כרטיס קול מקצועי בבית - SPL Crimson במבחן

ביקורת כרטיס קול: מנחם מתקין את הכרטיס המקצועי SPL Crimson בבית ובודק אותו בחיבור למגוון מכשירים, אוזניות ומקורות, האם מכשיר שמיועד להסביבה המקצועית יתפקד היטב גם בבית?

יומן "התחדשתי:

המתחם הדיגיטלי, שפרץ לחיינו בתחילת שנות ה-80 עם הופעת הקומפקט דיסק, עורר שינוי גדול מאוד באופן שבו אנחנו צורכים אודיו – ושינוי עוד יותר גדול בדרך שבה אנחנו מיצרים אותו. אם בעבר - על מנת להקליט אלבום בן פחות משעה (מגבלת התקליט) היה צריך לשכור אולפן הקלטות על ציודו והאנשים המפעילים אותו – היום, במידה מסויימת, אפשר לשבת בבית ולהקליט אלבום שלם או את הסקיצות הראשונות שלו ואחר כך, באולפן מקצועי, להשלים את המשימה.

כשהתווסף האולפן הביתי לאופציות ההקלטה האולפנית פרץ גם, הויכוח כיצד האודיו צריך להישמע – לא בתוצאה הסופית (דיסק/תקליט/קובץ וכו) אלא בשלבי העריכה וההקלטה. הויכוח נע על הציר שבין סאונד קשוח, חריף, בלתי מתפשר מפורט מאוד ועם נטייה לאלימות או ההיפך, כלומר: סלחני ואדיב למשתמש/מאזין כשאילו שאוחזים בטכנה הזו, גם, טוענים שבעצם בבית המצב דומה לתיאור הזה. ויחלוקו.

בכמה מעיסוקי בעבר נדרשתי להתעסק עם קבצי אודיו שהיה בהם משהו – מהותי – והיה צורך לחלץ את ה"משהו" מבליל הרעשים שבקובץ. ככה העניין והדרך למציאת פתרונות הפך לתחביב פרטי ועקב בצד אגודל רכשתי ציוד אודיו והקמתי אולפן ביתי שרוב התוצרים שלו מגיע בסופו של דבר – לפח האשפה.

אין זה מן הנמנע לחבר ציוד אודיו מקצועי להיי פי הביתי. לא פעם החיבור הזה מאתגר את הידע ואת האוזניים ולטעמי – מוסיף עוד מימד לחווית ההאזנה לאודיו.

הגיעה העת לחדש את כרטיס הקול באולפן הביתי. כצעד ראשון הוטלו הגבלות, חמורות, בכל מה שקשור לעלויות ומנגד הגבלות, עוד יותר חמורות, בקשר  לגמישות עם איכות. פישפשתי ברשת האינטרנט, קראתי סקירות יותר מקצועיות ומנגד כאלה שמסתתר בהן מסר שיווקי ובניגוד למנהגי, אפילו התיעצתי עם חברים בתחום, שדעתם בדרך כלל נוחה עלי.

נפל הפור. SPL Crimson. למה? עד היום כל כרטיסי הקול שהשתמשתי בהם, במתחם הפרטי וגם מחוצה לו, נוהלו על ידי תוכנה. לתוכנה, יש הרבה יתרונות אבל חיסרון אחד בולט: היא רצה במחשב שבעת עבודה על קבצי אודיו מגיע די מהר לקצוות הביצועים שלו ולכן משמש כנקודת כשל. הקרימזון אין לו שום תוכנה כל הרטיס מנוהל על ידי כפתורים ולחצנים שמנתבים את האודיו בתוך הכרטיס והתוכנה היחידה שיש לו איתה קשר כלשהו זה דרייבר USB עבור חלונות. רוב הפונקציות בכרטיס פועלות ללא תלות לחיבור ה- USB במחשב ואין בו צורך אפשר פשוט לנתקו.

אם יש משהו שאני סולד ממנו, זה מערכת מחשב, בעיקר מערכת הפעלה, שקושרת אותי עם ספק תוכנה מסויים. כבר הרבה מאוד שנים מכונת החלונות שאצלי חיה ומתפקדת מחוסר ברירה – בעיקר משום שמעטים מאוד הם היצרנים שמפתחים כרטיסי קול למערכת הפעלה שהיא לא חלונות או IOS של אפל.


