ANTHEM, נבחרת טובה

ANTHEM מציעה רסיבר דגל עם 11 ערוצי הגברה פנימיים, המתאימים למערך רמקולי דולבי אטמוס מלא. הצליל טוב, ולעיתים גם משובח ממש. איכות התפעול בינונית. איציק ירקוני צלל לעומקו של MRX 1120.

תסתכלו על רסיברי הדגל דגמי 2016/2017 של רוב היצרניות היפניות המובילות: דגמי אונקיו, דנון וימהה כוללים כולם רק תשעה ערוצי הגברה פנימיים. מי שרוצה לצוות לרסיבר מערך רמקולים שלם על 11 ערוציו בתפרוסת מלאה בשיטות דולבי אטמוס או DTS-X מאסטר התקרתיות, לא ימצא בהם את מבוקשו, אלא יצטרך לפנות ביפנית לפיוניר או מרנץ.

והנה הייחוד המסויים שמביאה למגרש חברת ANTHEM הקנדית. לרסיבר הדגל שלה MRX 1120, אחד עשר ערוצי הגברה, עם כוכבית. רק חמישה מהם (שני קדמיים, סנטר, ושני אחוריים) מגיעים בהגברה ״מלאה״ קלאס A/B בעוצמה מקסימלית של 140 וואט לערוץ. השישיה הנוספת (שני ערוצי צד, וארבעה ערוצים להגברת רמקולי האטמוס שבתקרה) משנה שיטה ועוצמה - הגברה דיגיטית קלאס D בעוצמה מקסימלית של 60 וואט לערוץ. פיצול ההגברה, שיטה חסכונית ליצרן, שנוסתה לאחרונה ברסיברים בתחילת שנות האלפיים, בהחלט משפיע. תיכף תשמעו.

קולנוע ביתי מסורתי

הרכב: רסיבר אנת׳אם 1120 ומסביבו: נגן בלו ריי אופו 105D. בתוספת 11 רמקולי מוראל SP3, שני סאבוופרים קליפש R-115SW.
מסך פיוניר קורו 6090H

מטרתו של האנת׳אם 1120 היא להאפיל ביכולות השמע על הרסיברים היפניים המקבילים ולהעפיל מעליהם בטבלת הרסיברים המצטיינים שתפורסם כאן לקראת סוף השנה.

 נתחיל בסרטי 7.1 בשיטות דולבי TRUE-HD ו-DTS MASTER HD ונגלה שהאנת׳אם לוקה מעט בחוסר דינמיות ואין כקטע הפתיחה של  "קוונטום של נחמה", הסרט ה-22 בסדרת ג׳יימס בונד כדי להדגים זאת. מצבור של אלמנטים מאתגרים כמו מנועים של מכוניות עצבניות, יריות, התנגשויות, חריקת צמיגים – כאשר ברקע מתנגנת מוזיקה היוצרת אווירת ״מלחמה״. הפסקול שואב מהרסיבר את כל משאבי הכוח שלו, וה-1120 מעניק תחושת נפח, דיוק, והפרדה ראויים תוך פירוט מאוזן היטב אך אתה מצפה לנגוס בקצת יותר ״בשר״ ואין.

 נמשיך עם ״ספר הג׳ונגל (2016) וגם כאן הסראונד איכותי ומאתגר. מוגלי, לבדו בג'ונגל, שומע את הנחש קא מכל עבריו – ואנחנו חשים זאת בכל רמקול בנפרד. בנוסף לדיאלוג, נשמעים אירועים נוספים סביב, וכל אלו מחייבים את הרסיבר ביכולת פענוח מזהירה. ה- 1120 יצר תחושת נפח טובה, המלווה ביכולת הפרדה ודיוק די טובות. יחד עם זאת, יצוין כי הוא מתקשה לייצר במה קרובה ודינמית והאפקטים נשארים בעיקר במעטפת החדר, קוראים לזה צליל היקפי? לא?. אז זה בדיוק מה שזה, והמגע עם המאזין בתוך החדר חסר.

יכולתו של האנת׳אם ליצור נפח, פירוט והפרדה מרשימים אך בעיות הדינמיות שלו בלטה גם בקטע הפתיחה ב״אחוות הטבעת״, הסרט הראשון בטרילוגיית ״שר הטבעות״. הסראונד מעולה, כל השאר פחות. קחו כדוגמא את צליל הקליעים בסרט BOOK OF ELI, הוא מדוייק וטוב, אך ניתן לחוש שפגיעת הקליעים במכונית מתקשה ליצור דרמטיות.

אותו סט התרשמויות נדד איתנו גם למערכת הרמקולים ״הגדולה״ שבהם החליפו את הסטלייטים המעולים של מוראל רמקולים קדמיים רצפתיים גדולים של טאנוי מגובים בחמישה רמקולי היקף של קליפש ומחוזקים בשני סאבוופרים 15 אינץ׳ של טאנוי.

