עלייתה של ג'ופיטר – ביקורת סרט
לאחר המתנה וציפייה, האחים וושובסקי יוצאים סוף סוף אל האקרנים והפעם עם סיפור מודרני של סינדרלה מהאגדות – "עלייתה של ג'ופיטר".
בתרבות המערבית של המאה ה- 21, צמד יוצרי הסרט הכניסו אותנו כבר לפני שנים לעידן קולנועי חדש. בשנת 1999, האחים אנדי ולארי (שהפך מאז ללארה בעקבות ניתוח שינוי מין) הדהימו את העולם עם "מטריקס", ביצירת עולם בדיוני תודעתי שהפך להיות חלום משותף. רבים הפילוסופים אשר פירשו אותו ועדיין מפרשים והסרט ממשיך להיות נושא לכל שיחה אודות החיים עצמם ומשמעותם לאין קץ.
אח"כ הגיעו שני המשכונים שהיוו ירידת מדרגה טוטאלית ביחס לחלק הראשון, משם המשיכו האחים עם "ונדטה", בו עולם עתידני ואפל של בריטניה הטוטליטרית נשלטת ע"י רודן ורק מטורף אחר עומד בדרכו לשיגעון. "ענן אטלס" היה ונשאר פרויקט שאפתני המציג קשר גורלי אנושי למרחקי הזמן והמקום. ולאחר 16 שנים מאז מטריקס המקורי, אנחנו מגיעים היום ליצירת מופת חדשה.
אז מי אתם במהלך החיים שלכם? במה אתם עובדים? האם לדעתכם יש גורל מיוחד אשר מחכה לכם – מה שיעניק לכם יכולת השפעה על העולם כולו? אולי אפילו על היקום? זה מרגיש קצת מוכר מ"פרומתאוס" של רידלי סקוט, האנושות נוצרה כמעין מעבדה לניסויים. כאן יש נקודת מבט דומה אך הרבה יותר מעניינת וכפי שהתרגלנו לראות ולחוות ביצירות של האחים ויזואלית, זהו סרט צבעוני, מהיר ומלא עניין, הסיפור סוחף במבע קולנועי עשיר ומגוון.
אנו - בני הדור המאה ה- 21 צורכים את המדיום הקולנועי בכמות רבה ונדמה כי ראינו כבר הכל, אך נעים לגלות שעדיין יכולים להפתיע אותנו. כמו בסרטיהם הקודמים, גם כאן יתגלה עולם מופלא, מלא מזימות ורוע שעמו ייאלצו להתמודד הגיבורים: בחורה פשוטה ביחד עם חייל... לא נקלקל מראש עם ספוילרים. מצד שני, אנחנו מצפים לחוות ולראות כמה דברים מסוימים שלעיתים לא מקבלים: הוגו ואוינג – אין כאן, אבל מראה ויזואלי מדהים שאפילו ב"שומרי הגלקסיה" לא יצרו – יש ויש. הסרט עמוס מאוד בפרטים שונים שגורמים לתחושה של עומס, אבל קשה להגיד שדבר כזה כבר ראינו.
ובכן, אם גם אתם חובבי קולנוע נלהבים, או סתם בא לכם לראות סרט טוב או להיחשף לסיפור מרתק, זה יהיה מקום מצוין לכך. אגב (ספוילר נוסף) הרחף מ"בחזרה לעתיד 2", נלקח כאן למקום חדש לגמרי...