במעמד הרכישה, וגם לפני כן, SPL וגם היבואן בארץ לא ציינו, וגם לא ממש ידעו, האם הכרטיס יכול להתחבר למערכת ההפעלה לינוקס שבה יש לא מעט DAW שלא נופלים מאלה המסחריים. כשפרקתי את הכרטיס מאריזתו והפעלתי אותו במחשב האולפני, שמריץ חלונות מן הסתם, השתמשי בקונפיגורציה הזו כדי לוודא שהכל עובד ותקין. אחר כך חיברתי אותו למכונת הלינוקס והפתעה נעימה חיכתה לי שם: הכרטיס מוכר על ידי מערכת ההפעלה ועובד Out of the box בלי שום בעיה.

כפי שציינתי, כשנפל הפור על הקרימזון חלק מהשיקולים היו: הוא יכול לשמש גם כ DAC שעומד בפני עצמו ואפשר לאחזר באמצעותו קבצי אודיו מהמחשב ו/או וגם לחבר אליו CD שיהפוך לטרנספורטר בלבד ויתן לקרימזון לעשות את עבודת ההמרה לאנלוג.

אז כמו כל התלהבות ממוצר אודיו חדש גם אני, התלהבתי. רשמתי לעצמי מעין "יומן למשתמש המתלהב" וחככתי בדעתי האם לפרסמו או לשמור אותו למגירה. ההתלבטות נבעה משניים, הראשון: כרטיס קול אולפני הוא לא ממש בסקופ של האודיופיל שמחפש DAC להשמעת מוזיקה והשני – היומן הלך והתארך, הלך והתארך. ובכל זאת: התעסקות עם אודיו במתחם הדיגיטלי היא התעסקות לא פשוטה. התחום הזה מציב הרבה אתגרים וקשה להוציא ממנו מנה הגונה של אודיו איכותי, מאוזן ומשקף ומן הסתם, גם, מהנה. מאחר ויש ממשק בין מה שעבר עלי לבין כל מי שירצה או ינסה להוסיף מחשב ו/או DAC למערכת ההיי פי שלו – יש פה תשקיף של החוויות שלי שמי שירצה יוכל לקחת מהן את התובנות הפרטיות שלו.

חלק מהמכשירים שמצוינים ביומן הם אורחים חדשי אצלי – ובהמשך יסקרו פה.

התקנת הקרימזון

 לפני שרכשתי את הקרימזון קיבלתי הדרכה. אז את חוברת ההסבר השארתי בקופסה. לא קראתי. חיברתי אותו למכונת הלינוקס שלי ולאט לאט היצור התחמם והשתפר. פתאום ההתפתחות נעצרה ומשהו לא נשמע לי. החשד שמשהו לא מתנהל כשורה עלה כשחיברתי את ה HTC שלי לקרימזון דרך ה- DAC של B&O לטלפון. משהו שם לא נשמע כמו שנשמע כשמחברים אוזניות ישר ל- DAC.... וזה, לא סביר בעליל.

אז הלכתי לחוברת ההפעלה וגם שלפתי ממגירות הזיכרון את הידע שלי על מונחי האודיו המקצועיים שאליו מכוון הקרימזון. חיברתי לקרימזון את ה- MX50 שלי (שנסקרו לא מכבר באתר) עליהן אני סומך בעיניים עצומות. וגם הן גילו לי שמשהו בתפעול הכרטיס לא בדיוק נעשה כפי שהיצרן התכוון.

כדי להבין מה קורה וגם לשמוע משהו מוכר באוזניות שאני סומך עליהן לקחתי את ביופיליה של ביורק לטיול "קצר". למה ביורק? כי אצלה, בביופלייה, לכל כלי לכל צליל ולכל מיקום בבימת הסאונד יש משמעות ארטיסטית.

