חנויות
פיוז ארמה אודיו אודיו אקסטרים Sonic Bliss אמנון סאונד סטריאו פרו Soundquest קודו אודיו Stereoscope סטריאוסקופ למטייל אניגמה קולנוע ביתי גופי תאורה
הוסף ל::

Artos Moonglow - רמקולים "קרמיים" במבחן | רמקולים & אודיו | ביקורות | ראשי

Artos Moonglow - רמקולים "קרמיים" במבחן

גודל אות: Decrease font Enlarge font
Artos Moonglow - ביקורת רמקולים Artos Moonglow - ביקורת רמקולים

ה- Artos Moonglow מגיעים עם אלמנטים קרמיים, גם התיבה מיוחדת ועשויה שכבות עץ אשור. הרמקולים הללו ישקפו את ההקלטה בצורה מוחשית ויחשפו את יתרונות וחסרונות המערכת שלכם באופן מודגש. ביקורת רמקולים.

את האח הגדול של הרמקול הבא אני מכיר היטב תחת השם ‪ ‬.Consensus Audio Engineering
כמה מכיר? חייתי איתו במשך שלוש שנים. הוא היה הרמקול הקרמי הראשון שלי, זה שעשה עבורי את פריצת הדרך להיי אנד אמיתי. אני זוכר עד היום את הנקיון, המהירות והשקיפות שבקעו מאותם רמקולים שלא אכזבו אותי לרגע, זו הסיבה שהמשכתי עם אותה טופולוגיה - רמקול מבוסס יחידות קרמיות.‬

על יחידות קרמיות


השימוש ביחידה קרמית נולד מתוך זיהוי בעיות עם יחידות ״סטנדרטיות״ מקרטון, או חומרים פולימרים ״רכים״ אחרים שמביאים איתם חסרונות עוד מהבית. היחידות שעשויות מהחומרים המוכרים והרגילים הן רכות וכבדות יחסית. אותה רכות היא הבעיה העיקרית והמרכזית הגורמת לעיוות בצליל. ההסבר המופשט ביותר שאני יכול להעלות על הדעת הוא זה: כאשר היחידה נעה אחורה וקדימה היא מתעוותת בתוך עצמה. דהיינו מתעקמת במהלך התנועה. התנועה הזו אינה רצויה משום שהיא גורמת לעיוות בצליל. האידיאל הוא לנוע רק אחורה וקדימה באופן מושלם. יחידה העשויה מקרמיקה עושה זאת באופן מוחלט. הבעיה השניה היא משקל. ככל שהיחידה שוקלת יותר כך התנועה שלה כבדה יותר, איטית יותר או שבתדירויות מסוימות המשקל של היחידה לא נותן לה לנוע כלל. היחידה הקרמית שוקלת מעט מאוד. האמת שהיא כל כך דקה שניתן בעזרת פנס חזק וממוקד להביט בקרביים של הרמקול דרכה. המשקל המועט הזה לא רק מביא אותה לתנועה גם בתדירויות המהירות ביותר והחלשות ביותר, הוא גם מאפשר למגבר לעצור אותה במהירות. ככל שהיחידה נעה ועוצרת במהירות כך משיגים פחות ״סרחים״ מתנועה לא רצויה של היחידה (או לא נשלטת) ושיפור במהירות וברזולוציה.


Artos Moonglow
יחד עם זאת, ליחידות קרמיות יש גם חסרונות מובנים. הקשיחות של היחידה אומנם היסטרי והמשקל אומנם מזערי. אך היתרונות הללו מביאים עימן גם חסרונות. היחידה הקרמית היא שבירה למגע. לכן, כל רמקול שמשתמש ביחידות קרמיות מחפה עליהן בעזרת רשת ברזל קשיחה שאינה מאפשרת מגע ישיר עם הממברנה. יחד עם זאת, שמעתי דיווחים על כך שיחידה קרמית נסדקה או נשברה כתוצאה מ״פיק״ שנבע מנפילה של ראש פטיפון על התקליט או מעוצמות האזנה שאינן סבירות. יש לציין בעניין הזה שמהיכרותי עם היחידות הקרמיות, נחשפתי למעט מאוד דיווחים מהסוג הזה ורובם המוחלט התרחשו משימוש לא נכון או טעות אנוש ולא בגלל מוסיקה שהושמעה בעוצמות גבוהות. מאידך, כמו כל יחידה, גם היחידה הקרמית יכולה להישרף מבלי שאפילו יהיה זכר לסדק במבנה הממברנה.


לא רק קרמי


על מנת להשיג את היתרונות שבחומר קשיח ונטול עיוותים משתמשות היצרניות בשילובים שונים שעימם ניתן להשיג תוצאות דומות. ישנן יחידות העשויות ממגנזיום, קרבון וחומרים מורכבים אחרים. לכן, המשקל המועט והקשיחות אינה שמורה רק(!) ליחידות הקרמיות. מאידך, ליחידות הקרמיות כמה יתרונות בצליל שלא ניתן להתעלם מהן. כלומר: זה לא רק המשקל, זו גם אינה הסיבה שחומר עצמו אינו מושפע מהפרשי טמפרטורה ולחות. זה הצליל היחודי שבוקע מהיחידה הקרמית. כאשר הרמקול בנוי היטב, הנקיון, הרזולוציה, הפרטים והדינמיות שיוצאים ממנו הם בהחלט מהמרשימים שניתן למצוא.


Artos Moonglow
אז כפי שכתבתי בפתיח. את היצרנית הזו הכרתי היטב תחת שמה הקודם. לימים, הבעלים של ‪ ‬Consensus Audio Engineering עבר לעולם שכולו טוב, החברה עברה לידיים אחרות, השם שונה ויחד איתו גם הרכב היחידות והטופולוגיה. הדגם השני של החברה השתנה מ-2 ל-2‪.‬5 חיתוכי קרוס. גם שמות הרמקולים מן הסתם שונו ואיתם, באופן תמוה, טכניקת ה- AIRFLOW DAMPING אינה מוזכרת בשמה המלא אם כי רק בשם AIRFLOW. ‬‬

למרות השינויים ביחידות ובקרוס, התיבה נותרה כפי שהיתה - עשויה עץ אשור מקופלת בצורת דמעה, על טכניקת ה-AIRFLOW DAMPING כבר דיברנו וגם מערכת הספייקים היחודית נותרה כפי שהיא. במילים אחרות, אפשר להגיד שהיצרנית נרכשה במלואה ולאחר מכן בוצעו שינויים באלקטרוניקה הפנימית והחיווט שהוחלף מחיווט של שוניאטה היפנית אל Heavens Gate Audio שהיא בבעלות היצרן עצמו.

Moonglow

הפעם נתמקד בדגם הכניסה של החברה - MOONGLOW. מדובר ברמקול ריצפה בינוני בגודלו, מבוסס כולו יחידות קרמיות של Accuton מדגמי הכניסה. הדגם הזה, לעומת אחיו הגדולים, אינו עשוי עץ אשור כמו אחיו הגדולים, אך טכניקת הבניה נשמרה: שכבות של עץ מודבקות אחת לשניה כסנדביץ׳ ומקופלות בצורת דמעה. הרמקול בנוי בתצורת 2‪.‬5 way עליו אחראיות שתי יחידות 6 ורבע אינץ' מדרגת ההתחלה של אקוטון. מעליהן יחידת טוויטר מהסדרה הבינונית של אקוטון בקוטר 1‪.‬2 אינץ'. החברה מצהירה על עכבה של 5 אוהם, נצילות של 91 דציבל והיענות לתדר שנעה בין 35 הרץ ל-28 קילוהרץ. לחבילה הזו ניתן להוסיף את ה-ART - Artos Resonance Technology Spike System שעליה ארחיב בהמשך או להישאר עם הספייקים הרגילים המוכרים והפשוטים שמסופקים עם הרמקול (פחות מומלץ לטעמי).‬‬


Artos Moonglow
המימדים של הרמקול הזה צנועים למדי. 102 ס״מ גובה, 21 ס״מ רוחב ו-42 ס״מ עומק. אך מול המימדים הצנועים עומד משקל לא צנוע - 35 קילו. בחלקו האחורי התחתון ניתן לראות את חיבורי הרמקול האיכותיים מבית WBT מסדרת פלטיניום היוקרתית. בכלל, הרמקול הזה חולק רכיבים שניתן למצוא ברמקולים שמחירם מעל 100,000 ש״ח. אין לי צל של ספק שההשקעה בחלקים כאן היא מעבר לממוצע ברמקולים בטווח המחיר הזה.


אבל כבר למדנו שרכיבים ונתונים לא מספרים הרבה. האוזן שלנו היא זו שבסופו של דבר תקבע.

