״רמקול לא נציל אינו יכול להיות טוב״ - ראיון עם לוקאס פיקוס, למפיזטור

לא מעט כותרות היה ניתן להשיג מהראיון המאלף שהיה לי עם לוקאס פיקוס. בחרתי בזו, ולא סתם. יש עוד כמה דברים שנאמרים ללא משוא פנים, בכינות מדהימה ועם הסברים מלומדים.

חורף, גשם וממש בעוד כמה שעות אירוע ב״אודיו אקסטרים״ בשיתוף עם היבואן הרשמי של למפיזטור מר ״חיים סבג״ - Sonic Bliss. אבל לפני האירוע אליו הוזמנו מיטב החובבים של ישראל ישבנו על כוס קפה אני ומר לוקאס פיקוס, הבעלים והמתכנן של החברה ואליו הצטרפה זוגתו.

לפני הראיון דיברנו קצת על השוק הישראלי, הפוליטיקה הישראלית ונפעמתי לשמוע את זוגתו אומרת ״אם היו אומרים לי עכשיו שאני מקבלת אזרחות ישראלית הייתי לוקחת אותה בכיף ועוברת לגור כאן״. אז כן, חיים כנראה שגריר לא רע של המדינה המיוחדת שלנו.

אבל מכיוון שבאודיו עסקינן, והגעתי עם שאלות שלא כולן קלות, החלטתי ״להסתער״ כבר עם השאלה הראשונה.

מהי הפלוסופיה מאחורי Lampizator?

״הפילוסופיה מאוד פשוטה היא מגיעה מחוסר סיפוק מהמוצרים בשוק. פשוט לא מרוצה מספיק כלקוח, ידעתי בדיוק איזה צליל אני מחפש. מה שלא מצאתי על המדף החלטתי לייצר בעצמי. כלומר אנחנו מכוונים את המוצרים לכאלה שמן הסתם טעמי וטעמם באיך שצליל צריך להשמע יהיה דומה. זה משום שאין צליל אחד מוחלט שכולם אוהבים, ולכל אחד יש טעם שונה, סביבת האזנה שונה. אי לכך אני לא יכול לספק את כולם. לכן אני מספק את עצמי בצליל שאני אוהב ומי שמתחבר לכך, ואוהב גם כן, הוא הלקוח שלי.״

״לכן הפילוסופיה שלי היא לאהוב את הצליל בעצמי. אפילו DSD שנכנס לשוק בסערה היה צריך לעבור אותי בשביל שאחליט שזה יהיה הכיוון של התקן שלנו. ולא, אני לא דיקטטור חלילה. אנחנו חברה מאוד דמוקרטית, מאוד משתפת והדיעות של כולם נחשבות. אנחנו חולקים לא מעט תובנות עם המפיצים שלנו בעולם וכמובן מתחשבים בדעתם. אבל הגוון של הצליל צריך לבוא ממישהו, במקרה הזה האיש הזה הוא אני.״

כמה עובדים יש בחברה והאם אתם מייצרים הכל במפעל שלכם?

״כרגע אנחנו 9 עובדים ואנחנו משתמשים בספקים חיצוניים. כולם אגב במרחק של עד 30 קילומטר בערך מהמפעל שלנו. זה גם סוג של פטריוטיזם (לייצר הכל במדינה) וגם מטעמי נוחות וזמינות. זה אומר שאני משתף פעולה רק עם כאלה שיכולים לתרום לעסק להתפתח. לדוגמא: אם אני מחליט לשתף פעולה עם מפעל מתכת, אני לא מראה לו את העיצוב שאני מחפש אם כי מבקש ממנו שיראה לי מה הוא יודע לעשות. במידה והוא מגיש לי משהו יצירתי, ברמה גבוהה ומוקפד, הוא האדם שאיתו אעבוד.״

שמתי לב שבתחום הדיגיטלי ישנה אתם צועדים הרבה מאוד שנים עם אותם מודלים. האם התחום הזה, שהוא כל כך מתפתח, לא אמור להביא את החברה להחליף דגמים בתדירות גבוהה יותר מזו שאתם חושפים?

