מגברי אוזניות - מה זה ומתי משתמשים בהם?

מגבר אוזניות יעודי, מה זה, מתי עושים בו שימוש, כיצד מחברים אותו לציוד האודיו ומה גרם לשינויים שנעשו בשנים האחרונות במפרט הטכני של אוזניות? מדריך למתחילים.

את מגברי האוזניות, פוגשים בשתי תצורות עיקריות, הראשונה: כשקע יציאת אוזניות אינטגרלי במגבר המשולב או ברסיבר והשנייה: כמכשיר חיצוני שמתחבר לאוזניות במגוון תצורות עליהן נדבר בהמשך ומאפשר לחבר אליו אוזנייה אחת, שתיים ולפעמים יותר מזה.

מגבר האוזניות המובנה או החיצוני, מהווה בעצם סוג של "מוניטור" כלומר הוא "מיירט" את שני ערוצי האודיו בדרכם ליציאת הרמקולים או ליציאת המגבר (במקרה של קדם מגבר) ומזין את יציאת האוזניות שלו באופן עצמאי. במגבר או בקדם מגבר, השליטה בעוצמת האודיו נעשית באמצעות כפתור הווליום הכללי של המגבר עצמו. לעומת זאת, במקרה של מגבר אוזניות חיצוני השליטה בעוצמת השמע נמצאת בחוגת העוצמה של מגבר האוזניות.

מגברי אוזניות חיצוניים מתוכננים למגוון רחב מאוד של דגמי אוזניות, התנגדויות ועוצמות שמע. במקרה של מגבר אוזניות חיצוני: המגבר עצמו מטפל באות האודיו לאחר ש"לקח" אותו מהמגבר עצמו כך שחתימת האודיו היא שלו עצמו ותלויה בתכנון ההנדסי שהיה מעורב בעת בנייתו. במקרה של יחידת הגברת אוזניות מובנה בתוך מגבר / רסיבר, חתימת האודיו תלויה שלה במגבר עצמו. אך, לא פעם היצרנים מקלים ראש בקומפוננטה הזו ואיכות האודיו ממנה שונה מזו של המגבר עצמו. יש כמובן יוצאים מן הכלל שאצלם הגברת האוזניות המובנית טובה לפחות כמו האיכות הסונית של המגבר / רסיבר עצמו ולפעמים אפילו טובה יותר.

מגבר אוזניות - מתי משתמשים בו?

כברירת מחדל או כצורך, יש למגברי האוזניות החיצוניים שני שימושים עיקריים. השימוש השכיח ביותר נעשה באולפני ההקלטות, שם יש צורך לחלק להרבה נגנים סוגים שונים של פלייבק שנועד לבניית היצירה כולה. לצורך כך נעשה שימוש במגבר אוזניות אשר מסוגל לקבל בין ארבע לשישה עשר ערוצי אודיו ובכל אחד ואחד מהם להשמיע מקור אחר.

המקרה השני שבו נדרש מגבר אוזניות חיצוני הוא במגברים או בקדם מגברים שבהם היצרנים בוחרים שלא להטמיע מגבר אוזניות פנימי, דבר שכיח בציוד הי אנד אך לא רק.


כיצד זה מתחבר לציוד האודיו?
מגברי האוזניות האולפניים מתחברים בשתי תצורות עיקריות: באמצעות כבל PL של רבע אינץ' הננעץ ביציאת האוזניות של קונסולת ההקלטה או באמצעות כבלי XLR שמתחברים לערוצי היציאה בקונסולת ההקלטה. למגברי האוזניות האולפניים אין שימוש בציוד אודיו ביתי ולכן, ומכאן והלאה, נפסיק להתייחס אליהם בכתבה.

למגברי האוזניות החיצוניים יש שתי תצורות חיבור שכיחות, הראשונה: מגבר האוזניות מתחבר ליציאת הטייפ ולכניסת הטייפ של המגבר, שם הוא מנטר את אות האודיו, ”שואב" אותו לתוכו ומגביר אותו לטובת יציאת האוזניות.

תצורה שנייה וחדשה יחסית, היא באמצעות יציאת ה USB של המחשב. במקרה הזה מגבר האוזניות משמש גם כממיר אות דיגיטאלי לאנלוגי. בתצורה הזו, מגבר האוזניות "שואב" מהמחשב זרם של ביטים דיגיטאליים, ממיר אותם לאנלוג, מגביר אותם בהתאם למתחם האנלוגי הנדרש להנעת אוזניות ומסיים דרכו ביציאת האוזניות.

אני רוצה להעיר כאן על העובדה שישנם בשוק מגברי אוזניות שאפשר לחבר אותם ליציאת האוזניות של המחשב הנייד ולאחזר מהם את האודיו ליציאת אוזניות, אך כל אלה שנתקלתי בהם איכותם הסונית מביישת את יוצריהם ואני מעדיף להתעלם מקיומם.