מבחן האזנה

Ben Webster - Stormy Weather
Ben Webster - Stormy Weatherכבר מהצליל הראשון אני מרגיש ״בבית״‫.‬ מכיר את הצליל הזה או לפחות את הבסיס שלו‫. הוא משקף את יכולות היחידות הקרמיות בצלילים שבוקעים מרמקול שבנוי היטב. הצליל מאוד שקוף, מאוד ניטרלי, נטול צבע ותיבולים מיותרים. הפסנתר ביצירה הזו הוא רזה למדי וכך הוא אמור להיות. לפחות מהרפרנס שלי ברמקולים שלי ואחרים טובים ושקופים שאני מכיר היטב. הצליל מאוד מאוזן, מהיר ומיידי. הסקסופון נשמע נהדר, המתכת שלו נשמעת בצליל, כמו גם רעידות האוויר והניואנסים הקטנים שמאפיינים את כלי הנגינה הזה. מאידך, הבמה מעט נמוכה, חסרה לי תלת מימדיות ועומק. הצבות שונות של הרמקול לא הביאו לשיפור בגזרה הזו ואם כן, הן היו מינוריות. ‬‬‬

הרזולוציה מעולה, הצליל מפורט מאוד, נקי מאוד. בסולו הקונטרבס אני חש שהרמקול אינו מצליח לסחוט את האוקטבות הנמוכות ובהחלט חסר לי משקל שם. אך מה שהוא כן מצליח להשמיע הוא משמיע בנינוחות‫,‬ בדיוק‫,‬ ובצורה מוגדרת וברורה מאוד‫.‬ ניתן ממש לסחוט את התווים מכל סולו הקונטרבס המתנגן מבלי לחזור ולנסות לחפש מה היה שם‫.‬ הבס מדויק‫,‬ מוגדר ונכון‫.‬ ‬‬‬‬‬‬


Britten - Young Persons Guide to the Orchestra
Britten - Young Persons Guide to the Orchestraהיצירה הזו מהווה אתגר עבור כל רמקול‫.‬ זו יצירה קלאסית המבוצעת על ידי תזמורת סימפונית גדולה‫.‬ בפתיח התזמורת הסימפונית מנגנת את קטע הנושא במלוא העוצמה על ידי כל הכלים בתזמורת‫.‬ הרמקול אינו שומר על דינמיות מושלמת אך להפתעתי אפילו בעוצמות גבוהות למדי הוא לא קורס‫.‬ נשמר כאן איזון נכון‫,‬ בס ראוי אך לא מהמרשימים שנתקלתי בהם‫.‬ הרמקול מצליח ליצר הפרדת כלים טובה ‫-‬ אם כי לא מצוינת‫. במיקוד כלים, חליל הפיקולו נשמע פשוט מעולה. המהירות והרזולוציה של הרמקול הזה מספרים לי על החומר ממנו עשוי החליל, האצבעות שסוגרות ופותחות את החריצים השונים, השפתיים של הנושף בו וגודל החליל בכלל. הפרופורציות בין כינור לויולה ברורות כאן כשמש. אי אפשר להתבלבל לרגע ולחשוד בכינור כויולה או להיפך. בתחום הנמוך חסרה לי עוד אוקטבה או לפחות עוד נפח בטובות, בקונטרבס ובאוקטבות הנמוכות של הצ׳לנים. אך מחפים על זה דיוק והידוק אשר הגדירו בבירור מה מתנגן שם למטה. היכולת של הרמקול הזה להעביר תזמורת סימפונית גדולה במלואה אינה מושלמת, אבל לעומת זאת, הרמקול הזה עושה כמה דברים בשחזור מוסיקה שכמעט ולא ניתן למצוא ברמקולים אחרים בתקציב הזה. גם כאן לא נפלתי מהבמה. למרות חלל האזנה שלי שמטופל אקוסטית, ללא קירות מקבילים וחלל גדול המאפשר מיקומים שונים וקיצוניים של רמקולים (גם גדולים למדי) לא הצלחתי לסחוט מהרמקול הזה במה שתגרום לי לדמיין תזמורת סימפונית שניצבת מולי. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬


Artos Moonglow
ManOWar - Warriors Of The World

ManOWar - Warriors Of The Worldאז יש לנו כאן הרכב אלים‫,‬ שלטעמי לפחות לא ניתן לשמוע בעוצמה של ״מוסיקת מעליות״ וכך היה‫.‬ פתחתי את המבערים של המגבר והתחלתי להגביר‫.‬ עניין אותי לבדוק מתי הארטוס ניכנע‫.‬ התוצאה: את התופים בהתחלה הוא מנגן בקלות‫,‬ גם בעוצמות גבוהות‫.‬ המכה מיידית‫,‬ חזקה‫,‬ מפורטת וטבעית מאוד‫.‬ הגיטרה הראשונה מצטרפת והרמקול שומר על דינמיות מעולה והפרדה טובה מאוד‫,‬ אפילו מצוינת‫.‬ מה שהביא אותי להנמיך את העוצמה היא גיטרת הבס שמצצה את כל האנרגיה של הרמקול והעכירה על כל התוצאה‫.‬ הנמכה קלה‫,‬ לגזרה השפויה‫,‬ והכל חזר לאיזון‫.‬ אבל מה לעשות שלא כך אני אוהב לשמוע רוק כבד‫ ומה לעשות שאת הרמקול הזה לא ממש מעניין מה אני אוהב. הוא יקבע את העוצמה, כמובן. אני יכול לספר לכם שבעוצמות שפויות הוא מצליח להעביר רזולוציה ופרטים, נקיות ומהירות מהמרשימות שאני מכיר בטווח המחיר הזה. אבל הפשרה היא על התחושה של צליל גדול, כוחני ועוצמתי. הבס מדויק ומהיר אך שוב, לא יורד מספיק נמוך. נכון, אני איפה שהוא מדגיש את העניין של הבס וזה משום שאני מבחינתי משווה את הרמקול הזה לרמקולים אחרים בטווח המחיר הזה שכן מצליחים להשיג בס נמוך יותר אך אני בספק אם הבס מצליח לפרק את המתרחש שם כמו שזה. לכן, יש כאן יתרונות רבים ויש חיסרון אחד בתחום הנמוך.  ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬


פחות התרשמתי מביצועי הרמקול במוסיקת רוק כבד‫.‬ החלטתי לאחר האזנה לוותר על החלק האלקטרוני של המבחן‫.‬ גם שם הוא לא ממש הציג ביצועים ששווה באמת לדבר עליהם‫.‬ הוא כן הציג את היתרונות שלו בכל הנוגע למהירות‫,‬ רזולוציה ומיידיות‫.‬ אך שם בערך זה נגמר‫.‬ לטעמי‫,‬ הרמקול הזה אינו מיועד למוסיקה תובענית בחלל גדול‫.‬ ‬‬‬‬‬‬‬‬‬


יסמין

No Tengo Lugar - יסמין לוי
כאן, נראה שהרמקול חזר למגרש שלו‫., מוסיקה אקוסטית‫,‬ קלה לעיכול אך לא קלה כל כך לשחזור‫.‬ וכאן הארטוס מרגיש לא רק בנוח‫,‬ אם כי משוויץ בביצועים שלו‫.‬ כמו זמרת אופרה טובה שיודעת שהיא שרה מצוין וכל הזמן מראה לנו את זה‫.‬ קולה של יסמין לוי האדירה נשמע פשוט מטמטם‫.‬ הרמקול הזה יודע לשחזר קולות אדם באופן משכנע ביותר‫.‬ הסלסולים והרעידות בקולה של יסמין לא מהווים אתגר עבור הרמקול הזה‫.‬ הוא מצליח להעביר באופן יוצא מהכלל כל פרט ופרט‫.‬ הביצועים בהעברת קולות אדם הם ברמה גבוהה הרבה מעבר למחירו של הרמקול‫.‬ אני חושב אפילו שזו אולי התוצאה הטובה ביותר ששמעתי מרמקול ב‫מחיר הזה. אהבתי מאוד את האופן בו הוא משחזר כלי הקשה. בכלל, כל מה שקשור לכלי הקשה הרמקול הזה מנגן מהר, נכון, מדויק, טבעי ורזולטיבי בטירוף. ‬  ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

Artos Moonglow
נקודות ציון

התאמה להגברה

זהו רמקול "קל מאוד"‫.‬ ניתן להניע אותו בקלות עם מגברי מנורות מעוטי וואטים‫.‬ אני זוכר שאת הרמקול הקודם שהיה לי‫,‬ מהגלגול הקודם של הדגם הנסקר‫,‬ היה אפשר "להניע" באופן משביע רצון עם מגבר 30 וואט‫.‬ הרמקול הזה אף יותר קל ממנו.‬ יחד עם זאת‫,‬ רצוי לשדך לו הגברה ממשפחת הצליל הניטרלית ונטיה לחמימות תעשה לו רק טוב‫.‬ מגברים מהמשפחה האנליטית‫/‬בהירה עלולים להביא את הרמקול לבהירות שעלולה להיות לא נעימה‫.‬ לרמקול הזה מקדם בהירות עוד מהבית‫.‬ יחד עם זאת זהו רמקול שקוף מאוד‫.‬ אלקטרוניקה שאינה  מאוזנת‫,‬ חריפה‫,‬ ״מלוכלכת״ או ל מפורטת תשוקף בקלות כאן‫.‬ בחלק מהמקרים‫,‬ חובבים שאינם רגילים לשקיפות מהסוג הזה‫,‬ נוטים להאשים את הרמקול‫.‬ הפעם‫,‬ ברוב המוחלט של המקרים האשמה תהיה על האלקטרוניקה‫.‬ ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

התאמה לחללים

זהו אומנם רמקול רצפה‫.‬ אך הוא לא ממש מסתדר עם חללים גדולים במיוחד‫.‬ בשלב מסוים הפעלתי את הרמקול בחדר השינה שלי בשידוך למגבר משולב איכותי שעליו תעלה סקירה בקרוב והמסקנות הן כי סלון במידות של 4 על 4 מטרים בהחלט יתאים לו ושם הוא יפרח‫.‬ הוא דורש מרחק מהקיר של מינימום 60 ס״מ‫ ומקסימום מטר ועשרה. ‬פחות מ‫-‬60‫ ‬הבס נעשה פחות מוגדר ומדויק ומעבר ל‫-‬1‫.‬1 מטר הרמקול נשמע רזה מידי לטעמי‫.‬ בתוך הטווח הזה בטוח תמצאו את המרחק הנכון ביותר עבור חלל ההאזנה שלכם‫.‬ ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

