סימן חיים - ביקורת סרט שהפחיד אותנו

ביקורת סרט: הסרט "סימן חיים" מתחיל לאט, עם המון מושגים טכניים ומסגרת סיפור מוכרת, אבל לאחר מכן הופך לסרט מתח / אימה מורט עצבים בחלל, זהירות חייזר רצחני לפניכם!

לוקח לי חצי שעה נסיעה ועוד חצי שעה של ניסיון לשינוי תשומת הלב שלי אל משהו אחר, זאת בכדי לשחרר אפילו במעט את התחושה איתה יצאתי מהסרט "סימן חיים". הערבוב של כמה ז'אנרים שונים מקשה על יחוס הסרט למשהו ספציפי אחד. אז מצד אחד זהו סרט מדע - אני לא יודע עד כמה הוא בדיוני כי בחיינו הכל יכול לקרות (למשל אודיסאה בחלל שניבא בהחלט את העתיד). מצד אחר זהו לחלוטין סרט מתח שעל אף שלוקח לו כשליש מהאורך הכולל על מנת להתניע, לאחר מכן זה פשוט לא מרפה. ואחרון חביב זהו גם סרט אימה, מפחיד כמה שהסיטואציה הזאת שכבר ראינו אותה בעבר - יכולה להיות שוב מפחידה, לפחות על המסך הגדול.

אזהרת: "ספויילרים לפניך"
ובכן, כן - זהו סרט בסגנון נוסע השמיני, רק שזה נוסע השביעי. מסגרת הסיפור מוכרת: שישה אנשים נעולים במקום מבודד (חללית מחקר) עם חייזר אחד שככל הנראה הולך להיפטר מכל שאר הדמויות. חללית מחקר אשר על הצוות שלה מוטלת האחריות לגלות האם יש חיים על המאדים. אנשיה מקבלים דוגמית מהכוכב האדום (אותו הכוכב בו מט דיימון נתקע). לאחר שהם מצליחים למצוא איזון נכון של חומרים חיוניים להחייאה, הם מעירים מהתרדמת את הייצור. הכל טוב ונפלא, עד אשר הייצור לא מצליח להתפתח יותר ואז מתעורר אצלו היצר ההישרדותי ומחייב אותו להתפתח ולהשמיד את כל מי שהוא לא - בעצם את כל השאר.


אחת מאנשי הצוות היא מירנדה נורט' שתפקידה להגן על האנושות מפני הייצור הלא נודע ולוודא שבמידה והוא מהווה סכנה, לעולם לא יגיע אל כדור הארץ. אחרי שהאירועים מתחילים לקרות, אנשים מתחילים למות, פרוטוקול הגנה מופעל ואנשי הצוות מנסים לשרוד ולהגן מפני הייצור החייזרי, על היקר מכל - האנושות.

כאן אני רוצה להתייחס לבמאי: דניאל אספינוזה, אשר אחראי על סרטים כמו "הבית הבטוח", "ילד 44" ודי נמצא בתחילת הקריירה הקולנועית שלו. לדעתי זהו סרט ברמת מקפצה לעולם אחר לגמרי. למרות שבשליש הראשון מהתחלת הסרט, דניאל הצליח לשמור רק על ערנות בינונית של הצופים ומציג טרמינולוגיה רבה ומשעממת של מושגים. ואז מגיעה שבירת המתח במתקפת החייזר שרק הולך וגדל והורג בדרך כל מה שרק ניתן להרוג אבל אותו נראה כאילו אי אפשר.

ריאן ריינולדס שידוע בדמות ה"דד פול", היה כבר תחת חסותו של דניאלס ב"הבית הבטוח" (מעניין מי בפועל היה תחת חסותו של מי), מקבל תפקיד של טכנאי בחללית שכבר מוצא את מותו ברבע הראשון של הסרט (הקורבן הראשון). לי זה הזכיר קצת את ה"צעקה" בה דרו ברימור "נרצחה" בדקות הראשונות של הסרט.


ג'ייק גילנהול (קשה לי להאמין לשחקן הזה שאינו עושה את התפקיד בצורה מדהימה), הוא טייס ששוהה יותר מכל איש צוות אחר בחלל. לאחר שכל האפשרויות למצוא פתרון לבעיית החייזר הרצחני תמו, אף מציע את עצמו - להקרבה עצמית במטרה להיות משוגר אל החלל העמוק יחד עם הרוצח החייזרי.

ובכן בסופו של דבר, החוויה הייתה מאוד מעורבת, כי זהו "נוסע השמיני" (ועוד מעט רידלי סקוט יציג לנו שוב את הסרט שלו בפרק חדש), שליש מהסרט היה משעמם ובעיקר דיברו בו על מושגים מדעיים (שכבר קטלנו ב"להציל את מארק ווטני" וב"כוח המשיכה") אבל אחרי שהמתח החל לעלות, לא ניתן היה להוריד אותו. הסרט מותח ומושך את הצופה להמתין לראות מה יקרה בשנייה הבאה בציפייה לגלות האם ניתן להשמיד את החייזר הכה מפחיד ואולי כה אמיתי שעלול להגיע אלינו יום אחד.

ציון 8

סימן חיים
LIFE
ארה"ב 2017
 
במאי: דניאל אספינוזה

שחקנים:
ג'ייק ג'ילנהול – דיוויד ג'ורדן
ריאן ריינולדס – רוי אדמס
רבקה פרגוסון – מירנדה נורת'
 
אורך הסרט: 103 דקות