חנויות
פיוז ארמה אודיו אודיו אקסטרים Sonic Bliss אמנון סאונד סטריאו פרו Soundquest קודו אודיו Stereoscope סטריאוסקופ למטייל אניגמה קולנוע ביתי גופי תאורה

ההוביט: קרב חמשת הצבאות - ביקורת סרט | סרטים & מוזיקה | ביקורות | ראשי

ההוביט: קרב חמשת הצבאות - ביקורת סרט

גודל אות: Decrease font Enlarge font
הוביט: קרב חמשת הצבאות הוביט: קרב חמשת הצבאות

ההוביט - קרב חמשת הצבאות מביא לידי סיום את הטרילוגיה הקולנועית של פיטר ג'קסון, האפקטים חזקים אך אופי חלק מהדמויות מתגלה כחלש מתמיד, האם בילבו יצליח להציל את העלילה? ביקורת סרט.

זהו, מגיעים סוף סוף אל הסיום: הספר הבודד "הוביט" שנמתח על פני לא פחות משלושה סרטים סוגר בפרק השלישי והאחרון את הקצוות הפתוחים בסיפור. הסרט "קרב חמשת הצבאות" מתחיל ומיד צולל לתוך העלילה, ללא השהייה מיותרת בהמשך ישיר לפרק הקודם. אם בחלק השני חשנו קצת מרומים בגלל קטיעת העלילה הפתאומית בסיום, כאן התשובות מגיעות חיש מהר. המראה של סמאוג הדרקון כשהוא מתעופף ויורק להבות אש מעל עיר האגם עוצמתי והרסני.


בפרק הזה, בני האדם מוצגים תעבי בצע במידה לא פחותה מאשר הדרקון, ולא מדובר כאן על דמות אנושית אחת אלא כמה וכמה. למעשה, חוץ מבילבו וגאנדלף הקוסם שבולטים באופיים החזק לטובה, לרבות מהדמויות יש חולשה ברגע כזה או אחר של הסרט למטבעות זהב, אבני חן וחפצי ערך דומים. גם תראנדואיל – מלך האלפים (בני הלילית) מוכן להעמיד את צבאו במלחמה ולאבד המון לוחמים וזאת רק בגלל תכשיט יקר ערך אשר שייך לשושלתו. בפרק הזה נמדדת גם משמעותה של עמידה במילה - כוחה של הבטחה שניתנה בסרט הקודם ודמותו של תורין אוקנשילד מקבלת תפנית לצד הפחות יפה. הבימאי משתמש בחופש אומנותי בכלי שעומדים לרשותו בכדי להעצים את הנקודה ומכניס לעלילה תוספות כמו זו המציגה באופן נקודתי את ראש העיר החמדן ומדגישה שוב את עניין טבע האופי האנושי בזוויתו הפחות מחמיאה.

ההוביט קרב חמשת הצבאות
עושר = אושר?

אחת מהפנטזיות האנושיות הותיקות ביותר היא "המירוץ למיליון", אך כאן, העלילה מציגה בבהירות את קללת העושר ובדומה לאמרה הידועה, לא רק שוחד אלא גם עושר יְעַוֵּר עיני חכמים. בסופו של דבר, מוסר ההשכל אותו מדגיש הסיפור מדגיש את הדברים הבסיסיים מהם מורכב האושר בחיים: כוחו של רגש, של אהבה והכאב שחודר כל כך עמוק בלב כאשר היא ניטלת ממנו.


בין שלל קטעי הקרבות, יש בסרט כמה אתנחתות עם רגעים אנושיים נוגעים ללב, בהם מתמקד הבמאי ארוכות בפרצופים שותקים ומדגיש רעשי הכנת המקטרת של גאנדלף, עד שהם סוחטים מהצופים צחוקים משחררים לאחר המתח של הסצנה הקודמת.

ומה עם בילבו ההוביט? אם בשני החלקים הקודמים, אנחנו מתלווים למסע התבגרות אישי וצמיחה נפשית, תוך כדי קשיי ההתבגרות גדולים של בילבו והתלבטויות שונות שלו, בסרט האחרון, הוא כבר אדם בוגר לגמרי, ללא פחדים, יודע בדיוק מה הוא רוצה ועושה, זאת מבלי לוותר על החן שלו. פציפיסט טהור.

בילבו ההוביט
להבדיל מטרילוגיית שר הטבעות בה נדרש הבימאי לדחוס בכל פרק קולנועי ספר עב כרס, כאן ספר אחד – קצר בהרבה נפרש על פני שלושה סרטים ארוכים. כמו בפרקים הקודמים של טרילוגיית הוביט הקולנועית, הבימאי מספק כמה תוספות דמיוניות לקטעים מהעלילה שכל תכליתן היא להתכתב עם סדרת הסרטים שיצאה אמנם קודם לאקרנים, אך כרונולוגית היא דווקא ממשיכה את ההוביט ונכתבה הרבה אחרי שהוא יצא כספר. לא מעט דברים כאן מוצגים בזווית ראיה של ״בדיעבד״ וקוראים לצופים לצפות שוב בטרילוגיית ה"טבעות". לעומת זאת, בהשוואה להרחבת העלילה ובניגוד לסרט האחרון בטרילוגיית שר הטבעות בו חלק הסיכום נמשך ונמשך, כאן בחר הבימאי לצמצם אותו.

