האיש שנולד מחדש – ביקורת סרט

ליאור קורן
22-01-2016 11:00

האם הסרט "האיש שנולד מחדש" ראוי לאוסקר? הוא בהחלט מיוחד, הן בצילומים המרהיבים והן בריאליסטיות חסרת פשרות, אבל זה לא סרט לכל אחד והסבל אותו עובר הגיבור עובר לעיתים גם לצופה. ביקורת.

הסרט המדובר ביותר בשבועות האחרונים, מהווה אנטי תזה לזה של פסטיבל "מלחמת הכוכבים": מול דמויות נוצצות ובלתי פגיעות כמעט, עם המון אפקטים דיגיטליים, כאן מדובר על מחזה ריאליסטי, עם הרבה בוץ, מים ודם, לא תמיד נעים למראה אבל מרהיב בהחלט.

"האיש שנולד מחדש" (The Revenant) מועמד בימים אלו ללא פחות מ-12 קטגוריות של פרס האוסקר, בינן גם מועמדות לפרס השחקן הטוב ביותר. גיבור הסרט - לאונרדו דיקפריו עובר את רוב העלילה כשהוא סובל, נוהם, נאנח מכאב ולא מרבה לדבר. מבחינת אתגר גופני, בהחלט מגיע צל"ש לדיקפריו: הוא שוחה במי קרח, אוכל בעלי חיים בלתי מבושלים ונצרב מהשלג הקפוא. דווקא שחקן המשנה טום הארדי שנתן הופעה שותקת למדי בסרט "מקס הזועם: כביש הזעם", מקבל כאן הזדמנות ביטוי וורבלית במהלך רוב זמן המסך שלו. והוא גם מצליח לשכנע אותנו במשחק של דמות שהיא חסרת מצפון, אך מודעת לעצמה ולסביבה ופועלת בתוך נסיבות הישרדות שהן גם כלכליות ולא רק פיזיות.


ובכלל, במבט על האנושות, אנחנו נחשפים כאן בעיקר לצד הקר של יצר הישרדות והחם של רגשות נקמה אשר מניעים את הדמויות בתוך תנאי סביבה דרמטיים. הסרט מתרחש בשנת 1823, בתקופה ובחבל ארץ פראיים. וכאשר חושבים על זה, הסרט לא ממש אופטימי לגבי אופי בני האדם, הכל נראה כמו שדה ציד אחד גדול: בין האינדיאנים לאירופאים הכובשים, בין שבטי האינדיאנים השונים ובין עצמם ובאופן דומה גם בין קבוצות הכובשים השונות. יש גם אנשים טובים וחברויות, אבל אורם של אלו לא מצליח לזהור מעל העולם האפל בו כולם מנסים לשרוד, לרדוף או לנקום.


האיש שנולד מחדש
הבמאי נכנס לתוך הסיטואציות השונות ומותח את ההתרחשות בהן – לרגעים מותח גם את סבלנות הצופה. במובן מסוים, הסרט הזכיר לי את הסגנון של הבמאי טרנס מאליק המשלב ריאליסטיות נוקבת עם מבט ראי על אופי בני האדם, אבל בקצב התרחשות איטי יחסית ומהורהר ולא בסגנון של סרט אקשן הוליוודי טיפוסי. בחלק מהסצנות, נעשית התמקדות מאוד ספציפית על פרטים ורגעים שונים שנפרשים על פני דקות ארוכות.

עבודת הצילום בסרט ראויה למחמאות: הנופים יפיפיים למראה מההתחלה ועד לסיום, עם צבעים משגעים. הסרט צולם בעזרת האור הטבעי בלבד (מלבד סצנת המדורה בה נעזרו בתגבורת תאורה במטרה להציג כראוי את פני המשתתפים). זה אומר שצוות השחקנים נדרש לשחק בטווח שעות מצומצם ביותר ביום: בשעות הזריחה ולפני השקיעה – אזי מתקבלים הגוונים היפים והרכים לעין. התלות בטבע בעניין התאורה וגם בתנאי הסביבתיים גרמה לצוות ההפקה לרדוף אחר אתרים מושלגים (בעיקר בקנדה) ובשלב מסוים נאלצו להמשיך את הצילומים בארגנטינה על מנת להציג מספיק שלג מסביב – מה שהוסיף עשרות מיליוני דולרים לתקציב הכולל (שמומן בעיקר ע"י המפיק הישראלי ארנון מילצ'ן). אגב, נבדקה גם האפשרות לצלם את הסרט עם פילם, אבל מצלמת קולנוע דיגיטלית (Arri Alexa 65 ודגמים נוספים של החברה) היא שנבחרה בסוף בזכות רגישות לאור טובה יותר שהפכה לעניין קריטי בגלל התלות בתנאי תאורה טבעיים. בחלק מהפעמים, המצלמה מלווה את הדמות הרלוונטית מקרוב תוך כדי שהיא רצה או רוכבת על סוס ובכך מתעצמת תחושת הריאליסטיות והכניסה לתוך עלילת ואווירת הסרט. המצלמה איננה מנסה להעלים עצמה אלא משחקת תפקיד אקטיבי – במספר קטעים העדשה מתכסה בהבל פה חם של דיקפריו או הדובה שתוקפת אותו, כמו גם בטיפות מים או דם.


זה סרט מיוחד, ללא ספק, לא מאוד קל לעיכול ולא קליל ומהיר כפי שחלק מהצופים ציפו לראות. הבמאי אלחנדרו גונסלס איניאריטו והמפיק ארנון מילצ'ן הלכו רחוק עם החזון שלהם ויצרו משהו שונה מכל סרטי הקומיקס בהם צפינו לאחרונה.

THE REVENANT
ארה"ב 2016
אורך הסרט: 156 דקות
בימוי: אלחנדרו ג' איניארטו
שחקנים:
לאונרדו דיקפריו - יו גלאס
טום הארדי – ג'ון פיצג'ארלד
וויל פולטר – ג'ים ברידג'ר
דונל גליסון - אנדרו הנרי

מעבר לתגובות בפורום