קולנוע ביתי תקרתי

הרכב: אותו כנ״ל, 11 הרמקולים ושני הסאבים פעילים במלואם.

פורמטי האודיו החדשים דולבי אטמוס, וdts-x מלהיבים כל פעם מחדש. שני הפורמטיים התקרתיים בתפרוסת מלאה (נכון לסוף 2017) של 4 רמקולי תקרה הם משאת נפשו של כל מקצוען קולנוע ביתי הראוי לשמו. כן רבותי. הם מרשימים ביותר בהביאם במה רחבה, מוגדרת ועמוקה עם דיוק מצוין, תוספת הרמקולים בתקרה מגובים בעיבוד משובח והגברה מתאימה מעצימה את החוויה, היא משלימה בצורה מרהיבה מעברים בקטעי סראונד ומייצרת סאונד איכותי שעוטף אותך מכל הכיוונים.

בכל הקטעים שבחנתי בדולבי אטמוס, וב-DTS-X- בתצורה של 7.2.4 בשתי המערכות ובשילוב ביניהן - הסטלייטים ו״הגדולים״ הצליח האנת׳אם לייצר בחדר במת סאונד רחבה ואף עמוקה. הפרק האחרון בסדרת מעלליו של ג׳ייסון בורן (דיסק בפורמט DTS-X מאסטר) מתעלה על עצמו בקטע מרדף אנרגטי ורב מעללים בסיום הסרט. ה-1120 פיתח כאן נפח מרשים והפרדה טובה, אבל שוב כמקודם התקשה לשכנע בדרמטיות הנדרשת. בקטע הקרב האכזרי העקוב מדם בסרט HACKSAW RIDGE נזקקתי לעירוי אנרגיה משלימה בתום הצפייה, האנת׳אם לא סיפק אותה במהלך האירוע.

הסראונד התלת מימדי היה טוב. למה רק ״טוב״ ולא ״טוב מאוד״ או ״מצויין״?.  המעברים בין רמקולי הסראונד הרגילים לבין רמקולי התקרה היו מרשימים בחלקם, כי כאן בלט ולא לטובה, ההבדל בין ההגברות השונות שב-1120. הסאונד התקרתי נשמע פחות מאסיבי ונוכח, מאשר אחיו ההיקפי. ונזכיר שכל 11 הרמקולים של מוראל, זהים, כך שאין לתלות את השונות, בכך שהרמקולים אינם אחידים. לעזרת החוויה החסרה באו הבאסים מלמטה כשהאנת׳אם מוכיח שהוא יודע לעבד היטב תדרים נמוכים עבור הסאבים. הבאס היה גדול ועמוק ברזולוציה משמעותית.
 
הופעות בסאונד רב-ערוצי

הרכב: אותו כנ״ל, ב-7.2 ערוצים ללא רמקולי תקרה.

 

בכותר הבלו-ריי "Hit Man Returns: David Foster & Friends" התמקדתי בקטע של דונה סאמר ו-סיל; קולה של סאמר בתחילה נשמע ברור, עם נפח מצוין בעת שסיל שהצטרף בהמשך נשמע גם הוא היטב וכשהרסיבר יוצר הפרדה טובה בין הצמד ובין הכלים סביבם. אותה הפרדה משובחת נוצרה גם בבלו ריי מהופעת האיחוד של פוליס בבואנוס איירס. סטינג זרח מעל הכלים המנגנים סביבו ובעת ששומעים ברקע את הקהל ומחיאות הכפיים אלו כמעט ולא התערבו עם מה שנשמע מהבמה. בהופעה החיה של אדל באולם ״רויאל אלברט הול״ בלונדון קולה שטרם אבד לה, נשמע צלול, התזמורת נשמעה מצויין ומחיאות הכפיים של הקהל גרמו לי לתחושה שאני מוקף באלפים שמסביב, בעודי יושב ב״סטולס״ בשורה 5 באמצע.

סטריאו, רק שני ערוצים

הרכב: רסיבר אנת׳אם 1120 ומסביבו: נגן אוניברסלי אופו 105D, זוג רמקולים טאנוי DC10TI   