״האמת שיש לי מספר זהה של לקוחות שאומרים שאני מחליף מהר מידי כמו כאלה שאומרים שאני לא מחליף מהר מספיק. לגבי מספר המודלים, אני יכול לייצר מודל חדש בכל יום. אבל זה כמובן יפגע בערך של המוצרים שלי. לכן אני עובד קשה על מנת להישאר עם אותו מודל כמה שיותר זמן. זה אומר שעוד בתכנון אנחנו לא מתפשרים על דבר. נכון, בעולם הדיגיטלי זמן המדף הוא לא 50 שנה ולא 30 שנה. הוא מקסימום 3 שנים וזה הרבה זמן. אנחנו מחליפים מודל כל 2 עד 4 שנים (תלוי במוצר ובתקנים שיוצאים). החוכמה היא לייצר מספיק מודלים שיתאימו לאנשים שונים במדינות שונות. לדוגמא מוצר של 3000 דולר הוא יקר בפולין בעוד מוצר של 10,000 דולר הוא זול בארצות הברית.״

מה עמדתך לגבי תקנים חדשים כמו DSD ו-MQA?

״באופן אישי אני איש של תקליטורים. אני מסופק ממנו ואני מאזין לתקליטורים לא מעט. בגלל שבאופן כללי תקליטור הוא בדרך כלל נשמע נורא. אבל זה לא בגלל המדיה אם כי בגלל המאסטרינג וההקלטה הגרועה. אבל הפורמט עצמו הוא מעולה. אבל חלק מההקלטות, נניח 1% מהן, נשמעות פנטסטיות על גבי תקליטור. זה אומר שהפורמט עצמו הוא מעולה. זה פשוט מישהו עשה את העבודה שלו טוב. לעומת זאת, פורמט היי רז אינו נשמע יותר טוב. זה משום שהוא משלב לעיתים קרובות מאסטרינג חדש שהוא גרוע מקודמו. לכן במקרים בהן השוואתי תקליטור רגיל להיי רז מצאתי את התקליטור ככזה שפשוט נשמע טוב יותר. אז צריך להבין מה הולך לפני שזה מגיע להקלטה. כלומר איכות הצליל אינה תלויה בפורמט אם כי בהקלטה.״

״לגבי DSD. אנחנו היצרן הראשון שאימץ את התקן הזה בשילוב מנורות בממירים שלהם. אבל אם הייתי הולך על פי דרכי בלבד, מבלי להתחשב בשוק כלל, הייתי הולך על תקליטור המוקלט מעולה ואותו קשה לנצח. ושוב לעניין ה-DSD יש לזכור שהוא אינו פורמט חדש. למעשה הוא פורמט ישן מאוד. הוא הומצא באמצע שנות ה-70 בעוד תקליטור הומצא בתחילת שנות ה-80. אבל עכשיו הוא קם לתחיה משום שלסוני יש את הכוח לשים את כל התוכן שלהם ב-SACD פורמט שהוא בעצם ״פרוץ״ ל-DSD. הוא גם פורמט מוסיקלי מאוד וקל לעיכול. לטעמי אם נשווה DSD ל-PCM ה-DSD תמיד ישמע טוב יותר. ואני מבצע הקלטות שלי עם אותם רכיבים, אותם כבלים ותמיד ה-DSD הוא טוב יותר. אז זה התקן הנכון אבל הוא מאוד קשה לעיבוד על ידי חברות התקליטים. זה משום שלא ניתן לעבד אותו במחשב משום שהוא בעצם ״קובץ סגור״. הוא הוקלט פעם אחת וזהו. אז לא נוהגים להשתמשים בו. ואם מישהו הופך PCM ל-DSD אז זה לא באמת DSD.״

״למעשה DSD הוא לא פורמט דיגיטלי. כלומר זה לא ״מספרים״. מנקודת המבט של המחשב ה-DSD הוא אוסף של אותות. אתה יכול ממש לשים כבל מההאזנה של ההרד דיסק ולשמוע דרכו מוסיקה. כלומר זה קובץ אנלוגי שהוקלט על הרד דיסק כשהוא משמש כ״טייפ״.״

מה לגבי מגברי פונו וכ״ו?

