טעימות ותמונות מתערוכת מינכן 2014

חוויות מביקור - תערוכת האודיו Hi End במינכן, שלל תמונות של פטיפונים, מגברי שונים, רמקולים גדולים כקטנים ומערכות במחיר מאות אלפי אירו, האם גם הצליל היה בהתאם? תערוכת מינכן 2014.

טעימות ממינכן:
כמה תמונות ומילים ממבקר בתערוכת ה-HIGH END בעיר מינכן.

בדומה לשנה שעברה, מי שתפסה מקום של כבוד הישר בכניסה לתערוכה עם ביתן פתוח וגדול היתה חברת  Pro-ject. אפשר להגדיר זאת כ-"באסטה של פטיפונים" – מה שמהווה את עיקר עולמם. בצדדי הביתן הוצגו בנוסף מספר מוצרים נלווים כמו מגברי פונו, טיונרים ונגני תקליטורים קטנים.

בחלק האחורי היה אפשר לראות את דגמי הקרבון של החברה. לא מדובר רק בזרועות, אלא הגוף השלם ברובו.

 

PUREAUDIO PROJECT
עוד באולם הכניסה, קיבל את פנינו ביתן כחול לבן – כבוד למגזר – PUREAUDIO PROJECT
זיו וביתו המקסימים מציגים שונה משהו – רמקולים שהם גם פתוחים בתצורת Open Baffle, גם מודולריים וגם בהרכבה עצמית.
הוצגו כאן מערכות רמקולים שהם בעצם סטים של דרייברים מתוצרת מוראל (גם משלנו) ערומים, ללא תיבה, מה שאמור לשחרר אותם מעוותים שנוצרים בתיבה הסטנדרטית.
 

DAVONE
אחד הביתנים החביבים עלי היה של Davone ולא בשל הסאונד, הרמקולים כלל לא היו מחוברים ולא בכדי, הם בעיקר מכרו שם עיצוב. בתור חובב וינטג', התאהבתי במערכות הרמקולים הדניים האלו ושוב, רק בגלל המראה שנות ה-50 שלהם, אפילו בקטלוג החברה הם מצולמים עם הכורסה האגדית של הזוג אימס.
בנוסף היו שם פונו-סטייג' ומגבר אמריקאים של Rogers שגם להם מראה נוסטלגי, בקיצור מערכות סאונד לווינטאג'-יאפיס.
 

 
 Ray-S במחיר 5400€, מזכיר את ET?
 


Grande -15,000€
 


Phono stage – Rogers 7000$



רמקולים של Emme
בביתן, ניתן היה לראות את DA VINCI בביתן EMME, לטעמי קצת צעקניים במראה.

בחדר אפשר היה לשמוע את האחים הגדולים GALILEO, לגביהם אני יכול לומר שהצעקנות יצאה בעיקר בצליל. אולי זה עניין של הקונפיגורציה שהיתה שם או סתם ענין של הטעם שלי... למען האמת, הם נראים קצת לי כמו זוג ארונות קבורה.
 


(תמונה מתוך דף הפיסבוק של החברה)

 
מגברים של VivA
ניתן היה לשמוע את מגבר האוזניות, שפופרות - Egoista (עם נגן תקליטורים שלהם - Numerico). תענוג... כל פעם מחדש שאני מרכיב אוזניות, אפילו לא היי אנד, אני חושב לעצמי כמה נכון הדבר הזה שנקרא אוזניות.
במקרה הזה זה נשמע מאוד נקי וחד, גם בעוצמה גבוהה, מה שכן היה לי חסר מעט פירוט.

מגברים נוספים של החברה:

מערכת  אלחוטית של poet AUDIO  

סלילים של Hemiolia במחיר 280€ לאחד.
 

 
פטיפון של DR. FEICKERT ANALOGUE (מתוך מבחר גדול) המאפשר הרכבת זרוע של בין 9 ל-12 אינץ'.

