התופת - ביקורת סרט עם טום הנקס

הסרט השלישי בסדרת "צופן דה וינצ'י" מגיע אל בתי הקולנוע, גם הפעם עם טום הנקס שמתעורר בעיר הציורית ונציה אך מגלה שהוא בעולם של הזיות על גיהנום וסוף העולם, מה מציאות ומה הוא החלום? הלכנו לראות.

בגיל 15, החל לביים רון הווארד. לא חפרתי כדי לגלות מתי הוא בדיוק הוא התברג לתחום הקולנועי בהוליווד, אך אחרי חמישה עשורים רון האוורד ממשיך להפתיע. הוא החל את עבודתו בסוף שנות ה-60 של המאה ה- 20 ונראה כי עבודותיו המוקדמות לא הותירו חותם או זיכרון מיוחד, אך עם הזמן בא גם הניסיון ועם הניסיון האיכות עלתה עם הסרטים שכן זכורים בבימויו משנות ה-80: "משמרת לילה", "קוקון", "וילו והנסיכה", חלק מהסרטים של שנות ה- 90 אף הפכו לקלאסיקה: "אפולו 13", "כופר". שנות האלפיים החלו העלו עוד יותר את האטרקטיביות עבור מועמדות לאוסקרים: "נפלאות התבונה", "הנעדרת", "סינדרלה מן". אך נראה כי באמצע שנות האלפיים, הווארד מתחיל שוב לייצר אומנות להמונים וחוזר לביים סרטים בעבור הציבור הרחב, מביניהם: "פרוסט / ניקסון", "Rush", "בלב הים". וכעת נעבור לסדרת הסרטים אליה משתייך הצופן הנוכחי, או יותר נכון הסרט: צופן דה וינצ'י - אינטרפרטציה של רון לרומן של דן בראון, מייצר את רוברט לנגדון (בכיכובו של טום הנקס), איש סמלים אשר מכיר את ההיסטוריה האנושית והיסטורית האומנות כאחת ובאמצעות כך יכול לראות את העתיד - את העלול לקרות. מכאן, בהמשך של "מלאכים ושדים", במקום לרוץ ברומא רבתי, עוברת הריצה אל מדינת הוותיקן, שם מגלים מזימות, דמויות של רוצחים וכן הלאה. והפעם, בחלק השלישי, אנחנו ב"התופת" - אולי האחרון בסדרה. כעת רודפים אחר שיגעון של מיליארדר מטורף שטוען כי בתוך מספר עשרות שנים יהיה פיצוץ אוכלוסין, כולם יגוועו ברעב והדרך היחידה למנוע זאת, זה באמצעות רצח המונים (של שליש מאוכלוסיית כדור הארץ). לנגטון מתעורר במצב של פציעות ראש וחוסר זיכרון ואי הבנה כי הוא נמצא בוונציה. מכאן מתחיל מרדף של אישה המתחזה לשוטרת, ארגון שמנצח על הנעשה שנראה כהזוי ולא הגיוני, ארגון הבריאות העולמי שרודף אותם גם כן ונראה כי שני שליש מהסרט עוברים כהזיות של רוברט בעולם אפוקליפטי \ גהינום, מה שמקנה חוויה טובה למדי לסרט.


דנטה והגיהנום

לצידו של הנקס, הפעם מתרוצצת פליסיטי ג'ונס, שנראה כי בגיל 33 היא מתחילה להיראות יותר בסרטים אך לא נמצאת עדיין בתודעה הציבורית כמו אנג'לינה או ג'וליה רוברטס. כד"ר סיינה היא עוזרת לרוברט לברוח מהתנקשות בבית חולים, מנסה לעזור לו להבין מדוע הוא באיטליה ומה עומד לקרות - הרעלה המונית, היכן הוחבא הרעל ומתי הוא אמור להשתחרר לאוויר.

הסרט בהחלט מיועד לאוהבי אומנות והיסטוריה, בחלקים הקולנועיים הקודמים עקבנו אחרי פועלו של ליאונרדו דה וינצ'י,הפעם זה דנטה וחיזיון הגיהנום שעולה מעל לכל הדמיון אל המציאות. פיסות רבות של מידע מוזכרות כאן ואכן צפויה חוויה נעימה לאלו מביניכם שמכירים את החומר (אני מניח שמדובר במיעוט), הרוב הדומם יבלא את אשר נאמר וינסה להבין מדוע חצי מהסרט נראה כמו "המשחק" של דיויד פינצ'ר - כאילו כל העולם משתנה לאדם אחד.
כאשר העובדות מתבהרות, נראה כי המציאות פחות מעניינת ופחות סקסית מאשר הדימיון המקדים - מה שהופך את הסרט לפחות מעניין ובצורה בוטה, אפילו למאכזב. ועדיין, הסרט הזה עדיין מצוין בהשוואה לשאר הסרטים הבינוניים שיצאו בתקופה האחרונה, הוא עדיין שווה צפיה במיוחד בזכות העובדה שזהו חלק שלישי לאותו יוצר שממשיך את קו העלילה ולא הולך לאיבוד תחת שליטתם של במאים "אחרים" שרוצים לתפוס גל על הצלחותיהם של סרטים אחרים.


בסה"כ החוויה הייתה מצוינת בשביל ללמוד קצת היסטוריה, לראות עולם בדיוני של דמות קולנועית ולהבין כי האנושות שמתרבה ללא רסן ושמה את עצמה כמסכנת אנושות עצמה, היא עוד נושא שהעולם והקולנוע נותנים לו תשומת לב. אולי זה לא "קינגסמן" בו רצה הנבל שהאנושות תשמיד את עצמה, אבל העיקרון די דומה - בכדי להציל עולם, צריך להרוג אותו קודם.

ציון: 7

התופת
INFERNO
ארה"ב 2016
 
במאי: רון הווארד
מבוסס על רב המכר מאת דן בראון ('צופן דה-וינצ'י')
שחקנים:
טום הנקס – רוברט לנגדון
פליסיטי ג'ונס – סיירה ברוקס
אירפאן חאן – הארי סימס
עומאר סיי – כריסטוף ברודר
בן פוסטר – ברטרנד זובריסט
אורך הסרט: 121 דקות