Accuphase E-470 במבחן

מגבר משולב יפני שבנוי מדהים, נראה מעולה ונשמע מיוחד מאוד. Accuphase זה השם, ומי שלא מכיר את השם הזה, כנראה לא מספיק משקיע בידיעות שלו

שנות ה-70

באותם שנים, השוק היפני החל לשחרר לשוק מוצרים זולים (יחסית) וטובים, משוכללים ובעלי רמת אמינות גבוהה במיוחד. הם (אקיופייז), יחד עם לקסמן, טכניקס ועוד חברות יפניות לאט לאט החלו לכבוש יעדים מאוד משמעותיים בשוק האודיו העולמי. אך השנים לא עשו ממש טוב ליפן האדירה. אבל על זה ארחיב בפעם אחרת. כיום, יפן איבדה הרבה מכוחה בשוק ההיי אנד העולמי לטובת ארצות הברית ואירופה. היא נותרה עם שלוש חברות עקריות שבהן לקסמן, אקיופייז ואיזוטריק בתחום האודיו היי אנד המסחרי ועוד כמה חברות בוטיק מאוד מאוד בוטיקיות. לעומת זאת, ישנו שוק אחד בו היפנים שולטים בו עד היום ביד רמה - ראשים לפטיפון. ובזה, לטעמי לפחות, הם הטובים שבטובים. לאחרונה טכניקס מנסה לעשות קאמבק תחת קורתה של פנסוניק. אבל נראה, לפחות עכשיו, שלא שומעים על הליין החדש שלה יותר מידי בעולם, במיוחד בגזרת האלקטרוניקה.

היום נתמקד באחת מהיצרניות המוכרות ביותר בגזרת האודיו היי אנד המגיע מיפן - אקיופייז!

שנת 1972, Kensonic Laboratory  מהעיר Tokyo הקימה את חברת האודיו בשם Accuphase. כשהחליטו על המהלך הזה הקימו בשנת 1973 את המפעל שלהם ב-Yokohama ושם יצרו את הקדמגבר הראשון של החברה ה-C-200 מגבר ההספק הראשון ה-P-300 והטיונר FM/AM הראשון ה-T-100. עשור לאחר מכן החליטה החברה לשנות את שמה ל-Accuphase Laboratory ומאז פועלת החברה תחת השם הזה.

 
מגבר משולב Accuphase E-470 במבחן!

ממוקם ברף העליון של תחום המגברים המשולבים של היצרן היפני הותיק כאשר מעליו מגבר אחד בלבד. מפלצת אימתנית ויקרה להחריד מדגם E-600 כאשר מתחתיו שני דגמים נוספים ה-370 וה-270. ל-470 יחידת הנעה של 180 וואט ב-8 אוהם. למגבר 500 דמפינג פקטור (נתון לא מעניין במיוחד אבל הם מתעקשים להתעקב עליו) מובטחים אבל למעשה המגבר הוא בעל דמפינק פקטור של 700 (למה לא כותבים את מה שלמעשה וסוגרים לי פינה בנתונים מוחלטים?), המגבר כמובן בטכנולוגיה טרנזיסטורית מבוססת MOSFET  בדרגת הגברה AB. המגבר יודע לעבוד במצב מאוזן גם בכניסה וגם ביציאה. כלומר יודע לעבוד כמגבר הספק, קדמגבר ומגבר משולב. זה כבר מספק גמישות מדהימה למרות שנבדק רק כמגבר משולב. יש לו עוד טונות של אופציות. אבל היי, זו אינה חוברת הדרכה. רוצים לדעת עוד? יש להם קטלוג מכשיר מסודר ונוח. שם תמצאו את כל המידע.

לעומת זאת, אני יכול לדווח לכם באופן מוחלט כי המגבר הזה בנוי בסטנדרט שיכול לבייש מעבורת חלל. זוכרים את עניין היפנים ואסטטיקה? אז כפי שהוא נראה מעולה מבחוץ כך הוא מבפנים. הכל יושב במקום, מסודר, מוקפד. גם איכות ההרכבה היא מהמרשימות שנתקלתי בהן. מספיק לשחק עם הבוררים ולחצני המכשיר בשביל להבין שיש סיכוי יותר מסביר שגם הם נבחרו בקפידה.

manowar - warriors of the world. כמעט פישלתי...

