SONY MDR-1000X VS Plantronics BackBeat Pro 2

מנחם לוריא
03-11-2017 16:12

על Blouetooth איך הוא פועל וההיסטוריה של הטכנולוגיה הזו.

ביטול רעשים באוזניות נולד כמענה לצורך בעולם התעופה. רעש מנועי המטוס איננו מהווה הטרדה בקוקפיט אבל כן מטריד בתא הנוסעים. בחיפוש אחר הפתרון הניעו חברות התעופה את תעשית האוזניות על מנת שיחפשו פתרון שיאפר לחבוש אוזניות (לא בהכרח להאזנה לאודיו אלא גם לפס הקול בסרט שמוקרן במטוס) ושינתקו את המאזין מרעשי המנוע שחודרים לתא הנוסעים.

מטוס מודרני

מנגנון ביטול הרעשים עובד על פי העקרונות הבאים: קליטת גלי הקול של הרעש הלא רצוי במקרופונים ועיבוד שלהם תוך יצירת אותו גל שמע רק בהיפוך פאזה. כשגל שמע משודר בו זמנית בפאזה הטבעית שלו ויחד איתה בהיפוך פאזה וכך הוא מתבטל לכדי שקט מוחלט.

המקרופונים, בטכנולוגית היפוך הפאזה מוגבלים מפאת בעיות טכנולוגיות. להיפוך פאזה בתדרים הנמוכים של טווח השמע וככלל אצבע המיקרופונים יכלו להפוך פאזה של קלי קול עד לרתדר של כ-8000 הרץ או בקרבתו.

הפתרונות

כל האוזניות שטמון בהם מנגנון ביטול רעשים, כולל אלה בטופולוגיה של ״גב סגור״ מנצלות את הטופולוגיה הזו לאטימה של האוזניה לתדרים שמעל לאזור ה-8000 הרץ. כך למעשה אוזניה שמוטמעת בה טכנולוגיה של ביטול רעשים עובדת בו זמנית בביטול רעשים באזור הנמוך של טווח השמע. זה קורה באמצעות מיקרופונים ויצירת היפוך פאזה לתדרים הלא רצויים, ובו זמנית במניעה של כניסת רעשים מחוץ לאוזניה באמצעות אטימתה בטכנולוגית הגב הסגור.

עד כאן הכל טוב ויפה ואפילו עובד בכלל לא רע. אבל מה יקרה כשמי שחובש את האוזניה ובה מנגנון ביטול הרעשים, יורד אל הקרקע ומסתובב עם האוזניה הזו במרחב האורבני הפחות מוגן. והרבה יותר מסוכן בהיבט של רעשים שחייבים להגיע לאוזן על מנת לעורר את תשומת ליבו של המאזין לסכנה פוטנציאלית.

נעמיד באור הזקרקורים שתי אוזניות מבוססות Blouetooth וגם מנגנון סינון רעשים. שתיהן מיועדות להתחבר לטלפון הנייד ולהתנייד במרחב האורבני.

דומה שאת חברת Sony אין צורך להציג. מחברה שתרמה עד אמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת כ-60% מהתל"ג של יפן, ועד שסגרה את העשור הראשון של המאה ה-21 בהפסדים צורמים ונכנסה לדיאטה חריפה מאוד. כבר ב-2016 החל הענק מיפן להתאושש ומלבד שורה תחתונה צבועה בשחור (שחור מסמן רווח ואדום הפסד), סוני פרצה לכמה שווקים עם מוצרים פרי פיתוחה והפעם בהצלחה מסחררת ומבורכת יש לומר.

ב-2016 סוני הכריזה על קו מוצרים בתחום אוזניות ה-Blouetooth שמחוברות לטלפון הנייד וגם כוללות מנגנון ביטול רעשים, אותו פיתחה בכוחות עצמה וביישום מיוחד לקו המוצרים שלה.

טכנולוגית האוזניות בתא הטייס של מטוסי הנוסעים בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת, כללה אוזניות עם מיקרופון שהיו גדולות, מסורבלות, כבדות ולא פעם הטיסים הניחו את האוזניות בצד והחמיצו הודעות. מה שאגבגרם ללא מעט "כמעט תאונה אווירית". יש לציין כי בתעבורה האווירת האזרחית "כמעט תאונה" היא תאונה לכל דבר ועניין.

