רוג אחת – סיפור מלחמת הכוכבים, ביקורת סרט

ליאור קורן
14-12-2016 13:36

רוג 1 (אחת) הוא בהחלט לא בן חורג לסאגת מלחמת הכוכבים אלא סרט ראוי להכלל במשפחה הבין גלקטית, צפינו בו.

הסרט רוג אחת הוא הראשון ביקום של מלחמת הכוכבים שאינו משתייך במקור לסדרת הסרטים המוכרת אלא מהווה סוג של "סיפור משנה", אם כי העלילה בפועל אינה משנית כלל וכלל. לכאורה, עולה השאלה האם מדובר בילד חורג והצופה אינו בטוח כי הוא יוחזר כאן אל החיק החמים והמוכר של טרילוגיות הסרטים, אבל אני יכול להרגיע כל אוהד של הסדרה: יש כאן מספיק מן המוכר וככל שמתקדמים עם העלילה, מתבצע חיבור הדוק יותר ויותר אל הסרט הבא בסדרה (שבו צפינו לפני עשרות שנים בקולנוע).

רוג אחת ממוקם מבחינה כרונולוגית על "ציר ההיסטוריה" בין הסרט השלישי בסדרה "נקמת הסית'" לבין הסרט "מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה" שהיה הראשון לצאת לאקרנים בשנת 1977. "כוכב המוות" – נשק ההשמדה האולטימטיבי של אימפריית הרשע נמצא בשלב בנייה אחרונים והשלמה שלו עלולה להביא קץ מהיר ואכזרי של כוחות המורדים שגם כך הקריבו לא מעט במאבקם הצודק כנגד כוחות חזקים בהרבה.


דמויות עבר והווה

היה פה אתגר לא פשוט להחיות דמויות מוכרות מהעבר, להזכירכם אותן ראינו בשנת 1977, חלק מהשחקנים נפטרו, אחרים הזדקנו כדרך הטבע. למשל, גראנד מוף טארקין שיחק ביקום של הסרט "מלחמת הכוכבים" (1977) כמפקד הכוחות הקיסריים וכוכב המוות. הוא נפטר לפני 22 שנים ובסרט הזה הוא מופיע יחסית לא מעט, בהצגה משכנעת למדי של אנימציה דיגיטלית.
דארת' ווידר מופיע, אבל רק לכמה דקות קצרות של זמן מסך, את קולו "המיתולוגי" מבצע ג'יימס ארל ג'ונס שגם עשה זאת לפני שנים רבות במקור.

מאדס מיקלסן משחק את דמות אביה של הגיבורה. השחקן הדני משחק כאן בצורה "עדינה" למדי ואינו גולש לדרמטיות מיותרת, גם בסצינות שאמורות להיות מרגשות במיוחד כמו הפרידה מילדתו הקטנה. פורסט ויטאקטר, לעומת זאת, משחק כאן דמות מוחצנת וצבעונית הרבה יותר, אבל לדעתי היה אפשר אף להרחיב ולפתח את דמותו ולתת לשחקן הדרמטי הזה להתבטא אפילו יותר.

כמו בסרט "הכוח מתעורר", גם כאן הדמות הראשית היא אישה, מדובר בשתי דמויות שונות באופיין וביכולות המולדות שלהן, אבל יש גם מן המשותף: שתיהן ננטשו בילדותן – חוויה שעיצבה כמובן את אופיין לבאות.


ובלי הדמות המצחיקה התורנית אי אפשר, כמיטב המסורת, היא נתפסת כאן ע"י רובוט אימפריאלי שעבר תכנות מחדש ולשמחתנו היא גם פחות נלעגת וילדותית מאשר החייזר ג'אר ג'אר בינקס שחטף לא מעט ביקורות צוננות מהצופים בסרט "אימת הפנטום".


הסרט נשען כמובן על שימוש מאסיבי בגרפיקה ממוחשבת (CGI) אבל הוא דומה יותר בגישה לסרט האחרון שעלה על האקרנים – "הכוח מתעורר" אשר שילב נופים טבעיים מרהיבים עם תוספת גרפיקה ולא כמו שלושת הסרטים שקדמו לו שיצרו עולם מצוייר ופחות ריאליסטי במראהו.

רוג אחת מלחמת הכוכבים

הבמאי מכניס כאן אלמנטים של סרטים מז'אנרים אחרים, כמו למשל נזיר אסייתי עיוור שמכה בעוז ווירטואזיות את חיילי האויב. לקראת סוף הסרט, אנחנו צופים גם בסצינות שמזכירות את אוהמה ביץ' או המארינס כשהם מסתערים על חופי איים טרופיים במלחמת העולם השניה, כאשר חלק מהדמויות אף חובשות את קסדות הלוחמים כאשר רצועות ההידוק מתנופפות באופן חופשי בשני צידי הקסדה - בדיוק מה שראינו בסרטי מלחמה אמריקאיים קלאסיים.
אם ישנה נקודת חולשה בסרט, הרי היא טמונה בקצב שאינו תמיד אחיד, הסרט נפתח באופן איטי יחסית ולא תמיד זה מקבל תאוצה כמצופה, אבל לקראת הסוף זה הולך ומתחמם, מגיע למאוץ אנרגטי ונגמר בסוג של זריקת אדרנלין. הדבר העיקרי שמבדיל לטעמי את הסרט הזה מול שאר החבורה הוא העדרם של אבירי ג'דיי במשרה מלאה, יש כאן "נגיעה לא נגיעה" בעניין ה"כוח", אבל רק כאנקדוטה (לפעמים קומית) בדמות אחת בעיקר.

דמויות מוכרות מבליחות מדי פעם על המסך וסוחטות קריאות ומחיאות כפיים מהקהל. גם המוזיקה לה ציפינו: מידי פעם אנחנו שומעים את הפסקול המקורי והמוכר של מלחמת הכוכבים כשהוא מבליח לפרקי זמן קצרים, אך רק בכותרות הסיום הוא מושמע במלואו. אין כאן גם את שורות טקסט הפתיחה המוכרות שצפות בחלל כפי שהתרגלנו לראות. למרות זאת, זהו בן ילוד ראוי בהחלט לסדרה.

Rogue One: A Star Wars Story

במאי: גארת' אדוורדס

שחקנים:
פליסיטי ג'ונס
דייגו לונה
ריז אחמד
בן מנדלסון
דוני יין
ג'יאנג וון
פורסט ויטאקר
מאדס מיקלסן
ג'ונתן אריס
אלן טודיק

אורך: 133 דקות

מעבר לתגובות בפורום