התאמה למוסיקה

נראה לי שהביקורת הזו מאוד ברורה לגבי העניין הזה‫.‬ הרמקול הזה מתאים למוסיקה אקוסטית או אלקטרונית שאינה תובענית מידי‫.‬ הוא אינו יודע לנגן בעוצמות גבוהות מאוד בסלונים גדולים אך העוצמות שהוא יפתח בסלון מתאים יספקו בהחלט כל מאזין שפוי שמעוניין לשמור על יחסים טובים עם השכנים‫.‬ ‬‬‬

חבילת ספייקים‫‬‬

על מנת לקבל את מירב הביצועים מהרמקולים הללו מומלץ בחום לרכוש את חבילת הספייקים המשודרגת של היצרנית. בסט תמצאו 8 ספייקים גדולים ועבים העשוים מסגסוגת מיוחדת שנועדה לבטל רזוננס שמצליח להתחמק מהשפיץ של הספייק ולפגוע בתיבה. יחד עם זאת, קיימים שלושה סוגי בסיסים משלושה סוגי עץ שונים בצפיפות שונה. לכל סוג 8 בסיסים. (אלון, אשור, מייפל) ההבדלים בניהם דרמטיים. זה סוג של כיול סופי לרמקול. ההבדלים בין בסיס לבסיס בחללים ומשטחים שונים עליהם ובהם נמצא הרמקול יכולים להביא את התוצאה מטובה מאוד למצויינת ואף ממש לפגוע או לשפר מאוד את התוצאה. מנסיוני הרב עם הסט הזה, שהיה על הרמקולים הקודמים שלי ונבדק היטב עד שהגעתי לשילוב הנכון, רצוי לבדוק שילובים של שני חומרים על אותו רמקול. יחד עם זאת, יש להשתמש באותו חומר בחלק הקדמי ואותו חומר בחלק האחורי. בשום פנים ואופן לא לעשות שימוש בחומרים שונים בצד ימין וצד שמאל של רמקול בודד. השילוב הטוב ביותר לטעמי עבור משטח קשיח (בלטות, קרמיקה, פורצלן) הוא חומר קשיח בחלקו האחורי של הרמקול וחומר רך בחלקו הקדמי. על מנת לזהות את ההבדלים בין סוגי העצים תקבלו יחד עם הסט הסבר מפורט מהו צבעו והטקסטורה של כל סוג עץ ומה קשיחותו. ‬

Artos Moonglow
סיכום


ה-Artos Moonglow נועד לחללים קטנים יחסית, בעוצמות שפויות, שם הוא ייתן לכם כל כך הרבה יתרונות שתשכחו בכלל שמולכם עומד רמקול. הוא ניטרלי מאוד, מהיר כברק ושקוף להפליא. הרמקול יחשוף בקלות את האלקטרוניקה שברשותכם, במיוחד את החסרונות שלה. לכן, מי שמתכנן להתפנק עם רמקול כזה צריך לקח בחשבון שהוא מתפנק - לאלקטרוניקה במקרה הזה יש חשיבות מכרעת על הצליל. נכון, כל רמקול צריך אלקטרוניקה טובה אך הרמקול הזה דורש קצת יותר ממה שרמקולים במחירו ידרשו. לכן, מי שרוכש רמקול כזה ומעוניין לקבל את כל היתרונות שלו, צפוי לעבור מסע ארוך בשידוך אלקטרוניקה שכנראה גם יעלה בהתאם.

היתרונות של הרמקול הזה ברורים, זה רמקול שלא רק עולה יקר אלא גם נשמע כך: מפורט מאוד, עם רמת הפרדה פנומינלית ובמה לא ענקית אך מוגדרת. הבס המדויק וה״נכון״ הוא משהו שלא ניתן להישאר אדישים כלפיו. הוא מצליח לפרק את התדרים הנמוכים בקלות בזכות המהירות והדיוק שלו. הוא עוצר מיד, מנגן מיד, בלי ״סרחים״ ומריחות מיותרות. מה שהוקלט זה מה שיוצא - לטוב ולרע.
לעומת זאת, הרמקול הזה לא נועד להפציץ במוסיקת רוק כבד וזועם או מוסיקה קלאסית המבוצעת על ידי תזמורת סימפונית גדולה. בכדי לקבל את זה, עליכם לנער את הארנק עוד קצת (הרבה) ולעבור לדגם הבא בסדרה שיעשה זאת בקלות.

שורה תחתונה

תנו לו תשומת לב, התאימו אלקטרוניקה בתבונה ותקבלו כרטיס כניסה לעולם ההיי אנד האמיתי במחיר זול ביחס לביצועים.

מחיר: 50,000 ש״ח

אחריות ושירות: NStudio Hi End

מערכת הבדיקה
רמקולים - tidal contriva diacera se 

מגבר הספק - pass labs - 350.5

קדם מגבר - audio research reference 3

מקור דיגיטלי - mark levinson 390s


אנלוגי:
פטיפון - NOTTINGHAM ANALOGUE - dais 
שתי זרועות - graham engineering phantom b-44
, מעמד לזרוע נפרד מהגוף - diy podarm
, ראש - shelter 9000
, תוספות - oyaide MJ-12 + Oyaide STB-MS Vinyl Stabilizers


מעמד מערכת - finite elemente pagode master reference heavy duty 



כבלים
כבלי רמקול - Consensus Magnetic Field Correction Speaker Cable

אינטרקונקט מקור דיגיטלי - ACOUSTIC ZEN silver reference

אינטרקונקט קדם מגבר למגבר - ACOUSTIC ZEN silver reference 

כבלי כח 20 אמפר למגבר כח - cobala sosna - emotion

כבל כח לקדמגבר - cobala sosna - emotion

כבל כח לנגן הדיגיטלי - cobala sosna - emotion

כבל כח מהקיר למפצל החשמל - ACUSTIC ZEN - KARAKTUA


תוספות: 
מפצל חשמל - oyaide מדגם mtb-6 בעל שני שקעי בריליום, שניים נוספים העשויים פלדיום ושניים מזהב. 
הארקה משופרת לקדמגבר -Acoustic Revive RCG-24 GROUND CONDITIONER

  • email שלח לחבר

Share DTOWN Article

דיון בפורום על המאמר (152 תגובות פורסמו):

