מאז ועד היום: תערוכת דיגיטאון - ההיסטוריה

תערוכת דיגיטאון היא כבר מותג בתחום האלקטרוניקה הבידורית. מאיפה זה התחיל? כמה קשה להפיק אותה? הכנסו ותבינו.

הכל התחיל בשנת 2008 כאשר החליטו נמר לוי וליאור קורן להפיק תערוכה שכמוה לא נראתה בישראל. ההחלטה היתה ללכת בגדול - גני התערוכה. באותם שנים ביתן 10 היה השני בגודלו בגני התערוכה. וכשאנשים חושבים בגדול, הולכים על הגדול הגדול הזה. את הביתן שכרו מראש מבלי שאפילו מציג אחד אישר את השתתפותו בתערוכה.

תערוכת דיגיטאון 2008 היתה חגיגה אדירה של אלקטרוניקה בידורית. מהחדר השקוף של ימאהה בשיתוף עם ישראל לופו מ״אניגמה״ שם הוצג לראשונה מקרן קול משודך לסאב שהרעיד את ביתן 10. זה היה הביתן הזכור ביותר בתערוכה. ובכל תערוכה יש אחד כזה.

לידה ראשונה עשויה להיות קשה

התערוכה הראשונה לא התחילה בצעד קליל... ליאור קורן ונמר לוי פנו באופן טבעי ל״כפר המכביה״ מאחר וליאור קורן היה שותף קודם לכך בתערוכה המתחרה בשנת 2006. כפר המכביה סרבו להשכיר לנו את המבנה מהטענה שהם מחוייבים לתערוכה המתחרה ולכן אין באפשרותם לסגור לנו את המקום בעבור התערוכה. ליאור קורן ונמר לוי מצאו את עצמם כבר בהתחלה עם מכשול ראשון - מציאת מקום להגשמת התערוכה.

משם פנו למלונות, קיבוצים, אולמות אירועים וכנסים אחרים. כולם נפסלו מסיבות שונות בהן חניה, מימדים, מחיר, אקוסטיקה ומרחק מהמרכז. לאט לאט בתום ימים רבים, הצטמצמו האפשרויות ונותרה רק אפשרות אחת, גני התערוכה.

נמר לוי מיוזמי התערוכה נזכר: ״אז הייתי בן 26. בחור צעיר, בתחילת דרכו שהולך לסכן מאות אלפי שקלים במשהו שאין מושג ירוק אם יחזיר את השקעתו. אני זוכר ששמענו את המחיר שדרשו גני התערוכה. נפלנו מהכסא. למרות זאת, סגרנו את העסקה מול גני התערוכה. ליאור ואני מצאנו את עצמנו יוצאים מהמתחם, מסתכלים אחד על השני וכאילו לא ממש מעכלים שברגע זה הנחנו על השולחן מאות אלפי שקלים מבלי שיש לנו אפילו מציג אחד. החשש היה אמיתי!״

ביתן 10 בגני התערוכה הביא את ליאור קורן ונמר לוי לבנות אסטרטגיה שתתאים למבנה. שטח פתוח, ענק, עם חמש אולמות גדולים שבחלקם היבואנים היו אמורים לחלוק שטחי הדגמה של ממש להשמעת מוסיקה. ברור שיש בכך חסרון, אך המימדים של המבנה איפשרו להם להציג שלל מוצרים מקטגוריות שונות. משם נולד שם התערוכה ״העיר הדיגיטלית״ או בשמה המוכר ״דיגיטאון״ שאותו הגה ליאור קורן.

ליאור קורן מיוזמי התערוכה: ״היה לחץ היסטרי. מן הסתם בשנים ההם היתה תערוכה מתחרה מוכרת, אנחנו יצאנו חודשים קודם עם אתר חדש ופתאום יוצאים לתערוכה כזו גדולה. אני זוכר שמיד אחרי שיצאנו מגני התערוכה, ביום החתימה על השכרת האולם, הגענו אני ונמר לוי לביתי שהיה אז לא רחוק משם, ישבנו על המחשב והתחלנו להתקשר ליבואנים ומציגים פוטנציאלים. חדר העבודה שלי אז הפך לחדר מבצעים. קובעים עם יבואן, מחלקים את הפגישות ביני לבין נמר ופשוט נלחמים על כל אחד ואחד מהם. היה שטח אדיר למלא ומעט מאוד זמן״.

לאחר שבועות של עבודה, תיאום עם ספקים רבים, תיכנון מסיבת העיתונאים הגיע היום הגורלי - יום ההקמה. באותו יום מעל ל-20 טון ציוד מצא את מקומו בשטח התערוכה. לאט לאט החלה התערוכה לקרום עור וגידים והפכה לתערוכה הגדולה ביותר בתחום ובלי ספק, הצבעונית ביותר. עבודה רבה מאחורי הקלעים בפרסום, שיווק ומיתוג הביאו כמה תוכניות טלווזיה להתעניין בתערוכה. ההחלטה נפלה על תוכנית הבידור ״עושים צחוק מהעבודה״ שהשתמשו בתערוכה כפלטפורמה לסטנאפ של הסטנאפיסיט ״אורי חזקיה״.