השיר נפתח עם קצב תופים. תוף הסנר נשמע מעולה אך תוף הרגל פחות. חסר לי המפגש של הפטיש עם עור וף הרגל ומתקבל במקום זה נפח מוגבר שאינו קיים בתוף הרגל. ההצטרפות של גיטרת הבס מביאה את התוצאה לכזו שגם גיטרת הבס מספקת נפח משמעותי לצליל שמעיק מעט על התוצאה. משהו לא בסדר!

סטופ!!!

אין מצב שזה הסאונד של אקיופייז. 180 וואט, 500 דמפינג פקטור שזה לטענת החברה 700 ב״תכלס״ עם תיכנון משובח ומוקפד לא מספק את הרמקול שלי כאשר חלשים ממנו הצליחו? הרגיש לי עמום מידי, לא ״נכון״ לא הגיוני.

בחלון המכשיר אני מגלה שבורר עוצמת הבס נמצא על שלושת רבעי. כלומר רבע מהאמצע. זה מיד לימד אותי שבוררי הבס והגבוהים עשויים לפגוע קשות באיכות הצליל. אבל זה לא הכל, גם כשהם אינם מנותקים כלל הנוכחות שלהם משפיעה. התוצאה הטובה ביותר התקבלה כאשר הם מנותקים לחלוטין. ואז היה ניתן להמשיך במבחן כמו שצריך.

חוזר לקטע המוסיקלי שפתח את הסקירה.

קצב התופים נשמע טוב משמעותית מקודם. הבס מאוזן יותר, מהיר יותר עם נפח ראוי של תוף רגע ולא תוף ה״פלור״ המאוד מנופח. הסנר נשמע מעולה. יש אימפקט, אנרגיה וחשוב לא פחות, דינמיקה טובה. גיטרת הבס מצטרפת והצליל שומר על דינמיות טובה ופירוט טוב מאוד בתחום הנמוך. הגיטרה החשמלית גם כן מצטרפת והדינמיקה נשמרת כפי שהיתה בהתחלה. לא נרשמה פגיעה בדינמיקה עם הצטרפות כלים נוספים. קולו של הסולן מצטרף, ממוקם במרכז הבמה, מאוד משכנע, מאוד בולט. תחום האמצע של המגבר (מיד) נשמע מפורט מאוד, מלא, מאוזן. התחום הגבוה קצת פחות מפורט ופחות אנרגטי. אך התוצאה הכללית, ליצירה שלא קל כלל להתמודד איתה ובמיוחד לא בעוצמות שאני מבקש להאזין לה, בין הטובות ביותר ששמעתי.

  

Ben Webster - stormy weather. מרגיש בבית

הקטע הבא נפתח עם פסנתר שנשמע מלא, מפורט להפליא, מאוזן ומדויק. אפשר בהחלט לגלות את מימדי הפסנתר גם במרקם הטונאלי וגם בבמה שהוא מייצר בין הרמקולים. הסקסופון מציד יכולות מעולות בתחום המיד. הוא מהיר מאוד, מפורט מאוד, מלא ומדויק. מצאתי שבסולו הקונטרבס חסרו לי מעט פרטים בתחום המאוד נמוך (והוא יודע לרדת לשם בקלות). כאילו חמימות מסוימת, תיבול וצבע שבא על חשבון דינמיקה והגדרה. זה אומר שלפעמים במקום את התווים עצמם תקבלו מתיחה של הבס. זה מאוד מרשים ומוסיף למרות שזה פוגם בטבעיות של התחום המאוד תחתון. אבל זה בנקודות קטנות מאוד בקטעים מהירים מאוד של ניגון בתחום התחתון. התחום הגבוה לעומת זאת חלק, ממכר ממש ומלא באופן מרשים ביותר. רמת הפרטים בתחום הגבוה מרשימה בהחלט. לא היו חסרים לי פרטים אבל הם נמצאו מעט מאחור.

הערה: התחום הגבוה מעוגל במעט אך מפורט מאוד. לא המפורט ביותר ששמעתי אבל בהחלט ברף העליון של הפירוט שאני מבקש ממגבר בקליבר הזה. תחום הבס, כמו הגבוהים, מפורט ומוגדר אך שוב, לא המפורט ביות רולא המוגדר ביותר. אבל תחום האמצע, ששם נמצאת רוב המוסיקה ושם, מה לעשות, מטיילים רוב כלי הנגינה, נשמע פשוט מצוין. יש לי את כל מה שאני מבקש ממגבר. מאוזן, חזק, מפורט, שקט ודינמי.

