סט כבלים של Stealth במבחן

גיא מציב למבחן סט שלם של כבלים Hi End לאודיו מחברת Stealth: כבל רמקולים, כבל חשמל, כבל דיגיטלי קואקסיאלי וכבלי אינטרקונקט RCA, כיצד הם ישמעו במערכת איכותית והאם ההבדלים יבלטו לאוזן? ביקורת כבלים.

התחום הזה מחולק לשניים. מחנה המבחינים ומחנה הלא מבחינים בהבדלים. בתוך כל מחנה ישנן גם חילוקי דיעות. בגזרה של המבחינים יש הטוענים שכבלים יכולים לשנות את פניה של המערכת מקצה לקצה, יש הטוענים שכבלים הם ה״גימורים״ של המערכת ויש הטוענים שכבלים דיגיטלים למשל, אינם משפיעים על הצליל ועם זאת כבלים אנלוגים כן. בקיצור, ברדק.

עמדתי בעניין היא פשוטה: אם המערכת משקפת את ההבדלים הם יהיו. אבל צריך תנאי נוסף - יכולת הבחנה אישית. אם יש הבחנה והמערכת מבחינה גם היא - ההבדלים מוחשיים בהחלט.

אז הבנתם כבר על מה הביקורת הבאה: סט כבלים של Stealth במבחן.

בסקירה שלפנינו נכללו הכבלים הבאים:

הסקירה בוצעה בשני חלקים לאחר הרצה של כמה ימים. החלק הראשון על הכבל הדיגיטלי לבדו והשני על סט הכבילה ללא הכבל הדיגיטלי.

הסיבה להפרדה הינה משום שלדעתי ומנסיוני על מנת לסקור נכון כבלים צריך לבחון על פי 'משפחה' וההשפעות שלהם על המערכת. במקרה של כבל דיגיטלי, הוא שייך למשפחה משלו ומשפיע על תחום מאוד ספציפי וכמעט איננו מושפע מייתר הכבילה במערכת ועל כך הסיבה שבחרתי להפריד.

אז מי אתם Stealth

מראשית דרכה בתחילת שנות ה-2000, ביססה עצמה חברת Stealth Audio Cables וסרגיי טימאשב העומד בראשה, כסמן הקיצון לאיכות חסרת פשרות בתחום הכבילה למערכות קצה.

תהליכי התכנון, פיתוח, וייצור של כבלי Stealth הם עצמאיים ומבוצעים תחת קורת גג אחת במפעל החברה בארה"ב. נעשה שימוש בחומרים אולטרה-אקזוטיים כ- Amorphous Metal (מתכת במבנה חד גבישי), סיבי-פחמן, כסף ונחושת ברמת ניקיון קיצונית, מהווים את היסודות עבור חלקי ההולכה החשמלית.

מבנה הכבלים עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כשזירת מוליכים א-סימטרית למניעת רזוננס מכאני וחשמלי על פני המוליך וחתך משתנה של הבידוד. פיתוחי החברה כוללים בידוד חשמלי בגז הליום או בטפלון עתיר נקבוביות, חיזוקים מכאניים מקוולאר וסיבי-פחמן ומחברים מפחמן במבנה אינטגרטיבי. רוב מחברי הכבלים עשויים מכסף מלא, במקום שימוש בציפוי רב שכבתי ובכך מונעים יצירת הפרשי מעבר והחזרים בין מוליכי הכבל למחבריהם.

הצהרת הכוונות של Stealth הנה יצירת כבלים בעלי אופי ניטרלי לקבלת צליל מאוזן ודינאמי ביותר ככל הניתן במערכת ואת כל התיאורים הנ"ל עוטף היצרן בתוך אחריות לכל החיים!