 
נגן תקליטורים belt drive BDCD 1.1, נדיר בתחום הזה.
היתרונות של הנעת הרצועה הם בעיקר נטרול מעבר רעשי המנוע לתקליטור, בנוסף למערכת יצוב המבטיחה תנועה סיבובית חלקה יותר. בנוסף התקליטור נטען מלמעלה כשעליו מונחת פלטת יצוב כבדה. המכשיר יכול להגיע גם עם DAC בילט-אין. המחירים 3200 או 3700 יורו בהתאמה.



רמקולים הכוללים דרייברים במקומות פחות סטנדרטים ( לזוג האפור גם דרייבר בחלק האחורי)



למפלצת הזו קוראים ARCADIA  והיא שוקלת 90 ק"ג! (תמונה מימין). תמונה משמאל: PURE VOX הצנועים יותר.

סה"כ, לטעמי, בניגוד לצפוי, המערכת הגרמנית הזו נשמעה לא כל כך סגורה ונוקשה, זה לא היה הדבר הכי חם ופתוח ששמעתי, אבל הופתעתי לטובה.


OCTAVE
חברת המגברים הציגה בשילוב עם זוג רמקולים TRIANGLE  ALPHA, כאן שמענו צליל חם, מפורט ונעים, לא משהו בומבסטי אלא פשוט צליל אמיתי ונעים.
נראה כמו שילוב טוב למי שרוצה משהו איכותי אבל לא גרנדיוזי לבית.


 
 
CANTON -  לא רק שנשמעו טוב אלא גם כיבדו את הקהל בטרק של אינפקטד משרום כחלק מההדגמה, בציון ארץ המוצא. השמיעו קטעים מסגנונות שונים, סה"כ נשמעו טוב ומרשים בשני הקטעים ששמענו רק חבל שלא ניתן היה לבחון את הנמוכים מכוון שהכל הדהד ורעד בחדר כתוצאה מהאקוסטיקה שלו.


  
TRANS ROTOR 
עם פטיפונים שנראים כמעט כמו מכשירי עינויים, חריגים בגודלם, בכמות האלמנטים הנעים, בכמות הזהב, ובמחיר (המרכזי 118,000€ - מחיר שווה לכל נפש) עברו בעניי את גבול הטעם הטוב. חלקם מוצגים עם שתי זרועות שונות, באורכן ובאופיין, ומברשת או שתיים קבועות מעל לתקליט המתנגן. בעיקר חבל שהם מוצגים כפסלים שלא ניתן להקשיב להם.

ABSOLARE

אחד מחדרי השמיעה המרשימים ביותר, לפחות מאלו שאנו ביקרנו, היו שלהם. בחדר הושמעו רכיבי ההגברה ורמקולים של חברה זו עם פטיפון של KODO בגרסה המותאמת לה, ונגן התקליטורים, גם הוא בהנעת רצועה, של CEC.
הקשבנו לשני קטעים, קטע ג'ז ווקאלי מקסים שהושמע מנגן התקליטורים והאסטוריאס – קטע קלאסי ספרדי שהושמע מתקליט. שני הקטעים נשמעו נפלא! נקי! מפורט! מדויק! החדר היה מלא בהכל ובמקום הנכון. תענוג צרוף.

ABSOLARE הוכתרה על ידי מספר מבקרים בשנה שעברה כדבר הטוב של התעורכה במינכן. כאמור גם לטעמי מדובר בחוויה, אלא ,בשני הקטעים ששמעתי, (ואני כותב זאת בזהירות המתבקשת) גם מהתקליטור וגם מהתקליט, כאשר הרמקולים (או ההגברה) עלו מאוד גבוה, הם מעט איבדו את זה... לעניות שמיעתי היה נדמה כאילו הצליל מתעוות יותר מהצפוי. כמובן שזה יכול היה לנבוע מעוד הרבה פרמטרים חיצוניים אחרים כולל אקוסטיקת החדר וכו' אבל עדיין, אולי קטנוני, אבל כשאתה בא לשמוע מערכת של מאות אלפי יורו, אתה רוצה לשמוע שלמות. מה שכן זה היה הכי הכי קרוב לזה שאפשר – מבחינתי. זה היה פשוט נפלא.

 

 


מנקה תקליטים שיודע ממש לקרצף, תוצרת Hannl
 



וזהו להפעם בשבילי, עד לשנה הבאה...

(ותודה למור שחר על חלקה בצילום)