דור 4 בסלולר – מה קורה איתו?

מה זה סלולאר דור רביעי, מה הוא נותן לנו הצרכנים, איך הוא משפיע על התקנת אנטנות ליד הבתים שלנו ומדוע הכנסתו לשימוש מתעכבת כל כך בישראל?

בעשור וחצי האחרונים, עולם התקשורת הסלולרית עבר שינוי מהותי: ממערכת שמעבירה על גבי האוויר רק שיחות קוליות אל מערכת שמעבירה שיחות וגם מידע תקשורת נתונים – בדומה למידע המועבר מרשת האינטרנט על גבי רשתות ה- ADSL של בזק וקווי הנתונים של HOT.

נקודת מפנה

עד לפני כעשור ומחצה, מה שהיה דור 2 ברשת הסלולר, אפשר לספקי הסלולר העברת שיחות קוליות בלבד. דור 2.5 היה הראשון שבו אפשר היה להעביר גם נתונים בינאריים אלא שביצועי הטכנולוגיה היו בסיסיים ולא ממש מזמינים – במונחים של היום.
עם כניסתו של דור 3 השתנו הדברים לחלוטין ומאז הופעלו רשתות הסלולר בדור 3 ברשתות ה- GSM (רשת ה- CDMA של פלאפון – למעשה נסגרה ואיננה נתמכת עוד). בדור 3, מלבד העברת שיחות קוליות ישנה יכולת להעביר נתונים בקצבים של עד 12 מגה ביט בשנייה. זו היתה נקודת הציון בה הפך מכשיר הטלפון הנייד ממכשיר לניהול שיחות בלבד למכשיר דרכו ניתן לצרוך תוכן מגוון ועשיר.

סלולר על קצה המזלג

על מנת לספק תקשורת סלולרית, הארץ מחולקת לתאי שטח בגדלים שונים. בכל תא שטח מתקינים אנטנה המהווה מתקן שידור וקליטה. כל אנטנה איננה עומדת בפני עצמה אלא מקושרת גם אל אנטנות בתאי שטח הסמוכים אליה. האנטנות עצמן מחוברות למתג וישנם מספר מתגים כאלה. המתגים מעבירים את המידע על גבי סיבים אופטיים למתגים אחרים ולאנטנות אחרות ו/או לחברות התקשורת הקווי. כאשר מכשיר הקצה (הטלפון) נמצא בתנועה (בדרך כלל הוא בתנועה), השיחה ו/או וגם הנתונים מועברים מתא שטח אחד לשני או מאנטנה אחת לשנייה וכאשר נוצר מרחק גדול בין תאי השטח והאנטנות - המתגים הם שמעבירים את השיחה האחד לשני ובהמשך לאנטנות מקושרות אליהם. באופן הזה, ניתן לבצע שיחה קולית כמו גם קבלה ושליחה של נתונים תוך כדי תנועה ובאוויר מבלי להזדקק לתווך חוטי כלשהו.

מה רע בדור 3?

כאשר אנחנו באים לבדוק את החסרונות של דור 3, צריך להסתכל על עולם התוכן. דור 3 (על שלל גרסאותיו) מסוגל להגיע לקצב העברת נתונים של עד כ- 20 מגה בייט בשנייה. מדובר בקצב תיאורטי, שכן קצב העברת הנתונים בפועל תלוי בעומס הנתון על האנטנות בתא השטח בו נמצא הטלפון. אם באותו הזמן, בתא השטח הנתון ובאנטנות יש כמות גדולה של שיחות קוליות ומידע שמועבר כתקשורת נתונים-  קצב העברת הנתונים נפגע ויורד משמעותית אף לקצבים איטיים מאוד ולעיתים כדי ניתוק. כאשר רשת הסלולר נדרשת לתעדף עומסים, היא תעדיף לתת קדימות לשיחות הקוליות על חשבון קצבי ההורדה של נתוני התקשורת הבינאריים.
בעיה נוספת שרשת דור 3 לא נתנה לו פתרון מהותי הוא מה קורה לקצבי התקשורת כאשר הטלפון עובר מתא שטח אחד למשנהו ובמהירות. כאשר זה קורה, קצבי ההורדה יורדים לנתון שמתאים יותר למאה הקודמת בעולם התקשורת הקווית ולא פעם ניתן לחוות ניתוקים או קבלת תוכן חלקי.



דור 4 - מי אני?