לפני שנצלול פנימה לסקירה עצמה, אני חייב להתעכב על נושא הבניה והנראות של הכבלים האלו. רמת הבניה כאן היא משובחת באופן חריג. זהו דבר שלצערי אינו מובן מאליו כלל. כבר ראיתי ועברו אצלי כבלים יקרים מאוד באיכות בנייה שאינו מתחבר עם תג המחיר הגבוה. מי שמכיר אותי יודע שגם מידי פעם הג'וק של ה-DIY מתעורר ואני שוקע עומק בבניה של כבל כזה או אחר. כנראה בגלל זה כבר נקראתי לא פעם בעבר לתקן ולשפץ כמה כבלים יקרים ונחשבים של חברים בבית הזה, שבוקר אחד עמדו מתוסכלים מעל כבל יקר אך תקול. אני מודה בכנות שעמדתי נדהם למראה פנים כמה כבלים נחשבים שנחבלו, רמת הגימור איכות וטיב המחברים לא היו קשורים לרמת המחיר שלהם. צריך לראות כדי להאמין, אבל זה כבר דיון אחר לזמן אחר.

אז כאן המצב הוא ההיפך הגמור. איכו הבניה של הכבלים הללו הם ברמת חללית.

הנקודה החלשה ביותר בכבלים היא המחברים. ב-Stealth יודעים את זה ולכן לא חסכו. בכבלי ה-RCA (הדגם הנסקר) המחברים הם כסף בציפוי רודיום עם שרוול קרבון. ולשם הפרוטוקול, זה המחבר הסטנדרטי בדגם הכניסה ועל פי היצרן, אם רוצים, ניתן לשדרג למהדורה איכותית ויקרה יותר של מחבר.


נקודת החיבור של המוליכים למחבר עצמו סגורה בשרוול פנימי קשיח. החיבור מרגיש יצוק ואיתן. בכבלי הרמקול הסיפור דומה, המחברים מכסף מלא יצוק עם בית מקרבון ותוספת שרוול גמיש קצרצר להקלה בנקודות הלחץ בין גוף הכבל לנקודת העגינה לרמקול ולמגבר. הכבלים בעלי נפח מכובד למדי אך קלים כמו נעל ספורט מתקדמת. אבל ככה זה שבין המוליכים יש צינורות עם הליום!

כבל החשמל אומנם היה עם מחברים פשוטים יחסית (תוצר של דגם כניסה) אך ההרכבה גם כאן נראית איתנה ויצוקה. דבר נוסף, הכבלים שקיבלתי הם לאחר הרצה ושימוש רציף על ידי היבואן המקומי. נותקו, חוברו שוב, נעו מעיר לעיר ושוב חוברו ונותקו. עם זאת, לא מצאתי שום נקודות כשל כלשהן הנובעות לעיתים משחיקה, שימוש לא זהיר וזמן. לא מצאתי שרוולי בידוד או "שיערות" שברחו, מחבר שנחלש או 'התעייף', הברגות חלשות או עקומות, "שבירות" בכבל. בקיצור כלום.

בתחום רמת הבניה אני בהחלט באופן חריג נותן ציון 10/10.

מבחן האזנה

חלק 1: כבל דיגיטלי דגם VARIDIG בתוצרת COAX.

הכבל שימש אותי בין הנגן לממיר. הנגן שלי מחובר גם בכבלי RCA אנלוגיים וגם ב-COAX ובלחיצת כפתור אני נע בין שתיהן לפי מצב הרוח. ולכן אני מכיר היטב את שתי האופציות ומה הן מפיקות כל אחת בנפרד.

התחלתי איך לא עם "אבישי כהן – שעות רגישות". הפסנתר כאן הוא מהאהובים אצלי באלבומיו הראשונים של אבישי. קליל, נעים וסוחף... לא מעייף ולא אודיופילי מינכן ומאוס. הפסנתר נשמע טבעי מאוד ונכון, אבל בתווים הנמוכים היה חסר לי מעט. הדעיכה הטבעית של הצליל הייתה מעט קצרה מידי. לפסנתר כנף יש הדהוד עדין שמתגלגל, סוג חלקות ייחודית וכאן היה חסר מעט מזמן ההדהוד שלו.

