בכל רמת מחיר. כאן לא קיבלתי את מה שאני רגיל לקבל מהמונובלוקים שלי. עוצמת הקריאשנדו טובה אבל ההפרדה והדיוק בתופים פשוט לא נשמרו באופן מספק. השתוללות המתופף על מערכת התופים קצת נמרחה והיה קושי לבדל בין הגיטרות החשמליות המנגנות באנרגיה ו״אלימות״ מסוימת. במידה והרמקול שלי היה פחות נציל, הייתי מקבל תוצאה סונית מאוזנת ומוגדרת יותר. על הרמקול שלי, זה היה אובר.

 

luxman L-590AX MARK II

 


Black Hawk Down – Original Motion Picture Soundtrack 


אלבום מבית היוצר של המלחין ״הנס זימר״. יוצר ידוע בסגנונו הייחודי קטע מספר 5 באלבום – Still

כאן המבחן הוא בשקט בבמה גדולה מאוד בנפחה ודינמיקה במכות באס קצרות בתדר נמוך. בנוסף קולו של הזמר מצריך כאן יכולת לשמר איכויות צלילות ומהירות מרשימות לאורך זמן אחרת זה פשוט לא זה. הקטע מלווה בכינורות בנוכחות מרכזית אשר מכתיבה את הקצב לכל אורכו של השיר. גם כאן ווליום גבוה מתבקש.  


הפתיחה נשמעת מבטיחה מאוד.  רמת ההפרדה בין הכינורות מעולה ואני כמעט ומצליח לספור אותם. קולו של הסולן ממלא את החלל הרבה מעבר לגבולות הרמקולים, ואני מקבל את הגרוניות  של הזמר בשירה שהיא על גבול הגבוהה בלי קמצוץ של בהירות. קולו של הזמר נמצא במיד העליון בספקטרום התדרים, כך שנקודת האיזון בין תחילת בהירות וצרימה באוזן לבין קול אדם טבעי ונעים הוא אתגר לא פשוט למערכת. גם מגבר גיבור יכול ליפול כאן בשנייה ולעשות עוול לכשרונו של הזמר. ההישג שקוטף המגבר מכובד מאוד. תחושת היכל מוזיקה ענק עוטפת אותי מכל עבר והאיזון והשקיפות נשמרים לכל אורך הקטע. מכות הבאס מהירות, עמוקות וקצרות. בדיוק מה שאני רוצה לקבל. לסיכום, אני מקבל פה ביצוע קרוב ל-pa בגבולות סלון ביתי עם ניחוח hi-end נפלאה. התמוגגתי. 

 

לסיום החלטתי לסיים את הסקירה של ה-Luxman L-590AX MARK II‏. אריק איינשטיין!! לא יכול שלא. 

אני ממהר לפתוח עם השיר ״עטור מצחך״. בווליום נעים וראוי. זמרות הרקע (יהודית רביץ וקורין אלאל) מתפרסות מולי ובקלות רבה אני מצליח למקם אותן אחת אחת בדיוק מילימטרי. 

קולו של איינשטיין צלול וטבעי עד דמעות וכאן אני חייב רגע לעצור. יש שיגידו שזו לא חוכמה גדולה ושקולו של אריק צלול וקסום גם ברדיו באוטו. זה נכון. אבל לשמוע את אריק במערכת רפרנס מאוזנת זו חוויה אחרת לגמרי ואי אפשר להבין את זה עד שלא חווים את זה. זה כמו לתאר טעם של מאכל אלוהי. פשוט לא אפשרי. חייבים לחוות את זה כדי להבין. 


אני חוזר לאיינשטיין. המגבר מעביר לי את קולו של איינשטיין עם הגרוניות החלקה שלו באופן מעלף. קולו של איינשטיין נשמע כנקודה לבנה בים של רקע שחור ודומם. כלי הנגינה מלווים את השירה באיזון נהדר אם כי מעט אחוריים מדי לטעמי אך במקרה של איינשטיין זה כמעט מתבקש. הרי קולו הענוג זה מה שחשוב. פריטות גיטרת הבאס קצרות והדוקות ובעוצמה הנכונה. הלקסמן שומר כאן על במה מוגבלת במימד הרוחב שלה וזה בדיוק מה שאני צריך לקבל. ההקלטות של אריק תמיד היו בנפחים צנועים. זו מבחינתי אחד מהפרמטרים המתארים נאמנות למקור והלקסמן שומר כאן על השקיפות הנחוצה כדי לשחזר את זה. אצל איינשטיין אין שום דבר גדול מימדים פרט לקולו והלקסמן שוב משנה עורו בהתאמה מדהימה.

 

הערה: במהלך תקופת המבחן הגיעו אלי רמקולים שהמתינו לסקירה. כמובן שלא עמדתי בפיתוי וחיברתי אותם ללקסמן. מדובר ברמקול לא קל להנעה כלל עם נתונים של 87db / 4ohm. הייתי סקרן לגלות כיצד יניעו אותם 30w של הלקסמן. הופתעתי מאוד ממה ששמעתי! אולי על הנייר נתון ה-30w נראה צנוע אך היפני דחף יפה מאוד רמקול לא קל בחלל של קרוב ל-30מ"ר. הוא פשט נתן עבודה וזה עוד נתון לחיוב שיש לזקוף לזכותו של המגבר הנפלא הזה.

luxman L-590AX MARK II

 

סיכום

 

החברה ביפן ייצרו כאן מגבר משולב בטופולוגית class A עם 30 וואט ראויים ומכובדים ביותר. ארוזים בקופסה אחת עם יכולות נפלאות העונות הרבה מעבר למצופה מנתון צנוע יחסית. המגבר הזה נועד לעשות מוזיקה ברמה גבוהה מאוד בשילוב מגע קסם מידיהם של היוצרים שלו שם בארץ הרחוקה. הקסם הזה הוא אופי סאונד מאוד טיבעי שגורם גם למוזיקה דיגיטלית ומקומפרסת להישמע טוב ואפילו טוב מאוד. הוא ניחן ביכולת לשנות עורו ולהתאים עצמו כמעט לכל סגנון מוזיקה. החסרון המשמעותי היחיד שמצאתי בו היה במוזיקת מטאל לייט ובקטעי מוזיקה עמוסים וקשים במיוחד שם הוא התקשה לשמור על השליטה ברמה שבה שלט בכל סגנון מוזיקה אחד שנוגן דרכו. בסופה של התקופה שלנו יחד, אני בלב שלם מעיד כי מדובר במגבר משולב יוצא מן הכלל עם יכולות שטרם נתקלתי בהן ברמות המחיר הללו ובתוצרה הזו. צליל הקסם הלקסמני ממכר. הוא לאודיופילים על כל המשתמע מכך ותחושתי היא שהוא יפתיע לא מעט מערכות עם הגברות יקרות ממנו משמעותית. עד היום מבחינת האודיופיל המצוי, מגבר הספק וקדמגבר אמורים להיות מופרדים. לקסמן הצליחו לשלב בניהם היטב וכשמאזינים למגבר הזה ברור לנו שאפשר להשיג ביצועים משכנעים גם כשהכל נימצא בקופסא אחת.  זה מגבר משולב שמחזיק מקום של כבוד הודות ל-"לקסם לקסמני" משובח, איכות בניה בלתי מתפשרת ועשרות שנים של ניסיון.

 

מחיר:33,900 ש״ח

 

אחריות ושירות: אודיופריק

 

 

 

מעבר לתגובות בפורום