קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים – ביקורת סרט

הסרט קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים מציג לנו הצופים את השלב השלישי ביקום של מארוול, הוא גדוש גיבורי על, נופים וערים אמיתיות ובדיוניות בעולם ומציג שוב דילמה אשר עלולה להחריב את חבורת הנוקמים, צפינו בו.

השלב השלישי ביקום הקולנועי של "מרוול" נכנס לתוקף בישראל החל מהיום עם "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", ואני רוצה להזהיר מראש: יש כמה ספויילרים לפניכם! אני לא רוצה להרוס לכם את הציפיה, אבל אם אתאר רק בשלוש שורות מה שקורה בסרט, זה יהיה לא פייר כלפי הצוות הענק שהפיק וצילם את היצירה. יש כ"כ הרבה דברים שראיתי וחוויתי שאני משתוקק לספר עליהם, אבל אתמקד פחות בחשיפת העלילה ויותר על ה"מסביב".

שלל גיבורי על

זהו הגיבור השני (אחרי איירון מן) בעולם של מארוול אשר מקבל פרק שלישי משל עצמו. אמנם סדרת "הנוקמים" היא זו המיועדת להיות סרט המכיל את כל גיבורי העל, אבל גם הסרט השלישי של קפטן אמריקה מציג את רובם בסרט שאמור להיות על גיבור בודד. והנה כמה גיבורים שמופיעים כאן: ספיידרמן - מגויס (ואני לא באמת מקלקל לכם, כי גם בפרומו כבר ראינו אותו), בלאק פנתר  - הפנתר השחור (הוא יקבל פיצ'ר משל עצמו בעוד שנתיים), גם אנטמן מגיע לביקור גדול ויש כאן גם את "וור משין".


בקצרה על הסיפור: אחרי שהרסו עוד עיר באפריקה (אפריקה, באמת? עיר בדיונית במזרח אירופה כנראה כבר לא היתה מספיק טובה), החליטו מדינות העולם שיש להטיל גוף מפקח על הנוקמים (שוב האמריקאים הללו...). זה גרם לפילוג של שני מחנות בקרב הנוקמים: טוני סטארק חושב שזה רעיון נהדר וקפטן אמריקה חושב הפוך - נגד, בעיקר כי חברו באקי - חייל החורף חשוד בפיצוץ בניין האו"ם ובכלל מגיע עם היסטוריה ארוכה של אלימות ולכן המון גורמים מתים לתפוס אותו.

במהלך הסרט קופצים לאפריקה, ברלין, יש גם משהו עם מוסקבה, וושינגטון, סיביר!?! וגם אומת סוקוביה (הבדיונית). עוד כמה ערים ונשאר רק לערבב מבלי לנער ויצא בונד, ג'יימס בונד. זהו סרט באורך של שעתיים ועשרים דקות אשר גורם הנאה מרובה למעריצי הקומיקס האדוקים המריעים מרגע לרגע למראה הצגת דמותם האהובה על המסך. בהקרנת טרום בכורה שהתקיימה בחצות הלילה של ה-27 לחודש אפריל (שבוע לפני ארה"ב!) האולם היה דחוס, אנשים נדחפו ועטו על המושבים במיקום הטוב יותר בכדי לחוות הסרט באופן הכי טוב שרק אפשר. כמות הגניחות (לעיתים מגוחכות) מצד הקהל שנשמעה בסרט היתה רבה למדי. מרגע שדמות כזו או אחרת הופיעה, שינתה צורה, זרקה בדיחה או סתם נראתה על המסך, המעריצים התענגו במחיאות כפיים סוערות כאילו הגיבור עצמו קפץ אל תוך האולם.

בעולם גיבורי העל ה"כל היכולים", אין דבר העומד בפני החבורה המאוחדת, אך היא מוצאת את עצמה במלחמה פנימית בגלל דעות שונות שיוצאות מתוכה. הנבל הפעם (בדומה לסרט "נוקמים" האחרון), הוא למעשה תוצר של קונפליקט פנימי אותו יצר גורם חיצוני. זה מצריך את הנוקמים להלחם קודם ב"עצמי" הפנימי - האני בתוך הקבוצה ורק אז לצאת נגד "אנטי-גיבור" (נבל\רשע). גם הפעם הקונפליקטים הפנימיים הם מורכבים והנבל החיצוני הוא אדם ששוב רוצה לנקום בתוצאות מעשים להם אחראים הנוקמים.



מתוך חברה קטנה, "מארוול", צמחה והפכה לתעשיה המגלגלת מיליארדי דולרים, מעסיקה אלפי אנשים במשרות מגוונות ונכון להיום היא אחת החברות הרווחיות בעולם הקולנועי. העולם כולו ממתין בשנים האחרונות להכרזה על פרק / סרט או דמות חדשה. אך מהו טיב החומר עצמו אשר מופק, או ההשפעה שלו על הצופים, בעיקר הצעירים יותר? הקומיקס מבוסס על מימד של טוב ורע (ולרוב הטוב מנצח - אפילו בלי אירוניה) כמו גם ערכים של עבודה בקבוצה, יחד, גאווה, אהבת המולדת, נאמנות - ומצד שני יש גם המצאה בידיונית והתבססות על כך שגיבורי העל הם פיתרון לכל הבעיות. האם בידור לבדו (אותו בהחלט מספקים הסרטים), הוא אלמנט מספק עבורנו כחברה? האירוניה היא שזה מה שרוב הקהל דורש (ולא דווקא שאר האלמנטים החשובים ותורמים יותר) אך האם זה מה שהוא באמת זקוק לו מצריכת תרבות המונים?

מבלי להיכנס לפוליטיקה ומשמעויות נלוות, אציין כי הסרט היה מגניב, לא ציפיתי לפחות מזה מ"מארוול". הפרק החדש חידש וקידם את העלילה המרכזית ואני כבר מחכה לראות אותו שוב ולראות מה פספסתי. אתם לא תפספסו - רוצו לראות אותו!

ציון: 8.5

קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים - Captain America: Civil War

ארה"ב 2016
בימוי: אנתוני רוסו, ג'ו רוסו
שחקנים:
רוברט דאוני ג'וניור, סקרלט ג'והנסון, כריס אוונס, פול ראד, צ'דוויק בוסמן, אנתוני מקי, ג'רמי רנר, טום הולנד, דון צ'ידל.
אורך הסרט: 146 דקות