עם זאת, בקטעי תופים ופסנתר עמוסים יותר, דווקא אהבתי את זה ומצאתי שזה נשמע נכון יותר. במיוחד ברמקולים רגישים כשלי. בכלל, אני תמיד לוקח בחשבון שברמקולים רגישים מאוד כל בריחה קטנה היא אסון סוני. אז כן, מעט קצר אבל לאורך זמן אולי נכון יותר ומדויק יותר ומאפשר הפרדה מוחלטת בקטעי מוסיקה מורכבים. תחום הבאס הוא מלא, גדול, מהיר, חזק והדוק. לא תמצאו כאן באס boomy מעייף. אין כאן עיוות בקטעי רוק קלאסי. התחום הנמוך מאוד של ה-40-30 הרץ שמר על איזון וקוהרנטיות. התחום הנמוך מדויק ובמקום. אני מתאר זאת כ"כבל חכם". הבס לא קורס. ישנם כבלים שהתנסתי בהן שבמקום לנגן תווים נמוכים ניגנו סתם תדרים לא מוגדרים. כאן ניתן ממש לשמוע את התווים.

במה וסדר הכלים

העומק של הבמה פשוט נכון. לא נרשמו הערות מיוחדות בתחום ההפרדה, התמונה, עומק רוחב ותלת מימדיות בשום סגנון מוזיקה ששמעתי. בגזרה הזו, אין לי ספק - יש כאן הצלחה.

אחת היכולות הכי חזקות ברמקולים שלי זה תופים. עד היום לא שמעתי שום רמקול שמנגן תופים כמוהם, הכבל הזה רק העלה את הרמה בעוד מדרגה. הרגשתי שלעומת הכבל שלי הצלחתי הפעם לספור את כמות השערות במברשת. המשיכות על התוף נשמעו חלקות באופן ממכר. בכניסה של Money for nothing - Dire Straits -הדיוק היה מוחלט, אך עם הכניסה של הבס שוב הרגשתי חוסר בשכבה הנמוכה ובדעיכה. אבל בשלב הזה כבר הבנתי שמדובר בכבל מהיר ותחום ה"מסטיק" זה ממנו והלאה.

בחצוצרה של walk of life נפלתי! החצוצרה נשמעה יוצאת מן הכלל. אך מכיוון שהחצוצרה לא מנגנת לבדה, הרגשתי דבר מוזר, תכונה שאני לא מכיר, כאילו הוא ממהר לצליל הבא, כאילו הוא אומר "זה הכל?! קדימה חביבי אתה מעכב אותי, אין לי זמן בשבילך". זה לא שהוא מפספס משהו בדרך. אולי זה בגלל הנקיון של הכבל, אולי בגלל שהוא ״שונה״ מכל כבל אחר או שאולי אני ממש צריך להתרגל לזה. אבל בשורה האחרונה, פחות אהבתי את תחושת "החיפזון" הזאת. אני יודע שהתיאור הזה מוזר, לא ממש ברור, אבל ניסיתי, באמת שניסיתי למצוא דרכים אחרות לתאר זאת וזו הדרך היחידה שמצאתי לנכון לתאר. עם זאת, אני בטוח שיש כאלו שימותו על זה. עניין של טעם, הרגל והתאמה למאזין.

בפתיחה של Brothers in arms הבנתי שהכבל האישי שלי פשוט מפשל. יש אקו בהקלטה ותמיד נהניתי מהגודל שלו. אחרי ששמעתי את ה-Stealth הבנתי שאותו האקו עם הכבל שלי פשוט בורח לו, הוא לא הצליח לשלוט בו. אוף! גם ההפרדה כאן הייתה טובה יותר משמעותית, אבל שוב, חסרה לי שכבה בנפח. אמנם שכבה דקה מאוד אבל מספיקה בכדי שארגיש בחסרונה.

התחום הווקאלי צלול ונכון. כמה צלול... צלול מספיק כדי לעצבן אותי עד שחרור איזו "ברכה". אז אומר בקצרה שאין מה לומר.

לסיכום החלק הראשון
אחרי שבועיים עם הכבל הזה הדעה הכוללת שלי אומרת שהוא מתמודד מעולה כמעט עם כל מה שאני מחפש במנעד ונותן ביצועים מרשימים בכל התחומים.

התכונות החזקות ביותר שלו הן מהירות, צלילות ושקיפות, פרטים וסדר במה ועומק. כמו כל כבל, הניטרליות היא תנאי קבלה מבחינתי. ואומר בלב שלם שהוא בהחלט הרוויח את התואר. החסרונות היחידים היו מעט מחסור נפח בתחומים מאוד נקודתיים. אבל יהיה יותר נכון להגדיר אותם כטעם או התאמה למערכת ולא כחסרון ביכולת. אז בסופה של הסקירה אומר שזה כבל מאוזן ואני ממליץ בהחלט.