קצת על אוזניות

אוזניות הן אמצעי אחזור אודיו השונה לחלוטין מרמקולים. הדבר היחידי המשותף לרמקולים ולאוזניות הוא האוזניים שלנו. עד שנת 1982 יצרני האוזניות יצרו אותן עם עכבה גבוהה מאוד בת 300 ועד 600 אוהם. אחרי 1982 ובמיוחד בעשורים האחרונים האוזניות מיוצרות בעכבות נמוכות בהרבה מאלה שבעבר ובדרך ינועו בערכים של 12 אוהם ועד ל-300. עכבת האוזניות חשובה להרבה דברים אבל, מבחינת האוזן, היא באה לידי ביטוי ביכולת להניע את האוזנייה. ברמה התיאורית של הנדסת האודיו, אוזנייה אשר שלה עכבה של 32 אוהם תהייה קלה יותר להנעה ותעשה הרבה יותר ״רעש״ בווליום נתון, בהשוואה לאוזנייה עם עכבה של 80 אוהם. אבל, מאחר ועכבה היא רק נתון אחד מתוך מכלול הפרמטרים ההנדסיים, הנתון אותו רואים במפרט הטכני אינו קובע לבדו את עוצמת הקול למשל, הדרך לגלות את העניין היא בחיבור האוזניה למגבר אוזניות ובדיקה עם האוזניים. כאן המקום לציין כי ערכי העכבה של אוזניות השתנו בשנים האחרונות בעקבות הופעתם של מקורות אודיו דיגיטאלים חדשים, עם הגברה חלשה יותר מבעבר (נגני דיסקים ניידים, נגני אודיו ניידים וגם טלפונים חכמים).


מדוע כאשר מחברים את אותן האוזניות לשקעי אוזניות שונים יש איכויות ועוצמות שמע שונות?
אוזניות הן אמצעי לאיחזור השמע השכיח ביותר בעולם האודיו - שכיח יותר מהרמקול המסורתי. הסיבה לכך לא נעוצה באיכויות אלא בפרקטיקה כלומר: דור העולם הנוכחי משתמש במחשב הנייד ובטלפון הנייד כחלק מחיי היום יום וכתוצאה מכך נזקק לאוזניות מתאימות לשימושים הללו.

שקע האוזניות במחשב הנייד ובטלפון הנייד מחובר למעשה ליציאה של כרטיס קול הפנימי. בשני המקרים, עיקר מאמציו של היצרן מתמקדים בפונקציונליות (מערכת הפעלה במחשב להפעלת המחשב הנייד ובטיפול בשיחות בטלפון הנייד) ופחות באיכות האודיו הבוקע ממנו ולכן, ברוב הפעמים, איכות כרטיס הקול היא במטרה ״לצאת ידי חובה״.

במקרה של מחשב נייד, שימוש במגבר אוזניות חיצוני המשמש גם ממיר מדיגיטאלי לאנאלוגי, יכול להוות יתרון גדול מאוד בכל הקשור לאיחזור האודיו שאצור במחשב למטרות שמע. לעומת זאת, במקרה של סמארטפון, נאלץ לחיות עם איכות השמע שמספק יצרן הטלפון...


"עקרון ההפרדה”

הדבר הבא שאני הולך לדבר עליו הוא נושא שנוי במחלוקת. המציאות מוכיחה, לא פעם, שהתאוריה לא בהכרח עובדת במציאות: בהנדסה בכלל ובהנדסת אודיו בפרט מקובל לחשוב שככל שנפריד את מרכיבי המוצר ונטפל בכל תת מערכת בנפרד, השלם יהיה גדול מסך חלקיו. אם נתכנן את תשתית ההנחה של מחלף של צומת בני דרור (כביש 4) בדוקטרינות של תכסית ותבליט שטח הנדסי, ואחר כך נתכנן את היסודות של עמודי המנשא בדוקטרינות של הנדסת ביסוס ולבסוף נתכנן את מסעד המחלף בדקטרינות הנדסיות של תיכנון ויישום כבישים – נקבל מחלף שלא רק שיעשה את עבודת ניתוב התנועה אלה גם ישרוד לתקופות זמנים הסטוריות.

אם נתכנן קדם מגבר בדוקטרינות של איחזור אודיו, את ספק הכוח שלו נפריד ואותו נתכנן בדוקטורינת הנדסת חשמל אז נקבל קדם מגבר אשר מבחינה סונית יהיה "טוב" יותר ממגבר משולב בו הכל ארוז בקופסה אחת עם ספק כח כללי לכל הרכיבים ולוח חשמלי גנרי.

אבל, מסתבר כי מחלף צומת בני דרור שאכן נבנה תחת עקרון ההפרדה של הנדסת גשרים, כבר לאחר הגשם הראשון הכביש הפך לא שמיש. ובעולם האודיו, אני מכיר לא מעט מגברים משולבים שישמעו טוב יותר מאשר קדם מגברים שתוכננו בעקרון ההפרדה של הנדסת האודיו. במה זה קשור למגבר אוזניות?
לכאורה, בואו וניקח את הטיפול באודיו המיועד לאוזנייה, נפקיע אותו ממגבר או מקדם המגבר  ונעביר אותו לטיפול יעודי של מגבר אוזניות – ולפי "עקרון ההפרדה" נקבל איכות סונית טובה יותר.בפועל, נדרש מגבר אוזניות רק אם התוצאה הסונית של מעגל הגברה מסויים, מגבר מסויים ואוזנייה מסויימת, אינם מספקים תוצאה משביעת רצון מבחינת אוזני המשתמש. לעיתים, מגבר אוזניות יכול לשפר אך באותה מידה יכול גם להזיק לאיכות הסונית. אין דרך הנדסית או באמצעות איזו שהיא דספלינה מדעית אחרת לדעת את זה מראש – יש דרך אחת: ניסוי וטעייה באמצעות האוזניים הפרטיות של כל אחד ואחד מאיתנו.

מילה אחרונה על רעש:
רעש באוזניים הוא לא בהכרח איכות סונית. לאוזניים אין חלקי חילוף ואוזניות עלולות להיות כלי קטלני לשמיעה אשר חיונית מאוד לחיים נורמאלים ולתפקודם של מנגנוני הגנה מולדים בבני האדם. השתמשו באוזניות בתבונה ושמרו על האוזניים.