״אני לא מומחה בתחום הזה. כמפעל אני משאיר את האנלוג לחברות האנלוג. החלטנו להתמקד במה שאנחנו טובים בו, מבינים בו ומתמחים בו. לכן האסטרטגיה שלנו היא להתמקד בדיגיטל ומגברי מנורות. והשארנו את מגברי הפונו לחברות המתחמחות בכך. זה משום שעל מנת שאני אתכנן מגבר פונו זה ייקח ממנו חצי חיים שאין לי אותם.״

מה המוצר הנמכר ביותר שלכם?

״יש לנו את ה-Super Komputer שהוא המוצר הנמכר ביותר שלנו. אנשים לא מאמינים כמה המקור יכול לשנות את התוצאה. בהשוואות שעשו הלקוחות שלנו למחשבי מקינטוש ומבוססי חלונות וכל מיני מכונות המוצר שלנו היה טוב מהם בקנה מידה. וזה אגב גם הצעצוע שאני הכי אוהב. אוסיף שלמרות שאני עומד מאחורי הפיתוח שלו, אין לי מושג למה הוא נשמע כל כך טוב. אבל הוא פשוט נשמע מדהים. למשל בחרנו שני סוגים של זיכרון רם ומצאנו שאחד נשמע שונה מהשני. אין לי מושג מדוע זה כך אבל זה מה שהיה. אנחנו מבססים את הפיתוח שלנו על האזנה לפני המדידה. כמובן שלמדידה יש משמעות על מנת שנוכל לעקוב אחרי הפתוח ולבקר את העבודה שלנו. אבל בהאזנה מתרחשים המון דברים שאין לי הסבר הנדסי להם.

בגדול לכל אחד מהרכיבים יש סאונד משלו. להרד דיסק יש סאונד משלו, לזיכרון סאונד משלו ולספק סאונד משלו. אם תעתיק את המוצר על פי נתונים טכנים בלבד הוא פשוט ישמע אחרת.״

יש מגמה של רמקולים מודרנים שהפכו להיות קשים יותר ויותר להנעה. מגברי מנורות מתקשים להניע רמקולים מודרנים. מה אתה חושב על המגמה הזו ואיך זה משפיע על המוצרים שלך?

״עברנו כבר שתי מהפכות. המהפכה הגדולה הראשונה היא מגברי הטרנזיסטור והשניה היא המגברים הדיגיטלים. בשתי המהפכות קיבלנו יותר כוח בפחות כסף. אז התחלנו במגבר מנורות 40 וואט בשנות ה-60 ולפתע לא בעיה להוציא מאות וואטים בקלות בעזרת טרנזיסטור. זה כמו שאיחסון במחשב הפך להיות זול כך גם הוואטים הפכו להיות זולים. ומה אני בעצם אומר? אנשים בעבר היו צריכים לכתוב תוכנות אנטלגנטיות וקטנות ושיהיו מאוד יעילות. היום כבר לא צריך לחשוב על איחסון ועיבוד. המחשבים חזקים מספיק בשביל שהתכנון יכול להיות פחות יעיל ואלגנטי. באותה מידה מידה הוואטים נעשו זולים. וכך יצרני הרמקולים אמרו מעולה, לא צריך לעבוד קשה אפשר להביא לכם מגנט זול, קונוס פשוט. יצרני הרמקולים פשוט זרמו עם היתרון של וואטים זולים והחלו לייצר רמקולים לא יעילים, לא נצילים ובעלי איכות נחותה. זה אומר שהם גם דורשים מאות וואטים בשביל לנוע. רוב הרמקולים היום לא יודעים להתמודד עם מגברים של פחות מ-200 וואט. זה אומר שככל שהוואטים נעשו זולים יותר מתכנני הרמקולים עבדו פחות קשה. המהפכה השניה, הדיגיטלית, ששם אתה קונה 1000 וואט בזול מאוד שזה כבר מגוחך. אי אפשר להשוות את השוק של מגברי מנורות ורמקולים נצילים לשוק של מגברי טרנזיסטור ורמקולים קשים להנעה.״

״שתי המהפכות האלה הפכו את תעשיית הרמקולים לחלוטין. אבל עדיין חובבי עשה זאת בעצמך ומתכנני בוטיק מתעניינים ברמקולים נצילים מאוד. ועוד נתון חשוב הוא נתון המגנט. עם מגנטים מפיריט ונאודיניום קשה מאוד לייצר רמקולים נצילים. אז במצב בו בעבר היו משתמשים במגנטים נצילים במיוחד, שלא ניתן להשיג היום, משתמשים במגנטים לא נצילים כלל, מה המאלץ אותם ליצר רמקולים לא נצילים. אין מה לעשות, זה עדיין לא פילד כוייל.״

אז אין רמקולים נהדרים שהם קשים להנעה?