בשנת 2009 הסתיימה התקינה של דור 4 ברשתות ה- GSM. בדור 4 ישנם  שינויים מהותיים לעומת דור 3 והם: תדרי השידור של מכשירי הקצה והאנטנות בתאי השטח שונים (וגבוהים יותר) מאלה של דור 3. קצב ההורדה המקסימאלי עלה מכ- 20 מגה בייט ל- 100 מגה בייט. בנוסף, הבעיה של ירידה עד כדי ניתוק בקצבי הורדת התוכן בתנועה בין תאי השטח נפתרה ואיננו קיימת עוד.
ב- 2011, ארגוני התקינה של GSM הכניסו שדרוג לדור 4 וכינו אותו "דור 4 מתקדם". תדרי השידור נשארו זהים לאלו של דור 4 הרגיל אבל קצבי העברת המידע הועלו מ- 100 מגה בייט ל- 300 מגה בייט.

דור 4 - מושלם או גם בעל חסרונות?
גם דור 4 הרגיל וגם דור 4 המתקדם עדיין סובלים מאותה המחלה שתיפטר אולי רק ב- דור 5 הבא, קרי: כאשר בתא שטח אחד יש עומס של שיחות קוליות ותקשורת נתונים, השיחות הקוליות מקבלות עדיפות וקצבי ההורדה יורדים. ברם, קצבי ההורדה אומנם יורדים אבל עדיין נמצאים בטווחים הרבה יותר מהירים הן מדור 3 והן בהשוואה לקצב המקובלת בשוק התקשורת הקווית.

היכן יש דור 4 פעיל?

בישראל, כידוע, עדיין אין רשת דור 4, אולם, כ- 76 מדינות כבר יישמו את הטכנולוגיה הזו. חלקן נמצאות ביבשת הצפון אמריקאית, חלקן באירופה, חלקן במזרח הרחוק כמו יפן למשל וקוריאה ואפילו השכנה שלנו מצפון - לבנון, הפעילה כבר רשת דור 4 פעילה. למיטב ידיעתי, אין עדיין רשת פעילה בתקן דור 4 בתקן המתקדם, אך סביר להניח, כמו כל טכנולוגיה חדשה בכלל ובסלולר בפרט, שנראה אחת כזו פועמת בתחילה ברשתות הסלולריות של יפן.

ראוי לציין כי עלויות ההטמעה של דור 4 ברשתות ה- GSM גבוהות מאוד ולכן, בעיקר באירופה, רשתות דור 4 זמינות במרכזי הערים הגדולות ואילו בפריפריה עדיין פועמות רשתות דור 3 או דור 3.5 שבו קצבי העברת הנתונים גבוהים במקצת.

למה בישראל אין רשת דור 4?

ישנן סיבות רבות ומגוונות למה ישראל עדיין "תקועה" עם דור 3 או 3.5 של רשתות GSM. לא נעמוד על כולן אלא רק על אלה שיש להן היבט בפן הציבורי שלנו כצרכנים ואזרחים במדינה דמוקרטית.
הסיבה הראשונה לעיכוב היא בגלל שתדרי דור 4 של ה- GSM תפוסים על ידי צה"ל. ככל הנראה, מן הפרסומים הגלויים, צה"ל החזיק ברשות להשתמש בתדרים הנדרשים לדור 4 אבל לא בהכרח עשה בהם שימוש. רק בשבוע החולף הגיעו משרד התקשורת ומשרד הביטחון להבנות הנדרשות על מנת שצה"ל יסיר ידיו מהתדרים הנדרשים ויאפשר ל"אזרח" אותם לטובת דור 4.

הסיבה השנייה היא הרגולטור. הרגולטור בתחום הסלולר הוא משרד התקשורת אך לא רק הוא. משרד התקשורת חסם את ההתקדמות של חברות הסלולר לדור 4 עקב חקיקה שנכנסה לתוקף בשנת 2011 ולפיה חברות חדשות שהצטרפו לעולם ספקי הסלולר יקימו תשתיות תקשורת עצמאיות משלהם בטווח שבין 3 ל- 5 שנים מתחילת פעילותן. כאשר אושר החוק, הטכנולוגיה הזמינה הייתה זו של GSM מדור 3.5 ולכן חייב החוק את הספקים החדשים להקים רשתות של GSM דור 3 או 3.5. באופן אבסורדי, מאחר ומשרד התקשורת נדרש לאזן את התחרות בין החברות החדשות לחברות הותיקות (סלקום פרטנר ופלאפון) הוא לא אפשר להן לקבל רישיון להפעיל רשתות GSM בדור 4.



