חנויות
פיוז ארמה אודיו אמנון סאונד סטריאו פרו Stereoscope סטריאוסקופ Soundquest Music Store Pro קודו אודיו למטייל אניגמה קולנוע ביתי גופי תאורה
הוסף ל::

מדריך לנודד בגלקסיה האורבנית – על אוזניות אורבניות. | רמקולים & אודיו | כתבות | ראשי

מדריך לנודד בגלקסיה האורבנית – על אוזניות אורבניות.

גודל אות: Decrease font Enlarge font
המדריך לאוזניות המדריך לאוזניות

האוזניות של היום, מה בעצם אנחנו מחפשים בהן ואיך להתייחס אליהן. המדריך הזה יסדר לכם כמה דברים בקלבסה.

הקדמה

אוזניות הן מדיום לאחזור מוזיקה,שונה לחלוטין ממה שאנחנו "רגילים" מזוג רמקולים במערכת הדו-ערוצית.
השוני טמון בעובדה שבין הרמקול שמנגן את האודיו לאוזן שלנו אין שום תווך,אין שום דבר שיפריע לגלי הקול להגיע ישירות מהרמקול באוזניה לתעלת השמע ומשם למוח שלנו.

 החוויה הנרכשת בעת האזנה דרך אוזניות שונה לחלוטין מזו של האזנה דרך רמקולים בדו ערוצי,ויש לא מעט אנשים שסולדים מהחוויה הנרכשת דרך אוזניות ו/או משתמשים בה כחלופת אין ברירה להאזנה למוזיקה.

התרחבות השימוש בטלפון החכם גרמה לשינוי בהרגלי הצריכה של מוזיקה. אחזור האודיו באמצעות אוזניות הפך לאמצעי האחזור הכמעט יחידי ואפילו היחידי שכן הטלפון החכם הוא מכשיר אישי שנועד לשימוש אישי ופרטי של מי שאוחז בו ומשויך למשתמש ברמה האישית.
האודיו בטלפון הנייד נועד לשתי תכליות עיקריות: הוצאה והכנסת שיחות טלפון ואחזור אודיו אם בפני עצמו אם כפס קול של סרטון וידאו.
הטלפון הנייד תלוי במקור כוח,קרי הסוללה שלו. וככזה הוא מוגבל ביכולת השימוש שלו בהתאם לגודל הסוללה,ההספק שלה והיכולת שלה להחזיק את האפליקציות השונות שרצות הטלפון הנייד,כן וגם לנהל שיחות טלפון,וביניהם גם את מגבר האוזניות ואת הממיר מדיגיטלי לאנלוגי שטמון במכשיר הזה.

 יצרני האוזניות קפצו על המציאה והתאימו את האוזניות שלהם למדיום החדש. זה בא לידי ביטוי בכמה אופנים,החל מהתאמה לעבוד מול מגברי האוזניות החלשלושים של הטלפונים החכמים וכלה באמצעים חוטיים ואל חוטיים לחיבור האוזניה לטלפון הנייד.

BeyerdynamicT5

קצת טכנולוגיה

בכל טלפון חכם יש שלוש יחידות שמטפלות באודיו. הראשונה, שנזכיר אותה כאן אבל לא נחזור בהמשך להתעסק איתה, היא העברת הקול בשיחה סלולרית. הקול בשיחה הסלולרית מועבר באוויר בהתאם לטופולוגיה של המערכת הסלולרית. בישראל 2017 מדובר ב-GSM דור 3.5 ודור 4.0. פרוטוקול ה-GSM הוא זה שמטפל בדחיסת האודיו (בדיבור) בהעברתו בין המכשירים ובפריסה שלו במכשיר עצמו ובהעברתו לרמקול של המכשיר ו/או למגבר האוזניות שבו. כאמור, האודיו בשיחה הסלולרית תלוי הפרוטוקול התקשורת של ספק השירות וככזה מטופל בנפרד, פיזית, מהטיפול באודיו שמקורו הוא מוזיקה או פס קול של סרטון. האודיו בשיחת הסלולר נדחס/נפרס ומטופל על ידי קומפוננטה פיזית נפרדת ושאיננה קשורה בזו שמטפלת באודיו שמקורו במוזיקה ובפס קול. איכות השמע מטופלת על ידי אותו רכיב שבמקרה של מפעילי הסלולר בישראל הוא בפרוטוקול ה-GSM בדורות שהוזכרו קודם.

