לצלם באתונה רק עם עדשה בודדת - האתגר

אלי כרמי
06-04-2015 18:00

מה קורה כאשר מכריחים צלם להשתמש רק בעדשת פריים אחת? אלי כרמי מצטרף לאתגר הצילום של ניקון בעיר אתונה, עובר בשוק וברחובות העיר ומבלה עם חבורת צלמים אירופאית בה כל צלם מגיב אחרת למשימה.

בעוד תחזית מזג האוויר לימים הקרובים בישראל מדברת על ימים חמים ואפילו קצת שרבי יצאתי אל יוון - רק שעתיים טיסה מתל אביב והעיר אתונה מקבלת אותי ביום גשום וערפילי במקצת. בשדה ממתין לי נהג עם שלט שנושא את שמי, אך מתברר כי מרכז העיר סגור לתנועה בגלל מצעד של צבא יוון לרגל יום העצמאות. הנהג שלא ממש יודע אנגלית טובה אינו מעדכן אותי על כך ועוצר לי כמה רחובות מהמלון, שם המתינה עם מטרייה נציגת ניקון, ליוותה אותי שתי תחנות במטרו ורצה לקבל אורח נוסף. הגעתי למלון כאשר אפילו הצבא היווני לא עצר אותי מלהגיע לכנס בזמן.

ארוחת צהרים ראשונה נערכת בקומה השביעית של המלון ונוף מדהים של העיר פרוש מהחלונות. זהו זמן טוב להכיר צלמים מרחבי אירופה, בהשפעת הארוחה השיחה סובבת סביב מאכלי העמים ועדיין לא מדברים על מצלמות ובטח לא על עדשות, אלא לומדים להכיר את השני וליצור חברויות חדשות.

אלי כרמי באתונה
הכרת הצלמים

בשעה שלוש, מתחילים בהרצאה,  קאלה ווינצ' - מנהלת יחסי הציבור באירופה עולה לבמה, מברכת את הנמצאים ומזמינה את זורב קיקנאדזה (Zurab Kiknadze) – מנהל מוצר בניקון (עדשות ואביזרים) לעלות ולאחר כמה מילות ברכה ובדיחה הוא מבהיר שאנשי ניקון מאמינים לא רק בייצור ציוד אלא בחוויה הכוללת של הצילום ולכן מספקים לא רק מצלמות, אלה גם עדשות לצלם כבר יותר מ- 80 שנה (של יצור עדשות). הוא ממשיך בהצגת היסטוריה קצרה של עדשות ניקון וכן טכנולוגיות חדשות של עדשות ניקון. ולאחר ההקדמה, אנחנו מגיעים למנה העיקרית והיא הצגת ארבעת הצלמים שקיבלו את האתגר במפגש זה - צילום עם שתי עדשות פריים בלבד למשך יומיים בעיר אתונה – בירת יוון.


כל צלם עולה ומספר על עצמו, מהי חווית הצילום עבורו ועם אילו עדשות הוא נוהג לצלם.

אלנה מרוסיה (קישור: Elena Chernyshova)

אלנה אוהבת לחקור את המקום בו היא הולכת לצלם ולהסתובב בו יום יומיים לפני שהיא בכלל מתחילה לצלם. היא משתמשת בעיקר בעדשה מדגם 24-70 מ"מ F2.8 וכמו כן עדשת 50 מ"מ F1.4. עבורה החלק הקשה בעיבוד לאחר מכן הוא בחירת תמונות – מה שלוקח לה זמן רב. בעבר, היא עבדה עם  תוכנת עיבוד תמונה של קורל בגלל שאהבה את התוצר שלה, אבל תוכנה זו אינה תומכת יותר בפלט של דגמי מצלמות חדשים.


Elena Chernyshova
את האתגר באתונה היא בחרה לצלם עם מצלמת ניקון D810 ועדשת 24-120 מ"מ שלדעתה טובה מאוד למטיילים היות והיא לא כבדה מדי ומספקת טווח רחב מספיק לרוב הסיטואציות, זאת לצד עדשת 85 מ"מ המתאימה לשימושים שלה. לפני הגעתה לאתונה, היא ביקשה לקבל טיפים על אתרי צילום מחברים שגרים בעיר או ביקרו בה. היא אוהבת לצלם תמונות ספונטניות  - מגיעה למקום מעניין וממתינה להזדמנות מתאימה. היא אוהבת לדבר עם מקומיים ולהפוך אותם לחברים, מה שעוזר לה לצלם בצורה יותר נוחה אנשים שכך הם פחות זרים.