...ואז מסתבר:  הקרימזון "יודע" לעבוד בשני מצבים שונים זה מזה בתכלית השנוי. הראשון: הקרימזון לוקח את זרם הביטים מה USB, ממיר לאנלוג אבל סומך על המחשב שיתן שעון ויסנכרן אותו. המצב השני הוא אחר לגמרי:  הקרימזון לוקח מהמחשב ביטים ובייטים כלומר דיגיטאלי משתלט עליו כולל סינכרון שעון ולא משנה אם יש או אין בדרך מסנכרן שעונים נוסף., ממיר לאנאלוג ושולח למגבר האוזניות. כאן לא מסתיים העניין, אני יכול לנתר את ה DAC עצמו ולהחליט באיזו עוצמה הוא ישלח את האות למגבר האוזניות. משקט מוחלט ועד להגברה במצב BALANCED ומה שביניהם.

ועכשיו זה נשמע כמו שציפיתי וכמו....שצריך.
 
במצב השני (אסינכרוני) הקרימזון משתלט על זרם הביטים שבא מה USB. כלומר:  מסנכרן שעונים, ומעביר את הדטה הדיגיטלי (הביטים) למעבד ה- DAC שלו עצמו, מבצע המרה ושולח למגבר האוזניות ו/או לרמקולים אבל לפני כן, האנלוג עובר דרך מעגלי ההגברה הפנימיים ולפי הקונפיגורציה שהזנתי לתוכו (באמצעות כפתור שליטה) מעביר משקט מוחלט, דרך Unbalanced או Balanced. סך הכל יש 20 סטפים של כיוון עוצמה שאני יכול לשלוט בהם ולהזין למעגל ההגברה.

זה לא מסתיים כאן:  במקרה של אוזניות מבנה ה TRS הוא קבוע. אבל:  במקרה של שליחה לרמקולים אני יכול, לפי הוראות יצרן שהם סטנדרט בתעשיה, לשנות את הכבילה של ה TRS ואז הקרימזון יעלה על זה לבדו/אוטומטית וגם אם אוציא Full Balanced הוא ישלח Unbalanced בלבד. זה נועד כי מדובר בכרטיס קול שאמור לשקף אודיו בזמן הקלטה והדיוק פה מאוד חשוב. SPL לא המציאו את זה מה שכן שיכללו את המעגלים. הקרמזון (וכל הציוד האודיופילי של SPL) מקבלים מרשת החשמל מתח ממומר לזרם ישר בעוצמה של 3 וולט וממירים אותו לזרם ישר בעוצמה של 120 וולט. לטענתם, ולפי ביקורות שקראתי, זוהי תצורה לא שכיחה בכלל אבל עדיפה ונותנת תוצאות טובות. עם התוצאות הטובות אני נוטה להסכים אבל צריך עוד קצת "קריעת אוזנים" כדי לוודא.


עוד דבר ש SPL נתנו לו את הדעת (ברמת בתיכנון ההנדסי והביצוע) הוא "צרה" שנקראת ריצפת הרעש. בד"כ ריצפת הרעש של מכשירים אנלוגים לא רק שלא מענינת אותנו אלא שלא פעם מה שכתוב בנתון באוזן נשמע אחרת. במתחם הדיגיטאלי ובמיוחד בהמרות מאנלוג לדיגיטלי ולהיפך - וגם, כמובן, באולפן, לריצפת הרעש משמעות חשובה מאוד משום שהיא:

א. מאפשרת לדחוף טווח דינאמי גדול יותר שיומר, אח"כ, לטווח הדינמי של CD או תקליט או קובץ.
ב. חוסר התאמה בריצפת הרעש מכניס להקלטות ולאודיו השמיע רעש לבן. רעש לבן הכוונה לרעשים שבאים מרשת החשמל וקרינה של טרנספורמטורים ושל קבלים ושאר רכיבים אלקטרוניים. בדו ערוצי, שבו הכל כבר במתחם האנלוגי, זה אומנם שמיע אבל לא ממש מפריע וניתן, להתגבר על זה. בתחום האולפן הרעש הזה, שמן הסתם עובר דחיסות, המרות לימיטרים ומעבדי קול, הוא צרה צרורה. אה כן - הוא שמיע ועוד איך גם מניסיון עבר וגם בניסיון עם הקרימזון.