מנחיתים פתרונות

חברת אמריקן איירלינס החליטה לעשות שינוי. היא פרסמה קול קורא לטייסים שלה שמטרתו להציע תיכנון אלטרנטיבי לאוזניות בתא הטייס. שני טייסים של החברה נרתמו לעניין וביצעו סקר שוק. התגלית היא שאין בנמצא אוזנייה קלת משקל, עם מקרופון שתהיה נוחה יותר מהקיימת לחבישה. יש לזכור שמדובר כאן בשימוש של שעות רבות ויש דרישה שתתממשק למערכות התקשורת של המטוס. שני הטיסים ישבו ותיכננו אוזניה כזו. על מנת ליצרה חברו יחדיו ובסוף 1960 הקימו את חברת פלנטורוניקס שיצרה אוזניות לשימוש בתא הטייס. מן הסתם הלקוח הראשון של פלנטרוניקס היתה חברת אמריקן איירלנס אך בזה לא דרך כוכבה.

אפולו 11

ב-1960 עסקה נאס"א בניסויים לשליחת אדם אל מחוץ לאטמוספירה, אחרי שבמירוץ הזה הפסידה לברית המועצות (לשעבר) הפסד צורם. אחת המעבדות שהוקמו לצורך פרויקט ג’מיני (פרויקט בדיקה של שליחת אדם לחלל החיצון, ירש אותו פרויקט אפולו שהסתיים בנחיתה של האדם על הירח), היתה מעבדה לתקשורת וזו נתקלה בבעיה: כיצד להעביר קול אדם הנתון בחליפת החלל אל החוץ בכלל ואל כדור הארץ, ובאותה הנשימה להתממשק למערכות הטלקומיוניקציה שבספינת החלל. עד מהרה חיפוש רעיונות בשוק האמרקאי נתקל ראש מעבדת הטלקומיוניקציה בשני הטייסים של אמריקן איירלינס וחברת פלנטרוניקס שייסדו. השניים חברו יחדיו ופלנטרוניקס פיתחה ויצרה עבור נאס"א האוזניה עם המיקרופון עבור חליפות החלל. האוזניה הזו הוטמעה בחליפות החלל של פרויקט אפולו ושימשה בו עד שנסגר בתחילת שנות ה-70.
 

המשפט האלמותי של ניל ארמסטרונג:”צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות" שודר לארץ מאוזניית פלנטרוניקס שחבש בחליפת החלל שלו.

בהמשך דרכה יצרה פלנטרוניקס מערכות ראש עבור עולם הטלקומיוניקציה ועד היום מחזיקה באחת מהדגמים השכיחים ביותר כאוזניות ראש במרכזי ה-Call Center בארץ ובעולם.

 

 Plantronics BackBeat Pro 2

 

 

SONY MDR-1000X VS Plantronics BackBeat Pro 2

 אוזניה מבוססת Blouetooth ומערכת סינון רעשים בפיתוח עצמי של פלנטרוניקס. האוזניה הזו אינה אוזניית הדגל של היצרן אבל היא הדגם הנמכר ביותר שלו בישראל בכלל ובעולם בפרט.

שתי האוזניות נועדו להתממשק לטלפון הנייד באמצעות Blouetooth ושתיהן כוללות מנגנון סינון רעשים שפותח על ידי כל אחד מהיצרנים עבור עצמו. כלומר: לא מוצר מדף.

גם מנגנון סינון הרעש שמוטמע בשתי האוזניות פותח על ידי שני היצרנים כל אחד לעצמו וגם כאן,לא נלקחה טכנולוגיה מן המדף.
עד כאן השווה בין שני היצרנים ומכאן השונה ביניהם. ויש, יש הרבה שונה.

כפי שנסקר על ידינו בעבר פרוטוקול ה-Blouetooth הוא פרוטוקול פתוח המנוהל על ידי גוף מרכזי ללא מטרת רווח. זה מיצר חופש יצרנים לממש את הפרוטוקול בדרכים שונות, עם היתרונות וחסרונות לדרכי הישום שבפרוטוקול.