אליסטר מאנגליה (קישור: Alastair Philip Wiper)

אליסטר נפעם ממקומות תעשייתיים  ואת הדרמטיות שהם יוצרים בתמונה, את התמונות שלו הוא מצלם עם עדשת ניקון 24-70 מ"מ F2.8. הוא אוהב לצלם בלילה בחשיפה ארוכה וכך לקבל תוצאות מפתיעות לפעמים בגוונים לא צפויים. כאשר הוא מגיע למקום, הוא מזהה במהרה היכן כדאי לצלם ולאחר מכן מזיז את המצלמה רק מילימטר לכאן או לשם.


Alastair Philip Wiper
לאתגר הנוכחי, הוא נטל את העדשה 24 מ"מ F1.4 ועדשת 50 מ"מ F1.4. הוא בחר בעדשות הללו היות והן מספקות עבורו את ה-"מראה" (LOOK) שהוא מחפש בתמונה, כאשר ה- 24 מ"מ מציעה זווית רחבה וה- 50 מ"מ מספקת עבורו קצת יותר "מרחק". הוא אוהב לעבוד עם עדשות זום מכיוון שזה מאפשר לטייל "קל" ולצלם מהר וכאן הוא עבד עם D810 והעדשות הנ"ל והופתע מהחדות אותה מייצר השילוב.

הוא בדרך כלל יודע מראש מה יצא בתמונות ולכן לא מצלם הרבה קבצים. הוא אוהב להראות בתמונות מבנים ואתרים שאנשים הצליחו לבנות והוא לא מצלם אנשים שם כדי לספק קצת תחושה מפחידה ("ספוקי"), על פי הצהרתו: "אם תראו האנשים בתמונות שלי תראו שאני מצלם אותם כמו שאני מצלם מבנים".

פיליפ מצרפת (קישור: Philip Poupin)

פיליפ צילם במקומות מסוכנים בעולם (דלפור, סודן, אפגניסטן, לוב, אמזון, קניה) וכעת עובר לצלם גם במקומות נורמליים יותר (אולי בגלל שיש לו תינוק בן חודש בבית). הוא מנסה להעביר בצילום מצבי קונפליקט. עד לא מזמן צילם בפילם, הוא אוהב פילם היות ולא תמיד יש מקור חשמל לטעינת המצלמה במקומות שבהם הוא צילם ולפילם לא צריך זאת.


Philip Poupin
לאתגר באתונה, הוא השתמש בעדשת 20 מ"מ F1.8 ובעדשת 28 מ"מ F1.8. זוהי בחירה מוזרה למדי היות ונראה שהן מאד קרובות בטווח, אבל לדבריו הן שונות אחת מהשנייה: "אני חושב שעדשות שונות מביאות תמונות שונות, אני חובב גדול של זווית רחבה".  פיליפ אוהב להכניס לתמונה הרבה פרטים, היות והוא מגיע מציור (להצהרתו היה צייר גרוע לכן עבר לצילום...) נראה שלצייר חשובים הפרטים הקטנים וכך גם הוא בצילום מקפיד עליהם.

באתונה הוא צילם תמונות בהן חיפש את אלוהים, או יותר נכון מוטיבים של דת כמו נזירים וכנסיות, אך היה קצת מאוכזב שבגלל הגשם לא היו הרבה אנשים. אוהב להיות קרוב, אבל לא ממש קרוב, כמו שאני מצלם קונצרט אני לא רוצה להיות על הבמה אבל באחת מהשורות הראשונות. הוא אוהב שיש הרבה פרטים בחלקים שלא בפוקוס בתמונה – מה שעוזר לקבל את האווירה מסביב. פיליפ לא אוהב לצלם עם רצועה והוא מרגיש שכך הוא יכול להגיב יותר מהר. כאשר הוא מצלם מהר זה נותן לו זמן לחייך וכך הוא מקבל תגובות חיוביות לצילום.

הוא שונא עריכה, משתמש בפוקוס מסוג 3D או ידני לגמרי ומעדיף לצלם עם חיישן בגודל מלא – FF, זאת לאחר שניסה חיישני APS-C ולא התאים לו בגלל העדפתו לקבל עומק שדה רדוד.