מה עשו SPL: הם מאפשרים לנתב את האודיו דרך אחת הפונקציות במכשיר ושם, על הנתיב הזה, באמצעות דיפ סוויץ לבצע תיאום עכבות של ריצפת הרעש בין הקרימזון (שעובד ב -128 DB) לבין האות הנכנס. למשל: אם האות שנכנס הוא מ- CD אז ריצפת הרעש שלו היא 90dB (כל המספרים הם במינוס כמובן) ואז אם אשים את פוטנציומטר של שליחת העוצמה למגבר האוזניות על אפס לא יהיה שקט מוחלט ואשמע את ה CD מנגן (אני מניח שנתקלתם בתופעה הזו). אחרי תיאום העכבות - זה נעלם והשקט הוא שקט מוחלט.

אני מכיר את התופעה הזו מכרטיסי קול אחרים שיש לי. זה פחות או יותר מטמטם. עד עכשיו, פשוט, נעזרתי במחשב ובתוכנה למדידת רעש ותיאמתי עכבות בין המקור לכרטיס הקול.

DAC אחרים , אודיופילים לא מעולם ה Pro Audio משתמשים בפילטרים דיגיטאלים שיושבים על המעבד שממיר מדיגיטאל לאנלוג או מגבילים את כניסת ה USB או ה SPDIF לרצפת רעש גבוהה מזו של ה DAC עצמו. בפרו אודיו עושים מה שעשיתי עד עכשיו כלומר:  נעזרים במחשב ובתוכנה על מנת לדומם את שאריות ריצפת הרעש בין המקור ליציאה או בין המקור לתוכנת ההקלטה. זה עובד, לא רע בכלל, אבל צריך ניסיון, אוזניים ותוכנה אמינה.

SPL באו עם הפתרון שלהם ולמעשה הגעתי למוצר הזה שלהם כי חיפשתי כרטיס קול מקצועי שיחסוך ממני כיול המקור והכרטיס כל פעם שאני רוצה להשתמש בו. ולא מצאתי, וגם לא ידוע, על כרטיס אחר שמיישם פתרון כזה לבעיה הזו.

אגב: כשחיברתי אתה HTC ל DAC של B&O ואותו לקרימזון, במקרה הזה ה- DAC של B&O יורד ל 115 די בי (מינוס) ובקטעים שאני מכיר וצריך להיות שקט (או רעש שחור זה אותו מינוח) היה שם משהו שהיה קשה לי להסביר אותו אבל בהחלט גרם לי לפתוח את המדריך למשתמש.

כמעין סיכום:  אם תחברו ל DAC (אודיופילי ככל שיהיה) עם אוזניות או דרך מגבר - אתם נמצאים במתחם האנלוגי ולנושא ריצפת הרעש השפעה נמוכה עד זניחה על האודיו - ופתירה באמצעות מחברי חשמל, כבילה בידוד בהשמה וכו. לעומת זאת במתחם ה Pro Audio לרצפת הרעש משמעות קריטית במיוחד במוזיקה קלאסית של תיזמורת פילהרמונית מלאה ובלא מעט מסוגות הפופ רוק מתקדם Dark Wave ועוד. ולכן צריך לתאם עכבות שכן ההקלטה היא דיגיטאלי והדיגיטל איננו סלחני בכלל, יש רעש במעלה העבודה על החומר המוקלט הרעש יהפך לדומיננטי וקשה מאוד לסלק אותו.

...וכן:  למרות גילי הלא צעיר אני עדיין שומע את ההפרעות האלה וגם...יודע לנטרל אותן. עכשיו עושים את זה עבורי הגרמנים מ SPL ועושים עבודה נפלאה.

טוב. אז קראתי את המדריך. קינפגתי (לא ממש הרבה) האזנתי. המנוחה והנחלה. מבלי לפגוע בכל מה שאמרתי, וגם כתבתי, עד עכשיו המסקנה הראשונה שהגעתי אליה היא כזו:  כשמחברים את טלפון ה- LG ואת ה HTC לקרימזון ובכן זו לא הממלכה שלו. אסביר מיד. כשעושים את אותו הדבר אבל ה- LG וה HTC מחוברים ל DAC של B&O גם פה זו ממלכה אחרת לגמרי - לעומתית לזו של הקרימזון.