״רמקול קשה להנעה לא יכול להיות נהדר. בהגדרה אם הם קשים להנעה זה אומר שיש שם משהו כושל, אז הם לא יכולים להיות נהדרים לפי הסטנדרט שלי. אם יש לך אוטו שהוא נהדר אבל הוא לוקח מאוד ליטרים לקילומטר אז הוא לא נהדר מבחינתי. אז אתה יכול לקרוא לרמקולים האלה מעניינים, חביבים ומה שתרצה - נהדרים הם לא. רמקול נהדר צריך להיות לפחות 94 דציבל נצילות גם עם הטכנולוגיה של היום והמגבלות שלה. יחד עם זאת רמקול מודרני צריך אימפידנס יציב, ולעבוד עם כל מגבר. המגברים שלנו אומנם אינם עוצמתיים אבל הם בעלי סאונד עוצמתי. כלומר אם הרמקולים שלך מסוגלים לעבוד איתם, הצליל שיתקבל יהיה עוצמתי ביותר. גם בבחינת עוצמת הווליום וגם מבחינת החוויה.״

עם איזה רמקולים אתה רואה את המוצרים שלך עובדים טוב?

״אני די מתוסכל משום שהשוק משתנה ולכן אני אלך לשוק שאני מכיר היטב והוא השוק האמריקאי. תמיד אהבתי לבקר בחדר של וולטירום, ברל, בחדר של ג׳י בי אל או קלונים של אלטק לנסינג, אני אוהב מאוד רמקולים קואקסיאלים כמו הטנוי, לאוטר וכאלה. כל הרמקולים שיכולים לעבוד עם מנורות הם הרמקולים הטובים לטעמי. אבל אני חושש שהיתרונות של מגברים טרנזיסטורים ודיגיטלים והיכולת ליצר רמקולים אקטיבים (שזו המגמה אגב) ישאירו רק את הרמקולים הנצילים ככאלה שהם אינם אקטיבים משום שאי אפשר להצמיד מגבר מנורות לרמקול.״

מה עמדתך על מגברים דיגיטלים?

״זו בדיוק המגמה. אני חושב שעוד מעט מה שיהיה בשוק זה רמקולים אקטיבים עם מגברים דיגיטלים. זה מה שמסתמן בין אם אנחנו אוהבים את זה או לא. זה משום שזה נעשה כה נוח וזול, והכל בעצם מותאם, זה יהיה העתיד. קיבלנו כבר תוצאות מהממות עם רמקולים אקטיבים ואין שום סיבה שבעולם שזה לא יהפוך להיות הסטנדרט החדש. למרות זאת. תמיד יהיו את המכורים שיעדיפו רמקול סופר נציל עם מגבר מנורות והם כנראה ישארו לקוחות שלנו.״

האם ניתן לדעתך לשחזר צליל מנורתי בעזרת מגבר דיגיטלי?

״קודם כל אני לא חושב שמגבר דיגיטלי נשמע רע כפי שאודיופילים נוהגים לחשוב. הם רחוקים מלהיות רעים. להיפך, חלקם הרב נשמע מעולה. טיילתי בעולם לא מעט בשנים האחרונות. ביקרתי את הלקוחות שלי וחובבים בעולם. יחד עם זאת ביקרתי בלא מעט תערוכות. מצאתי מספר זהה של חדרים טובים ורעים בכל טופולוגיה אפשרית. תתפלא, יש גם מגברי מנורות שנשמעים נורא לטעמי. לדעתי ההגברה הוא לא החלק העקרי, ישנם נושאים אחרים שלהם צריך לתת את מלוא תשומת הלב. כמו המקור שלך, כמו שימוש ברמקולים לא יעילים בעליל, כמו שימוש בחלל לא נכון. כל אלה משפיעים באלפי מונים על התוצאה מאשר המגבר. אבל לפני הכל - ההקלטה.״

מה דעתך לגבי כבלים? האם יש להם השפעה לדעתך?