נמר לוי: ״הדברים החשובים ביותר עבורינו היו כמובן הפרסום והצלחת התערוכה. אך לא פחות מזה היה חשוב לנו שהמציגים שלנו ירגישו בנוח. אחד הדברים החשובים היו שיהיה להם אוכל ושתיה. יום לפני התערוכה מצאנו את עצמינו רוכשים בקבוקי ״מי עדן״ בתענות הדלק. נראה לי שבאותו שבוע היה חוסר בבקבוקים בשוק המים. עם זאת, סגרנו עם הקפיטריה של גני התערוכה על מאות כריכים עבור המציגים. הרגשנו אחריות כלפיהם, הם באו להציג בתערוכה ואין מצב שמישהו שם יהיה רעב. אני גם זוכר שליאור יצא באמצע התערוכה לבני ברק על מנת להביא ליבואנים חרדים אוכל כשר למהדרין. מיקמנו את המציגים בדיוק באותו מקום ששמנו את עצמינו. הדאגה להם ולנוחות שלהם היתה גדולה״

נמר לוי וליאור קורן הביאו את נשותיהן ומשפחתם על מנת לעזור בימי התערוכה. חלק שמשו ככרטיסניות, עזרה באירגון יום התערוכה. עם זאת, חברו הקרוב של נמר לוי , ליאור יעקב ואחותו של ליאור קורן מיכל מונו על ידם לסייע באירגון המציגים במבנה. ליאור יעקב ומיכל צ׳רקסקי מאז מלווים את מארגני התערוכה כחלק מהצוות ותרומתם להצלחת התערוכה היתה אדירה.

תערוכת דיגטאון 2008 נרשמה כהצלחה גדולה והפתעה אדירה עבורם. התקשורת הכתובה והמצולמת סיקרה את האירוע, תוכניות טלווזיה התעניינו וצילמו פרק במהלך התערוכה. נמר וליאור המותשים הכריזו על התחלה של מותג תערוכות חדש - ״דיגיטאון״.

בתערוכה הזו נחשפו האורחים ל-1800 מטר מרובע של תצוגות. ממערכות אודיו ועד רמקולים שמנגנים מתחת למים. בניהם דלת שנפתחת בתביעת אצבע, בובה המתנהגת כמו חיית מחמד ומכונית פאר משוכללת ביותר. באולם צמוד, חמישה חללים בהם הוצגו מערכות אודיו מהטובות בשוק.

ליאור קורן: היה קשה. אני ונמר היינו מלאים באנרגיה במהלך התערוכה. כשהיא הסתיימה, בקושי הצלחנו לנהוג הביתה. כשהגענו הביתה לא הצלחנו להתאושש כמה ימים. הפקת אירוע כזה, כשמאחוריו רק שני אנשים, זו משימה קשה ביותר שדרשה מאיתנו להיות מפוקסים ויעילים. אני יכול להגיד בביטחון שגם כמעט ולא דיברנו אחד עם השני. לכל אחד היה תפקיד מוגדר כאשר נמר לוי, בזכות היותו איש הגברה ותאורה המתמצא באירועים, היה אחראי על תחומים מוגדרים כאשר את כל תחום המכירות חילקנו כל אחד על פי התחום בו הוא ״חזק״ יותר. העבודה היתה יעילה אך קשה. בסוף הצלחנו.״

 יותר מ-10,000 אנשים ביקרו בתערוכת דיגיטאון 2008. זו היתה יריית הפתיחה של השניים ביצירת מסורת תערוכות איכותיות בתחום. העבודה הקשה והרבה, הלחץ האדיר השתלמו בסוף והביאו לאנשי DTOWN את הלגיטימציה כמארגני תערוכות בתחום.

תערוכת דיגיטאון 2010

שנתיים עברו מהתערוכה הראשונה והשניים החליטו לצאת לתערוכה נוספת. מכיוון שהבעיה העיקרית בגני התערוכה היתה חוסר בחדרים "סגורים" (עם קירות אקוסטיים) להדגמת אודיו, החליטו הפעם, שהמקום הנבחר יהיה כפר המכביה. למרות סרוב כפר המכביה ב-2008 להפיק את התערוכה אצלהם מתוקף בלעדיות שקבלה התערוכה המתחרה, החליטו נמר לוי וליאור קורן לסמן את המכביה כמטרה. הסיבה לכך היתה שהפעם במקום ״פסטיבל״ המטרה תהיה חדרי הדגמה על פי הקונספט המוכר בתערוכות המובילות בעולם. לאחר מספר פגישות עם כפר המכביה הצלחנו להביא אותם לסגירה ומשם בניין הסמינרים הכפר המכביה הפך למבנה הרשמי של תערוכת דיגיטאון עד היום.

ליאור קורן ונמר לוי חזרו לחדר המבצעים בביתו של קורן והחלו לתכנן את דיגיטאון 2010.

נמר לוי: ״היה רגוע יותר בתערוכה ב-2010. את השילוט היה לנו מהתערוכה הקודמת, היבואנים סמכו עלינו, המבנה בכפר המכביה נוח ונגיש יותר והכי חשוב, יכולנו להגשים את הפנטזיה של תצוגות בחדרים אקוסטים״.

 

חשיפות בולטות בתערוכה

בתערוכת דיגיטאון 2010 נחשף חדר הקולנוע הביתי היקר בישראל אשר אותו הציגה היבואנית ״הד סינמה״. בחדר המדובר הושקעו בהקמה מעל ל-10 שעות עבודה מפרכות, צוות של 12 עובדים שבנה מבנה אקוסטיקה, הקמת מערכת קולנוע ב-2.5 מליון שקלים ועיצוב שטרם נראה כמותו בישראל.

בתחום האודיו נחשפו לראשונה בתערוכה ישראלית הרמקולים של חברת האודיו הגרמנית TIDAL CONTRIVA אשר זכו במגזין רייטינג כחדר הטוב ביותר בתערוכה על ידי כתב האודיו האגדי ״רן לוי״. נמר לוי טען כבר אז שאלה הרמקולים שירכוש לעצמו.