מתוך הרגל הגיע אריק טרופאז באלבומו המצויין Quartet Bending new corners. הקטע החמישי, זיגפריד מאתגר מאוד רסיברים לקולנוע ביתי. הוא מחייב יכולת הפרדה עילאית בין כלים והאנטאם היה טוב מאוד. שילוב הבאס עם הפסנתר בלט כנדרש ובהמשכו השתלבה היטב חצוצרה. צליל המצילות היה עוקצני כרצוי וקולו של הזמר נייה בקע באופן מעולה מהשילוב בין הרסיבר לרמקולים. האנת׳אם התנהג כאן כמו מגבר משולב מכובד, והתרשמתי די לחיוב. עוד הופיע בשלב זה זמר הבלוז ג׳ון לי הוקר. בקטע The Healer מילאה המוסיקה את כל מרחב הבמה הסטריאופונית שנוצרת בין הרמקולים. הכלים נשמעים טבעיים, וההפרדה בין התופים והגיטרה די ברורה. קולו החרוך של הוקר צלול עד כמה שאפשר ומביא עימו לחדר עומק סביר. הצליל טבעי, מפורט, מאוזן ומרשים גם בקטעי מוסיקה רבים אחרים. הישג מכובד עבור רסיבר קולנועי רב ערוצי.

אנת׳אם - נעים להכיר

 אנת׳אם היא חברת בת של יצרן הרמקולים הקנדי הגדול, פאראדיים. עד לתחילת שנות האלפיים היא שיווקה שני מותגי אלקטרוניקה - סוניק פרונטירס לשוק האולטרא היי-אנד ואנת׳אם לשוק הבינוני (מיד אנד). מאז נעלמה סוניק פרונטירס, ואנת׳אם נותר מותג האלקטרוניקה הבלעדי בכל תחומי המחיר והאיכות. רסיבר הדגל MRX1120 שייך לדירוג האיכות הבינוני ומתחתיו עוד שני דגמים 520 ו-720. בתחום העליון מוצעת סדרת הסטייטמנט, אך בה אין רסיברים אלא רק מעבדי צליל (פרוססורים) ומגברים רב ערוציים.

 

מה יש בחתן השמחה?

ה-MRX 1120 שמיוצר בויאטנם שומר על המידות המקובלות ברסיברים, הוא נראה צנוע ולא בומבסטי, משקלו 14.5 ק״ג הבנויים היטב ובאיכות הרכבה מרשימה. בחזיתו קיימים כפתורים המאפשרים לשלוט בו גם ללא שלט.  ושניים מ-11 ערוצי ההגברה ניתן לנתב לאיזור שליטה נוסף אחד בלבד. מעבד הצליל שבתוכו הוא בן 4 ליבות, והממיר הוא מתוצרת AKM מסדרת AK4458 (32 ביט, 768KHZ).
לרסיבר 6 כניסות HDMI אחוריות בתקן 2.0A, ושתיים נוספות בתקן 1.4 המיושן. יש גם שתי יציאות HDMI. כל מארג הכניסות והיציאות תומך בהעברת וידאו בתלת מימד (למי שעוד מעוניין בפורמט הנזנח). מבחינת תמיכה ב-4K היא מלאה למדי: תאימות לתקני הצבע BT.2020 ו-HDR, אם כי לא צויין באופן רשמי באילו מתוך שלושת תקני HDR המקובלים היום הרסיבר תומך.  התמיכה בקצב העברת הפריימים בוידאו היא עד 60 פריימים לשניה בקצב נתונים של עד 18.2 GBPS, כמקובל בדגמי סוף 2017. עוד תמצאו באחוריו 5 כניסות אנאלוגיות, 3 כניסות אופטיות, 2 כניסות קואקס וכמובן 11 יציאות לרמקולים, כולם מבוססים על מנגנון נעילה סיבובי נוח למרות שהם קרובים מדי זה לזה.

 לרסיבר חיבור רשת קווי, ותמיכה ב- Wireless Network Connectionאך הוא אינו תומך בקישוריות בלוטות', ה-1120 אינו בעל יכולות רשת ושליטה אינטרנטיות נרחבות, הוא אינו עומד בקדמת הטכנולוגיה בתחום זה, עניין בולט מול המתחרים היפניים המצטיינים בהתמשקות אינטרנטית עדכנית. למרות תמיכתו Wireless Network Connection הוא אינו משתבח בהזרמת מוסיקה דיגיטלית, ותומך רק בשירות הזרמת מוסיקה יחיד Spotify. גם עדכוני קושחה (כמו זה שעבר בתחילת המבחן, V1.3.079) מתבצעים באופן פרימיטיבי אך בטוח רק באמצעות דיסק און קי. הרסיבר גם נטול סטרימר אודיו מובנה, מה שמגיע כיום כסטנדרט ברסיברים היפניים המאפשרים גם תמיכה בקבצי DSD 5.6MHz-11.2MHz.
מאידך, ישנה גם נקודת אור, הרסיבר תומך באפליקציית PLAY-FI החדישה, מה שנותן יכולות הזרמה של תחנות רדיו אינטרנטיות רבות. בנוסף, גם תמיכה ושילוב רכיבי אודיו ממותגים רבים התומכים באפליקציית PLAY-FI. טכנולוגיה זו, מאפשרת להזרים קבצי אודיו hi-res עד 192-24bit באזורים שונים בבית, מבלי לפגוע בערוצי ההגברה של הרסיבר. כדי לשלוט בטכנולוגיה זו, יש להתקין על גבי הסמראטפון את אפליקציית PLAY-FI.
 