הטלפן החכם יודע לאחסן את קבצי האודיו שלנו בצורה אחת בלבד - אפסים ואחדים. קרי סיפרתית בלבד, על כן על מנת לנגן את קבצי האודיו נדרש ממיר שימיר את הקבצים מעולם הספרתי לאנלוגי וידוע בשם DAC. וכך, בכל טלפון חכם טמון DAC כלשהו.

 אז אחרי שהבאנו את הסאונד למתחם האנלוגי שבלעדיו האוזניות לא תתפקדנה, עכשיו צריך למצוא דרך להגביר אותו. מדוע? משום שלהגביר את האודיו במתחם האנלוגי פירושו לצייר את תמונת הסטריאו באוזני המאזין, לצייר את בימת הסאונד, ולהעביר למשתמש את חווית ההאזנה בשאיפה שתהיה כפי שהונצחה באולפן ההקלטות.

ביקורת מגבר DAC ifi iDSD Micro


 כדי לעשות את כל זה, להגביר, נדרש מגבר אוזניות. למה מגבר אוזניות ולא סתם מגבר אודיו דו ערוצי? כי אני לא חושב שישנו איפה שהוא בגלקסיה שלנו משתמש שירכוש טלפון חכם ויחבר אותו לזוג רמקולים או יסתובב ברחוב עם זוג רמקולים. ההעדפה תהיה, מן הסתם, לתלות את הרמקולים משני צידי הראש על, או בתוך האוזניים ולהשתמש בטלפון החכם במתחם האישי/פרטי ממש דבר שלשמו הוא בכלל הומצא.


Atlas Cable Zeno

עם או בלי חוט?

הטלפון החכם עונה על הרבה מאוד צרכים של האדם המודרני. אנחנו בדיון הזה נדבר על צורך אחד - הפרטיות. כשאני מתקשר לטלפון הנייד של מוישה אני יודע/רוצה/מצפה שרק מוישה יענה לשיחה שלי ואדבר רק עם מוישה. ואם אני רוצה לוודא שחוץ ממני אף אחד לא ישמע את מה שמוישה מספר לי אז אשתמש באוזניות.

 מהר מאוד נתקלו משתמשי הסלולר בבעיה. מצד אחד יש לנו ביד מכשיר קטן שמספק המון צרכים פרטיים וגם אוזניה שמאפשרת שיחה בין שניים ובפרטיות. בנוסף גם האזנה למוזיקה מבלי לשתף או להפריע למי מהסביבה. אבל לאוזניות האלה יש חוט! והחוט מעצבן! או אם תרצו משהו שמפריע לממש את הפרטיות הכל כך מובנת עמוד ב-DNA של הטלפון החכם.


ביקורת מגבר DAC ifi iDSD Micro

כדי לענות על הצורך להיפטר מהחוט, יצרני הטלפון החכם לא ממש התאמצו לחפש "פטנט". אז הם הלכו למדף ולקחו משם את פרוטוקול Bluetooth

 למה דווקא אותו? הסיבה לכך פשוטה. הטלפון הסלולרי נדרש להפעלה בתדרי רדיו שרבים מהם היו בשימושים צבאיים. מדינות העולם נאלצו לפנות את אותם התדרים על מנת לאפשר לצרכנים לקבל את הטלפון החכם/הסלולרי שכאמור הפך לחלק מחיינו בגלל שהוא עונה להרבה מאוד צרכים אנושיים שלנו.

לצרף לטלפון הזה עוד אופציה לשדר משהו לאוויר שצורך עוד תדרים, שבכל מקרה הם משאב לאומי שהשימוש בו עולה כסף ומצריך הסדרה ורגולציה, ועוד תדרים זה עוד בעיות סטנדרטיזציה ותאימות ובקיצור – כאב ראש שלא צריך להיכנס אליו ויש כבר יש על המדף פתרון ה-Bluetooth.

Bluetooth

מה ההבדל בין אוזניות עם חוט לאוזניות Bluetooth?