avatar
ronenperetz 1970-01-01 02:00:00
שבוע טוב נמר.ראשית ברכות על הסקירה הממצה.אני חייב להודות שאני חווה דבר מאוד דומה אצלי בבית עם היחידה הקרמית אמנם דרייבר הבאס שבחרתי יורד נמוך יותר 30HZ ב+3DB לפי המדידות אך התיאור שלך לגבי המיד מדוייק ביותר. נהנתי לקרוא וגם לחוות דברים דומים מאוד גם אצלי. שאפו ומחכים לעוד
avatar
gayle 1970-01-01 02:00:00
מהסקירה משתמע שהרמקול טוב בעיקר למוסיקה של זמרת עם ליווי (ורצוי של גטרות אקוסטיות ולא מעבר). לא עומד בנפח המיד בס הנדרש בהקלטות ג'ז סטנדרטי ולא עמוס (כדוגמת הבן ובסטר שסקרת עימו), לא עומד במוסיקה סימפונית, לא עומד במוסיקת רוק כבד (או אלקטרונית), מי ירצה לקנות רמקול בסכום הזה שבנוסף לחוסר היכולת שלו להשמיע את מרבית הז'אנרים הוא גם מפונק להגברה ועשוי להשמע בהיר? לי זה לא מובן שיש כל כך הרבה אלטרנטיבות שנותנות הרבה מעבר לזה.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
יש לזכור שמדובר ברמקול רצפה אבל קטן. כתבתי למשל שהוא אינו קורס בשיחזור תזמורת סימפונית גדולה אך עדיין אינו מצליח לשמור על דינמיות ראויה. יחד עם זאת, הוא משחזר כלים אקוסטים בצורה יוצאת מגדר הרגיל. הרבה יותר טוב למשל מרמקול מקביל לו במחיר של פוקאל. הפוקאל לעומתו יהיה ״גיבור״ יותר בניגון בקול רם. יחד עם זאת ציינתי שבסלון ממוצע הוא לא אמור לקרוס משום שלא תגיע לעוצמות הללו בשביל לייצר את אותה התחושה. נכון, הוא רמקול לא שמן. הוא נטרלי נוטה ל״רזון״ מסוים. לעומת זאת, הרזולוציה במה שהוא כן מזהה למטה, היא מעלה. אבל ממש מעולה. אין הרבה רמקולים רצפתיים במחיר הזה, שמנגנים סולו קונטרבס בצורה כזו שאני יכול ממש לכתוב את התווים על דף. לגבי הפינוק. ככל שתעלה ברמה כך תקבל יותר שקיפות. רמקולים שקופים רגישים עוד יותר לאלקטרוניקה. זה מחיר האיכות... זהו רמקול רצפה קטן, שמתאים לחללים בגודל של 4 על 4 (פחות או יותר) ואינו מיועד למוסיקת רוק כבד, אלקטרוני ושיחזור תזמורות סימפוניות גדולות. יש עוד כמה כאלה במחיר גבוה יותר. למשל הפוקאל דיאבלו אוטופיה הוא גם כזה. אבל הוא יקר יותר. ה-yg כרמל הוא גם כזה והוא יקר אף יותר. יש עוד כמה וכמה דוגמאות. וכל הרמקולים הללו נמכרים ונחשבים למוצלחים מאוד בתחומם...
avatar
gayle 1970-01-01 02:00:00
באמת שאני לא מצליח להבין לאיזה נישה נכנס הרמקול הזה ולמי הוא מיועד. שיש בסכומים הללו רמקולים מצויינים שמסוגלים לשחזר את כל סוגי הז'אנרים בצורה נפלאה (אולי מבלי לשמוע את השערות בנחירי הנגנים אבל מספיק רזולוציה בשביל להנות מהכל). לדוגמה הפוקאל שציינת (נניח ה-1038), או B&W 802D או סונוס פאבר אוליפיקה 3 (ויש עוד הרבה דוגמאות אחרות). וכמובן גם רמקולים מדפיים מהשורה הראשונה (למי שבאמת רוצה התאמה לחדר קטן מאוד) - כדוגמת סונוס פאבר גוורינארי, הפוקל דיאבלו (שלטעמי יש לו מיד בס מצויין ונפח מצויין במידה ואתה רוצה למלא חלל קטן יחסית) ואפילו הריידהו C1.1 עושים הכל בצורה מופלאה אולי בלי האוקטבה התחתונה ביותר אבל עם יכולת לנגן את כל הז'אנרים ללא כל בעייה. נשמע לי שזה רמקול של טעימות ליכולת האלמנטים ואם משהו באמת רוצה להנות ולשמוע מוסיקה, כנראה צריך לעלות בדגמי החברה.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
לנגן בלי בעיה זה עניין של יחוס. הסונוס פאבר גוורינארי הרבה פחות גיבור מהארטוס ופחות איכותי בהחלט. הפוקאל שציינת [1038] מבחינת פירוט, רזולוציה, מהירות ומיקרו דינמיות הוא ליגה אחת למטה. אבל כן, הוא יכול לנגן בקול רם.
avatar
gayle 1970-01-01 02:00:00
לנגן בלי בעיה זה עניין של יחוס. הסונוס פאבר גוורינארי הרבה פחות גיבור מהארטוס ופחות איכותי בהחלט. תשמע, לא מכיר מה ההגדרות של "גיבור" או "איכותי", אבל רמקול זה הרבה מעבר ליחידות קרמיות. זה יכולת לשלב בין יחידות לקרוס, זה שילוב של יחידות עם התיבה וכל המכלול הזה מנגן מוסיקה בסוף. הגוורינארי הוא רמקול שעושה הרבה דברים מצויין - אתה יכול עד מחר לדבר על רזולוציה, מהירות וכל מיני סופרלטיבים אודיופילים, אבל בסופו של יום מי ששומע מוסיקה ולא אוסף של אפקטים אודיופילים יהנה מאוד מגוורינארי בכל סוגי הז'אנרים (והוא מסוגל לנגן את כולם בהנתן חדר קטן והגברה מתאימה). וד"א, הגוורינארי הנוכחי (האבולושיין) הרבה פחות סלחן מהקודמים והרבה יותר שקוף ורזולוציוני (אם זה מה שאתה אוהב). הפוקאל שציינת [1038] מבחינת פירוט, רזולוציה, מהירות ומיקרו דינמיות הוא ליגה אחת למטה. אבל כן, הוא יכול לנגן בקול רם. מי דיבר על "לנגן בקול רם", דברתי על יכולת לשחזר את כל הסגנונות ללא בעייה, והפוקל עושה זאת מצויין עם אספקטים אודיופילים ברמה הגבוהה ביותר. לטעמי, מי ששומע מוסיקה, צריך לחפש רמקולים אחרים בסכום הזה.
avatar
joda5 1970-01-01 02:00:00
נמר ערב טוב . כמו שאני תמיד אומר אתה יודע איך הרמקול עובד. ולתאר אותו על שלל יתרונותיו וחסרונותיו שאפו. אני הבנתי שעברת. לטידאל שהוא גם רמקול קרמי. מה שיש לי לומר שאני לא ההיתי מוכן לשלם סכום זה ולקבל פחות ממה שהוא שוה. נכון לי יש רמקולים שעלו כ30 k ואני מבחינת איכות לא מתפשר! !. וידי עוד נטויה לחיפוש רמקול ישן של החברה אבל בערכו הוא רמה אחת מעל מה שיש לי. בקיצור לטעמי רצפתי שעולה לא מעט נכון שאין מושלם אבל לפחות שיתן תמורה. רמקול שציין חברנו סונס או פוקל לטעמו נותן לו את התוצאה . לי פחות ואני לא ניכנס פה לויכוח כל אחד וטעמו האישי. אני אישית אוהב לשמוע את הבמה וכל הפרטים וסאונד עם אמוציות נכונות ותקציב הוגן. .
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
תשמע, לא מכיר מה ההגדרות של "גיבור" או "איכותי", אבל רמקול זה הרבה מעבר ליחידות קרמיות. זה יכולת לשלב בין יחידות לקרוס, זה שילוב של יחידות עם התיבה וכל המכלול הזה מנגן מוסיקה בסוף. הגוורינארי הוא רמקול שעושה הרבה דברים מצויין - אתה יכול עד מחר לדבר על רזולוציה, מהירות וכל מיני סופרלטיבים אודיופילים, אבל בסופו של יום מי ששומע מוסיקה ולא אוסף של אפקטים אודיופילים יהנה מאוד מגוורינארי בכל סוגי הז'אנרים (והוא מסוגל לנגן את כולם בהנתן חדר קטן והגברה מתאימה). וד"א, הגוורינארי הנוכחי (האבולושיין) הרבה פחות סלחן מהקודמים והרבה יותר שקוף ורזולוציוני (אם זה מה שאתה אוהב). אני משער שכל אחד שקורא התייחסות לרמקול או מגבר כ״גיבור״ מבין שמדובר במגבר חזק. לעומת זאת אין דרך להגדיר איכות מבלי לפרק אותה לפרמטרים (מה שאתה קורא - אפקטים) שיחד מהווים חלק בלתי נפרד מתוצאה הכללית. אפקטים זה מנורות לדים קופצות לפי קצב המוסיקה, אפקטים זה רמקול אחורי שפתאום מגיש לך את המצילה ממקום לא צפוי. מהירות, רזולוציה, הפרדה, דינמיות, איזון טונאלי, שקיפות, מיידיות, טרזיינטים, מיקרו דינמיות, פרטים, נקיון ובמה הם אינם ״אפקטים״ ידידי. זו הדרך היחידה לתאר צליל באופן קר, מבלי להכניס רגשות למשוואה. מי דיבר על "לנגן בקול רם", דברתי על יכולת לשחזר את כל הסגנונות ללא בעייה, והפוקל עושה זאת מצויין עם אספקטים אודיופילים ברמה הגבוהה ביותר. אתה ידידי. הרי אני טענתי שהוא אינו מצליח להעביר תזמורת סימפונית בעוצמה גבוהה. כמובן שאני גם התייחסתי לעובדה שהרמקול הזה גם לא מצטיין בלהעביר מוסיקת