שוב פעם, משרד התקשורת משמש כרגולטור: במשרד עלה החשש שבעוד השחקנים החדשים מקיימים את החוק ומקימים רשתות GSM בדור 3 לסוגיו, החברות הותיקות אשר איתנות מבחינה פיננסית עלולות להכניס את דור 4 ובעקבותיו יציעו ללקוחות שלהם או ללשוחות המתחרים ,שלל חבילות חדשות ואטרקטיביות מבחינת ביצועים, אבל במחירים גבוהים – ובכך השליטה של הרגולטור בשוק ובהסדרת המחירים שבו תיפסק. החשש היה שייווצרו שני דואו פולים: האחד של החברות הותיקות שמציעים חבילות ביצועים יקרות והשני של השחקנים החדשים שנדרשים להשקיע סכומי עתק ברשתות GSM דור 3 ועדיין ומציעים חבילות תקשורת פחות מהירות אבל זולות יותר. החשש היה לאבד שליטה על התחרות בשוק הסלולר.

ושוב, נכנס למשחק רגולטור אבל אחר: הרשויות המקומיות. בגלל ויכוח ציבורי שנסב סביב המסוכנות של האנטנות הסלולריות לבריאות הציבור כתוצאה מקרינה אלקטרומגנטית, אותן רשויות, בעידוד המדינה ,הערימו ועדיין מערימות קשיים על חברות הסלולר בענין הרשות להתקין אנטנות בתחומן. יש רשויות שהסתפקו בהערמת קשיים ולעומתן אחרות שכלל לא מאפשרות להקים אנטנות סלולריות בתחומן. כפי שצויין קודם, דור 4 דורש הקמה וגם שינויים באנטנות החדשות והעובדה הזו היוותה חסם לכניסת דור 4 לרשתות הסלולריות שפעילות בישראל.

זה בריא או לא?

יש ערימות של מחקרים, תלויים ובלתי תלויים, מטעם ושלא מטעם, אודות הפוטנציאל לסכנה הגלומה באנטנות סלולריות. המחקר המדעי לא הגיע לידי הכרעה לכאן או לכן והדיעה נשארה חלוקה. למרבה הפליאה ובניגוד גמור לדעת הציבור בישראל, הדעה הרווחת בקרב החוקרים היא שככל שירבו האנטנות הסללוריות כך תקטן רמת הסיכון שלהן בהיבט של קרינה אלקטרומגנטית. למה? הסיבה לכך פשוטה. אם בתא שטח נתון אחד נשים אנטנה אחת היא תצטרך עוצמת שידור גבוהה (מה שגורר דליפה של קרינה אלקטרומגנטית) בכדי לטפל בתא השטח וגם כדי לתקשר עם האנטנות השכנות. אבל אם באותו תא שטח נשים שלוש אנטנות כל אחת תצטרך רק שליש מעוצמת השידור של האנטנה הבודדת באותו תא שטח ובשליש העוצמה יורדת בשליש רמת המסוכנות של הקרינה האלקטרומגנטית. יוצא איפה שככל שירבו האנטנות גם נקבל שירות טוב יותר וגם נחשף פחות לסכנה הקיימת, (או לא, תלוי את מי שואלים), בזליגת קרינה אלקטרומגנטית מהאנטנות.

אם יש מיעוט אנטנות עוד לפני הטמעת דור 4 שדורש אנטנות נוספות – כיצד זה יעבוד?
כפי שציינתי קודם, אנחנו מסתכלים על העולם הטכנולוגי הזה בעיניים הציבוריות. ב -2011 כאשר שונתה החקיקה בקשר לשחקנים פעילים בתחום הסלולר בישראל וגם נכנסה לחוק הרגולציה על המחירים, ניוד מספרים וכו' (מה שידוע כ"מהפיכת הסלולר של ח"כ כחלון") טרח משרד התקשורת לשפות או לפצות את ספקי הסלולר הפעילים והחדשים. איך הוא עשה את זה? בצו (צו הוא חקיקת משנה ואיננו עובר דרך דיון ציבורי בכנסת אלא נחתם כפררוגטיבה חוקית של השר הממונה). באותו צו, אפשר משרד התקשורת לחברות הסלולר להניח במתחם הציבורי מיקרו סלים - בכך מנע את הרגולציה של הרשויות המקומיות אבל גם מנע פיקוח ציבורי כלשהו. ללא כל אישור רשאי ספק הסלולר להניח מיקרו סל בכל מקום ציבורי (ברחוב, בגן הציבורי, בתחנת האוטובוס וכו') מבלי לידע איש ומבלי לבקש את אישורו של אף לא אחד.