״ברור. אנחנו מייצרים כבלים בעלי יכולות מאוד גבוהות ובמחירים שפויים לחלוטין. לכן הלקוחות שלנו יכולים לרכוש סט כבלים איכותיים מאוד למגברים שלהם. כולם אגב, רכשו את כל סט הכבלים שלהם מאיתנו גם לרכיבים שאינם מיוצרים על ידנו. אני בהחלט מודע למה שכבלים יעולים לעשות למערכת. אני שומע את ההבדל, אני מכיר את ההבדלים ואני לעולם לא אעז למכור כבל שלא עושה הבדל. אם אני לא יודע כעובדה שהוא ישמע טוב יותר מכל כבל אחר על הציוד שלי אז אני לא אמכור אותו.״

האם אתם מייצרים את הכבלים בעצמכם?

״כן. אני מתכנן אותם, מייצר אותם. אני משתמש לרוב המוליכי כסף שהם לטעמי המוליכים הטובים ביותר. הפילוסופיה שלנו לכבל טוב הוא 33 אחוז הקונקטור, 33 אחוז העיטוף ו-33 אחוז הגיאומטריה. האחוז האחרון הוא אלמנט המזל.״

אז איך אתה מתרשם מהקהילה האודיופילית הישראלית?

״טוב זה קל. הקהל הישראלי הוא מאוד מלומד מוסיקלית וגם הנדסית. הוא מבין מהר מאוד את הטכנולוגיה וגם צורך אותה. הדרישה ותשומת הלב לאיכות ההקלטה מאוד מאפיינת את הקהל הישראלי. רואים את זה גם כשהם מגיעים לתערוכות. הם הכי בררנים. ליהודים בכלל זורמת מוסיקה בעורקים. היתרון הוא שהם גם יודעים להעריך צליל טוב. למעשה שינינו מודל אחד, ה-Super Komputer שלנו שונה על מנת לתמוך בקובוס במיוחד עבור השוק הישראלי. עכשיו זה כמובן נפתח לכולם.״

מה לגבי תקליטורים. האם יעלמו?

״אני בטוח שהם יעלמו. התעשיה שמייצרת את המכונות הללו יעלמו ולא יחזרו לעולם. עידן התקליטור היה, הוא יעלם והוא לא יחזור יותר.״

אם לא היית הבעלים של למפיזטור. איזה ציוד היית בוחר לעצמך?

״זה קל. הייתי מתחיל בטרנספורט של איזוטריק VRDS, אלקטרוניקה של אודיונוט ורמקולים של ווסטרן אלקטריק או אלטק לנסינג.״

יש משהו שאתה רוצה להעביר דרכי לקהל החובבים הישראלים?

״כן. כל הקרירה שלי, המוניטין שלי הוא ב-DAC. כלומר הממיר דיגיטלי לאנלוגי באמונתי הוא הרכיב החשוב והמשפיע ביותר במערכת. הוא גם הלב של המערכת שכן הוא הראשון שמבטא את הצליל. כלומר הצליל נולד שם והוא הופך אותו מקובץ לצליל, לרגש. הוא מוכרח להיות מעולה. אם הוא לא מספיק טוב כל היתר אינו חשוב. אנחנו בלמפיזטור לא מכירים דרך טובה יותר להעביר סיגנל ללא מנורות. זו הדרך היחידה להעביר סיגנל ללא פידבק כלל. אם תיקח את ה-DAC שלנו תחת זכוכית מגדלת אתה תגלה שהוא אנלוגי כמו תקליט. הוא נשנה עם הקפדה מחשבה ואהבה. וזה מה שאנחנו עושים במפעל שלנו.״

תודה רבה ל״חיים סבג״ (יבואן למפיזטור) ו״דני בכור״ (אודיו אקסטרים) המארח על ההזדמנות לבצע לכם את הראיון המעניין הזה.

ולגבי Luckasz Fikus? פשוט תענוג לשוחח איתו, לשמוע ממנו ישירות על התחום וכמובן, להוציא לא מעט כותרות מעניינות מאדם ששוה להקשיב לו.