מטאל בעוצמה שתיתן לי להרגיש שאני בהופעה בפארק. אתה לקחת את זה והערת על החסרונות הללו. דהיינו, יש לך בעיה עם זה שהוא לא מצליח לשמור על דינמיות ראויה בשיחזור מוסיקה תובענית בעוצמה גבוהה. נכון, צודק, כתבתי את זה בכתבה. לעומת זאת, הפוקאל 1038, הוא רמקול גדול מימדים, מרובה יחידות, שמסוגל לנגן מוסיקה כזו בקול רם. ופה זה די נגמר. כלים מסויימים כמו חליל פיקולו, כינור, וילולה, צ׳לו ואפילו בסים, הוא לא ינגן ״נכון״ וטבעי כמו זה. למה אני טוען זאת? אה, כי שמעתי אותו. אצלי בבית, על אותה אלקטרוניקה בדיוק, על אותה מוסיקה. לטעמי, מי ששומע מוסיקה, צריך לחפש רמקולים אחרים בסכום הזה. אחד המשפטים היותר לא ברורים שנתקלתי בהם. הרמקול הזה, כמו שכתבתי, עושה כמה דברים שמעט מאוד רמקולים בטווח מחירו יודעים לעשות. ומה שהוא עושה הוא דבר מאוד פשוט. מעביר את הצליל כפי שהוא, בצלילות מדהימה, בגדר המגבלות הפיסיקליות שלו (תיבה קטנה, יחידות קטנות), בלי לתבל, בלי חמימות ומריחות מיותרות. היה חכם יותר עבורך לכתוב שמי ששומע מוסיקה תובענית בעוצמות גבוהות יכול להמשיך הלאה. אבל גם זה יהיה הזוי משום שכתבתי את זה בביקורת עצמה עוד לפנייך.לש-ון ונחזור לגווארינרי. מכיר את החדש. וואלה, גם הוא היה פה (ביקורת בקרוב), והוא בהחלט מוגבל יותר. התיבה הקטנה מאוד שלו בשילוב יחידה בודדה ל מידבס זה אינו מתכון לנגן רוק כבד או תזמורת סימפונית גדולה. ולכן, עצם העובדה שאתה בכלל מביא אותו כדוגמא לכזה שכן מסוגל היא בעייתית. הגווארינרי למשל עושה גם הוא, במסגרת המגבלות שלו, כמה דברים מאוד מרשימים. ולא, הוא לא מצליח לנגן תזמורת סימפונית או רוק כבד כמו רמקול פול ריינג׳ גדול.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
נ.ב נכון. הפוקאל עושה זאת נהדר. אבל אם ניכנסים לניואנסים (בקולות אדם למשל, כלים אקוסטים) הארטוס עושה זאת טוב בהרבה.
avatar
רוזי1 1970-01-01 02:00:00
באמת שאני לא מצליח להבין לאיזה נישה נכנס הרמקול הזה ולמי הוא מיועד. שיש בסכומים הללו רמקולים מצויינים שמסוגלים לשחזר את כל סוגי הז'אנרים בצורה נפלאה (אולי מבלי לשמוע את השערות בנחירי הנגנים אבל מספיק רזולוציה בשביל להנות מהכל). לדוגמה הפוקאל שציינת (נניח ה-1038), או B&W 802D או סונוס פאבר אוליפיקה 3 (ויש עוד הרבה דוגמאות אחרות). וכמובן גם רמקולים מדפיים מהשורה הראשונה (למי שבאמת רוצה התאמה לחדר קטן מאוד) - כדוגמת סונוס פאבר גוורינארי, הפוקל דיאבלו (שלטעמי יש לו מיד בס מצויין ונפח מצויין במידה ואתה רוצה למלא חלל קטן יחסית) ואפילו הריידהו C1.1 עושים הכל בצורה מופלאה אולי בלי האוקטבה התחתונה ביותר אבל עם יכולת לנגן את כל הז'אנרים ללא כל בעייה. נשמע לי שזה רמקול של טעימות ליכולת האלמנטים ואם משהו באמת רוצה להנות ולשמוע מוסיקה, כנראה צריך לעלות בדגמי החברה. ה1038 ממש לא בכיוון של הרמקול המדובר. הפוקאל הוא עוד רמקול בסדר וזהו.( היה לי אותו). ההבדל הוא אייכות לעומת כמות.
avatar
רוזי1 1970-01-01 02:00:00
נמר, הרמקול לי הוא בערך באותו גודל פיזי של הרמקול בסקירה, וגם קרמי. בסלון של מעל 30 מטר מרובע. אני לא מכיר את בעיות הגודל והדינמיות שאתה מתאר. ) נכון שאף פעם לא מזיק עוד גודל, כשהוא נכון ודינמיות).
avatar
עידו-ט 1970-01-01 02:00:00
האם אתה יכול לתאר את ההבדלים בין הרמקולים של 3 החברות המיובאות לארץ ומייצרות רמקולים קרמיים (ארטוס, טידאל ואיזופון/גאודר) ? האם ישנם קווי אופי משותפים לרמקולים של כל חברה ? האם גם הרמקולים של טידאל או גאודר מסתפקים בהגברה צנועה ?
avatar
NStudio-Hiend 1970-01-01 02:00:00
רוזי , הרמקול הוא קטן יותר משלך , דומה ל vescova אבל עם יחידות יותר קטנות , באיזופון יש לו שתי יחידות של 7 אינש ובארטוס 5.75 אינש . לכן אין מה להשוות , אולי מול הArtos sunrise שדומה לשלך . אותה יחידת מיד ושתי יחידות של באס ואותה גודל תיבה בערך . הארטוס sunrise אפילו יורד יותר נמוך מהcassiano . תודה מישל .
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
נמר, הרמקול לי הוא בערך באותו גודל פיזי של הרמקול בסקירה, וגם קרמי. בסלון של מעל 30 מטר מרובע. אני לא מכיר את בעיות הגודל והדינמיות שאתה מתאר. ) נכון שאף פעם לא מזיק עוד גודל, כשהוא נכון ודינמיות). הרמקול שברשותך הוא חיה אחרת לגמרי. ראשית היחידות שלו גדולות יותר, מדגמים יקרים ואיכותיים הרבה יותר מהיחידות שברמקול הנסקר. זה לא רק מעיד על איכות סונית גבוהה יותר (בתכנון נכון כמובן), אם כי על יכולות אחרות לחלוטין. עם זאת, יחידת המיד שלך היא אחת לפני העליונה ביותר של החברה בעוד ברמקול הנסקר כל היחידות, מלבד הטויטר, הן מדגמי הכניסה של אקוטון. גם התיבות שונות, בתכנון שונה, חומרים אחרים וכמובן, כיול קרוס אחר. אין מה להשוות בין הרמקול שלך לרמקול הנבחן. אך יחד עם זאת יש גם דימיון.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
האם אתה יכול לתאר את ההבדלים בין הרמקולים של 3 החברות המיובאות לארץ ומייצרות רמקולים קרמיים (ארטוס, טידאל ואיזופון/גאודר) ? האם ישנם קווי אופי משותפים לרמקולים של כל חברה ? האם גם הרמקולים של טידאל או גאודר מסתפקים בהגברה צנועה ? הארטוס הוא היותר ״עגלגל״ מבניהם. מה שבעצם מתפרש כיותר ״חם״. האיזופון והטידל דומים יותר אחד לשני מאשר הארטוס אליהם. אני יכול לספר לך שהטידל מאוד דומה לאיזופון ערבה. שניהם שקופים מאוד, מדויקים, בס החלטי וזמין תמיד, לא מנופחים כלל, לא מתובלים כלל. הארטוס קצת יותר מתובל, יותר ״נעים״ להאזנה ויותר סלחן לאלקטרוניקה. אבל שוב, הכל יחסי...
avatar
partner11 1970-01-01 02:00:00
נמר, תודה על הסקירה רק התבלבתי מעט, במקום אחד רשמת שהבמה קצת קטנה ומצד שני שהבמה ענקית
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
איפה?
avatar
partner11 1970-01-01 02:00:00
בקריאה שניה נראה שפיפספתי את ה"לא" לפני סליחה
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
בקריאה שניה נראה שפיפספתי את ה"לא" לפני סליחה לא קרה דבר. לפחות הוכחת שאתה באמת קורא את הכתבות. זה כבר מחמם את הלב. אוטוטו תעלה סריה של כתבות בדיוק בשבילך.:בעד:
avatar
TakeOne 1970-01-01 02:00:00
סקירה ממצה ומעניינת. שאלה מתבקשת לנמר - מה ההבדלים בין הרמקול הספציפי הזה, לרמקול שהיה לך? את ההבדלים הטכניים הסברת כבר, מה לגבי הביצועים?
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
הבדלים של שמיים וארץ. הרמקול הקודם שלי היה דינמי מאוד, הצליח להעביר הרבה יותר אנרגיה גם בעוצמות נמוכות. הוא גם מאוזן יותר, ללא נטיה לחריפות. הבס היה חזק ומפורט יותר, נכון יותר. במילים אחרות, בכל הפרמטרים הוא היה טוב יותר מהרמקול הנבחן. זו הסיבה שהוא ממוקם מעליו בסדרות.:cool:
avatar
איתי ו. 1970-01-01 02:00:00
מהסקירה משתמע שהרמקול טוב בעיקר למוסיקה של זמרת עם ליווי (ורצוי של גטרות אקוסטיות ולא מעבר). לא עומד בנפח המיד בס הנדרש בהקלטות ג'ז סטנדרטי ולא עמוס (כדוגמת הבן ובסטר שסקרת עימו), לא עומד במוסיקה סימפונית, לא עומד במוסיקת רוק כבד (או אלקטרונית), מי ירצה לקנות רמקול בסכום הזה שבנוסף לחוסר היכולת שלו להשמיע את מרבית הז'אנרים הוא גם מפונק להגברה ועשוי להשמע בהיר? לי זה לא מובן שיש כל כך הרבה אלטרנטיבות שנותנות הרבה מעבר לזה. זו גם ההתרשמות שלי מקריאת הביקורת