Britten - Young Persons Guide to the Orchestra

כאן אני כבר מקבל יכולות אחרות. טובות משמעותית מהתוצאה במוסיקת רוק. הפתיח נשמע נהדר. אנרגיה, דינמיקה, מהירות והפרדה - כולם מספקים אותי. במיקוד כלים תמצאו פיקולו שהוא קצת פחות חריף מהמציאות. הכוונה היא שהוא מיפה את הצליל במעט בתחום הגבוה. כינורות וויולות נשמרים בפרופורציות משכנעות בניהם, בסים נשמעים נהדר. עמוקים מאוד, קצת יותר ממה שאני מכיר במציאות, אבל מה לעשות, הוא מתבל מרשים מאוד. המגבר מצליח לשמור על דינמיות ראויה בקטעים מתפרצים, מציג טרנזיינטים היטב בשיחזור צליל פרקשיין. אבל השיא, שיא השיאים מבחינתי היה צליל של כלי פריטה כמו ״נבל״. שם הוא סיפק לי מתיקות כזו, נינוחות כזו, שאפשר לקבל אותה מכל מגבר משום שזה כלי נעים, אבל כאן היה עוד מימד בלתי מוסבר של מציאות. כאילו הכלי היה מולי באותם רגעים ממש. החוויה הזו היתה פשוט קוסמית.

 

מתי כספי - ילדותי השניה

אני חושב ששמעתי את השיר הזה יותר מאשר כספי עצמו. אין ביקורת, מבחן, האזנה שהוא לא משתתף בסשן. אני לא נוטה להזכיר אותו באופן קבוע אבל כאן הייתי חייב. גם בגלל הטוב וגם בגלל הפחות טוב. למזלי, רע אין כאן. אני מתחיל בפתיח ששם נשמע סינטיסייזר המנגן את הפזמון כפי שמתחיל השיר. כלומר: למי שלא שם לב, השיר הזה פותח בפיזמון שלא כמקובל. אבל כספי ומה שמקובל לא הולך ביחד. קולו נשמע פשוט מדהים. מלא, אוורירי, משכנע מאוד. הבמה ענקית כיאה למגבר איכותי ומאוזן כזה. הבמה גם מסודרת מאוד. כל דבר במקומו, ברור, מוגדר, קוהרנטי. אבל כאן מגיע משהו שהפריע לי מעט ולכן מצאתי לנכון לציין אותו. אחרי הבית הראשון, שאחרי הפזמון שפותח את השיר, חוזר כספי לפזמון ומאחוריו מצטרפים תופים ומשולש. המשולש פוגש את המקל וזה והמפגש נשמע מצוין אך מרוחק מידי וצליל הדעיכה מרגיש קצר מידי. על מנת לאשר זאת חזרתי לאלקטרוניקה שלי ומצאתי שצליל הדעיכה הוא ארוך יותר. באותה מידה מצאתי זאת כשבחנתי עבורי קדמגבר ומגבר של MBL. המבחן הקטן הזה כמעט סגר לי פינה ואז החלטתי לעשות מעשה. להגביר את התחום הגבוה ושם מצאתי שהמגבר, באופן טבעי כברירת מחדל, מנמיך את התחום העליון.

 Giuseppe Verdi "Il Trovatore" Pavarotti, Sutherland, Wixell, Horne, Ghiaurov, Bonynge 1976 I

בקולות אדם אפשר להגיד שמדובר באחד ממגברי הסטריאו המשולבים הטובים שבנמצא. הוא מאוד ״ווקאלי״. תחום המיד המצוין שלו מאפשר לשמוע כל ״פיפס״ המאפיינים את קולו של מן דהו. פברוטי למשל חושף את כל גרונו ובית החזה שלו בשירתו. המגבר הזה מצליח להעביר את המימד הזה בקלות לרמקולים ומשם למאזין.

זה אומר גם שהפוקוס הוא מוחלט. יש משהו מאוד ״חלק״ בצליל של האקיופייז, משהו ממכר. הוא מעודן ביד אחת ודינמי ואכזרי כשצריך. ובתחום המיד, הוא ממש כזה ואפשר להוסיף שהוא על התפר בין מושלם ללא מושלם. וכמו שאנחנו יודעים, אין מושלם בעולם הזה. עם זאת, התזמורת שמלווה את הקולות הגדולים הללו נשמעת מעולה. כן, שמעתי פרזנטציות כלליות טובות יותר, אך המיד הזה שהמגבר הזה מוציא, עולה כמעט על כולן. ואם לא, הוא בטוח מיוחד יותר.