מדוייק ללא פשרות

הקרימזון זו לא חיה שנועדה להיות חלק ממערכת הדו ערוצי. הוא נועד לאולפן וככזה הוא לא יודע רחם, כלומר:  הדבר הזה מדויק, חשפן ואין פשרות. לחבר DAC ל- DAC (גם אם זה במתחם האנלוגי) זה ממש מעשה אסור. עשיתי אותו רק כדי לספק את הסקרנות שלי.לא יקרה עוד פעם.

אחרי קינפוגים ואחרי שכבר הכרתי את הפונקציונאליות של הקרימזון הגיעה שעתו של המתחם הדיגיטלי, כלומר לחבר את היציאה האופטית של ה CD לכניסה האופטית של הקרימזון ולתת לו לעשות את העבודה. ולהקשיב. למרות שעל השולחן שלי יושבות הביירדינמיק שצריך ללמוד אותן ולסקור אותן החלטתי ללכת ישר ל MX50 שכן עליהן, כאמור, אני סומך.

משלל מעלותיו של הקרימזון, ואחת שקסמה לי במיוחד, היא העובדה שהחיבור ל USB הוא Stand Alone. כלומר הקרימזון מקבל חשמל מהקיר. אם רוצים להקליט או לנגן במחשב רק אז צריך לחבר את ה USB. אם לא לא רק שלא צריך אותו אלא שבעזרת כפתורי השליטה שעל הקרימזון אני יכול לכבות לגמרי את ה USB (וכל כניסה אחרת) כך שלא יזלוג שום רעש.

אז מה יש לנו: CD שמחובר לחשמל ומחובר ב SPDF AES לקרימזון. והקרימזון מחובר לחשמל מקבל את הכבל האופטי לתוכו וכל שאר ההגברות וההמרות מכובים פיזית - לא מקבלים חשמל סתם חבורה של ג'וקים נגדים ושאר קומפוננטות ששכבים בתוך הקופסא כחור שחור. השעון וטיפול בג'יטר מבוצעים באופן בלעדי על ידי הקרימזון, ה CD הוא טרנספורטר בלבד.


נתחיל.

ליתר בטחון, מאחר והחיבור לדיגיטל התבצע אחרי קינפוג הכניסות האנלוגיות עשיתי לקרימזון איתחול. כבוי, הדלקה, הקרימזון שולח אות בדיקה לכל הכניסות והיציאות ופחות משתי שניות... מוכן.

לוקח דיסק אוסף שעשיתי לפני כשנה.לא זוכר מה יש בו.מדובר באוסף שירים שנוצרו במחשב הלינוקס, לא נגעתי בהם, לא עברו במכונת ההקלטה. As is. מכניס הדיסק ו...הופ שומע את ה CD מעביר מצב, כלומר מזהה את היציאה האופטית והופך עצמו לטרנספורטר לא לפני שנכנע למשטר השליטה של הקרחמזון. זה תקין ככה בדיוק...צריך להיות. ואז...: לוחצים על ה Play. אוי. אוי לזוועה האודיופילית שנשמעת באוזני. פשוט, לא להאמין איזו זוועה רעשנית זה נשמע. מיד, שולף את האוזניות מחבר למגבר ומחבר אליו את ה CD.... האנגלי, הוא בריא ושלם ומנגן בג'נטלמניות האופינית והאהובה שלו. חוזר לקרימזון עדיין מזויע..

מנתק מגבר וכבילה ממנו. מכין קפה ונותן למנוול לנגן הרחק מאוזני. מה קרה פה?

אם ישנה טעות שצריך לא להילחץ ממנה זו הטעות של חיבור מכונה דיגטאלית למתחם הדיגיטאלי. פעם, כשהיה לי שער בקצה הקודקוד הפעלתי ציוד תקשורת אופטי, וקצת אחרי זה אותו הדבר למרכזית טלפונים דיגיטאלית - גם שם השעה הראשונה, ולפעמים יותר, היא כאוס דיגטאלי. הכל מתאזן אחרי שהעסק קצת מתחמם, פיזית, וגם "מתחמם" לא רק מבחינת החום.