אם זאת אני "מזהיר" שמדובר בכבל איכותי, שקוף ומאוד ניטרלי ועל כך הוא מיועד למערכת בהתאם.

חלק שני - כבלי רמקול, חשמל ואינטרקונקט

סקירת הסט בשלמותו:

• כבלי רמקול
• כבלי אינטרקונקט: קדם למונובלוקים
• כבל חשמל: נגן CD.

באופן מקרי יצא שאל מול הכבלים שבסקירה הזאת, אותם הכבלים במערכת שלי לא עברו שינויים כבר למעלה משנתיים. כך שזיהוי ההבדלים הייתה לי קלה מאוד. בנוסף, כבלי הרמקול שלי איתי כבר לא מעט שנים כך שאני מכיר אותם על כמו את כף ידי. טרם עברו אצלי כבלים עם מכלול יכולות השקיפות, מהירות, שקט והדיוק שהכבלים של Nordost יודעים לעשות. אז גילוי נאות קליל, מראש באתי מוכן להעביר הרבה ביקורות ולחפש כל פיפס בביצועים בסט שלפני.

התחלתי עם רוק קלאסי וטוב בהקלטה SACD / HDCD.

Dire Straits – Brothers in arms 20^th Anniversary limited edition.

ב-Latest trick פתיחת החצוצרה נשמעה מאוד חיה ואותנטית. הרגשתי את החצוצרן מולי, את הלחיים הנפוחות דוחפות את האוויר דרך הכלי ואת התפרצות זרימת האוויר החוצה. ההפרדה בין ערוצי ימין ושמאל פשוט מעולה. משום מה נתקלתי בעבר בכבלים שלא הצליחו לשמר את ההפרדה הזאת כראוי בקטע הזה. כאן ההפרדה מצוינת. כשמצטרף הזמר עם קולו העמוק והעוטף,  מיד הבנתי שמדובר בכבלים מאוד מאוזנים עם תוספת אחת ויחידה שבלטה לי מאוד, תחום המיד ווקאל מאוד פרונטלי. קולו של קנופלר נמצא 2 מטר לפני ייתר הנגנים.

יש כאן ללא ספק השקעה או כיוונון לתחום הזה. אך לא במידה שמציגה נוכחות מציאותית. ברמקול שופר כשלי עם מיד "7 ושופר בקוטר 670 מ"מ החגיגה הייתה מופלאה אף יותר.

ב-Money for nothing רמת האנרגיה נשמרה באופן מרשים: השמירה על הקצב, ההפרדה, גודל ועומק הבמה והאיזון טובים מאוד. זה שיר עם המון אנרגיה ולא הכי סלחן. התחום הנמוך קשה לביצוע. רק כשהגעתי לרמות ציוד גבוהות הבנתי כמה לא נכון שמעתי בעבר את התחום הנמוך בקטע הזה. זהו קטע שמאתגר מערכות. אם היא לא מאוזנת, דינמית, ומחווטת נכון, זה פשוט נשמע לא טוב. הבס הדוק, מהיר ומדויק, עם תזמון מושלם!

החיסרון היחיד היה שהירידה בתחום הנמוך מאוד לא הייתה נמוכה מספיק. היו חסרים לי עוד איזה כמה אחוזים של עומק. לעומת זאת, השמירה על האנרגיה לכל אורכו של השיר בלי לעייף את המאזין מרשימה בהחלט. וזו רבותי, משימה לא פשוטה.

ב-Why worry החיה החליפה עורה בשבריר שניה. במעבר הקיצוני הזה לקטע רגוע עם הרמוניות מלטפות, נוצרה בי תחושה כאילו הסט כבילה הזה הוא יצור חי. ער ונושם המחובר ישירות לכל מה שקורה מסביבו וכל אות חשמלי שעובר דרכו. המעבר מהאגרסיביות של למבורגיני לרכות של מייבאך היא מיידית.

אין ספק - יש כאן קסם מיוחד.