 
תאימות וכיול

 תמיד ישנן ספקות לגבי תאימות בכל הקשור לתקני HDMI והתמשקות לשאר המכשירים. ה-1120 עבר את המבחן בהצלחה מוחלטת. תאימות מושלמת עם כל המקורות (כולל כאלו שכוללים מחברי HDMI בתקנים מיושנים כמו 1.3 ו-1.4, סנכרון טוב בהפעלת קבצים ומעבר מהיר יחסית בין הכניסות.

 ל-MRX-1120 מערכת כיול, רום קורקשן בשם  ARC שפותחה בידי אנת׳אם עצמה. התפעול שלה לא נוח, ביחס למקובל ברסיברים מתחרים. תחילה מחברים את הרסיבר לרשת הקווית הביתית באמצעות כבל CAT5. אחר כך יש להוריד למחשב (רצוי נייד, שיכול להיות ממוקם קרוב למעמד המערכת) את תוכנת הכיול מאתר אנת׳אם. בשלב זה דורש היצרן קוד זיהוי. הקוד הוא מספרו הסידורי של המיקרופון באמצעותו מתבצע הכיול. המקרופון שמוצב על חצובה המצורפת לרסיבר מתחבר למחשב בכבל MINI USB . רק לאחר שהושלם תהליך הזיהוי מתאפשרת הורדת התוכנה. בתוכה יש להגדיר את מספר נקודות המדידה, עד 5, שבהן ימוקם המקרופון.  חובה להשתמש במערכת הכיול בהפעלה הראשונה של הרסיבר, מיד לאחר שחובר למערכת, ונדרש לשמור על שקט מוחלט במשך כל התהליך, כולל כיבוי המזגן.

 תהליך הכיול נמשך כחצי שעה, בסיומו הועברה האינפורמציה אל הרסיבר. יש לציין שהוא בוצע בקלות פעמיים (בגלל שהמכשיר נבחן עם שתי מערכות רמקולים שונות בתצורה של 7.2.4), הוא קל לביצוע והתוצאה שהתקבלה הייתה טובה למדי, וסביר שתספק את רוב המשתמשים.  מהתנסות רבת שנים עם מספר מערכות RC מסוגים שונים, הגעתי למסקנה שאין מערכת כיול שתביא לתוצאה מושלמת ותמיד חסר משהו (בס, גבוהים, מיד). חובבים רבים סומכים על מערכת  כיול ב״אוזניים עצומות״. אני, מעדיף מערכת שניתן לשנות בה פרמטרים לאחר הכיול – מה שמתאפשר רק חלקית כאן. אמנם, ברסיבר כלולים 4 זכרונות נפרדים ל-4 כיולים שונים, שמתבצעים למשל לקונפיגרציות שונות של רמקולים. אפשר לקבוע זכרון למצב סטריאו בלבד, זכרון ל-5.1, זכרון ל-7.1 וזכרון אטמוס מלא, אבל היכולת לשלוט בפרמטרים בתום שקלולי ה-ARC מוגבלת.

 העמדה, שליטה, ונוחות

 ל-1120 יש נטייה להתחממות יתר עד 46.5 מעלות, וזאת למרות שהוא מגובה במאווררים אקטיביים שתפקידם לשמור על טמפרטורה מאוזנת, מומלץ למקום אותו במקום מאוורר.

 השלט רחוק יעיל, פשוט לתפעול, אך אינו ארגונומי. הוא כולל בין היתר תאורה אחורית בגוון לבן אשר מופעלת בלחיצת כפתור, אפליקציית השליטה במכשיר די בסיסית. הרסיבר כולו קל ונוח לתפעול, מתרגלים אליו די מהר, וזורמים הלאה בקלות. 

סיכום

 בעד: נפח צליל טוב, במה ראוייה ויכולת הפרדה ודיוק מאוזנת בקולנוע ביתי. מרשים במוסיקה תוך יצירת כושר הפרדה פירוט וטבעיות. מערכת כיול משובחת.

 נגד: לוקה מעט בחוסר דינמיות ומתקשה ליצור במה קרובה ודרמטית בקולנוע ביתי. ערוצי ההגברה אינם זהים בעוצמתם ושונים באופיים. יכולת שליטה ותקשורת מוגבלות.

 מחץ הדלתא: מרסיבר דגל ציפיתי ליותר.
ציון סופי: 8 מתוך 10.

יבואן: טאץ׳ קונטרול, הרצליה פיתוח.
מחיר 22.900 שקלים.