פלנטרוניקס בחרו בגרסה 4 של פרוטוקול ה-Blouetooth, ואיתה את המנגנון המאפשר לאוזניה להשתלט כליל על הטלפון בכל מה שקשור לאיחזור שמע וניהול שיחות. כדי לאפשר ניוד ודינאמיות בין מצב שבו האוזניה מחוברת לטלפון לבין מצב שבו המשתמש מעונין להיתשמש בטלפון כשהוא, הטלפון, מתעלם מהאוזניה. פלנטרוניקס הוסיפו לאוזניה מנגנון שמנתק אותה מהטלפון ברגע שהאוזניה מורדת מהאוזניים. המנגנון עוצר את האודיו ומחזיר שליטה בטלפון למשתמש. כמו כן הגדילו פלנטרוניקס את טווח הקליטה/שידור של ה-Blouetooth לטווח של מאה מטרים - וכן זה ממש עובד.


SONY MDR-1000X

סוני, כמו סוני, מיישמים את קישוריות ה-Blouetooth מול הטלפון בדרך אחרת. כלומר: בדרך של סוני. במפרט המוצר סוני לא מציינים איזו גירסה של פרוטוקול ה-Blouetooth הם משתמשים אבל על פי מידע ברשת האינטרנט סוני משתמשים. כבסיס טכנולוגיה שלהם, בגירסה 4 של Blouetooth שעליה הלבישו מערך תקשורת ועיבוד קול מפיתוח של סוני עצמה שנקרא LDAC. ה-LDAC מטפל גם בקישוריות האלחוטית מול הטלפון ובעיבוד אות האודיו וגם מתממשק למנגנון סינון הרעשים שגם הוא פיתוח עצמאי של סוני.

גם מנגנון סינון הרעשים אצל שני היצרנים מיושם בדרך שונה לחלוטין. אצל פלנטרוניקס מנגנון סינון הרעשים מקבל אופציה להיות מופעל או לא. כשהוא לא מופעל מאפשרת האוזנייה חדירה של רעש לתוך האוזן והיצרן ממליץ לרוכש האוזניה שלו לבטל את מנגנון סינון הרעשים כשהוא נמצא במרחב האורבני משום שנדרשת תשומת לב לרעשים המהווים אות אזהרה כמו למשל, ציפצוף מכונית וכדומה.

אצל סוני מנגנון ביטול הרעשים מתוחכם ומאפשר חיבור וניתוק פונקציית ביטול הרעשם אבל:כאשר מנגנון ביטול הרעש מופעל סוני הוסיפו עוד פונקציהכזו המאפשרת סינון רעשים מלא ללא יוצא מן הכלל וכזה,שנועד למרחב האורבני,המאפשר סינון רעשים אבל כן מעביר כל רעש שיש לו מאפיין של התפרצות. במצב שבו מועבר רעש שלו מאפיין של התפרצות מכונית שתצפצף תגרום למנגנון סינון הרעש להעביר את הציפצוף לתוף האוזניה ואפילו להנמיך את עוצמת השמע של האודיו כדי לאפשר לצפצוף המכונית לגבור על הרעש מהאודיו. אותו הדבר קורה בקולות של חריקת צמיגים, צעקה של אדם וגם, כיאה למקומותינו, במקרה של פיצוץ או ירי.

מנחם בהפסקה בין המבחנים יחד עם איציק ירקוני (מנהל אודיו רב ערוצי)

digitown

התקנה ותפעול

בשתי האוזניות הצד השמאלי של האוזנייה מכיל את כפתור ההדלקה והכבוי ושליטה במנגנון סינון הרעשים ואילו הצד היני משתמש להפעלה וכבוי של נגינת האודיו,מעבר בין קטעים מענה וניתון שיחת טלפון נכנסת ויוצאת.

מנגנון החיבור של ההאוזניות לטלפון הנייד בפלנטרוניקס עובד חלק ומידית. הדלקת האוזניה גורמת לשידור זהותה חיפוש בפונקציית ה-Plouetooth של הטלפון הנייד לקוח פחות משתי שניות והאוזנייה מחוברת לטלפון.

באדיבותו של מידעינו אלי כרמי מנגנון החיבור של האוזנייה לאיפון עבד בדומה לחיבור לטלפון מבוסס אנדרואיד כאמור לעיל ובקלות.