נעשה חזרה קלה על החומר: אודיו באמצעות אוזניה מבוססת Bluetooth הופך את הטלפון החכם שלנו למחסן נתונים. כלומר: משדר ה- Bluetooth שמוטמע בטלפון, לוקח את האפסים והאחדים של קובץ האודיו ומעביר אותם באוויר לאוזניה כאשר בעודם באויר הנתונים הם במתחם הספרתי בלבד. באוזניה מקלט ה-Bluetooth קולט את הקובץ, מעביר אותו לממיר ה-DAC שמעביר אותו למתחם האנלוגי. משם הוא מועבר למגבר של הנייד שמגביר את האודיו לרמקולים שבאוזניה ומהם לאוזן שלנו.

 האוזניה החוטית מקבלת את האודיו אחרי שעבר בממיר ה-DAC ואחרי שהוגבר במגבר האוזניות ושניהם טמונים בטלפון החכם עצמו.
ויש הבדל משמעותי בין אם המרת קובץ האודיו היא בינארית לעומת אנלוגית שמבתצעת במכשיר עצמו, ומוגברת במכשיר עצמו לעומת אוזנית ה- Bluetooth שבה ההמרה לאנלוג וההגברה מתבצעים מחוץ לטלפון באוזניה עצמה.

 

נטרול רעשים

אז כבר אמרנו שהטלפון החכם המיועד לניהול שיחות ולהאזנה למוזיקה עונה על צורך מאוד חשוב שלנו לעשות את שתי הפעולות האלה במתחם הפרטי/אישי שלנו - בלי שותפים.

 וכבר אמרנו שבעצם הטכנולוגיה נתנה מענה לצורך הזה. אך יש פה "אבל"

 אז יצאנו מהאוטו, חיברנו לטלפון החכם את האוזניה החוטית, דיברנו עם הבית ועכשיו קצת מוצרט במהלך ההליכה ברחוב, לא יזיק. אבל הרחוב, אוי הרחוב. הוא רועש! מכוניות נוסעות, ממהרים עצבניים לעבודה ולא מפסיקים לצפור. אוטובוס שכל רגע עוצר ומספר לכל העולם ובני דודו באיזו תחנה הוא נמצא ולאן הוא תכוון להמשיך. בקיצור, צריך להגביר את עוצמת השמע כדי לשמוע קצת מוצרט.

כשכבר נכנסנו למשרד, גם שם לא תמיד שקט. מיזוג האוויר עלול להפריע, ההוא במשרד השכן עצבני וצורח על פלוני שבכלל נמצא מצידו השני של האטלנטי וההיא, שליד מכונת הצילום, חייבת קצת רכילות האחרונה והפקס, אוי הפקס, דומה שנתקע. בקיצור: גם זו סביבה שעל מנת לשמוע מוצרט נצטרך להגביר. ונגביר היום, מחר ובעוד שבוע ובעוד איקס זמן נגביר בשביל לעלות על רחשי הסביבה.

 Noise Cancelling

גם יצרני האוזניות לסלולר רוצים לשמוע את מוצרט שלנו וגם הם נתקלו בבעיית הרעש האורבני. מה עושים? אוזניה חוטית שמבטלת רעשים? אין דבר כזה. להמציא? לא יש על המדף באולפן ההקלטות, פתרון שעובד: אוזניה עם גב סגור. למה אוזניה גב סגור ולמה באולפן? באולפן אומנם אין רעשים אורבנים, אבל יש נגנים והם רעשנים לא קטנים בכלל, באולפן הזמר צריך לשמוע את חטיבת הקצב ולשיר בסינכרון יחד איתה. אם לא כן, לא יילך. אז מה עשו: האוזניה שממנה שומע הזמר את חטיבת הקצב נמצאת סנטימטרים מהמיקרופון שקליט את קולו. הרעש שחומק מהאוזניה נכנס למקרופון להקלטה ולסלק אותו בלתי אפשרי. אי לכך, אטמו את גב האוזניה כך שהזמר שמע גם שמע אבל המקרופון לא.