מיקרו סל - מה זה?

מיקרו סל הוא בעצם אנטנה סלולרית לכל עניין ודבר, כולל האנטנה עצמה, ציוד התקשורת הנלווה וקוי הנתונים האופטיים אל ומאת המתגים הסלולריים אלא – שהמיקרו סל ממוזער לגודלה של קופסת נעלים ממוצעת.
חברות הסלולר, שכאמור נתקלות בקשיים להניח אנטנות מהסוג הרגיל, מרוות את תאי השטח שלהן במיקרו סלים ובכך מפצות את עצמן מצד אחד על הקשיים הבירוקרטיים / רגולטוריים ומצד שני משפרות את השירות ללקוחות שלהן.

אז מה רע בזה – ומה הקשר לדור 4?
ציינתי קודם שתי עובדות חשובות הרלוונטיות לשאלה הזו: האחת, אין מחלוקת בין החוקרים על כך שככל שירבו האנטנות בתא שטח נתון כך רמת המסוכנות שלהן בהיבט של קרינה אלקטרומגנטית. השנייה: דור 4 דורש רוויה נוספת של תאי השטח הקיימים באנטנות סלולריות בגלל הטכנולוגיה המוטמעת בו. לכאורה, אין דבר פסול במנהגן של חברות הסלולר להרוות את תאי השטח שלהן במיקרו סלים ואכן מצידן של חברות הסלולר בטכנולוגיה הקיימת והן בדור 4 העתיד לבוא אלינו במהלך 2014 אין הן נוהגות באופן שנוגד את טובת הציבור.

דור 4 - אז מה הבעיה?

הבעיה איננה חברות הסלולר עצמן אלא משרד התקשורת. ביד אחד, הוא אפשר לכל חברות הסלולר להתאחד ולאחד כוחות הנדסיים ופיננסים על מנת להחדיר לשוק הישראלי את דור 4. מצד שני, בחקיקת משנה וללא דיון ציבורי וגם מבלי ליידע את הציבור – המשרד מאפשר לאותן החברות להרוות את תאי השטח שלהן בקופסאות נעליים שאינן אלא מיקרו סלים.

במקרה הזה, השלם גדול מסך חלקיו. משרד התקשורת, מאפשר כיום לחברות הסלולר - ללא כל פיקוח להניח קופסת נעליים (מיקרו סל) תחת כל עץ רענן מבלי לידע אף אחד ומבלי לשאול אף אחד ובתנאי שמדובר במתחם הציבורי. המתחם הציבורי הוא נחלת הכלל ואני לא חושב שצריך להסיר ממנו פיקוח ולאפשר לחברת הסלולר להניח קופסת נעליים ליד גן הילדים ברחוב שלי, בכניסה לאצטדיון הכדורגל בעיר, מעל לתחנת האוטובוס בה נאספים ילדי וילדי השכנים בדרכם בבוקר לבית הספר, בכניסה לתחנת הרכבת שאני והשכנים שלי פוקדים כדי לחמוק מפקקי הבוקר ובמקומות רבים נוספים – כיד הדמיון הטובה עליכם.

הטענה שלי אינה מופנית לחברות הסלולר אלא למשרד התקשורת שהסיר חסם והסיר פיקוח – וכמו שאמרתי השלם גדול מסך חלקיו ובדרך להרוויית שטחי הקליטה והשידור של חברות הסלולר נקבל אלפי קופסאות נעלים קטנות ומוחבאות מעין הציבור המקרינות קרינה אלקטרומגנטית.

משרד התקשורת צריך להחזיר את הגלגל לאחור, לאפשר לחברות הסלולר לרשת את תאי השטח שלהן מבלי לוותר על פיקוח צמוד. כפי שזה נראה כעת, בסופו של יום נקבל קידמה טכנולוגית רוויה בקרינה אלקטרומגנטית אשר סכנתה לבריאות תישאר שנויה במחלוקת.