בנידיקטס, מצרפת שגרה באפריקה (קישור: Benedicte Kurzen)

היא מצלמת עם מצלמה מדגם ניקון DF משום שלטענתה היא היא נראית פחות מאיימת לאנשים. בנדיקט התחילה לצלם בגיל 23 במזרח התיכון וגם בישראל ועוד מקומות שיש בהן קרבות ובשנים האחרונות היא חיה ומצלמת באפריקה (הציגה צילומים שצילמה עם צבא אלג'יריה). היא אוהבת לדבר עם אנשים, להכיר את היסטוריה שלהם ואז לצלם אותם, לדעתה, אנשים שרואים תמונה בדרך שוכחים מה קורה לפני התמונה ומה קורה אחרי התמונה.

Benedicte Kurzen
לאתגר באתונה, לקחה את עדשת 35 מ"מ F1.4 ואת עדשת 58 מ"מ F1.4 ולטענתה, היא מאוד אוהבת את עדשת ה- 35 מ"מ לצילום תיעודי. היא מושפעת מצלמים ותיקים וחושבת שצלמים בעבר צילמו עם זווית צרה עוד יותר, אך כעת עוברים לצלם בזווית רחבה יותר. בנדיקט אוהבת את הכיוון הזה ולכן מצלמת ב- 35 מ"מ שמעבירה הרבה פרטים ומכניסה את הצופה לסיטואציה כאשר עומק שדה רדוד עוזר לה בכך. לאחר שהיא אמרה זאת, היא מציינת כי עדשת ה- 58 מ"מ מאפשרת לה לא להיות יותר מידי פולשנית ומצד שני לקבל תמונה קרובה עם פרטים.


היא בדרך כלל צריכה 3 ימי עבודה היא צריכה להכיר את האנשים וזה לוקח זמן והאתגר הזה, של יומיים הצריך שינוי בצורת העבודה שלה. היא אוהבת להציג את האירוניה ואת התקווה במצבים אנושיים, כמו אדם שאין לו כסף לאוכל אך מאכיל יונים. היא מאוד מושפעת מצבעים, אבל לאחרונה מנסה גם לצלם בשחור לבן, בסיור שלנו למחרת היא צילמה גם בשחור לבן וגם בצבע. היא אוהבת לעבוד עם עדשות פריים שעוזרת לה לעבוד מהר ומאוד חשוב לה ציוד טוב שיכול לספק תמונה מהירה ולא לפספס את הסיטואציה.


אלי כרמי באתונה

האתגר שלנו

גם אנחנו קיבלנו אתגר, ליום המחר: לצלם יום שלם עם מצלמה אחת ועדשה אחת. אנשי ניקון הגיעו עם מבחר מסוים של מצלמות ועדשות וכמו מקצוענים אמתיים, כולנו רצינו להשיג את המצלמה והעדשה המתאימות לנו מהמבחר הקיים, לפני שאחרים יקחו את העדשות המוצלחות - אני הצלחתי להשיג מצלמת ניקון D810 וכן את עדשת 28 מ"מ F1.8.

ניקון D810הדקות הראשונות שלי, הוקדשו להגדרה ראשונית של המצלמה, אני מעדיף שימוש בלחצן פוקוס אחורי - back button fucos (ראו קישור). יכולת זו מאפשרת לי לקבל פוקוס עוקב בלחיצה קבוע על לחצן הפוקוס האחורי ולקבל פוקוס שנשמר ללא שינוי לאחר עזיבת לחצן זה. כמו כן אני אוהב להגדיר את לחצן OK להגדלה מקסימלית של נקודת הפוקוס בזמן הצגת התמונה, נקודה שמאפשרת לי לראות בקלות עד כמה הפוקוס בתמונה מוצלח או לא.

בחרתי לעבוד בצילום במצב RAW בלבד היות ואני נוהג לעשות בכל מקרה עיבוד קל לכל תמונה לאחר מכן. בגלל שה- D810 מצלמת תמונות בנות 36 מגה פיקסל, משקל כל קובץ יכול להגיע גם ליותר מ- 50 מגה בייט, כך שהצטיידתי בשני כרטיסי זיכרון מהירים של 32GB והייתי מוכן למשימה הראשונה שלי בארוחת הערב.

יצאנו לארוחת ערב במסעדה מול האקרופוליס, כאשר הנוף המדהים שנשקף מהמסעדה לא היה הדבר המוצלח היחיד בה, גם האוכל היווני המוכר לנו היה טוב והיין זרם. לאחר ארוחה זו, במצב רוח מרומם חזרנו למלון ברגל מנצלים את ההזדמנות לבדיקה ראשונית של המצלמה והעדשה בתאורת לילה.