בסוני העסק קצת מסתבך. גם פה הדלקת האוזניה גורם לה לשדר את נוכחותה על גבי פרוטוקול ה-Blouetooth, אך כדי לבצע חיבור הכרות שלבין הנייד לאוזניה צריך לחבוש אותה ובאמצעות לחיצה על כפתור ההפעלה תוך האזנה להוראות התפעול באוזניה. את השיוך לטלפון הנייד ניתן לבצע רק אחרי שהתבצע בדרך זו, ובהדלקה הבאה הנייד יזהה אותה מידית ויאפשר התממשקות. בטלפון מבוסס אנדרואיד חוויתי כמה כשלונות לפני שהצלחתי לבצע שיוך של האוזנייה לטלפון ושוב, באדיבותו של אלי כרמי והאייפון שלו. אוסיף כי גם ברשת מצאתי תלונות על מנגנן השיוך הלא מוצלח הזה.

בשתי האוזניות, אחרי ששויכו פעם אחת לטלפון, הדלקתן גורמת לטלפון לאפשר תפעול של אודיו ושיחות דרך האוזניה.
ביטל הרעשים בשתי האוזניות מטפל ברעש שמתחת ל-8000 הרץ באמצעות ניתוח של הרעש, על ידי מיקרופונים שטמונים בקפסולות של האוזניות משתי צידיהן, תוך יצירת היפוך פאזה על מנת לנטרל הרעש. מעל לאזור ה-8000 הרץ שתי האוזניות משתמשות בגב הסגור שלהן על מנת לנטרל רעשים.

 

מנגנון ביטול הרעשים בפלנטרוניקס לא מצליח להתמודד עם פרץ רעש רגעי לעומתן הסוני, שקטות בצורה מעוררת התשאות במצב שאינו מאפשר פרץ רעש מבחוץ.

הפלנטרוניקס היו בשימוש בזמן שהתמתנתי לרכבת בתחנת השלום. זוהי תחנה עמוסה למדי ומנגנון ביטול הרעשים שלה ניטרל לחלוטין את רעשי הקטרים ואת חריקת הבלמים שלהם. כן, בהחלט עשה עבודה טובה בסביבה מאוד רועשת. את הסוני ניסיתי במתחם הציבורי (ברחוב) ובאוטובוס. בשני המקרים כשהייתה במצב שלא מאפשר העברת פרצי רעש השקט היה מוחלט ורעש מהסביבה האורבנית לא חדר לאוזניה. כשמנגנון סינון הרעש של הסוני הועבר למוד ״אורבני״, המאפשר הכנסה של פרצי רעש, באוטובוס כשעבד הכרוז על התחנות האודיו הונמך והאוזניה איפשרה כניסה של הכרוז לתוכה. כך גם ברחוב עם שלל נהגיה העצבניים של א"י, ארץ הקודש.

SONY MDR-1000X


ומה כשלא צריך את המסנן?

במקום בו אין רעשי רקע, מקום שקט, הפעלה או ניתוק של מנגנון ביטול הרעשים בסוני לא שינתה דבר באיכות האודיו. בפלנטרוניקס לעומת זאת, הפעלת מנגנון סינון הרעשים כן השפיע על הטונאליות, הדגיש בקצת את הנמוכים וקטם את החלק העליון של ספקטרום השמיעה שמעל ל 10 קילוהרץ.

הבמה והפירוט בשתי האוזניות לא הושפע מהפעלה או ניתוק של מנגנון ניתוק הרעשים.

הצד הימני של הפלנטרוניקס, שבו השליטה בטלפון (ניתוק/מענה) ושליטה באודיו (הפעלה, עצירה, העברה קדימה ואחורה) היא באמצעות מגע. עקומת הלימוד קלה וחדה, התפעול פשוט והאוזניה לא מתבלבלת.

בסוני, האוזניה הימנית משתמשת לשליטה בטלפון ובאודיו. גם כאן מדובר במערך חיישנים הרגישים למגע ובשונה מהפלנטרוניקס הנחה של כף היד כך שתכסה כליל את האוזניה הימנית, גורם להנחתת עוצמת השמע, פותח את המיקרופונים של האוזניה כדי שיקלטו ויעבירו פנימה את רעשי הסביבה. שימושי מאוד אבל מנגנון מגע באוזניה רגיש מאוד ודורש הסתגלות. קרה לי שמגע אקראי באוזניה הימנית גרם לשינוי תפקוד שלא התכוונתי אליו.