כבר ציינתי בעבר שהמתחם הדיגיטלי הוא מתחם רגיש מאוד. רגיש בהפעלה הראשונה, רגיש לאיכות של החומר המוקלט שנכנס אליו רגיש לכבילה, רגיש להצבה ורגיש לחשמל ורגיש לאוזניים שלי. אותה חוויה עברתי עם ה- DAC של B&O ולמרות שהיא מוכרת לי מצליחה להפתיע אותי כל פעם מחדש.

חלפה שעה.

ה- CD הגיע לטמפרטורת עבודה הרגילה שלו, גם הקרימזון. חזרתי להאזין לאוסף.

ועכשיו... הקרימזון מתוכנן ומיוצר בגרמניה. והוא בדיוק כזה - גרמני. הבמה ענקית ומדויקת, כל דבר בדיוק במקומו, כל מה שצריך לדעוך דועך בדיוק כפי שהוקלט, כל מה שצריך טווח דינאמי וניצול שלו עושה את זה ובדיוק לפרק הזמן שתוכנן בקיצור, סדר משמעת אין שום יפיוף ואין שום דבר שחסר או "חלילה" מזייף. וכן גם הבעיות שאני מכיר מההקלטות שאספתי עכשיו הן ברורות כשמש למרות שהיא שקעה לה וכבר די מזמן.

עוד לילה הולך לעבור ביעף והפעם במתחם הדיגיטאלי המאוד לא סלחן.

יש אופי?

מעניין? כן. הקרימזון איננו DAC בכלל. יש לו אופציה כזו ש SPL נתנו לה את הדעת בתשומת לב מיוחדת אבל הוא לא נועד לזה אלא נועד להיות כרטיס שיזין DAW במתחם האודיו המקצועי. בעקרון, וציינתי את זה, היציאות של הקרימסון הן מאוזנות בלבד ואני חושש שיש מעט מאוד מגברים שמסוגלים לקבל חיבור שכזה. בכל מקרה הקרימזון, במתחם הפרטי שלי, באמת נקנה על מנת לשמש כרפרנס והוא מצליח, מאוד בזה.

עכשיו, פלוס מינוס בתום תקופת הBreak In, אפשר לדבר על אופי. והאופי:  הבן אלף חשפן בלתי נלאה ומאוד מדויק – לפעמים, וכבר קרא לי, כל כך חשפן ומדויק שהחלפתי אוזניות, כדי לשנות אופי סוני, ואפילו הפסקתי לנגן CD....אבל אחזור גם לזה.

עוד הערה לגבי הקרימזון:  גם כ- DAC ובכלל יש לו במה מאוד הולוגרפית משהו שמאוד נדיר. אתן דוגמה: אני מקווה שיש לכם את ה CD הראשון ששיחרר  דויד גילמור כסולן (תקליט הסולו הראשון שלו) נקרא פשוט David Gilmour ויצא ב 1978. אני מכיר את היצירה הזו מתקליט וגם מ CD. אם תאזינו לו לפני שתקראו את שמיד אומר תרגישו, מן הסתם, שבהקלטה שלו חסר משהו. התוכן מעניין ולא פעם נפלא אבל משהו בהקלטה באופן שהתקליט מוצג לשומע משהו בו חסר.

...וה"סוד" הוא פשוט:  גילמור הקליט את התקליט הזה בתקופה שבה היה בהליך של התרסה כנגד הפינק פלויד בכלל ורוג'ר ווטרס בפרט. נעשה מאמץ שבתקליט הזה הקשר היחידי לפינק פלויד הוא העובדה שגילמור חבר בלהקה הזו. לכן:  גם התכנים, גם ההפקה וגם האופן שבו בוצעה ההקלטה הכל - היה רחוק מקשר ללהקת האם.לכן בהפקה של התקליט בחרו בהקלטות שיצרו במה אחורית לתקליט זאת אומרת:  השירה והנגינה הכל מתבצע כאילו קידמת הבמה ריקה וכל השאר נמצא רחוק מהמאזין משהו כמו האזנה לביצוע של התקליט בהיכל התרבות בת"א כשאתה יושב בקצה הרחוק של ההיכל וללא הגברה שמפזרת את האודיו.

