דדפול – גיבור וסרט הזויים, ביקורת

ביקורת סרט: דדפול מציג אוסף של קללות, חיקויים וצחוקים על שלל דמויות וסרטים אחרים. האם יש כאן סרט מקורי או חיבור של סצינות וציטוטים ממקורות אחרים? הלכנו לבדוק.

מהיוצרים שהביאו לכם את הנוקמים, מהאולפנים שהצחיקו אתכם בסרט "אנטמן", חלק מאותם אנשים ריגשו אתכם בשומרי הגלקסיה ועכשיו תתכוננו לקלל כמו בדדפול. גבירותי ורבותי, יש כאן גיבור שהוא לא באמת גיבור, ראינו אחד כזה כבר ב"הנקוק" אבל הפעם זה עם הרבה יותר קללות. וכן, שוב אתם הולכים לראות וליהנות מיצירה סתמית נוספת מבית היוצר של ההפקה הגדולה ביותר שידע האנושות "העולם הקולנועי של מארוול".

אגב, אם אתם הולכים לקרוא את זה ביומיים הקרובים, כנראה שעוד לא צפיתם בסרט הזה ואני הולך להרוס לכם אותו. ואם לא, אז אני לא שם זין! למה? כי ככה! זו לפחות התחושה אתה יצאתי מהסרט : המון קללות (וזו אחת הסיבות למה הסרט דורג כ- PG-18) המון בדיחות (כולל שלל בדיחות גסות, נפיחות ועוד) ודליים של הומור עצמי. קטע פתיחת הסרט מתחיל עם כתוביות לא רציניות בסגנון: "מבית היוצר של חברה מעפנה כלשהי", "דמות ראשית - הבחור הסקסי רק הפעם בחליפה לא בצבע ירוק", "הכוסית התורנית"... אני מניח שהבנתם לאן זה זורם.


אז קודם כל, כן זה הסרט שרובכם תרוצו לקולנוע על לראות אותו ויודעים מה? אתם הולכים ליהנות ממנו, לצחוק, ברגעים מסוימים אף אולי להתרגש (אבל לא באמת או לפחות לא להרבה זמן), ובעיקר להגיד כמה טוב הסרט הזה. ולמה לא? הושקע כאן המון כסף בכותבים, בשחקנים, בצילום ועריכה. הסרט שנון (אולי לא כזה שנון ברמה של "מיסטר בין" ומרגיש כאילו היה אוסף של סלפסטיק מתקופה שעבר זמנה). האם המושג רפלקסיביות אומר לכם משהו? זה קורה כאשר בסרט שאתם צופים, מתחילים להזכיר סרטים אחרים וזה יכול להיות ברמת סצנה דומה שיוצרים (כגון סצנת העגלה מ"אניית הקרב פוטיומקין", או כמו שרק שצוחקים על כל האגדות וסרטי ילדים). בסרט דדפול אין פרה קדושה שלא נשחטת - החל ממלחמת הכוכבים ועד הורות גרועה של ליאם ניסן בסדרת "חטופה" - הרי היו צריכים לעשות על זה סרט שלוש פעמים... אבל באיזשהו שלב זה די נמאס, חיכיתי שהסרט יקבל איזשהו נפח עצמי ויתפתח לכיוון כלשהו, אבל לא. כמו כן, לא מפסיקים לצחוק על דמויות אותן שיחק ראיין ריינולדס לפני כן, כמו בסרטי וולברין, או גרין לטרן.

לפני כמה שנים, פנייה של הדמות בסרט ישירות אל המצלמה והצופים, הייתה נחשבת לחצופה ולא מקובלת אבל כאן, מבלי להגזים, זה קורה כחצי סרט. באושן 12, ג'וליה רוברטס הייתה צריכה "לשחק" את דמותה של ג'וליה רוברטס האמיתית וזה נראה חדשני וחצוף באותו הזמן ואכן מגניב - כאן זה לא מפסיק לחזור על אותה הבדיחה. יכול להיות שזה מצחיק בפעם הראשונה, אבל אחרי 18 פעמים זה לא משתנה וכבר מביך. קיבלתי את התחושה שרקחו כאן תבשיל של שלל קטעים מוצלחים שהפכו לסרט אחד גדול עם "קטעים מגניבים", עטפו בפסקול מצוין והוסיפו לזה את אקס מן - לא מהדמויות שראינו עד כה, אבל לאחרים לא היה תקציב לזה.

אני באמת חושב שאולי כדאי להוסיף לעלילה את שרה קונור, שנשלחה לעבר בכדי להציל את אינדיאנה ג'ונס, שנרדף ע"י ד"ר סטריינג'לאב - הא, סליחה זה יקרה עוד שנתיים. הסלט שיוצרים פה, נראה כערבוביה של קולנוע איכותי, אולי זה מפריע רק לי ופוגע בזיכרון הנעים שיש לי מכל הסרטים הללו ועכשיו בא סרט וגולש על ההצלחה שלהם, לרווחים העצמיים שלו.


בשורה תחתונה, זה עדיין "אחלה בידור" (נטו), מרוויח בכיף את ציון 6.8 בסולם שלי.
אתם כנראה לא תסכימו ואתם לא חייבים - אז לכו לראות אותו בקולנוע, כי היום, 11.02.16 הוא יוצא למסך הגדול.

דדפול - DEADPOOL
ארה"ב 2016
 
בימוי: טים מילר
שחקנים:
ריאן ריינולדס – וייד ווילסון\דדפול
אד סקריין – אייג'קס
מורנה בקרין - ונסה
 
אורך הסרט: 106 דקות