 טווח השידור של הפלנטרוניקס הוא מאה מטרים וכן היא עוברת קירות בקלילות בסוני טווח הקליטה הוא עשרה מטרים וקיר קשוח יגרום לניתוק של האוזנייה מהטלפון.

plantronics backbeat pro 2

 כאשר מורידים את הפלנטרוניקס מהאוזן האודיו נעצר והאוזניה נכנסת למצב שינה שבו, על פי היצרן, היא יכולה לשרוד שישה חודשים(!), החזרת האוזניה לראש מחדשת את הניגון מהנקודה בה עצר.

הסוני, לעומת זאת, מתנתקת מהטלפון וגם הוא עוצרת את האודיו במקומו אבל לא נכנסת למצב שינה. במידה ונכנסת שיחה יש לחבוש את האוזניה ולענות. זה למשל, לא קורה בפלנטרוניקס.

 הפלנטרוניקס תפעל 24 שעות רצופות ותנגן מוזיקה ו/או תתמשק לטלפון במענה וניתוק שיחות. ארבע שעות יקחו לטעון את המצבר שלה ובמצב שינה היא יכולה להתקיים חצי שנה. הסוני תפעל 20 שעות כאשר מנגנון ביטול הרעשים מנותק ופחות מכך כשהוא מופעל ואין לה מצב שינה. וכמו המתחרה, טעונה לחלוטין גם כן בארבע שעות.

 בפן של התקנה, נוחות התפעול ועקומת לימוד התפעול, המהנדסים בסוני צרכים ללכת לחבריהם בצפון אמריקה וללמוד מהם – כי הפלנטרוניקס לוקחת כאן ובגדול.

ואיך זה נשמע?

 לשתי האוזניות אפשרות לחיבור חוטי עם הטלפון הנייד. בפלנטרוניקס חיבור חוטי מנתק את ה-Blouetooth ואת מנגנון סינון הרעשים. בסוני החיבור החוטי נטרל את ה-Blouetooth אבל כל עוד יש כוח במצבר שלה מנגנון ביטול הרעשים עובד. לא בדקתי אף לא אחת מהן בחיבור חוטי לטלפון ולכן לא אוכל לספר לכם מה שמעתי.

 את שתי האוזניות חיברתי לטלפונים שלי (LG6) שהאופי הסוני שלו הוא עם נטייה לחדות ול-HTC 9 המאוזן.
באדיבותו של מיודעינו אלי כרמי, הפלנטרוניקס חוברה גם לאיפון שלו והסוני, כאמור, פישלה בפרק הזה ובגדול ולכן לגבי הסוני לא אוכל להגיד כיצד נשמעה באיפון.

 קישריות ה-Blouetooth משנה לגמרי את הגישה בבחינת איכות האודיו באוזניה. הסיבה לכך היא בעובדה שאוזניה חוטית רגילה מקבלת את האות ישירות ממגבר האוזניות שבטלפון הנייד וההשפעה של האוזניה על האופי הסוני של האודיו תלוי בתיכנון ההנדסי שלה וב-DNA (וויסינג) של היצרן.

 כאשר ה-Blouetooth נכנס לתמונה, האודיו עוזב את הטלפון באמצעות משדר ולא עובר דרך כרטיס הקול שלו. בצד האוזניה האודיו נקלט במקלט אבל עובר הגברה ועיבוד קול. העיבוד מתרחש עוד במגבר הפנימי של האוזניה בטרם הוא מועבר לרמקולים. למעשה כשחובשים אוזניה שמקושרת עם הטלפון דרך Blouetooth, יש לנו על ראש מגבר אודיו שאליו מחוברת האוזניה (בחיבור פנימי כמובן) ואיחזור האודיו תלוי באיכות ובתיכנון ההנדסי של המגבר.

 כאמור, שתי האוזניות הן בטופולוגיית גב סגור. בימת הסאונד בשתיהן רחבה ככל שהטופולוגיה הזו מאפשרת, הסוני מפורטת יותר והאיזון הטונאלי טוב יותר.

 האופי של הסוני נוטה לשקיפות מירבית באודיו עם מעט חריפות בתחום הגבוה, חריפות שהיא ה-DNA של החברה הזו. הפלנטרוניקס היא ממשפחת האוזניות החמות עם נטייה לדגש בתחום הנמוך וקצת בישנות בתחום העליון.  

הבאס בפלנטרוניקס הדוק וממקום היטב. אך מאוד בולט ביחס למה שיש באמת בהקלטה המקורית. לא נתקלתי בהאפלה של הבס על המיד וגם הוא הוא, המיד, נוטה לחמימות עם קצת הנחתה באזור הקולות הנשיים באזור ה-3000 הרץ.

