בלב ים מול הלוויתן – ביקורת סרט

הסרט "בלב ים" מציג באופן ריאליסטי ומשכנע את האירועים עליהם התבסס הסופר שכתב את מובי דיק, הבמאי רון הווארד מצליח לשכנע אותנו שלא כדאי להיות יורדי ים וציידי לוויתנים. ביקורת סרט.

בהמלצת אחי, אתחיל בווידוי: לא קראתי את הספר המקורי. אי שם בשנת 1850 כתב הרמן מלוויל רומן בשם "מובי דיק". עם הזמן, הספר נהיה קלאסיקה אמריקאית שהפכה את מלוויל לאחד מגדולי הסופרים בארצות הברית. לא אכנס לפירוטי יתר וקורות חייו של מלוויל, אבל מרדפו של קפטן אחאב, קיבל אזכור בכל מקום שרק ניתן לחשוב עליו והפך את היצירה לאחת הנודעות כיום.

במהלך השנים, אינספור סדרות וסרטים הומחזו בעקבות הסיפור הזה או כפרשנות שלו והנה מגיעה גרסה נוספת – המתארת הפעם את האירועים שכביכול היוו השראה לכתיבת הסיפור המקורי. התקופה היא אמצע המאה ה- 19 ומה שמניע את הכלכלה העולמית זה שומן לוויתנים (הרבה לפני הנפט). המסחר, הבורסה והחברה כולה משגשגים באמצעות ציד לוויתנים. זהו סיפורם של אנשי ספינת ציד לוויתנים: "אסקס": הם הפליגו מננטקט מסצ'וסטס והפליגו עד קצה העולם בכדי למלא את חלל בטן האוניה בשמן לוויתנים אך במקום זאת, נתקלו בלוויתן ראשתן גדול ראש, אשר לא נתן להם לצוד את העדר שלו, יצא כנגד תוקפיו, הטביע את ספינתם ואף תקף את סירות המלחים - ניצולים.


כמו כל ביקורת: ספויילר לפניך אולי לא מתאים כאן. על אף שאיני בקיא לגמרי בסיפור המקורי, על פי מה שאני מבין, הסרט לא מגלה דברים חדשים, אבל כן מצליח להעביר את הסיפור מנקודת מבטו של הסופר. לפי מה שקראתי על הסיפור המקורי ואופן התמקדותו של הסופר, נראה שגם הבימאי רון הווארד יצר את הסרט באותו סדר.יש כאן  נקודת מבט אולי פחות פילוסופית אך יותר מעשית, יותר אנושית ואף מקצועית (כנקודת מבט של צייד לוויתנים).

הסיפור מסופר על יריבות בין קפטן הספינה ה"ירוק" שנולד למשפחת הקפטנים לבין קצין ראשון שבנה את עצמו לתפקיד זה אך לא קיבל בפועל פיקוד על הספינה. שניהם מבינים כי הם נמצאים בעל כורחם במציאות משותפת בלתי נסבלת והדרך הטובה ביותר היא לסיים את משימת ההפלגה (לחזור עם 2000 דליים מלאי שומן לוויתנים) ולא לראות האחד את השני יותר.


כריס המסוורת (גיבור הסרט ת'ור, למי שלא מכיר) הוא הקצין חם מזג, שנותן כאן הופעה מרשימה ומוכיח שהוא יודע לא רק לעוף אלא גם ליצור דמות אנושית המקבלת הזדהות מקהל הצופים. בנג'מין ווקר הוא הקפטן (אחאב) הצעיר, "ירוק" ושאפתן שרק רוצה להוכיח לעולם שהוא לא מבייש את מסורת משפחתו ורוצה להצדיק את שמו שהוא נושא.

מלבד ההתנגשות בין שני עולמות הללו, הסרט הוא תיאור מסע של ניצולים בלב המדבר הימי, עם צייד המתמקד רק במטרה בה הוא רוצה לפגוע. לאחר מציאת אי בודד, מגלים השורדים שהם אינם הראשונים שהגיעו אליו וכי אין דרך לשרוד עליו ולהשאר בחיים - מה שמניע את רובם להמשיך במסע חזרה אל האדמה הגדולה. לא פחות מ- 90 יום מבלים האבודים בים, בשלוש סירות מפרץ - מה שתו ואת מי אכלו שם? עם מה התמודדו ועל מה הם וויתרו? את זה תצטרכו לראות בקולנוע.


אני יכול להגיד שאין בסרט הזה דמויות של "אנטי גיבור", אפילו  לא הלוויתן, אבל יש כאן גיבורים שעוברים שינויי בחייהם ותפיסותיהם. מתוארת כאן חברה לא רחמנית שמוצגת באופן אמיתי (מדי?) ברצון אנשיה ומוכנותם לוותר על חייהם של אחרים בעבור חופן דולרים.

הצילומים בסרט מדהימים בפני עצמם, כמו גם שחזורה והצגתה של תקופה מהעבר, עם פירוט מדהים של החיים בעיר ונגיעות קטנות של "עלובי החיים" – בסה"כ קצת פחות מלפני 200 שנים.

ציון סרט: 8.5
ספרו לי מה דעתם.