בנימה אישית

עם המגבר הזה חייתי מעל לשבועיים. מסקנותי ברורות. מדובר במגבר שאינו חף מחסרונות אך הוא עדיין אחד מהטובים ששמעתי. איך זה מסתדר אתם שואלים? הרי זה דבר והיפוכו, במיוחד לאור העובדה שהביקורות שלי הן אוביאקטיביות ככל שניתן וזה למרות שלא ניתן לשמור על אוביאקטיביות מוחלטת. אחרי הכל יש גם את טעמי האישי שאני ממעיט לדבר עליו כשאני פונה לביקורת רישמית. בהיבט של ביצועים בלבד יש לא מעט מגברים שיעשו חלק מהדברים טוב ממנו וחלק אחר כמוהו. זה כמובן שהתחשב בכך שאני מתייחס למגברים באותו טווח מחיר ששמעתי. כמו ה-ASR, דרטזיל, Ayre, moon ועוד. חלק מהם יעשו הכל טוב יותר מבחינת הביצועים הסונים היבשים. אבל מעטים יכולים לנגן ככה. כלומר: יש לחברה הזו צליל משלה. זה לא מנורות, זה לא טרנזיסטור וזה לא דיגיטלי - זה אקיופייז. וזה מצד אחד מה שמרשים אותי מאוד בחברה הזו ומצד שני מטריד אותי. אני סבור ובטוח שהייתי חי עם התוצאה הזו. כמה זמן? לא יודע להגיד. אולי לשנה ואולי לכל החיים. מה שבטוח, צריך להתרגל ולקבל את היתרונות והחסרונות שלו באהבה. כי את היתרונות האלה לא תקבלו בשום מגבר בעולם.

מגבר אוזניות

מושקע בהחלט. טוב יותר מרובם המוחלט של מגברי האוזניות שסקרתי או שמעתי בשנים האחרונות. הוא הצליח להשתלט היטב על אוזניות ה-ביירדינמיק T1 עם התנגדות מכשילה של 600 אוהם. זהו מגבר אוזניות דינמי, חזק, איכותי ומאוזן להחריד. כשמחברים אוזניות קלות יותר להנעה מרגישים כמה רזרבות יש למגבר האוזניות המעולה הזה. הצליל המפורט, האוורירי כל כך והבמה המצוינת שלו הופכות אותו לרפרנס בהגברת האוזניות במגברים משולבים - לפחות עבורי.

דיגיטל

אחת הפעמים הראשונות שאני מאזין לדיגיטל שלי ופשוט בהלם מהתוצאה. המגבר הזה הוא הראשון בהסטוריה שגרם לי להינות נטו מדיגיטל. יש משהו בוויסינג שלו שהופך את הדיגיטלי שבדיגיטלי לאנלוגי לחלוטין. אני כבר שם בצד את הביצועים. אני מתמקד רק בטונאליות, ביכולת של המגבר להציג במה ענקית והכי חשוב, קרוב מאוד לפטיפון - הולוגרפית. למרות שאת המבחן עצמו אני מבצע עם הפטיפון שלי, הרגיש לי חובה להזכיר זאת משום שזו באמת הפעם הראשונה שאני מקבל יכולות כאלה בחיבור מקור דיגיטלי למגבר משולב. 

אקולייזר דו תחומי פנימי

פשוט מאוד. הגברה והנמכת הבס מציג צליל מקומפרס, לא מאוזן, לא ״נכון״. לעומת זאת כשמצב האקולייזר כבוי זה נשמע טוב יותר. אך מצאתי דבר מאוד מעניין. הגברת התחום הגבוה במקרים מסויימים משפר את התוצאה באופן דרמטי כמו למשל בשיר ״ילדותי השניה״. יש לבחון היטב את נושא כיוונון הבס והגבוהים במגבר הזה ולשים לב כי כמו שזה יכול לשפר בקלות אפשר להרוס את התוצאה.

התאמה לרמקולים

ההתאמה הטובה ביותר לטעמי הם לרמקולים ממשפחת הצליל הבהירה והנטרלית. רמקולים חמימים או כאלה שנוטים לכך, עשויים להשמע סגורים מידי וחסרי ״חיים״.

שלט

נראה רטרו, איכות הקליטה מעולה ובנוי היטב. קל להגיע לכל האופציות עם אצבע אחת ואיכות הקליטה מעולה.

חבל לי שלא היה למגבר ממיר דיגיטלי לאנלוגי (אופציה) לכרטיס פונו MM ו-MC (אופציה).