הסוני לעומת זאת, שקופה וכמעט ולא משפיעה בעצמה על תדרי השמע. הבס הדוק ויכול לרדת למקומות שים המלח היה מסיר את התואר ״המקום הנמוך בעולם״, אבל אין השפעה של ההגברה או האוזניה עצמה על התחום הנמוך. לסוני אין הדגשים במיד והיא משקפת את ההקלטה שבמקור - מאוזנת/נטרלית. מעל לעוצמות מסוימות יש בסוני חריפות בתחום שמעל ל-8000 הרץ אבל כאמור, זו חריפות שאני מכיר מדגמים אחרים של היצרן הזה והיא חלק מה-DNA שלה.

 במקרה של מוזיקה שדורשת מהאוזניה ומהמגבר שלה דינמיות, התמודדות עם פרטים, סדר בבימת הסאונד, הסוני לא מתבלבלת וגם לא ניכר שמתאמצת. הפלנטרוניקס, לעומת זאת, אוהבת את התחום של הבאס והמיד באס. כאשר ינוגן לתוכה קטע מאתגר שדורש דינאמיות, שמירה על סדר בבימת הסאונד והתמודדות עם פרצי אנרגיה שמאפיינים למשל מוסיקה סימפונית. הפלנטרוניקס קצת מתבלבלת וזה בא לידי בטוי בבאס מאוד נוכח, פנצ’י ועמוק אך זה בא על חשבון פירוט ומיקרו דינאמיקה בתחום הגבוה שמעל ל 10 קילוהרץ.

 הסוני, כאמור, לא מתבלבלת ולא מתקשה באף סיגנון מוסיקלי. לעומתה את הפלנטרוניקס לא הייתי מיעד למי שמרבה להאזין ליצירות סימפוניות בסוגה הקלאסית – הן לא שם.


סיכום

 בכל מה שקשור להתקנה של האוזניה מול הטלפון הנייד הפלנטרוניקס עדיפה על הסוני.
בכל מה שקשור בתפעול האוזניה, אחרי שהתממשקה לטלפון הנייד, הפלנטרוניקס עדיפה.
מנגנון סינון הרעשים בסוני עדיף,גם בהיבט של מה שהוא מאפשר להכניס לאוזנייה ומה לא,גם באופציה להפעיל את המנגנון ולהיות מודע לרעשים במרחב האורבני שמטרתם היא להזהיר וגם כי איננו משפיע על האיכות הסונית.

 בהיבט של האיכות הסונית הסוני עדיפה בשל השקיפות שלה והיכולת שלה להתמודד עם כל סוגה של מוזיקה ללא קושי. מי שמחובר ל-DNA של סוני ומכיר אותו מאוזניות אחרות או מציוד אודיו של היצרנית מכיר את הנטיה לבהירות בתחום הגבוהה ובעוצמות גבוהות כאלה, שעל סף הנזק למנגנון השמיעה האנושי ובמגבלה הזו הסוני היא בחירה טובה ובתנאי שמתרגלים לתפעול המאוד רגיש/בעייתי שלה.

 הפלנטרוניקס קוסמת בכל מה שקשור לקלות תפעול, לטווח הקליטה, למשך הפעולה ולפונקציות שמוטמעות בה כך שבעצם היא ניתנת לשימוש לפרקי זמן ארוכים בהרבה מהמתחרה מבית סוני. בצד של איכות האודיו מי שמתחבר לצד החמים של הצליל, מחפש באס נוכח שלא מתבייש בזה, הפלנטרוניקס הוא מוצר ששווה להשקיע בו כסף.

בשני המקרים, המגברים שבתוך האוזניות, לאחר שקיבלו את זרם האודיו מהטלפון הנייד על גבי ה-Bloutooth נכנסים לפעולה ושומרים על האופי הסוני של האוזניה. לא משנה לאיזה טלפון חוברו, לא משנה מהו האופי הסוני של מגבר האוזניות בטלפון ובמקרה של הפלנטרוניקס לא משנה גם מהי מערכת ההפעלה של הטלפון.

אני מבקש להודות למיודעינו אלי כרמי על שסבל אותי ואת האוזניות שלי באייפון שלו.

האוזניות מן האוסף הפרטי שלי.

מעבר לתגובות בפורום