ההוביט קרב חמשת הצבאות
פנטזיה דיגיטלית

אין ספק כי מסך קולנוע ה- IMAX הגדול (בראשל"צ) עושה חסד עם הסרט וגם תלת המימד תורם להעצמת התחושה, עם צילומים נוף יפים מעורבבים ברינדור גרפיקה ממוחשבת. אם בימאים כמו כריסטופר נולאן דבקים עדיין בצילום סרטים עם פילם, הרי ש- פיטר ג׳קסון מייצג את האסכולה ההפוכה ושופך המון פיקסלים דיגיטליים על המסך עד שהצופה לא מסוגל לומר מה אמיתי ומה מצויר ע״י מחשב בתמונה. בחלק השני של הסרט, יש התנגשות אדירה בין שלל יצורים המסתערים בצבאות ענק וזוועות המלחמה מוצגות בצורה גרפית. הסיום המצמרר מתרחש על קרח ושלג, בין ערפילים בנוף שמהווה ניגוד לקודמים לו.

הסרט צולם במקור בקצב פריימים כפול מהמקובל של 48 תמונות לשניה, אבל לא כל אולם קולנוע תומך בשיטה זו. אולם ה- IMAX מציג ב- 24p בחלק מסצנות האקשן, כאשר המצלמה נעה בתנועת PAN (אופקית מצד לצד), ניתן היה להבחין בטשטוש מסוים, אני מניח כי שימוש בטכניקת ה-HFR בבית הקולנוע הזה היה פותר את העבודה והופך את התנועה לחלקה ואת התמונה לחדה יותר.

לסיכום, האם ללכת לצפות בהוביט האחרון? אם צפיתם בשני החלקים הקודמים, אז לא תוכלו להחמיץ את פרק הסיום. בעוד שהחלק הראשון "מסע בלתי צפוי" היה מעט ילדותי ושופע תעלולים, החלק השני הפך לרציני יותר והיה טוב בהרבה לטעמי. החלק השלישי שומר על רמה דומה לזו של השני, אבל מציג "פירוטכניקה" רבה וסצינת קרב גדולה וממושכת שתופסת נתח עיקרי מהתסריט ובהתאם לכך, שעתיים וחצי של צפיה עוברות חיש מהר.

  • email שלח לחבר

Share DTOWN Article

דיון בפורום על המאמר (6 תגובות פורסמו):

avatar
roibargil 1970-01-01 02:00:00
יש לי רק דבר אחד להגיד, למרות שלא ראיתי - אוף, זה עדיין לא נגמר?? ספר שהוא אולי שמינית מספר אחד של הטרילוגיה מקבל סרטים בנפח של כל הטרילוגיה. אם זו לא מטחנת כספים אז מה כן?
avatar
liorkoren 1970-01-01 02:00:00
את זה אמרנו כבר שיצא הסרט הראשון בסדרת ההוביט...
avatar
איתי_הגיתי 1970-01-01 02:00:00
הסרט הוא צל כחוש של הטבעות, הצילום הדיגיטלי ותיקון/עיבוד הצבע מזעזע בכיעורו, חלק מהאפקטים עלובים ברמה של שנות ה 60 (כשקייט בלאנשט מעיפה את הרע יש אפקטים נגטיב של חדר אונליין בשלהי שנות ה 70). הסרט משעמם ומסטיק. הסרט הראשון של הטבעות היה ונשאר יצירת אמנות נדירה.
avatar
liorkoren 1970-01-01 02:00:00
לטעמי, הפרק השני של ההוביט היה הטוב מבין השלושה. ועדיין, טרילוגיית שר הטבעות היא אכן ברמה אחרת. מדוע לדעתך יש ירידה ברמת האפקטים, עייפות החומר?... כרונולוגית, הרי יוצרי ההוביט אמורים ליהנות מדור חדש יותר של טכנולוגיית אפקטים.
avatar
איתי_הגיתי 1970-01-01 02:00:00
הרמה הטכנית ברוב המקרים טובה בהרבה, אבל המקוריות והרגש נשארו הרחק מאחור. דווקא כשברשותו תקציבי ענק וטכנולוגייה משופרת, הסרטים משעממים וחסרי עלילה. לא היה תסריט פחות רזה? לגבי דיגיטל, היום הכל נעשה במחשב, שזה סבבה כמובן, אבל מבחינת העיצוב האומנותי של הסרט, הם כאן חצו את מה שבעיני היה יפה מאד בסאגה הראשונה, לסוג של ביצת צבעים מוגזמת, לוק דיגיטלי מלאכותי, לא טיבעי. הכל מטופל, צבוע, מודגש, מוקצן. במקום לצלם שחקנים בלוקיישן באור טיבעי, הכל באולפן, מודבק על רקע במחשב. אין לי דרך להראות אבל יש פריים בסוף של ה SHIRE שנראה פשוט כמו גלויה שחור לבן שצבעו בצבעים זרחניים. הלך הפילם והלוק היפה, וקיבלנו בלאגן דיגיטלי רועש. וכמובן שב 48 זה נראה כמו משחק פלייסטישן ב interlace. בההאאאאא.... מזל שיש לנו את כריסטופר נולאן, שיודע מה טוב. אני לא יודע מה יהיה עם SW7, אבל על גג אברמס אני סומך. :-) פיטר ג'קסון הוא אומן הטראש והקיטש. מוכשר מאד אבל זה מה שזה. ישן [ATTACH]21536.vB[/ATTACH] [ATTACH]21538.vB[/ATTACH] חדש [ATTACH]21537.vB[/ATTACH] [ATTACH]21539.vB[/ATTACH]
avatar
roibargil 1970-01-01 02:00:00
את זה אמרנו כבר שיצא הסרט הראשון בסדרת ההוביט... אכן, אבל מה אפשר לעשות שכל דיבור על סרט חדש מהסדרה מרגיז אותי שוב מחדש? :)
כל הזכויות שמורות לאתר dtown.co.il


הרשם לעדכוני האתר
Email: