מלחמת הכוכבים – הכוח מתעורר, ביקורת סרט

Star Wars - הסדרה חוזרת בסרט חדש The Force Awakens והקהל באולם מוחא כפיים בכל פעם שדמות מהעבר עשתה קאמבק על האקרן, האם נהנינו? ביקורת סרט.

הפרק החדש "הכוח מתעורר" בסדרת מלחמת הכוכבים מעורר התרגשות רבה בשנה האחרונה, בעיקר בזכות העובדה שהגיבורים המקוריים שהופיעו על המסך לפני 38 שנים חוזרים כאן: הנסיכה ליאה (קארי פישר), האן סולו (האריסון פורד), לוק סקייווקר (מארק האמיל) וגם צ'ובאקה.

ההתרגשות נכחה בהחלט בהקרנת הבכורה בישראל: הקהל באולם מחא כפיים בכל פעם שהוצגה לראשונה דמות מהעבר, אבל זה לא היה מוגבל לחיים - רק לבני אנוש או חייזרים אלא גם בעת הופעתה של החללית מילניום פאלקון למשל.

גם כאן, הסרט מתחיל בכוכב מדברי, כאשר הפעם נופי הדיונות מצולמים באופן מרהיב במיוחד וגם משולבים בהם הריסות של חלליות מסרטים שקועות בחול. בהמשך, אנחנו מקבלים כאן אף שחזור של טיסות היעף מעל כוכב המוות שצולמו בסרט המקורי עם דגמים מוקטנים ותנועות מצלמה אמיתית (ולא גרפיקה דיגיטלית). לעומת שלושת הפרקים האחרונים שהוצגו בקולנוע, הפעם, מראה נופים הכללי הרבה יותר טבעי לעין (גם בזכות העובדה שצולם עם פילם) ולא דיגיטלי והחוויה הויזואלית הכללית מרהיבה.



הסרט לא יורד למקומות דביליים כמו הסרט הראשון "אימת הפנטום" בטרילוגיה הקודמת, אבל בהחלט שזור בו קו בדחני עם קריצות שפונות במישרין לקהל האוהדים. האן סולו (האריסון פורד) הרבה יותר מבודח וסלחני מאשר פעם ואין כאן ממש התגרויות בין הדמויות המוכרות.
מצד שני, אין ממש אתגרים בלתי ניתנים לפיצוח והגיבורים השונים עוברים ברוב הסרט דרך שלל איומים, פיצוצים ויריות כמו אקרובט שקופץ אלפי פעמים דרך גלגל אש בקרקס מבלי לקבל כוויה קלה שבקלות. בפועל, התסריט מתבסס או משחזר בחלקיו את זה של פרק 4 - "תקווה חדשה" והראשון מהסדרה שהוצג בפועל בקולנוע בשנת 1977. הבמאי ג'יי ג'יי אברהמס נכנס כאן לתוך מותג ענק ולדעתי היה לו יותר קשה כאן לעשות שינוי מאשר המקרה עם מסע בין כוכבים שם הוא הצליח לתת טוויסט רענן לסדרה מאובקת.

בין הדמויות החדשות להן אנו נחשפים, השחקנית Daisy Ridley עושה עבודה טובה למדי בדמות של צעירה עצמאית, בוסרית אשר מגלה בהדרגה את הפוטנציאל שלה. בצד האפל, הצורך של האיש הרע במסיכה נובע הפעם יותר מצורך פסיכולוגי ולא פיזי כמו במקרה של דארת ווידר.


גודל מסך קולנוע האיימקס משפר בהחלט את חווית הצפייה והסאונד עוצמתי ומוקצן כאשר כל חבטה קטנה הופכת לבום גדול (אם כי בעוצמה מכאיבה לעיתים באוזניים). הפתיחה המוכרת והמרטיטת לב מעריצים בכל העולם בליווי המוזיקה האלמותית של ג'ון ויליאמס מכניסים את הצופה לתוך חוויה גדולה מהחיים.

כנראה שאף סרט עתידי בסדרה הזו כבר לא יביא את החידוש וההפתעה שיצר הסרט הראשון לפני 38 שנים. אבל בהחלט אפשר לבקש שמירה על "כבוד המורשת" ושחזור ריגושים ואת זה, נראה ש- "הכוח מתעורר" מצליח לעשות. על כך נאמר דיינו.