מי שמכיר את הניקון D810, לבטח יודע שהיא בעלת טווח דינמי ויכולת ISO מכובדים, כך שצילום לילה עם מצלמה ועדשה בעלת זווית רחבה יחסית סיפקו לי יכולת לצלם צילומי נוף לילי מוצלחים. המצלמה כוונה לבחור ערכי ISO בצורה אוטומטית ואפילו תמונות בערך ISO של 12800 יצאו סבירות וניתנות לשימוש.

למחרת התחלקנו לארבע קבוצות כל קבוצה התחילה עם צלם אחר, אנחנו התחלנו עם אלנה וצילמנו בשוק הירקות, שוק הדגים ושוק הבשר. עבורי, זה נראה מוזר עד כמה נחמדים היו רוב האנשים בשוק - מסכימים להצטלם ברצון, מאוד שונה ממה שקורה בדרך כלל בשווקים בארץ.

אלי כרמי באתונה

אלי כרמי באתונה

אמרנו שלום לאלנה שהמתינה לקבוצה אחרת ופגשנו את אליסטר בחנות אלכוהול, ניהלנו שיחה קלילה על כוס אווזו והיות והוא אוהב לצלם ארכיטקטורה ומבנים חזרנו למלון והוא הדגים לנו שניתן למצוא זאת גם במסדרון המלון.

עדשת ה- 28 מ"מ סיפקה לי יכולת להציג זווית רחבה והצגת האווירה בסיטואציה המצולמת בצורה טובה עם יכולת להציג עומק שדה רדוד לקבלת הדגשה על האובייקט העיקרי בתמונה. הרגשתי קצת מוגבל לצלם יותר פרטים והיה לי קשה בבוקר בשוק (שהיה ריק יחסית) להכנס קרוב יותר לאירוע ולקבל עוד פרטים, אז בארוחת הצהריים החלפתי עדשות עם חבר. אומנם האתגר היה על עדשה אחת, אבל רציתי לקבל התנסות נוספת. וכך עברתי לצלם עם עדשת 35 מ"מ F1.4 שאומנם הרגישה קצת יותר גדולה וכבדה, אבל איתה הייתי מוכן לצלם אנשים ולהיות יותר קרוב לאירועים.

לאחר ארוחת צהריים נפגשנו עם פיליפ באזור שוק הפשפשים. בגלל הגשם לא נתקלנו בהרבה אנשים ברחובות ולכן נכנסנו למספר בתי מלאכה קטנים לצלם, אבל הייתי כבר עם העדשה הפחות מתאימה לכך, אני חושב שאז עדשה רחבה הייתה יותר מתאימה להציג את האווירה.

אלי כרמי באתונה

אלי כרמי באתונה

סיימנו את האתגר עם בנדיקט בשכונות היפות מתחת לאקרופוליס, אבל בגלל הגשם שירד גם הרחובות האלו היו ריקים מאדם וצילמנו את השכונה, הגרפיטי וכן צילומי פורטרטים של חברי הקבוצה בבית קפה.

אלי כרמי באתונה

אלי כרמי באתונה

אלי כרמי באתונה


החזרנו את הציוד וסיימנו בארוחת ערב בסגנון יווני עם נגנים ורקדנים שעזרו לעשות שמח, בשלב הזה, היה לי כל כך חבל שהחזרתי את המצלמה בשלב זה ונמנע ממני לצלם את כל השמחה שמסביב. לסיכום, אהבתי את אתונה, את יוון ואת החוויה - לצאת לצלם עם קבוצת צלמים מוכשרים ממדינות שונות עם גישות שונות לצילום: צלם שמנסה לביים כל מצב ואת האנשים מסביב, צלם שמחפש לצלם מלמעלה, צלם שצריך להיות ראשון בכל מקום, צלם אחר חייב את הזמן לחשוב לפני שהוא מצלם ויש את זה שלא רוצה לפספס כלום ותמיד צריך לחכות לו. בנוסף, חווינו צילום עם עדשת פריים אחת במצבים שונים – מה שדרש התרגלות לעדשה ספציפית. בדרך כלל, אנחנו בוחרים את העדשה בהתאם לסוג הצילום שלנו, אבל באתגר הזה הרגשתי כי שימוש בעדשה כזו או אחרת משנה את הגישה שלי לשיטת הצילום.

הכותב היה אורח חברת ניקון באתונה

אלי כרמי באתונה

אלי כרמי באתונה

אלי כרמי באתונה

אלי כרמי באתונה

מעבר לתגובות בפורום