זו לא "שיטה" שגילמור המציא אותה. יש עוד אירועים כאלה אצל רוברט פריפ (קינג קרימזון) אמרסון לייק ופלמר וגם, די הרבה, בהקלטות של מוזיקה פילהרמונית. במקרה של גילמור זה קצת פוגע בפרזנטציה של התקליט/CD.



נתונים טכניים של ציוד אודיו בכלל, ופרו אודיו בפרט, הן משהו על הציר שבין אות מתה לבין תעודת ביטוח/כסוי תחת ליצרן. בתחום הפרו אודיו - הציוד עובד בסביבה מאוד דרשנית, הרבה שעות, הרבה ידיים והרבה שיגיונות ושיגעונות שצריך לספק. בתנאים כאלה אם יש חריגה מהספק (Spec) של היצרן ומשהו מתחרבן/נשרף או סתם נופח את נשמתו יכול היצרן להסיר אחריותו ובהתרסה להוסיף: אמרתי לך!!!!".

חשקה נפשי לחבר את הקרמזון למגבר שלי. המגבר עצמו לא משהו אבל מגבר האוזניות שבו מהמעולים ששמעתי - ואני סומך עליו בעיניים עצומות. זכרתי, גם, שלמרות נתונים שלא עולים בקנה אחד בין היציאות של הקרימזון לכניסות של המגבר ומה שהוא מצפה לקבל שם - אין שום דרך לבדוק אלא...לחבר ולשמוע. מה גם שהקרימזון יודע לאבחן שבקצה הכבל יש מכשיר Unblanced/לא מאוזן/Single ended הרבה שמות לחיבורי ה- RCA הסטנדרטים ולתאם עקבות בהתאם.

אז... חיברתי.

בקונפיגורציה שבה הקרימזון שולח סיגנל אחצה יש רק אפשרות אחת לחבר TSR שיגרום לו להסתנכרן מול ציוד הקצה ב Unbalanced. בנוסף יש לו כפתור עוצמה שמכוייל ב DB ולא בסתם מספרים כך שאפשר לשלוט גם בעוצמת הצליל וגם בטווח הדינמי שלו.

זכרתי, שבאחת הכתבות כתב הסוקר שהוא חיבר את הקרימזון למוניטור שדה שמיעה קרוב של JBL Pro שם אותו בסלון הבית וזה נשמע כל כך טוב שאישתו ביקשה ממנו לקנות את הציוד ולהשאיר אותו, בסלון הבית, למען אוזניה. לא יודע אם עשה כן או לא אבל בכל מקרה בתמונה שפרסם רואים חיבורי Unbalanced שמזינים את הקרימזון והמוניטורים....

חיברתי את הסוני לקרימזון (סקירה עליהן בהמשך) ובעדינות העלתי עוצמה.חידדתי אוזניים לשמוע את האודיו ולוודא שלא אשלח את הקרימזון שלי לגרמניה לחידוש.

ואיך נשמע???

המגבר שלי הוא ג'נטלמן אנגלי די קשוח. אני יודע, מניסיון, שלמרות קשיחותו אם בכניסה אליו יש משהו קיצוני לאופי האנגלי הוא נכנע ומשנה קצת את אופיו.

ב 1966 נפגשו נבחרת הכדורגל של אנגליה וזו שלגרמניה בגמר גביע המונדיאל - היה זה המונדיאל הראשון שבו גרמניה הופיעה בגמר של מפעל אירופי בכדורגל. גרמניה הפסידה בגמר, לאנגליה, אבל עד היום ישנו ספק לגבי התוצאה שכן לפי טענת הגרמנים, והיא לא לגמרי משוללת המציאות, שני שערים שלהם נפסלו כשאחד מהם - אכן היה שער בספק ואילו השני, לטענת הגרמנים, היה שער שכן הכדור, יחד עם שוער אנגליה, עבר במלוא היקפו את הקו הדמיוני שבין שתי קורות השער הקדמיות ולכן היה זה גול.

ובנמשל שלנו:  מלך הארגן הפקיע לג'נטלמן האנגלי נוק אאוט אחד שלם וללא עוררין - פשוט השתלט עליו עם כל הרגישויות/הסדר המופתי, ופה ושם בבמת הסאונד ההולגרפית.