avatar
joda5 1970-01-01 02:00:00
הבדלים של שמיים וארץ. הרמקול הקודם שלי היה דינמי מאוד, הצליח להעביר הרבה יותר אנרגיה גם בעוצמות נמוכות. הוא גם מאוזן יותר, ללא נטיה לחריפות. הבס היה חזק ומפורט יותר, נכון יותר. במילים אחרות, בכל הפרמטרים הוא היה טוב יותר מהרמקול הנבחן. זו הסיבה שהוא ממוקם מעליו בסדרות.:cool: בוקר טוב אז מה היה חסר לו ? ולמה החלפת ?
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
לא היה חסר כלום, אבל אתה יודע. האויב הגדול של הטוב מאוד זה המצוין.
avatar
NStudio-Hiend 1970-01-01 02:00:00
שלום מר נמר מנסה להסביר יום שלם שהרמקול הזה לא מושלם ( ואני מסכים איתו) כי אין דבר כזה מושלם במציאות ועוד פעם חוזרים וטוחנים מים ,לרמקול יש יתרונות שעולים על רמקולים אפילו יותר יקרים ממנו ויותר גדולים ממנו כי נאמר למעלה שזה לא בכמות אלה באיכות . הרמקול יודע לנגן כל סוג של מוסיקה רוק,אלקטרוני, ג'אז ומה שבא לך כמובן הגודל הפיזי שלו וגודל היחידות שלו מגבילות אותו מבחינת עוצמות שמע גבוהות כי שוב הוא קטן ומיועד לחדרים קטנים יחסית ומכאן הוא מתחיל לאבד מהקסם שלו . בשביל לשמוע איכות לא צריך להפציץ ואם מישהו מחפש יותר גודל יותר דינמיות אז יש את הגדולים יותר שינגנו באיכות גבוה שקשה להתחרות בה עם עוצמת שמע גבוה . בקיצור איתי אתה נמצא כמו שאומרים ב CHINESE PLAYGROUND וזה לא יגיע לרמות של רמקולים כאלה , מצטער . אני חושב ויש אחרים על איכות ולא כמות . תודה מישל .
avatar
gayle 1970-01-01 02:00:00
שוב, מר נמר, מהביקורת שלך לא ברור לי קהל היעד של הרמקול הזה. מדובר פה בסכומים של היי-אנד. מי רוצה לשמוע תזמורת סימפונית בחצי עצמה? שמעת פעם סימפוניה של מאהלר בשקט? זה מפספס את כל החוויה. לשמוע זמרת עם ליווי כמו שצריך לא מצריך הוצאה של 50 אל"ש על רמקול, במיוחד כזה שעוד דורש השקעה דומה או גבוהה מזה להגברה ולמקור. מי שמחפש פתרון לרמקול שיודע לנגן כמו שצריך את כל הז'אנרים, רק צריך להביט הצידה ולראות את שלל האפשרויות. דרך אגב, לא שמעתי את הרמקול הזה, אבל שמעתי את חבריו לתחום מבית איזופון וטידל ובהחלט יש משהו חסר באלמנטים הקרמיים שלדוגמה, בפוקאל או בסונוס פאבר או ב-B&W יש, וזה עושר הרמוני, כלים אקוסטים מקבלים מימד נוסף יש יותר גוף לכל כלי. אבל כנראה שהרזולוציה והשקיפות של האלמנטים הקרמיים מהפנטים על אף שחסרה להם נשמה. ולמר רוזי, לכתוב על ה-1038 שהוא "עוד רמקול בסדר וזהו" כנראה מראה על חוסר תאימות של חדר או הגברה. אני מבטיח לך שבסטאפ מתאים ובחלל מטופל הוא אוכל לארוחת בוקר כל רמקול קרמי עם 2 וחצי יחידות בגודל של בקושי 6 אינץ'. נ.ב. למר נמר בנוגע לגוורינארי, דעתי שונה משלך, ייתכן ושדכת אותו להגברה שלא עשתה עימו חסד, הוא מסוגל להפיק צלילים שימלאו גם חללים של 25-30 מ"ר ללא בעייה ועומד בגאון במוסיקה סימפונית.
avatar
רוזי1 1970-01-01 02:00:00
שוב, מר נמר, מהביקורת שלך לא ברור לי קהל היעד של הרמקול הזה. מדובר פה בסכומים של היי-אנד. מי רוצה לשמוע תזמורת סימפונית בחצי עצמה? שמעת פעם סימפוניה של מאהלר בשקט? זה מפספס את כל החוויה. לשמוע זמרת עם ליווי כמו שצריך לא מצריך הוצאה של 50 אל"ש על רמקול, במיוחד כזה שעוד דורש השקעה דומה או גבוהה מזה להגברה ולמקור. מי שמחפש פתרון לרמקול שיודע לנגן כמו שצריך את כל הז'אנרים, רק צריך להביט הצידה ולראות את שלל האפשרויות. דרך אגב, לא שמעתי את הרמקול הזה, אבל שמעתי את חבריו לתחום מבית איזופון וטידל ובהחלט יש משהו חסר באלמנטים הקרמיים שלדוגמה, בפוקאל או בסונוס פאבר או ב-B&W יש, וזה עושר הרמוני, כלים אקוסטים מקבלים מימד נוסף יש יותר גוף לכל כלי. אבל כנראה שהרזולוציה והשקיפות של האלמנטים הקרמיים מהפנטים על אף שחסרה להם נשמה. ולמר רוזי, לכתוב על ה-1038 שהוא "עוד רמקול בסדר וזהו" כנראה מראה על חוסר תאימות של חדר או הגברה. אני מבטיח לך שבסטאפ מתאים ובחלל מטופל הוא אוכל לארוחת בוקר כל רמקול קרמי עם 2 וחצי יחידות בגודל של בקושי 6 אינץ'. נ.ב. למר נמר בנוגע לגוורינארי, דעתי שונה משלך, ייתכן ושדכת אותו להגברה שלא עשתה עימו חסד, הוא מסוגל להפיק צלילים שימלאו גם חללים של 25-30 מ"ר ללא בעייה ועומד בגאון במוסיקה סימפונית. אדון גייל, הנשמה היא לאו דווקא ברמקול אלא במה שמחובר אליו. הנשמה שאתה מדבר עליה, מבחינתי היא,סוג של עמימות שנשמעת טוב לאוזניים מסוימות
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
שוב, מר נמר, מהביקורת שלך לא ברור לי קהל היעד של הרמקול הזה. מדובר פה בסכומים של היי-אנד. מי רוצה לשמוע תזמורת סימפונית בחצי עצמה? שמעת פעם סימפוניה של מאהלר בשקט? זה מפספס את כל החוויה. לשמוע זמרת עם ליווי כמו שצריך לא מצריך הוצאה של 50 אל"ש על רמקול, במיוחד כזה שעוד דורש השקעה דומה או גבוהה מזה להגברה ולמקור. מי שמחפש פתרון לרמקול שיודע לנגן כמו שצריך את כל הז'אנרים, רק צריך להביט הצידה ולראות את שלל האפשרויות. דרך אגב, לא שמעתי את הרמקול הזה, אבל שמעתי את חבריו לתחום מבית איזופון וטידל ובהחלט יש משהו חסר באלמנטים הקרמיים שלדוגמה, בפוקאל או בסונוס פאבר או ב-B&W יש, וזה עושר הרמוני, כלים אקוסטים מקבלים מימד נוסף יש יותר גוף לכל כלי. אבל כנראה שהרזולוציה והשקיפות של האלמנטים הקרמיים מהפנטים על אף שחסרה להם נשמה. ולמר רוזי, לכתוב על ה-1038 שהוא "עוד רמקול בסדר וזהו" כנראה מראה על חוסר תאימות של חדר או הגברה. אני מבטיח לך שבסטאפ מתאים ובחלל מטופל הוא אוכל לארוחת בוקר כל רמקול קרמי עם 2 וחצי יחידות בגודל של בקושי 6 אינץ'. נ.ב. למר נמר בנוגע לגוורינארי, דעתי שונה משלך, ייתכן ושדכת אותו להגברה שלא עשתה עימו חסד, הוא מסוגל להפיק צלילים שימלאו גם חללים של 25-30 מ"ר ללא בעייה ועומד בגאון במוסיקה סימפונית. נתחיל מזה שאני לא ״מר״ אבל הגישה שלך קצת ״מרה״. נתחיל מהסוף - הגווארינרי לא מצליח לשחזר אפילו חצי תזמורת סימפונית בחלל בגודל שאתה מדבר עליו. אבל אם זה מספק אותך, אז הרמקול הנבחן יספק אותך עד פי כמה וכמה. הכל עניין של רפרנס. ישנם רמקולים שלא נועדו לשמוע מאלר בעוצמה גבוהה. גם הפוקאל 1038 לא מספיק דינמי בשביל זה והאיזופון קזיאנו או הארטוס סאנרייז יצליחו לבצע זאת בקלות. להוסיף מימד לכלי זה לא משהו שאני מחפש. אני מחפש לשמוע את הכלי כפי שהוא. בלי ״סרחים״ מסביבו. מה שמצחיק הוא שאתה כתבת ״אני לא מכיר מושגים כמו מגבר גיבור, מהיר״ אבל אתה מדבר איתי על המושג הכי אישי שכל אחד מפרש אותו אחרת - נשמה. מזה נשמה? מבחינתי נשמה זה שהכלי מוצג באופן הקרוב ביותר למציאות. מה שמתובל וצבוע, זה עבורי פסול. אצלך זה הפוך, וזה בסדר. נחזור לפוקאל ש״אוכל רמקולים אחרים״. מזה אוכל? במה הוא יותר טוב, במה פחות? האם השוואת? האם שמעת את הרמקול הנבחן או כל קרמי אחר חוץ מבתערוכה שלנו? אגב. זה לא שחסר משהו בקרמים. זה יש יותר מידי צבע ברמקולים אחרים (האמת לא רק קרמים הם כאלה. גם היחידות מגנזיום של סיז מאוד נטרליות, יחידות קרבון - כל החומרים הקשים והקלים). אגב, גם רוזי חשב כמוך, אומנם לא הזהיר זאת בפומבי אבל כן, הכיוון היה דומה. היום הוא מבין את ההבדל בין צבע לנטרליות.