 אז בבקשה, הטמיעו את טופולוגית הגב הסגור באוזניות האורבניות. הגב הסגור אומנם הוריד את עוצמות הרעש שחודרות מהמתחם האורבני לאוזניה, אבל לא העלים זאת לחלוטין. זה אומר שעדין צריך להגביר את המוזיקה. פחות אמנם מאשר אוזניה עם גב פתוח, אבל עדיין - לא מושלם.

bo_play

 אז כמו ששמתם לב, יצרני הסלולר ויצרני האוזניות לא מתים על הרעיון של המצאת הגלגל. הם יודעים שהוא קיים ורק צריך להוריד מהמדף את המוצר הנכון וליישם אותו במוצר שלהם.

ארבעים שנה לפני שפלש הטלפון החכם לחיי הפרט שלנו רעשים שזלגו לתוך האוזניות של הטיסים בקוקפיט והטרידו את הנוסעים מאחור. כשרצו לשמוע את פס הקול של הסרט שהנעים את טיסתם צצה הבעיה: איך נפטרים מזה?

מאחר ורעש מנועי המטוס ידוע בעוצמתו. שני טיסים יוצאי חברת אמרקן איירלינס מצאו פתרון: הם שתלו באוזניה מקרופון שקלט את רעש מנוע המטוס ובאמצעות מגבר חוללו את אותו הרעש שהיפוך פאזה, הוא מה שגורם לשקט מוחלט. השניים רשמו פטנט והקימו את חברת פלנטרוניקס שעליה ועל מצריה דיברנו כאן זה לא מכבר.

 כאשר מישמים את מנגנון סינון הרעשים באמצעות מקרופונים, כפי שעשו בעולם התעופה, נתקלים בבעיה. הטכנולוגיה הזו עובדת מצוין עם רעשי מנוע מטוס אבל במתחם האורבני יש רעשים מגוונים יותר ובעיקר בתדרים גבוהים בהרבה מאלה של מנועי המטוס. והטכנולוגיה הזו לא נותנת להם מענה. מה עושים?

 כבר אמרנו,ונאמר זאת שוב. יצרני סלולר והציוד ההקפי לעולם הזה לא מחפשים להמציא את הגלגל, הוא כבר הומצא ורק צריך לקחת מהמדף את זה הנכון.

Adele

 ומהו? זוכרים את הזמר באולפן ואוזניות הגב הסגור שלו? אז מסתבר שאם ניקח אוזניה שבנויה בטופולוגיה של גב סגור ונצרף לה את מנגנון ביטול הרעשים של שני החברה מאמריקן אירליינס, נקבל אוזניה בעלת ביטול רעשים כמעט מוחלט במתחם האורבנים.

מידת השתקת רעשי סביבה כמעט מוחלטת?

כן כמעט. מפני שישנם במתחם האורבני פרצי רעש שעבורנו, בני האדם, פרושם לברוח כדי להימנע מסכנה. מנגנון טבעי שיש לכל אחד מאיתנו ולא רק שלא ניתן להתגבר עליו, אלא הוא נדרש למען בטחונינו. אם לא נשמע קצת מה מתרחש ברחוב, אחד לא ישתמש במוצר שמעמיד בסכנה את חייו ומנטרל את הצורך הטבעי לברוח או להבחין בסכנה.

מהסיבה שלפיה יצרני האוזניות לטלפון החכם וגם יצרני הטלפון, לא צריכים למציא את הגלגל היכן שכבר הומצא – לא נמצא אוזניות חוטיות שלהן מנגנון סינון רעשים באמצעות מקרופונים וגם בטופולוגיה של גב סגור. לא שזה לא בעל היתכנות טכנולוגי, זה כן אלא משם שהיצרנים, אלה של האוזניות, רצו ליצר שוק כזה שכל צרכן שירצה פתרון גם לשמיעה פרטית וגם ימצא מוצר על המדף, ורצוי שלי אם אני יצרן. אז בידלו את השוק ונמצא מנגנון סינון רעשים אקטיבי וגם אוזניה בטיפולוגית גב סגור רק בכאלה שמבוססות על Bluetooth.