ובמעבר חד לקטע הבדיקה הקבוע, אבישי כהן – שעות רכות: הקונטרבס נשמע מהטובים שמעתי ובהחלט הכי טוב שעבר אצלי במערכת. לעומת הפעמים שהתחום התחתון היה חסר לי, מתקבלת תחושה של עוד חצי הילוך למטה ברוגע ובהגשה של המוזיקה. הפסנתר מרחף בחלל בקלילות נהדרת. בנפח הנכון, הדעיכה מדויקת והקצב נכון. כלי ההקשה יוצאים החוצה באפס מאמץ. המצילות מהדהדות בדיוק ובתדר מאוד נעים. הבמה מאחור, אותו חלל שנמצא מאחורי הנגנים, אותו החלל המת הזה לקה בחוסר קל. זה משהו שמאוד מורגש בסגנון הזה של אבישי כהן, דאינה קרל וכד' וכאן היה לי חסר.   

המשכתי הלאה לאחד מהקטעי ה"ענישה" או ה-punisher כפי שאני נוהג לקרוא להם. אחד מאותם קטעים עם רשימת קורבנות ותיקה וארוכה. כאן הייתה עמידה בלי פחד. מה שנקרא bring it on! כלי הקשה נשמעו פנטסטי, העומס לא היה עמוס. כשקטע כזה לא עובר טוב, כאב הראש לא ממאן להגיע והכל הופך לעיסה אחת גדולה.

הפעם שמעתי את הקטע 3 פעמים ברצף. וזה רבותי, זה היה תענוג. הפסנתר ניגן כמו גיבור, תוף הרגל נתן מכה בחזה, את זמרי הרקע היה ניתן לספור ולמקם בבמה. רק כלי ההקשה לא נתנו לי את תחושת החיות שאני רגיל אליה. אולם, בהתחשב ברזומה הקורבנות של הקטע הזה, אני בהחלט יכול לומר שהייתה כאן הצלחה מכובדת למעט ״2 פצועים קל״.

ממשיך ל-Zee avi.

זה אחד המבחנים הקבועים שלי לשקט, רקע שחור ותחום השירה המעט ממזרי שבקלות יכול להיות צעקני מעט ונטול קסם, התיישבתי אחורה ועצמתי עיניים. האמת, כצפוי אחרי הביצוע בקטע ה-punisher לא צפיתי שיהיה כאן פספוס. ואכן לא התאכזבתי. היכולות שהכבלים הללו הציגו בקטע הזה הן פשוט מרהיבות. בדיוק מה שאני מחפש במבחן הזה. שקט, נקיון, איזון וטבעיות.

לפני הסיכום אני חייב לתת עוד התייחסות אחת נוספת שהיא בגדר חובה כי מדובר במשהו מיוחד.

הופעות חיות:

דיאנה קרל

דיידו

היהודים

כריס בוטי

סטינג

מדובר ביכולות הטובות ששמעתי עד היום אצלי במערכת. יש בהופעות חיות ובמיוחד באלו המוקלטות באיכות טובה שכבה נסתרת שמאוד מאוד קשה לשמוע ולחוש אותה ואני לא מדבר על איזה מקל שנפל למתופף או איזו לחישה בקהל, את הפרטים הללו כולנו מכירים. אני מדבר על אותה שכבה נוספת שיורדת עליך המאזין וסוחפת אותך למושב בקהל עצמו. חוויתי זאת פעמים בודדות בעבר. לקח לי שנים להגיע לזה בבית וכאן מדובר בלקיחת עוד צעד למעלה. צריך לחוות את זה כדי להכיר את זה.

כל אודיופיל חובב הופעות חיות חייב זאת לעצמו. ולכן, מי שמנת חלקו באוסף המוזיקה שלו היא הופעות חיות חייב לעצמו סט כבילה של היצרן הנפלא הזה.

בדגש על המילה סט  - כבל בודד לא יעשה את העבודה.

עוד דבר בנוגע לסקירת הכבלים הללו כסט, בהחלתה האזנתי לכבלי האינטרקונטים לבד. מהר מאוד הרגשתי שמשהו לא יושב טוב. הסאונד יצא מאיזון ונשמע לא טוב ביחס לאופטימלי שאני מכיר. איך יכול להיות? כבלים של Stealth...

