שליחות קטלנית: ג'נסיס, ביקורת סרט

שליחות קטלנית 5: בראשית מחזיר את המחסל ארנולד שוורצנגר אל האקרנים ואת מלחמת העולם מול המכונות. האם הסרט החדש מצליח להשתוות למקור?

I'll be back

בסרט "שליחות קטלנית" הראשון משנת 1984, התיישבתי באולם הקולנוע מבלי שידעתי למה לצפות: האם זה סרט אקשן אמריקאי רגיל או משהו יותר איכותי מזה עם ניצוץ פילוסופי אמיתי? הבמאי ג'יימס קמרון הצליח בהחלט להפתיע אותנו הצופים, עם שילוב של סיפור מסע בזמן ותסריט אקשן מקורי שהכניס את הצופה לאווירה אפוקליפטית עם מחסל רובוט אשר מגיע מהעתיד. ארנולד שוורצנגר התאים לתפקיד כמו כפפה ליד בדרך למעמדו כמגה סטאר.

הסרט הופק בתקציב דל של 6.5 מיליון דולר והוכיח שבאמצעים דלים יחסית אפשר להפיק יצירות מקוריות. הסרט השני בסדרה זכה להגדלת תקציב משמעותית והציג קפיצת מדרגה באפקטים (זכה על כך גם באוסקר) – עם דמות בלתי נשכחת של רובוט עשוי מתכת נוזלית המשנה צורתה. שוורצנגר עבר כאן צד והמשיך להרשים אותנו עם דמות שזכתה לאזכורים רבים.

מהסרט הראשון זכורה לנו אמרת השפר I'll be back ומהסרט השני "אסטה לה ויסטה בייבי", הסרט השלישי בסדרה כבר לא כך חידש ואילו הרביעי (התעוררות) עבר לזמן עתיד, עם צוות שחקנים חדש לגמרי: מתוכו שניים שהפכו לכוכבים בולטים מאוד – כריסטיאן בייל שהמשיך אח"כ אל באטמן וסאם וורת'ינגטון שכיכב בסרט אוואטר (אותו ביים גם ג'יימס קמרון). ברביעי היתה גם הופעת אורח קצרצרה של שוורצנגר, אך למעשה זו הייתה גרפיקת CGI מלאה ולא השחקן האמתי.

הסרט הראשון, כאמור, היה חדשני ומפתיע, השני לקח את זה למקום אחר והמשיך את המומנטום לפסגות נוספות, שני אלו בוימו ע"י ג'יימס קמרון בעל מגע יד הזהב. במאי הסרט החמישי בסדרה הוא אלן טיילור שביים את תור: העולם האפל וכמה פרקים בסדרות טלוויזיה כמו אבודים, משחקי הכס, סקס והעיר הגדולה ועוד.


נשק יום הדין

פתיחת הסרט מלווה בקריינות ומסבירה לצופים שלא ידעו את ארנולד המקורי את השתלשלות האירועים עד המלחמה ובמהלכה. בנקודת הזמן בה נפתח הסרט – שנת 2029, מלחמת בני האדם במכונות נמצאת בעיצומה, כאשר בני האדם נוחלים ניצחונות רבים בהובלת ג'ון קונור. סקיינט נאלצת לבסוף להשתמש בנשק יום הדין שלה ולשנות את העבר.

תקציב ההפקה כאן גדול לעין שיעור מזה של הסרט המקורי ועמד על 155 מיליון דולר, אבל איפשהו, זה הרגיש לי יותר כמו פרק ארוך בסדרת טלוויזיה שמזמן לא צפיתי בה ופחות כסרט קולנוע מקורי. את שרה קונור משחקת אמיליה קלארק, לי ברוב הסרט היה קשה לנתק את דמותה מזאת של חאליסי מסדרת משחקי הכס ולטעמי היא לא מצליחה להעביר את עוצמת הדמות המקורית של שרה קונור, עם הפאניקה והטירוף. השחקנית נעימה לעין, אבל אותי היא לא ממש שכנעה גם בקטעי האקשן. את קייל ריס משחק ג'יי קורטני (ספרטקוס) והוא קצת יותר אמין בתפקיד דמות הלוחם. קורטני הוא אוסטרלי, כמו גם ג'ייסון קלארק המשחק את ג'ון קונור (שיחק תפקיד ראשי של בלש בסדרה "קוד שיקגו") ועובר תהפוכות במהלך הסרט.


שוורצנגר משחק כאן סבאל'ה וזה מרגיש בעיקר כאילו הוא כבר עשה מה שצריך ועכשיו הוא כאן בשביל להעביר זמן בנעימים, תוך כדי בדיחות על עצמו והזדקנות, הוא לא ממש מפחיד או מרשים ובא בעיקר בכדי לספק תמיכה. דווקא כמה מהרגעים הטובים ביותר בסרט – אלו שמעלים חיוך קשורים אליו ולמחוות שהוא עושה  בסגנון "זקן, אבל עדיין רלוונטי".

בחלק הראשון של "שליחות קטלנית: ג'נסיס" נראה כאילו מישהו חיבר וערבב את שליחות קטלנית 1 ו-2. אבל, בעוד הסרט המקורי הצליח להעביר אל הצופה את תחושת הפחד ממשהו חזק הרבה יותר ממך ואת הדחיפות הכרוכה בהסרת האיום על המין האנושי, כאן זה כבר הרבה פחות עובד. האיומים די מוכרים ואין תחושה של חוסר אונים במאבק של האדם הזעיר מול כוחות על עם סיכוי זעום לנצח אותם. במהלך הסרט, מתבצע כמה פעמים השימוש בטריק "הפוך על הפוך", אבל זה עדיין לא משתווה למקוריות של הסרטים הראשונים בסדרה.


אגב, יש כמה גליצ'ים מצחיקים בהפקה, כמו למשל בחלק הראשון של הסרט, סקיינט מטעינה את נשק יום הדין ועושה זאת בעזרת פקודות קוליות, ממתי מכונות צריכות לדבר האחת לשנייה? (ברור שזה נעשה למען הסבר לצופים). בנוסף, בשלבים מאוחרים יותר מראים מסכים דקים משנת 2017, אבל כבר היום יש טלוויזיות שנראות מודרניות יותר.

החלק הראשון בסרט, כאמור, דומה ומוכר למי שצפו בסרטים קודמים, החלק השני כבר מקבל תסריט מקורי משלו ומשתפר במידה מסוימת. "שליחות קטלנית: ג'נסיס" אמור להיות הראשון בטרילוגיית סרטים חדשה, מהנקודה בה הוא הסתיים, צוותי הסרטים הבאים יצטרכו לעמול קשה בכדי להפיק משהו שיצליח להיות חדשני ומקורי.