Noise Cancelling

זו כמובן אינה הסיבה היחידה. “ה"סיבה היא מנגנון סינון הרעש האקטיסי מצריך מקור כוח/חשמל. האוזניה החוטית גורמת לצריכת חשמל מוגברת מהמצבר של הטלפון החכם ואם נוסיף לצריכת החשמל הזו (שעיקרה הולכת ל-DAC ולמגבר האוזניות) גם את מנגנון סינון הרעשים האקטיבי, אנחנו מקצרים את זמן השימוש בסוללה וגם את חייה בכלל. לעומת זאת בטופולוגיית ה -Bluetooth ממילא נדרש לאוזניה עצמה מקור כוח משל עצמה שכן היא צריכה להפעיל מקלט, DAC, מגבר וממילא היא לא תפעל אם לא יהיה לה מקור כוח משל עצמה. ומאחר ומקור הכוח כבר קיים אז אין בעיה לצרף אליו עוד צרכן בצורת מנגנון ביטול הרעשים האקטיבי, ולהשאיר את המצבר של הטלפון לעשות מה שהוא נועד - לקיים שיחות טלפון וכן, עוד כמה דברים מינוס טיפול האודיו שנעשה הרחק ממנו – באוזניה.

ומה עם DAC חיצוני לטלפון הנייד?

שתי התפתחויות טכנולוגיות אפשרו לנו לותר על ה-DAC ששתל היצרן בטלפון שלנו, ולחבר DAC חיצוני שמן הסתם הוא לא משהו "שבא עם הטלפון" סביר שהוא ישפר ויעצים את חווית ההאזנה למוזיקה. ההתפתחות הראשונה היא היכולת למזער את ה-DAC כך שיהיה קטן, יעיל וחסכוני בצריכת אנרגיה וגם כמובן, נישא בקלות. ההתפתחות הטכנולוגית השנייה הייתה בתמיכה של הטלפונים החכמים שחיבור והפעלה של ציד פריפריאלי לכניסת ה-USB שלהם מה שנקרא OTG.


Chord Mojo - ביקורת DAC מגבר אוזניות

 בצד החיסרון של DAC חיצוני לטלפון החכם נציין שניים: האחד עוד משהו לסחוב איתנו בכיס או בתיק. והשני הוא DAC חיצוני יעבוד רק עם אוזניה חוטית. הסברנו לעיל שהאלחוטית (אוזניה בטופולוגיה של Bluetooth), עוקפת את ה-DAC של המכשיר ונוסיף כאן, היא עוקפת את DAC החיצוני שמחובר ל-USB של המכשיר החכם.

 בצד היתרון נציין, בד"כ אבל לא תמיד. ה-DAC החיצוני יהיה בנוי טוב יותר ויספק איכות אודיו טובה יותר מזה שטמן יצרן הטלפון בתוך החכם שלו.

ההבדל בטופולוגיה, חוטית או Bluetooth, טומן בחובו גם הבדל באיכות הסונית?

התשובה החמקמקה לשאלה הזו היא שזו "שאלת המיליון דולר". מה קדם למה הביצה או התרנגולת. אבל אתם, או מי מכם שהם קוראי הנאמנים, לא תקבלו תשובה חמקמקה.

תיכנון ויישום מוקפד, מושקע ושימוש בחומרים ובחלקים איכותיים בכל אחת מהטופולוגיות האלה יניב יתרון בצד של איכות סונית. אבל המציאות לא מוכתבת על מי מהמהנדסים המבריקים ישים ידו יצרן האוזניה וגם לא על אילו חומרים ומרכיבים איכותיים יצליח לשם ידו. ובעזרת אנשי שיווק מתוחכמים יצליח ליצר למוצר שלו יתרון בטופולוגיה זו או האחרת. קל יותר פיננסית ושיווקית ללכת לאיפה שאנשים מחפשים את המוצר. ואוזניות הן מוצר שבברירת המחדל שלו יש חוט. ולכן, היצע הדגמים החוטיים שמתחברים לטלפון החכם גדול יותר מההיצע הדגמים המבוססים על טופולוגיית ה-Bluetooth. בנוסף לזה למרות שתקן ה-Bluetooth הוא תקן פתוח וגלוי (וגם לא מוגן פטנט) היישום שלו לא פשוט, ובעיקר איננו פשוט מנקודת המבט שתיתן ליצרן כלשהו אפשרות ליצר לעצמו יתרון במוצר שלו, כך שגם יתבסס על הטופולוגיה הזו וגם יהיה בולט לטובה באיכות הסונית שלו. לכן מי שמחפש איכות בלי פשרות המצאי הגדול יותר, המגוון ביותר וגם האפשרות להגיע לנחלה האודיופילית (למי שיש את היכולת לזה) נמצא באוזניות חוטיות ומכאן יתרונן בהיבט של האיכות הסונית.

