מכסחות השדים – ביקורת סרט

הוליווד מציגה שחזור מודרני של מכסחי השדים משנת 1984, הפעם בדמותן של ארבע נשים מכסחות. האם הסרט מצליח לעורר עניין ולהיות מקורי בפני עצמו או רק שחזור ממוחזר? הלכנו לצפות.

הסרט החדש מגיע מבית היוצר של איוון רייטמן, אחד המפיקים והבמאים ההוליוודיים משנות ה- 80-90 שהיה אחראי על לא מעט סרטים שכולנו מכירים ואוהבים: "תאומים", "ג'וניור", "שישה ימים שבע לילות". הוא היה גם הבמאי האגדי של "מכסחי השדים" בשנת 1984. אותו סרט הפך לקאלט וכעת - 22 שנים מאוחר יותר אנחנו מקבלים גרסה מודרנית נוספת בדמות "מכסחות השדים". גם הפעם איוון רייטמן לוקח חלק אך כעת זה בכובע המפיק. אז, האם אנשי הוליווד עלו על שיטה מוצלחת ליצירת להיטים בטוחים או שמכרו את עצמם ונשארו ללא יכולת ליצר משהו חדש מלבד שחזור?

כאשר אני חושב על רימייקים שראיתי, נדמה לי שהראשון מבינם היה "1984", שיצא בפעם הראשונה בשנת 1956 בבימויו של מייקל אנדרסון. גרסת הסרט החדשה יותר של מייקל רדפורד בשנת 1984 הייתה בפועל הרבה יותר טובה ואפלה והיא זכתה לשבחים רבים - נחשבת ליצירה קולנועית עם משחק בלתי נשכח של ג'ון הארט. בחלוף השנים היו סרטים שקיבלו רה פרודוקציה משל עצמם אך התחושה שאחרי שנות ה-2000 זה הפך לתופעה גדולה יותר: "זיכרון גורלי", "באטמן", "גודזילה", "כוכב הקופים", "קונאן", "רובוקופ", ואפילו "ארבעת המופלאים" שזכה לרימייק מהר מהרגיל. רשימה זו מציגה עד כמה להוליווד אין רעיונות חדשים מלבד ניסיון לשחזר הצלחות ישנות או (או לא כאלו ישנות...), כפי שראינו בסדרת סרטי "ספיידרמן", אשר בתוך 10 שנים קיבלה גם היא רימייק משל עצמה.


מה קורה לקולנוע בסדר הנוכחי? ההומור בשנים האחרונות לא בדיוק זוהר אלא רדוד עם טיפשות, פיגור וסוג דמויות שאם מישהו היה נתקל בהם בחיים אמיתיים מזמן היה מרביץ להם (לדעתי אפילו גנדי סמל השלום היה מפוצץ כאלה). בסרטים, טיפשות כזאת היא כנראה מצחיקה ותסריטאים מחפשים להשתמש בה בכל רגע אפשרי. עלילת הסרט "מכסחות השדים" מציגה מרצה לפיזיקה (קריסטן וויג) שרוצה לקבל קביעות במוסד אקדמאי שמרן ומגלה להרבה הפתעתה כי ספר שכתבה על עולם הרוחות בהיותה צעירה, הודפס ונמכר ע"י חברה ושותפה לשעבר (מליסה מקארתי). החברה קצת מטורללת ובעיקר חסרת טאקט וטיפשה שלא איבדה את התשוקה לחקור את נושא רוחות הרפאים. שתיהן, ביחד עם עוזרת טכנית יוצאים לגלות מדוע בעיר ניו יורק ישנה עלייה בפעילות העל טבעית. חוץ מרוחות רפאים, הן יצטרכו להתמודד עם הפוליטיקה המוכרת בה ראש העיר חושב כי גילוי האמת לעם על קיום רוחות רפאים עלול להפיל את החברה - שלא לדבר על רוחות רפאים בדמויות של ביל מארי שמקבל תפקיד אורח קטן, כמו גם ארני הדסון ועוד הרבה בדיחות אשר מועברות בפילטר דרך השנים לגרסה החדשה.


ויזואלית, הסרט נראה טוב: מבחינה טכנולוגית, אנחנו נמצאים בתקופה בה מצלמות 4K (ויותר) מאפשרות לצלם Long Shot (צילום רחב) וממנו לגזור CU (צילום תקריב) ובכך לבטל כמעט לחלוטין את תפקידו של הצלם... אז כן איכות התמונה עולה, כמו גם עבודות ה- CGI (גרפיקה ממוחשבת) הרבה יותר איכותיות לעין, מהירות להפקה וזולות יותר, אבל בשורה התחתונה, הכל מתחיל ומסתיים בתסריט! לא משנה עם איזו מצלמה וצוות צילום אתה מצלם, כל עוד הסיפור הוא מעניין ניתן לצלם אותו גם ברמת הסמארטפון. אז אכן, זה נראה מדהים ויזואלית, אבל העלות שאנחנו הצופים משלמים היא לרוב באיכות הסיפור. אז, את זה כבר ראינו ולא רק שלא חידשו לנו אלא אף שיעממו אותי. אולי אני לא קהל היעד הנכון משום שצפיתי בסרט המקורי, אבל אני כן מצפה שמישהו יתחשב גם בי או בך - שגם צפית בסרט הישן ואתה מעל לגיל הטיפש עשרה שאולי יודע שיש עוד דברים בעולם.

חוץ מכמה רגעים מצחיקים בסרט, רוב הזמן זה הרגיש מיותר, לא מצחיק ובעיקר מעייף לראות את אותו הדבר, ללא חידושים וללא ריגושים. ההמלצה שלי היא לא לרוץ וגם לא להמתין כי אפילו אם בעוד כמה שנים תדליקו טלוויזיה והסרט הזה ישודר, גם אז אמליץ לא להרוס את החוויה שהייתה לכם בסרט הראשון.

ציון שלי: 2.5 וגם זה יותר מדי.

GHOSTBUSTERS 2016
ארה"ב 2016
 
במאי: פול פייג
 
שחקנים:
מליסה מקארתי – אבי ייטס
קריסטן וויג – ארין גילברט
קייט מקינון – ג'יליאן הולצמן
לזלי ג'ונס – פאטי טולן
כריס המסוורת' - קווין
 
אורך הסרט: 116 דקות