ביקורת סרט - פלא
סרגי ליטבק
15-11-2017 22:29
ילד פלא. עם כל הקשיים, המכשולים ובעיות רפואיות לא קלות, מצליח לעשות כמה דברים שישאירו אתכם מרותקים למסך ובחלק אחר עם לחלולחית בעין
תתכוננו להתרגש, תתכוננו לקבל את האחר ולאהוב אותו בזכות מה שהוא באמת. למרות הנראות שלו נראית כמו הדבקות במחלה מדבקת ולמרות כל זאת, על אף כל המגבלות, הוא יצליח להיות ילד נורמלי ואף לקבל את הערכתם של כל אלו שמתנגדים לו.
בעצם בשורה הזאת, אני חספתי את מרבית הסרט "פלא" של סטפן צ'בוסקי, אבל יחד עם זאת, עם כל הציניות שאני יכול לשפוך על הסרט הזה, עם כל הנאליות של הז'אנר - אני ממליץ לכם בכל הלב לחוות את הסרט הזה, אפילו בקולנוע.
כן, להבדיל מביקורות אחרות, אני משתדל לשמור את הדעה בה אני קוטל מראשית דברי את הסרטים שהם גרועים. הסרט הזה הוא חוויה באמת רגשית של "קבלת האחר". כן ראיתי סרטים לא מעטים שהיוצרים ניסו לסחוט דמעות מהצופים שלהם והן אכן הצליחו לעשות את זה דאז, אבל מה ששונה הפעם הוא לא רק הסרט עצמו, אלה העובדה כי אולי גם אני התבגרתי, אולי דברים מסוימים שיכולתי לראות אותם פעם בנקודת מבט אחת, היום מקבלים התייחסות אחרת לחלוטין.
איסבל (ג'וליה רוברטס) בתפקיד המשני שלקח לי זמן לקבל אותה בתפקיד הזה ולא כדיווה אלוהית, אלה כאימא פשוטת עם. זה כמו לראות את ארנולד שוורצנגר, אחרי שהיה רובוט רוצח, חייל קומנדו בכמה הזדמנויות, סוכן ביון ואז שוטר מזדקן - לא מסתדר לי.
כך גם ג'וליה, שלא הצלחתי אבל כן קיבלתי אותה בתפקידה של אימא לילד שמרגע הוולדו, סבל מעיוות פניו ואחרי ניתוחים רבים. הילד בהחלט מאוד חריג בין בני גילו. עקב כך, היא עזבה את בחירות חייה והייתה איתו בבית 10 שנים. אבל כעת, שהוא בגיל מתאים לכיתה ה', יש אפשרות להכניס אותו לבית ספר עם כל שאר התלמידים החדשים ואולי לנסות לשלב אותו בניהם.
הילד, שמסתובב כל הזמן עם קסדה של אסטרונאוט, חולם בהקיץ על דמויות של "מסע בין כוכבים", נאלץ להיפרד מ"הגנה שלו" ולהתמודד עם הילדים אחרים בגילו, שאינם ששים לקבלו וידועים מאוד כאכזריים ביותר. אבל אוגי (ג'קוב טרמבלאי) בחור נבון וכובש בפשטותו, לאט לאט מצליח למצוא חבר ואחריו אחד נוסף ולמרות כל המכשולים, נראה כי הבטחון שלו גדל והוא מצליח להיות חלק מהנוף.
למרות זאת, החיים לא ישאירו מקום לנוחות. לא לאוגי ולא לאחותו הגדולה ויה (איזבלה וידווויץ') אשר בגיל הטיפש׳עשרה היא האחות הכי מבינה את מורכבות במשפחה. ומנסה שלא "ליפול על הוריה כי כבר אחיה תופס את כל התשומת הלב ועבורה כבר אין יותר. יחד עם זאת, החברה הכי טובה שלה, מפסיקה לתקשר איתה והעולם הצר והבודד, נהיה צר עוד יותר.
הסרט עוקב אחר הסיפורים האישיים של דמויות נוספות. כמו חבריו של אוגי, החברה של ויה, הילדים האחרים שמציגים לעיתים חיים מורכבים מעצם היותם עצמם, ולפעמים כמו שהחיים יודעים לסבך את הדברים גם הפתרונות ימצאו בצורה מפותלת.
אז זהו סרט משפה מרגש, אשר מציג את השונה ודרך שלו לעבור בדרך להתקבל ע"י החברה בה הוא נמצא. הסבלנות שהעולם צריך להפגין ואומץ לב שלפעמים צריך לגלות. ובלי יותר מדי מילים גדולות על משמעות החיים שצפה בסרט יכולה להתפרש, אמליץ עליו בחיבה גדולה. זה אמנם לא סרט על גיבורי על - אולי בן אדם קטן, שחולם בגדול ונותן תקווה שזה יכול לקרות.