בריאות האוזן, וגם החלק השני בתשובה לאיזו טופולוגיה עדיפה.

הרבה אנשים נרתעים ובמידה רבה של צדק מאוזניות בכלל ומכאלה שמחוברת לטלפון הנייד שמטיבעו, יחד איתן, מצא איתנו זמין ומגרה להשתמש.

ירידה בשמיעה

 כפי שכבר ציינו קודם האוזניות החוטיות מתאפינות בטופולוגיה של גב סגור. וזה על מנת להוריד משהו מרעשי הגלקסיה האורבנית שלנו. אבל עדיין צריך עוצמות רעש קצת יותר קרובות לרמות הסיכון לבריאות השמיעה. לעומת זאת: האוזניות בטופולוגיה של Bluetooth וכפי שכבר אמרתי, מלוות גם במנגנון סינון רעשים אקטיבי. הסוגה הזו מאפשרת ליצר סביב האוזן סביבה שקטה דיה שמאפשרת להינות מהמוצרט שלנו מבלי ללכת במסלול הבטוח לנחיתה בשמיעה ומשם למתאים עזרי שמיעה של קופת החולים, ומצד שני מספיק רגישות לרעשים שמרתם להתניע את מנגנון ההמנעות מכאב ובריחה מהפחד.

סביבה שקטה, תיכנון הנדסי מוקפד שימוש ברכיבים איכותיים ומבחן האוזן הפרטית שלכם עשוים להביא גם בטופולוגיה הזו הנאות צרופות מאודיו איכותי.


עוד משהו פיצי אבל חשוב

אנדאוריד או אפל

האוזניה שתבחרו אמורה גם לענות או לנתק שיחה, לעצור נגינה, להעביר שיר וכ״ו. עליה להתממשק עם אחת ממערכות ההפעלה של הטלפונים החכמים קרי IOS של אפל או אנדרואיד של גוגל.

 אוזניה שהיצרן מכריז שתתממשק רק למערכת ההפעלה של אפל מן הסתם תעבוד באיפון אבל גם תעבוד בטלפון חכם מבוסס אנדרואיד. בדרך כלל פונקציית מענה וניתוק שיחה לא תפעל – השאר כן.

לעומת זאת, אוזניות שהיצרן יעד רק למערכת ההפעלה אנדרואיד או שלא יתפקדו ברמת מענה/ניתוק שיחה ולפעמים גם לא בפונקציות ניגון האודיו באייפון. בנוסף, יש סיכוי גדול שלא תשמעו מוזיקה אלא רעש דיגטאלי בלבד. יש יצרנים שמספקים דגם אחד שעובד ומתפקד גם באיפון ובאנדרואיד. בכשכאלה יש להעזר באתר היצרן כי הוא יציין לאיזה יצרן טלפונים מבוססי אנדרואיד הוא בדק ומצא את האוזניה שלו מתפקדת מלא ו/או חלקית. הסיבה לזה היא כי האוזניות הדואליות (איפון ואנדרואיד) מתקשרות עם ממשק המשתמש (UI) של יצרן מערכת ההפעלה של הטלפון ולא עם מערכת ההפעלה עצמה. מבחינת איכות צליל, זה לא משנה דבר.

נסכם

מי שמחפש איכות סונית ללא פשרות ומוכן להאזין לאודיו מהטלפון החכם שלו ללא יותר מארבע שעות ביממה ו/או רוצה להוסיף DAC ומגבר אוזניות חיצוני - יחפש כבודו במדף של האוזניות החוטיות.

מי שמחפש לחבוש אוזנות ליותר מארבע שעות, רוצה לשמור על בריאות האוזן ולמזער נזק עתידי לשמע וגם נמצא בגלקסיה האורבנית מרובת הרעשים שלנו  - יחפש על מדף שבו שוכנות האוזניות בטופולוגיה של Bluetooth להן מערכת ניטרול רעשים אקטיבית.