התייעצות מהירה עם חבר וותיק בתחום ומייד הבנתי את הטעות. כבלים (פרט לדיגיטלי) לא נכון לסקור כיחידים. כדי להכיר יכולות של יצרן כבלים על הסקירה להיות על סט מלא ככל הניתן. מה שאחרי מחשבה וכמובן תיקון הטעות הפך להגיוני מאוד. הרי כל יצרן כבלים מכובד מייצר קו מוצרים שמטבע הדברים בנויים לעבוד יחד ולא כבל A מיצרן B עם כבל X מיצרן Y.


סיכום

הסט שסקרתי כאן מציע סאונד מלא וחלק, נטול מאמץ, שקוף ומהיר, מדויק וחזק מאוד בתחום הווקאל ועוד הפתעה מיוחדת בגזרה של הקלטות חיות. אין כאן פינות חדות בשום תחום. בהחלט מדובר בכבילה מאוזנת אך לא סלחנית עם יכולות איכותיות מאוד בשילוב טכנולוגיות ובנייה באיכות קיצונית. האיזון מצוין אם כי בתחום הנמוך מאוד צריך יהיה להתעמק יותר ויכול להיות שתידרש  קצת יותר תשומת לב לכיוונן עדין כדי להגיע להתאמה המושלמת בהינתן ומדובר ברכישה של סט כבילה מלא.

בבחינה כסט מלא אני בהחלט התרשמתי מאוד מהיכולות ובאיך שסט הכלים הזה משחזר צליל. ההרגשה היא באמת כי מדובר בייצור חי ונושם במערכת. כאילו לא משנה איזה סגנון מתנגן, היצור מתאים את עצמו לנדרש. ומכאן אני אומר שהחברה הזאת הביאה יכולות שונות ומיוחדות וכל זאת נאמר על רמת הכניסה של היצרן.

לאחר שבוע ימים מאז נפרדתי מהסט וחזרתי לשגרה, אני מבין עד כמה הסט הזה יושב נכון ועושה את העבודה בצורה יחודית. אני מרגיש שכסט הכבלים האלו יתאימו כמעט לכל מערכת בתנאי כמובן שהיא בבסיסה מאוזנת ושקופה. הכבלים האלו לא סלחניים ולא צובעים כלום - נטרלים. אמנם לדעתי היו כמה חסרונות קלים שברמות הגבוהות שאנו מדברים עליהן הם אקוטים, אבל זה עניין של קצת fine tuning. 

מחירים

כבל אינטרקונקט RCA דגם SWIFT מטר אחד – 5,500 ₪.

כבל רמקול REVERIE באורך 2 מטרים – 12,000 ₪ (מחברי כסף יצוק תוספת 2,000 ₪ ).

כבל חשמל SWIFT באורך 1.2 מטרים – 2,700 ₪. 

כבל דיגיטלי COAX דגם VARIDIG באורך 1 מטר – 4,000 ₪.

שירות ואחריות: אודיו זיפ

רכיבי המערכת

רמקולים: Avantgarde Acoustics Duo

הגברה: מונו בלוקים VTL MB-125

קדם מגבר: AVM PA 5.2

מקורות:

נגן - Vincent CD-S6 MKII

אנלוג – Project RPM1.3

דאק: AVM Evolution DAC modul

פונו: Cambridge Audio 640P

כבילה:

רמקולים – Nordost Red Dawn + Purist Ferox

אינטרקונקטים – Acoustic Zen Matrix Reference + DIY silver

חשמל – Kubala Sosna Elation, Neotech 3001, Sine Coliseum, DIY silver

תשתית חשמל: קו ייעודי, הארכה חיצונית, פאזה נפרדת 25Amp+ HifiTuning Gold

מפצל Oyaide R1 + XXX, Sine Nano.

סטנד: DIY מבוסס UPN + עץ במבו תלת שכבתי  38מ"מ X2

מערכת שיכוך אקטיבי ופסיבי מבוססת גולות קרמיות.

אקוסטיקה: פנלים מרחפים SOLO HEXAGON 50mm