סיכום

מדובר במגבר משולב מאוד מיוחד. אפשר להגיד מיוחד במינו. במיוחד לאור העובדה שיש לו ״צבע״ תקבלו צליל יחודי. הוא מפורט מאוד, דינמי יחסית, שקט ומאוזן. אבל יש בו משהו אחר. משהו שאני מכיר ממגברים של מקינטוש וקונארד ג׳ונסון שאני מכיר היטב. המגבר הזה הוא מה שנקרא ״מוסיקלי״. כן כן, אני ממש ממעיט להשתמש במונח הטיפשי הזה אבל כאן אין לי ממש ברירה. מבחינת ביצועים אודיופילים מוחלטים (דינמיקה, פירוט, מהירות, שקט, מיקרו פרטים) הוא לא הטוב ביותר שאני מכיר. אך הוא בהחלט בין הטובים שבהם. אבל הקטע שלו אחר. הוא ממכר. הכוונה היא שהוא לעולם לא יציק לך, לא יצעק עלייך. הוא בא לפנק - ממש ככה. עם זאת, זה מביא איתו חסרונות מעטים (ובאמת מעטים). זה אומר שלא כל המידע המוסיקלי המבוקש יגיע לרמקולים, לא תקבלו פרץ דינמיקה של מגבר אמריקאי או גרמני. זה שנות ה-80 מעודכן, וזו מחמאה מטורפת.

את השעונים הללו לעומת זאת, אני פשוט לא אוהב. לא קשור לכלום, זה נראה לי משהו שמשגע את העין ואחר כך את המוח. אם המגבר על ״הקצה״ אני לא תמיד רוצה לדעת מזה. זה משום שאני עלול לחשוב שמשהו לא בסדר גם אם הצליל נשמע מצוין. רק כשאני עוצם עיניים, ומתחבר לצליל מבפנים, אני מבין שהמגבר רחוק מלהתעלף. וזה מוביל אותי לעניין הבא: המגבר הזה, על כל ה-180 וואט ב-8 אוהם ו-260 ב-4 אוהם, חזק במיוחד. כן כן, ממש גיבור. בשום מקרה לא חשתי שהוא על הקצה שלו. הוא מתאושש מהר יחסית גם בקטעי מוסיקה מאתגרים במיוחד.

עם זאת. המגבר מציג יכולת מהממת הניגון קבצים דיגיטלים. למרות שהוא לא עושה שום המרה דיגיטלית ללא כרטיס, אבל משהו בוויסינג שלו, במרקם הטונאלי המאוד מיוחד שלו, מאוד ״נכון״ אולי הכי ״נכון״ שנתקלתי בו בתקופה האחרונה. הוא מצליח להציג לי מוסיקה דיגיטלית כאילו היתה אנלוגית. אין בו שמץ של דיגיטציה ואין בו מכניות של מגבר טרנזיסטור. הוא פשוט מגבר מיוחד במינו שיודע לעשות מוסיקה. הוא גם אחד מהמגברים הבודדים שאף אחד לא יצליח להגיד שהוא לא אוהב את מה שבוקע ממנו. השאלה היא אם זה יהיה לטעמו והאם זו הדרישה האודיופילית שלו. ואם כן, זה המגבר המושלם עבורו וכנראה ששום מגבר אחר לא יצליח להביא אותו לנירוונה.

שורה תחתונה: מגבר מעולה! ״נכון״ באי ״נכונותו״, חמים נוטה לנטרליות קלה, מאוזן בטירוף וכזה שאפשר להתחבק איתו ולשקוע במוסיקה.

מחיר: 12,000$
אחריות ושירות: סבו אודיו

Audio System

Speaker - tidal contriva diacera se

Power amplifier - constellation audio centaur

Preamplifier - constellation audio inspiration Preamp 1.0

Digital source -mac mini + RME Fireface 800

Analog

Turntable - DaVinci Audio - Gabriel Grand Reference DaVinci v3

Tonearm - Graham Engineering - Elite

Cartridge - Miyajima Madake

Phono Cable - Stealth Hyperphono XLR

Phono Stage - Asr Basis Exclusive MK2 HV

Audio Rack - Finite Elemente Pagode Master Reference Heavy Duty

Cables

Speaker Cables - Stealth Dream v14

Interconnect Cables - Acoustic Zen Silver Reference XLR

Power Cables - Stealth M-7000 With Solid Silver V10 Wall Plug And  V10 IEC