 
האזנה ערבה. וזיכרו, לאוזניים אין חלקי חילוף.

  • email שלח לחבר

Share DTOWN Article

דיון בפורום על המאמר (12 תגובות פורסמו):

avatar
exupgh12 2017-03-12 07:27:31
מנחם, תודה על המאמר המצויין.
avatar
חומוס 2017-03-12 13:18:49
אכן, כיף של מאמר. והיצרן שיצליח להשתמש בחומר שלא יגרום לאוזניים שלי להזיע כמו דוד ביטן בחקירה ברגעים אלה ממש, יעשה מיליונים. הכרית של כל האוזניות שבחנתי טרם קניתי את הסוני שלי (סוס עבודה לא רע בכלל) מצופה בויניל, וזה לא כיף בארץ חמה כמו שלנו.
avatar
liorkoren 2017-03-12 19:18:23
מאמר מצויין, תודה :בעד:
avatar
ka6543 2017-03-12 20:47:44
תודה על המאמר המחכים, אבל חסרה לי ההתיחסות לקרינה של הבלוטוס האם היא לא מסוכנת בהאזנה ממושכת?
avatar
menahem 2017-03-12 22:05:40
חסרה לי ההתיחסות לקרינה של הבלוטוס האם היא לא מסוכנת בהאזנה ממושכת? פרוטוקול ה BT מגדיר שלוש רמות של עוצמת שידור: Class - 3 עוצמת השידור 1mW טווח קליטה פחות מ - 10 מטרים (לא בשימוש במקרה של אוזניות). Class - 2 עוצמת השידור 10mW טווח קליטה 10 מטרים. רוב אוזניות ה BT נמצאות פה. Class -1 עוצמת השידור 100mw וטווח הקליטה 100 מטרים. מעט אוזניות BT נמצאות בטווח הזה. כדי שאוזנייה תנגן (ואני מדבר על אוזנייה חוטית) צריך זרם לדחוף אותה. יצרני האוזניות מכיילים אותן כיולים שונים כולם בטווח שבין 200 ל 2000 mW. טלפון נייד,המאושר לפעול בישראל לפי התקן הישראלי,משדר בעוצמה שנעה בין 250mW ל 600mW. ברמה העקרונית: BT,טלפון סלולרי וגם אוזניה מפיצים קרינה בלתי מיננת. באופן טבעי (מהשמש) אנחנו חשופים כל ימי חיינו לקרינה בלתי מיננת - זו מהטלפונים הסלולרים ממשדרי ה BT וגם מהאוזניות זו תוספת למה שהטבע....נתן. אני,ולא רק אני - אלא גם מכוני התקינה בישראל,ארה"ב ומערב אירופה לא מכירים מחקר חד משמעי עם מסקנה חד משמעית על כך שקרינה בלתי מיננת ממכשירי הסלולר, BT - ואני מסופק אם משהו חקר את הנושא בעניין אוזניות חוטיות, מכל מקום אף לא אחד מאלה מכירים מחקר שמגיע למסקנה חד חד ערכית ולפיה חשיפה לקרינה בלתי מיננת בנוסף לזו הטבעית והקשורה בטלפונים סלולרים מסכנת את הבריאות. על פי פרסומי משרד הבריאות הישראלי: בין השנים 2000 - 2014 (המסמך פורסם במרס 2016) היו בישראל 4 קבוצות עקריות של סיבות מוות: סרטן. התקפי לב. שבץ מוחי. סכרת. באותן השנים (2000 2014) חלה ירידה בסיבות המוות הקשורות בארבעת הקבוצות שצוינו לעיל וחלה עליה בסיבות המוות מאלה: (בסדר עולה מהנמוך לגבוה) איידס. דלקת ריאות. דלקת ריאות ושפעת. אלח דם. הלצהיימר. שיעור הפטירות ל 100 אלף תושבים בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי,ומהנמוכים ב OECD. שיעור החדירה של טלפון סלולרי חכם בישראל הוא החמישי בעולם אחרי:סקנדינביה,קוריאה,סין ויפן. יוצא איפה שלחדירה של קרינה בלתי מיננת לחיינו ב 14 השנים שנבדקו בסקירה של משרד הבריאות לא היתה השפעה על סיבות המוות בישראל. סיבות המוות שחלה בהן עליה ב 14 השנים שנחקרו (ראה לעיל) אינן קשורות בקרינה בלתי מיננת. למען הסר ספק: התיחסתי במסקנות שלי לקרינה בלתי מיננת מטל. סלולרי כי: 1. עוצמת השידור שלו גבוהה משל אוזניות BT וגם של החוטיות. 