יש לי את קבצי המקור של תקליט סטודנטים במכללת Muzik School. מבוצעים בו קברים (Caver) לאהוד בנאי, שהוא עצמו היה נוכח בהקלטות וגם הדריך ופיקח. יופי של ביצועים, יופי של הקלטה והעברה מצויינת של האולפן שבבית הספר, שבנה אותו ידיד שלי, על הציוד והאקוסטיקה שבו. בקבצי המקור יש 5 טיקים שנובעים מהעברה ממכונת ה DAW לקבצי WAVE. החלטתי לטפל בו. העלתי אותו ל DAW שלי, סילקתי את הטיקים (עבודת נמלים של ממש) וגם עשיתי לו הינדוס לאחור על מנת לנרמל את שני ערוצי האודיו ל מינוס 0.75 דיבי, פטנט שערב לאוזני אבל הוא משהו שמשהו הרבה יותר מנוסה ממני דוגל בו כבדרך קבע - בוב אזרין המפיק של הפינק פלויד.

בסוף, צרבתי אותו לתקליטור ובמכונת הלינוקס המרתי את הקבצים ל FLAC ברזולוציה של 176400 על 24 ביט. ועכשיו..ממש עכשיו סיימתי להאזין וכן...מלהיב.

חווית הקניה

פה ב- DTOWN וגם באתרי אודיו אחרים שאני חבר בהם – אני מסיונר של לקנות בארץ אלא אם זה בלתי אפשרי. ענף ההיי פי האודיופילי וגם הפרו אודיו הוא ענף קטן – ורוב הנציגים בארץ עושים מאמצים להביא את המילה האחרונה ולתמחר אותם בדומה למחירם בחו"ל.

הנציג של SPL בארץ הוא פנקי מיוזיק מתל אביב. אחרי כמה חודשים שבו קראתי והתעניתי בקרימזון, אבל לא טרחתי בכלל לשמוע אותו – אני כך נוהג תמיד – נהנה מרכישה עיוורת, הגעתי למשכנו ולוח הזמנים שלי הפך להיות די צפוף. חשבתי לקחת, לשלם וללכת. במציאות: כשנכנסתי למשכנו של פנקי שלל הציוד שיש שם השכיח ממני את לחץ הזמנים. שוטטתי בחנות והשבעתי את עיני.

כשהגיע הזמן לקרימזון בקשתי עזרה מהמוכרנים שם והתפנה אלי יוני שהוא המומחה של פנקי למוצרים של SPL, אגב, הוא גם איש הקשר של SPL עם פנקי. בסבלנות אין קץ יוני עבר איתי על כל הפונקציות של המכשיר, הדריך, ציין אבני דרך חשובות ענה לשאלות ולא התבייש לומר שאיננו יודע מה שבאמת, לא ידע. במעמד הרכישה התעקש יוני לפתוח את המכשיר ,לחבר אותו למחשב במקום, לעדכן בו קושחה ובאמצעות זה גם לוודא שהמכשיר תקין ומוכן לעבודה ולא אאלץ לשלוח מייל תמיכה בהול על משהו שקשור בהתאמת הקושחה לדרייברים הנדרשים בחלונות.

לשאלה, האם הקרימזון יעבוד גם ב DAW שמריצה לינוקס ענה בשלילה. גם היצרן לאמתייחס למערכת ההפעלה הזו באתר האינטרנט שלו. אחרי שהסתבר שהקרימזון עובד גם עובד גם ב DAW מבוסס לינוקס טרחתי לעדכן את יוני, ואחרי חילופי מילים קצרים – העדכון עבר גם ליצרן שמן הסתם יעשה עם המידע הזה מה שהוא רוצה.

המחיר של הרימזון זהה בישראל ובגרמניה. משיטוטי באתר האינטרנט של SPL שמתילב שהם שמים דגש על כך שהמפיצים שלהם ימכרו את המוצרים שלהם במחירי גרמניה עם התאמה, כמובן, למיסוי המקומי – ועל כך, יבואו על הרכה גם SPL וגם פנקי מיוזיק.

עוד אחזור, מנחם.