ביקורת סרט – קינגסמן: מעגל הזהב
סרט המשך בעלילותיו של אגסי – ושוב, העולם ניצל (סליחה על הספוילר; אבל אם היה מושמד, איך יהיה סרט המשך?)
קינגסמן: מעגל הזהב (ספטמבר 2017), מחזיר אלינו את אגסי (Eggsy Unwin; מגולם על-ידי טיירון אגרטון), כעת סוכן לכל דבר של קינגסמן – אותו שירות חשאי, ששמו היה שם הסרט הראשון (2014).
ולמתעניינים: סרט שלישי בסדרה כבר בעבודה. מתיו ווהן, הבמאי, מציין כאן סרט שישי בקריירה שלו, והתוצאה מצוינת (ספוילר זה אנחנו). בכלל, נראה כי משהו טוב קורה לקולנוע הבריטי עכשיו, עם סרטים עשויים היטב המבוססים על תסריט מצוין וביצוע טוב. מיליוני צופים לא טועים? גם במקרה הזה – לא (שוב).
קטעים איתה, עם העלילה
כשנה לאחר סיום עלילת הסרט הראשון, אגסי, בינתיים בזוגיות עם טקילה, נסיכת הכתר השבדית (השחקנית צ'יניג טיטום), מוצא עצמו נרדף אחרי צ'רלי הסקית', אחד מאלה ששרדו את המתקפה של ריצ'מונד ולנטיין שניסה להשתלט על העולם (ראו סרט ראשון). צ'רלי, בעצמו מועמד להיות סוכן קינגסמן, פישל ובגדול ואיבד את היד ואת מיתרי הקול. התוצאה: חלקו עשוי מרכיבים מלאכותיים והוא פועל בשירותה של פופי אדאמס, ראשת קרטל הסמים הגדול בעולם.
פופי מצידה משמידה את סוכנות קינגסמן, מפיצה חומר מורעל בעולם ודורשת מנשיא ארה"ב שיפסיק את המלחמה בהפצת סמים כתנאי להפצת תרופת-נגד לרעל הנ"ל. אגסי ומרלין – מאמנו, איש המחשבים וסוכן לעת מצוא של הארגון והשני שנשאר בחיים – קוראים את פרוטוקול היום שאחרי, ומגלים כי בארה"ב פועל ארגון דומה בשם "סטייטמן", כאשר הכיסוי שלו הוא מזקקת ברבון בקנטקי. שם ראש הסוכנות, שמפנייה, ויחד עם גילויה מסתבר שחברו הארי לא נהרג, אבל סובל מאובדן זיכרון. טריק עם כלב כמו שהיה לו – וגם הזיכרון חוזר (טוב, די). מכאן העלילה מסתבכת להפליא, כי נשיא ארה"ב לא מוכן לחזור בו, גיבורינו מגלים היכן שוכנת פופי, מגיעים אליה – ומכאן האקשן ממריא. יש ברשת פירוט של העלילה, אבל צופה ראוי לשמו בסרט שכזה יוותר על המידע המיותר הזה לפני הצפייה.
רשמים מקומדיית פעולה חשאית מאוד
אני מנסה לבחור מילים בכתיבת ביקורת זו, קראתי בזמן האחרון שאנשים מצפים שהסרטים יהיו "אמיתיים", או כאלה המעתיקים מציאות – אבל הקולנוע כלל לא מתיימר להיות אמנות דוקומנטרית. הוא כן רוצה ליצור ייצוג מקורי משלו של המציאות, להקצין או לעוות, לחדד או להדגיש מופעים שלה, כל דבר – רק לא להעתיק אותה.
נכון, רוב הסרטים מתבססים על ההיגיון והתפישה האנושיים (ולכן גם סרטי מדע בדיוני לא יוצרים עולם מופרך לחלוטין ביחס לתפישה האנושית), ואם הם חורגים מכך, הדבר נעשה בתוך ההקשר המוכר לאדם. לכן טענה כי סרט כמו "שליחות קטלנית", אינו "נכון" כי מסע בזמן בלתי אפשרי, אינה רלוונטית, כי הטענות שלו מסתדרות עם ההיגיון שלנו (לא ההתנסות), ולכן לא באמת אכפת לצופי הסרט האם הדבר אפשרי או לא.
ולסרט. מעגל הזהב, כבר כתבתי, פשוט יצא טוב, גם כסרט בפני עצמו, גם כסרט המשך. הסרט פשוט כיפי, ממשיך סיפור עם אותן דמויות (בחלקן), ממשיך מערכות יחסים שהחלו בחלק הראשון ואפילו הבדיחות מוצלחות כשהיו, בסיס להנאה במהלך הצפייה.
ולמרות האקשן והקטעים הקומיים, יש בקינגסמן גם אמירות מעבר, כמו ביקורת על מוסד הנשיאות האמריקאי, אשר אולי לא תמיד מחפש לפתור באופן הנכון את הבעיות החשובות, אלא מקדם אינטרסים של המובילים השבויים בראיה מעוותת להחריד.
אבל האקשן מצוין, הסיפור קליל וזורם, ולמרות שיש כאלה שימצאו כי שעתיים ועשרים דקות זה פרק זמן ארוך מדי לסרט, אני לא הרגשתי כל שעמום במהלך הצפייה. אגסי מצדו היה קצת יותר אנושי, כאשר הראה הססנות לגבי פעילותו במצב של אובדן כל חבריו, התמודדות עם חברה שהיא גם מלכותית וגם מאוד קנאית ועוד.
האלי בארי חוזרת סוף סוף אל המסך הגדול, לאחר הפלוף של אשת החתול שלא עשה לה טוב, ובביצוע מעולה של ג'ינג'ר אייל, אשת התמיכה הטכנית של סטייטמן. וביחס לדמותה של פופי, המגולמת על-ידי ג'וליאן מור, נראה כי יש מגמה בסרטים להציג נבלים ורשעים ולהציגם באופן מתאמץ מדי בענייני רשעות, כדי להציל את העולם בעיקר מפני עצמו. וכן, זה מפגש מאוד מרגש של ג'וליאן מור עם קולין פירת', לראשונה אחרי הסרט "סינגל מן", שהיה כה טוב עד כי גם היום אני זוכר את הפסקול שלו.
הקיץ עבר, ובכל זאת
בסופו של דבר הקיץ הסתיים, אבל זהו אחד מסרטי האקשן הטובים ביותר שהועלו השנה, והוא סוגר את העונה בקרשנדו מצוין. אני כבר ממתין לצאתו של החלק הבא.
ויש בסיס לטריוויה. חלק משמות הגיבורים מקורם במיתולוגיה הבריטית (עלילות המלך ארתור), חלק אחר מגיע מעולם המשקאות. הקוראים מוזמנים לפתור בזמנם החופשי.
ציון סרגי במדד דיטאון –8.5