2. שכיחות השימוש בו עולה באלפי מונים על זו של השימוש באוזניות בכלל ו BT בפרט. הסכנה באוזניות BT בכלל ואוזניות בפרט היא לשמיעה,שלה אין חלקי חילוף - וכן לקות שמיעה עשויה לסכן חיים. מנחם.
avatar
YORAMGROS 2017-03-12 22:22:12
מנחם תודה על המאמר המצוין, ותודה עוד יותר גדולה על האינפורמציה המקצועית והמענינת שקבלתי ממך בנושא האוזניות בביקור אצל כרמי.
avatar
menahem 2017-03-12 22:50:41
ותודה עוד יותר גדולה על האינפורמציה המקצועית והמענינת שקבלתי ממך בנושא האוזניות בביקור אצל כרמי. יורם, תפסת אותי "על חם"... :) מכל מקום: הביקור אצל כרמי יעלה פה בהמשך,וכן:פרק האוזניות,בביקור הזה,הוא המשך ישיר לנאמר במאמר.... מנחם.
avatar
carmi 2017-04-12 09:34:26
יופי של כתבה, לדעתי רוב הרוכשים היום מחפשים אוזניות bt שעדיף שיהיו ממותג מוכר, וכרגיל פחות חשוב להם איכות הסאונד. לאחרונה נכנסתי לנושא יותר ברצינות, בעזרת מנחם (תודה על כך) ואני מתחיל להבין שאפשר לקבל איכות סאונד טובה באוזניות גם שהן bt וכן רכשתי לאחרונה זוג אוזניות bt נוסף.
avatar
סחבק 2017-04-12 23:03:26
מנחם, כתבה מצויינת ומחכימה ועושה סדר. תודה!!
avatar
liad344 2017-05-12 13:40:00
כתבה מעולה , נחמד לקרוא אבל - היא מאוד מבולגנת .. לא בטוח איך להסביר את זה , הסברים לא שלמים , שקופצים למקום אחר. או הנתון המוזר של " להאזין 4 שעות ביממה" שאין לי מושג מהיכן הגיע..
avatar
סחבק 2017-05-12 14:27:12
כתבה מעולה , נחמד לקרוא אבל - היא מאוד מבולגנת .. לא בטוח איך להסביר את זה , הסברים לא שלמים , שקופצים למקום אחר. או הנתון המוזר של " להאזין 4 שעות ביממה" שאין לי מושג מהיכן הגיע.. הכוונה לנזקי שמיעה. ואיך תוכל להעריך נזק שמיעתי? איך תיצור מדד שנכון לכל משמש אינדיבידואלי? הרי כל אחד שומע בעוצמות אחרות. אני מניח שמנחם נתן כלל אצבע משוערך. אולי לפי מדדי רעש-זמן חשיפה-נזק
avatar
EliS 2017-10-12 22:15:27
תודה על הכתבה המפורטת! בנושא ביטול הרעשים האקטיבי נראה לי שיש כאן בלבול. את האוזניות הראשונות עם המיקרופון לשימוש טייסים (MS-50) אכן המציאו שני טייסים (של יונייטד איירליינס ולא אמריקן איירליינס) שהקימו את פלטרוניקס. זה היה בראשית שנות הששים. האוזניות הראשונות עם ביטול רעשים אקטיבי תוכננו על ידי אמאר בוז (Amar Bose) מייסד חברת בוז -- התכנון לקח 8 שנים והסתיים בשנת 1986, כשהוא משתמש בפטנט של פול לוג משנת 1936.
כל הזכויות שמורות לאתר dtown.co.il


הרשם לעדכוני האתר
Email: