טריינספוטינג 2 – ביקורת סרט

סרגיי ליטבק
23-02-2017 18:00

הסרט טריינספוטינג 2 מפגיש אותנו שוב עם חבורת החברים באיחוד מלא מטענים רגשיים, זכרונות מן העבר ופרספקטיבה מפוקחת על החיים כבוגרים. ומה עם הסמים? צפינו בסרט.

אני לא יודע אם אתם זוכרים מה עשיתם בחצי השני של שנות ה-90 של המאה ה- 20, אבל הסרט דאז טריינספוטינג של דני בויל בהחלט היה לשופר של הנוער הבריטי (בעיקר) וגם של שאר העולם המערבי במידה רבה. צעירים מרדנים, שלא רצו לבחור לעצמם דרך חיים קונפורמית אלא העדיפו לברוח ולבחור בדברים שגויים באופן גלוי. סמים תמיד היו ויהיו כמפלט לאסקפיזם הכי גדול של האנושות, במיוחד אצל החברה הצעירים שם הסם יכול להרוס אורח חיים שלם. לא תמיד כולם יכולים לשנות את הצורך וההרגל לסם, אלו שמוצאים את עצמם אבודים בתוכו, הוא הופך למפלט יחידי עבורם כי להיות עם הסם זה להיות ביחד וללא אף אחד.

עשרים שנה מאוחר יותר, החבורה העליזה שוב מתאחדת אבל בחיים כמו בחיים כל אחד והמטען שלו. אני לא זוכר אם בסרט אז התייחסו לגיל הדמויות, אבל בדיעבד מסתבר כי הם היו בני 25 \ 26 וכעת הם נפגשים שוב רק כדי לזכור כי רנטון (מק'גרגור) שברח עם הכסף של כולם השאיר את ביק בוי ובגבי ברגשות פגועים ועד היום לא יכולים לשכוח לו את הבגידה הזאת. רנטון, אשר מאז הבריחה חי לו בהולנד, התחתן, הביא שני ילדים מאז ונראה כי הוא חי בחיי נישואין מאושרים. הוא חוזר לעיר ילדותו כדי לראות את אביו אחרי מות אמו ובמטרה לסגור חוב מול סיק בוי אשר עדיין ממשיך להסניף, להיות נוכל קטן ולנסות לשרוד באמצעות בר שהוא קיבל בירושה. ספוד עזב את הבית שלו - שנים של שימוש בסם הביאו אותו להרוס את משפחתו והוא מצא את עצמו פוגע בהם ללא הרף. הדרך היחידה שלו שלא לפגוע בהם היא לסיים את חייו הלא משמעותיים. בגבי נמצא בכלא אבל מנצל הזדמנות לברוח משם וכאשר סיק בוי מספר ששמע כי רנטון חי בהולנד, הוא מבטיח לו דרכון וכרטיס טיסה לשם בכדי לנקום בגניבה והבגידה של רנטון. אבל בינתיים סיק בוי ורנטון מתכננים מזימה משל עצמם.

טריינספוטינג 2 - ביקורת סרט
כל זה מתקיים על רקע זיכרונות התקופה ההיא, שבה היו כולם צעירים וחברים, ללא דאגות וללא התחייבויות. התמונות של הילדות, הנעורים החופשיים עם פס קול שנוגע בשיר הנושא ורק מחכה להתפרץ על המסך הגדול. כל זה בא להזכיר לנו שעברו מאז עשרים שנה, לא רק על המסך אלא בחיי כולנו. לא רק הדמויות השתנו, אלא גם אנחנו הצופים - מה שיכולנו לראות פעם כדבר מגניב נראה היום חסר משמעות, הדמויות על המסך וגם אנחנו הפכנו להיות הורים ופתאום יש דאגות עבור מישהו אחר בחיינו - הילדים שלנו מסתכלים עלינו ואנחנו מוטרדים מה נעביר אליהם, כל זה הפך להיות למשהו חשוב ויום יומי.


אני מודע לזה שהסרט השני לא ישאיר חותם כמו שעשה החלק הראשון, אבל החלק הזה מראה את תהליך ההתבגרות של הדמויות ואנחנו הצופים. כולנו התקדמנו, ברמה האישית, אנושית, משפחתית, מקצועית - אבל עדיין נשארנו ילדים כמעט כמו פעם, רק עם אופן בחירה אחר והידיעה שהפעם צריך לבחור. הסרט מתרפק על העבר ומזכיר שאם אנחנו דפוקים ותקועים ברגע מסוים בחיים שלנו, הסרט הזה מצליח להחזיר אותנו לנעורים, אל האושר, החיים, החוסר דאגות, לכיף וגם אל הסם. אבל אל תשכחו לבחור בחיים!

ציון: 7.5

טריינספוטינג 2

T2 TRAINSPOTTING

ארה"ב 2017

במאי: דני בויל

שחקנים

יואן מקגרגור – מארק רנטון
יואן ברמנר – ספאד
ג'וני לי מילר – סיק בוי
רוברט קרלייל – פרנק בגבי
אורך הסרט: 117 דקות

מעבר לתגובות בפורום