avatar
gayle 1970-01-01 02:00:00
נתחיל מזה שאני לא ״מר״ אבל הגישה שלך קצת ״מרה״. נתחיל מהסוף - הגווארינרי לא מצליח לשחזר אפילו חצי תזמורת סימפונית בחלל בגודל שאתה מדבר עליו. אבל אם זה מספק אותך, אז הרמקול הנבחן יספק אותך עד פי כמה וכמה. הכל עניין של רפרנס. אני מעדיף את הטיפה המרה ע"פ משקאות מתוקים. מהביקורת שלך השתמע אחרת, אולי היית צריך לתת איזשהו רפרנס לרמקול אחר באותו המחיר. ייתכן שהיה מספק וייתכן שלא, לא שמעתי את הרמקול המדובר (או כל רמקול מהחברה הנ"ל), רק קראתי את הביקורת שלך וממנה הסקתי. ישנם רמקולים שלא נועדו לשמוע מאלר בעוצמה גבוהה. גם הפוקאל 1038 לא מספיק דינמי בשביל זה והאיזופון קזיאנו או הארטוס סאנרייז יצליחו לבצע זאת בקלות. נסכים, לא להסכים (כנ"ל לגבי רוזי ודעותו). שמעתי את הקסיאנו (אפילו במערכת הפרטית שלי), לטעמי הפוקל רמקול יותר שלם, אין ספק שיש יתרונות לקסיאנו על הפוקל אבל ההשוואה המתאימה בסכום הזה היא לרמקולים אחרים (הקזיאנו כמדומני עולה באיזור ה-65-70 אל"ש, זו כבר נישה אחרת ושם יש מתחרים אחרים). אבל כאן לא מדובר על הקסיאנו, זה רמקול שהוא רמה מתחת. ד"א, דינמיות זה ממש לא הצד החזק של הרמקולים הללו, הפוקל הרבה יותר דינמי ממנו. להוסיף מימד לכלי זה לא משהו שאני מחפש. אני מחפש לשמוע את הכלי כפי שהוא. בלי ״סרחים״ מסביבו. מה שמצחיק הוא שאתה כתבת ״אני לא מכיר מושגים כמו מגבר גיבור, מהיר״ אבל אתה מדבר איתי על המושג הכי אישי שכל אחד מפרש אותו אחרת - נשמה. מזה נשמה? מבחינתי נשמה זה שהכלי מוצג באופן הקרוב ביותר למציאות. מה שמתובל וצבוע, זה עבורי פסול. אצלך זה הפוך, וזה בסדר. נחזור לפוקאל ש״אוכל רמקולים אחרים״. מזה אוכל? במה הוא יותר טוב, במה פחות? האם השוואת? האם שמעת את הרמקול הנבחן או כל קרמי אחר חוץ מבתערוכה שלנו? אגב. זה לא שחסר משהו בקרמים. זה יש יותר מידי צבע ברמקולים אחרים (האמת לא רק קרמים הם כאלה. גם היחידות מגנזיום של סיז מאוד נטרליות, יחידות קרבון - כל החומרים הקשים והקלים). אגב, גם רוזי חשב כמוך, אומנם לא הזהיר זאת בפומבי אבל כן, הכיוון היה דומה. היום הוא מבין את ההבדל בין צבע לנטרליות. מהניסיון הפרטי שלי הרבה פעמים הסאונד שמפיקים האלמנטים הקרמיים הוא רחוק מאוד מהמציאות. אבל על טעם וריח אני לא אתווכח. שמעתי מספיק פעמים אלמנטים קרמיים כדי להבין במה מדובר (באם במערכת בפרטית שלי או במערכת אחרת ולא הייתי מעולם בתערוכות שלכם). ד"א, לעיתים שילוב של אלמנטים קרמים עם טוויטר אחר (לא יהלום!) ו\או אלמנטים נוספים שאינם קרמיים יכול להביא לתוצאות הרבה יותר מוצלחות, דוגמה אחת היא הרמקולים של ריידהו וגם אלה של אבאלון.
avatar
רוזי1 1970-01-01 02:00:00
ה 1038 דינמי מהקזיאנו? שניהם עבדו אצלי מחוברים לאותה הגברה ומקור, ומניסיוני הקזיאנו הרבה יותר דינמי . אתה לא יכול להאשים אותי כלא אוהד פוקאל, נהפוך הוא.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
אני מעדיף את הטיפה המרה ע"פ משקאות מתוקים. אתה מוזמן. יש אצלי מבחר מרשים. מהביקורת שלך השתמע אחרת, אולי היית צריך לתת איזשהו רפרנס לרמקול אחר באותו המחיר. ייתכן שהיה מספק וייתכן שלא, לא שמעתי את הרמקול המדובר (או כל רמקול מהחברה הנ"ל), רק קראתי את הביקורת שלך וממנה הסקתי. את הרפרנס נתתי לך בתוך הדיון. נסכים, לא להסכים (כנ"ל לגבי רוזי ודעותו). שמעתי את הקסיאנו (אפילו במערכת הפרטית שלי), לטעמי הפוקל רמקול יותר שלם, אין ספק שיש יתרונות לקסיאנו על הפוקל אבל ההשוואה המתאימה בסכום הזה היא לרמקולים אחרים (הקזיאנו כמדומני עולה באיזור ה-65-70 אל"ש, זו כבר נישה אחרת ושם יש מתחרים אחרים). אבל כאן לא מדובר על הקסיאנו, זה רמקול שהוא רמה מתחת. ד"א, דינמיות זה ממש לא הצד החזק של הרמקולים הללו, הפוקל הרבה יותר דינמי ממנו. לא להסכים זה בסדר. שלם? הרי חסר לו פרטים לעומת הקסיאנו, אז איפה השלם? דינמיות זה בדיוק הצד החזק של רמקולים קרמים טובים. הרי עצם העובדה שהם מהירים כל כך כבר מביאים איתם דינמיות משופרת מהבית. זה כמו להגיד שבס זה לא הקטע של סאבים. מהניסיון הפרטי שלי הרבה פעמים הסאונד שמפיקים האלמנטים הקרמיים הוא רחוק מאוד מהמציאות. אני למשל משתמש ברמקולים מבוססי קרמיקה משום שמתוקף עבודתי אני מכיר היטב את הצליל של כלים אקוסטים. אני בעצמי מנגן. זה מבחינתי הכי קרוב למציאות. שוב, לא רק קרמים, אני מתכוון ליחידות קשיחות וקלות. גם באלומניום ומגנזיום תמצא את היתרונות הללו. אבל על טעם וריח אני לא אתווכח. טעם לא קשור לעניין. אני מדבר על ביצועים שמעתי מספיק פעמים אלמנטים קרמיים כדי להבין במה מדובר (באם במערכת בפרטית שלי או במערכת אחרת ולא הייתי מעולם בתערוכות שלכם). לחבר ולשמוע בבית זה בדיוק כמו להיכנס למטוס ולרדת לפני שהוא טס ולדווח שטסת במטוס. עם רמקול צריך לחיות לפחות שבוע. לפחות כן. ולא רק לחיות איתו, לשחק עם רכיבים. ד"א, לעיתים שילוב של אלמנטים קרמים עם טוויטר אחר (לא יהלום!) ו\או אלמנטים נוספים שאינם קרמיים יכול להביא לתוצאות הרבה יותר מוצלחות, דוגמה אחת היא הרמקולים של ריידהו וגם אלה של אבאלון. ויש טענה בדיוק הפוכה. קרמי צריך ללכת עם קרמי. זו הסיבה שרוב היצרניות שמזוהות עם הטובות ביותר שיש משתמשות ביחידות קרמיות בלבד מבלי לשדך חומרים אחרים. טידאל, מרטן, איזופון, לומן וויט, איון, וונטור ועוד. ואם נחזור לעניין הביקורת. הרמקול הנבחן מסוגל לנגן בקול רם יותר מהגווארינרי, לחשוף יותר פרטים ממנו, דינמיות טובה יותר, בס חזק יותר וכמובן, למלא חללים גדולים יותר. הגווארינרי הוא מיני מוניטור מעולה. אחד הטובים, אבל גם אם תגיד שהוא מנגן תזמורת הוא עדיין לא יצליח לעשות את זה. אני אומר שהפוקאל 1038 הוא מיני מוניטור - אז אמרתי.
avatar
stereophile 1970-01-01 02:00:00
נמר, הנימה שלך די טכנוקרטית, לטעון שקרמי או "קל וקשיח" זה הכי אחי, זה סבבה. אבל מי כמוך כבר בטח יודע, שרמקול טוב עולה על "סכום חלקיו" וזה הרבה יותר חזק מפרמטר כזה או אחר. יש רמקולים מצויינים בהרבה צורות ומינים - לא בטוח שתמצא שם רמקולים קרמיים יותר מאחרים. אני קורא ל"יתרונות הטכניים" שיצרנים מנופפים בהם מלכודות שיווק, שקורצות מאוד לאנשים היותר טכניים (שנוטים לחפש צידוק לרכישה בדמות איזשהו יתרון טכנולוגי). יובל
avatar
gayle 1970-01-01 02:00:00
אנחנו כנראה מגיעים מכיוונים שונים. בנוגע לפוקאל מול הקסיאנו, כתבתי "יותר שלם" לא כתבתי שלם נקודה. מה ההגדרה שלך של דינמיות? אתה ואני כנראה שומעים אחרת, כי אני נחשף מידי יום לפסנתר, כינור וגיטרה (משפחה מוסיקלית) והולך מידי חודש לקונצרטים והופעות אקוסטיות ולדעתי יש משהו מאוד מלאכותי ולא טבעי במרבית הרמקולים הקרמיים שיצא לי לשמוע. ביצועים? אני מחפש משהו שישאב אותי לתוך המוסיקה, אם הרמקול יותר שקוף או מפורט או דינמי לא מקרין ישירות על היכולת שלו להעביר את המוסיקה בצורה המציאותית ביותר והמהנה ביותר, זו דעתי. רכב שעושה 0 ל-100 ב-3 שניות ומגיע ל-350 קמ"ש לא אומר כלום על חווית הנהיגה בו. לפי מה שאתה אומר, אף אחד לא יכול לומר כלום על ציוד שהוא שמע כי אין לזה משמעות אם לא חברת את זה במערכת שלך ושחקת עם אלקטרוניקה עד שהגעת לשילוב האופטימלי. אני גם מוסיף שאם החלל שלך לא מטופל אז בעצם לא שמעת כלום מעבר לחלל המהדהד שלך. בקיצור, אף אחד לא יכול לחוות דעה כי הוא לא שמע את כל הרמקולים הללו באותם התנאים בחלל אופטימלי עם אלקטרוניקה מתאימה. ובזה תם הדיון. עוד מעט תאמר לי שהבעייה היתה הכבלים שחברתי, נו באמת...
avatar
gayle 1970-01-01 02:00:00
ה 1038 דינמי מהקזיאנו? שניהם עבדו אצלי מחוברים לאותה הגברה ומקור, ומניסיוני הקזיאנו הרבה יותר דינמי . אתה לא יכול להאשים אותי כלא אוהד פוקאל, נהפוך הוא. ההשוואה היותר מתבקשת זה הקסיאנו אל מול הפוקל סקאלה אוטופיה (ששמעתי אותו והוא רמקול מדהים, החלום שלי זה הגרנד אוטופיה). ה-1038 הוא רמה מתחת, אבל עדיין יותר דינמי מהקסיאנו.
avatar
רוזי1 1970-01-01 02:00:00
ההשוואה היותר מתבקשת זה הקסיאנו אל מול הפוקל סקאלה אוטופיה (ששמעתי אותו והוא רמקול מדהים, החלום שלי זה הגרנד אוטופיה). ה-1038 הוא רמה מתחת, אבל עדיין יותר דינמי מהקסיאנו. אני לא משחק איתך בלמי יש יותר גדול, לפוקאל או לאיזופון. אני, בניגוד לך, שילמתי על שני הרמקולים האילו ושמעתי אותם אצלי לאורך זמן.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
צודק יובל. זה נשמע טכנוקרתי אבל זה לא בא משם. הנסיון שלי בהאזנה הוא די סביר הייתי אומר. יצא לי לשמוע כמה וכמה רמקולים בטופולוגיות שונות. מנסיוני הדל, מצאתי שרמקולים מבוססי יחידות קרטון הציגו ביצועים נחותים משמעותית מרמקולים העשויים יחידות קשות וקלות. אגב, לא רק קרטון, כל חומר ״רך״ אחר. יחד עם זאת, הרפרנס שלי הוא הרמקול שלי (שהוא לטעמי אחד מהיותר טובים ששמעתי) והרמקול הקודם שלי (שגם הוא למחירו אחד הטובים שאני מכיר). לפניו היה לי רמקול עם ״נשמה״ כמו שאומרים. רך, נעים, עמוק, עגלגל ומה לא. כל הסופירלטיבים שאינם קשורים כלל לביצועים. כשאני מתאר צליל אינני יכול להכניס את הטעם האישי שלי. כבר חזרתי על הטענה הזו 1000 פעמים. אני בוחן בצורה קרה. האם הוא מצליח להפריד או לא, האם הוא מתאושש מהר או לא, האם הוא מפורט או מחסיר פרטים, האם הוא משקף לי את החומרים מהם עשוי הכלי או לא, האם הוא מסדר לי במה מוגדרת או לא, האם הבס מהיר או לא, האם המיד מלא ושקוף או סתם צבוע ומנופח. כשאני בוחן את אלה אני לא מכניס רגש, נשמה, אהבה, נעים בגב בשום מצב. נטו ביצועים. ומה לעשות שרמקולים מקרטון לא מציגים ביצועים טובים כמו רמקולים מודרנים מחומרים מורכבים. לזה נוסיף. לא רוב יובל. כל (!) הרמקולים הטובים שיש היום, הכי נחשבים שיש (מג׳קו, טידל, איזופון, מרטן, yg, פוקל, וילסון ועוד) משתמשים בדיוק ביחידות מהחומרים הללו. זו אינה דיעה, אינה השערה, אינה פנטזיה - עובדה שיותר קל לבדוק אותה מאשר מאשר לגרד בראש. יתרונות טכנים זה לא שיווק. לדוגמא: רמקול עשוי קרטון מעוות - זו עובדה. זה החסרון הטכני שלו - זו גם עובדה. רמקול עשוי קרבון מעוות פחות - זו עובדה. זה היתרון הטכני שלו - זו גם עובדה. רמקול עם תיבה מנגנת צבוע יותר מאשר רמקול עם תיבה מתה - זו עובדה. זה היתרון הטכני של התיבה - זו גם עובדה. קבלים של מונדורף טובים יותר מקבלים של שדרות הר ציון - זו עובדה. זה היתרון הטכני של הקבלים - זו גם עובדה. כבלי חשמל העשויים נחושת מתחמצנת טובים פחות מאשר נחושת איכותית מאוד - זו עובדה... אל תיפול במלכודת הזו של מה שנראה טוב ואומרים עליו שהוא טוב חייב להיות מלכודת שיווקית. אתה מזכיר לי את הזקנים הפולנים שמקבלים מחיר טוב בפלאפון. הם ישר מחפשים את הקטש. פה אין שום קטש. זה אלקטרוניקה, זו קידמה, וזה עשרות שנים של פיתוח. המהנדסים הגיעו למסקנה הזו. חומרים קשים וקלים הם החומר הנכון ביותר לבניית רמקול שיציג ביצועים גבוהים. היחידה היא כמובן לא המילה האחרונה. לזה אתה צריך לצרף עוד טכניקות בשביל להוציא תוצאה טובה. התיבה, הקרוס, השיכוך וכ״ו. כל אלה בסופו של דבר ניכנסים לפרטים הטכנים של הרמקול. ככל שהרמקול מושקע יותר, סביר שישמע טוב יותר. ככל שהרמקול מושקע פחות, סביר שישמע פחות טוב. אין כאן הפתעות. יש טכניקה, ביצוע, איכות חומרים והרבה שעות פיתוח.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
אנחנו כנראה מגיעים מכיוונים שונים. ברור לי. בנוגע לפוקאל מול הקסיאנו, כתבתי "יותר שלם" לא כתבתי שלם נקודה. מזה יותר שלם? אם הוא מחסיר פרטים לעומת הקזיאנו אז מה יותר שלם שם? מה ההגדרה שלך של דינמיות? ההגדרה שלי??? מה זאת אומרת ההגדרה שלי? יש הגדרה אחת לדינמיות. היא לא שלי. אתה ואני כנראה שומעים אחרת, כי אני נחשף מידי יום לפסנתר, כינור וגיטרה (משפחה מוסיקלית) והולך מידי חודש לקונצרטים והופעות אקוסטיות ולדעתי יש משהו מאוד מלאכותי ולא טבעי במרבית הרמקולים הקרמיים שיצא לי לשמוע. זו דעתך. דעתי היא שהוא פשוט לא צבוע. צריך להתרגל לשקיפות הזו. פעם גרתי על יד כביש ראשי. היום לא. אתה יודע כמה זמן לקח לי ללכת לישון בלי לשמוע מכוניות? היום אני לא מבין איך ישנתי ברעש הזה... ביצועים? אני מחפש משהו שישאב אותי לתוך המוסיקה, אם הרמקול יותר שקוף או מפורט או דינמי לא מקרין ישירות על היכולת שלו להעביר את המוסיקה בצורה המציאותית ביותר והמהנה ביותר, זו דעתי. רכב שעושה 0 ל-100 ב-3 שניות ומגיע ל-350 קמ"ש לא אומר כלום על חווית הנהיגה בו. אתה סותר את עצמך. שקוף זה משקף, אתה יודע מה זה אומר? מפורט זה מידע מוסיקלי - אתה יודע מזה אומר? במידה וכן אז אתה לא יכול לדווח ששקיפות ופרטים זה לא ״המציאות״. הרי המציאות מורכבת מפרטים רבים. אם חסר כאלה, אז זה פחות מהמציאות. לפי מה שאתה אומר, אף אחד לא יכול לומר כלום על ציוד שהוא שמע כי אין לזה משמעות אם לא חברת את זה במערכת שלך ושחקת עם אלקטרוניקה עד שהגעת לשילוב האופטימלי. אני גם מוסיף שאם החלל שלך לא מטופל אז בעצם לא שמעת כלום מעבר לחלל המהדהד שלך. בקיצור, אף אחד לא יכול לחוות דעה כי הוא לא שמע את כל הרמקולים הללו באותם התנאים בחלל אופטימלי עם אלקטרוניקה מתאימה. ובזה תם הדיון. עוד מעט תאמר לי שהבעייה היתה הכבלים שחברתי, נו באמת... חלל מטופל (כמו שלי נניח) עם אלקטרוניקה מוכרת שהחסרונות והיתרונות שלה ידועים לי, הם רפרנס מעולה. אבל בשיל להבין את זה אתה צריך לשמוע הרבה מאוד דברים. מה שנכון יותר להגיד הוא שרוב אלה שאומרים (גם כאן) ואינם מכירים את המוצרים, וטוענים שגווארינרי מסוגל לשחזר תזמורת סימפונית, הוא כנראה עם רפרנס קצת לא נכון. אולי כדאי באמת לטייל קצת ולשמוע. לך תשמע ערבה, קונטריבה (יאללה באמת אתה מוזמן) ואחר כך, שאתה עם עוד רפרנס, תקבע קביעות. סתם לידע כללי. לאיזה אלקטרוניקה חיברת את הקסיאנו ואיזו מערכת יש לך כרגע?
avatar
gayle 1970-01-01 02:00:00
אני לא משחק איתך בלמי יש יותר גדול, לפוקאל או לאיזופון. אני, בניגוד לך, שילמתי על שני הרמקולים האילו ושמעתי אותם אצלי לאורך זמן. בוא אני אגלה לך סוד, אין לי לא פוקאל ולא איזופון ואין לי מניות לא אצל זה ולא אצל ההוא, ככה שאין לי אינטרס פה בתחרות למי יש יותר גדול. הנקודה שלי היא שמהניסיון שלי ה-1038 רמקול יותר שלם מהקסיאנו אבל הקסיאנו עולה עליו בכמה אספקטים. בנוסף אמרתי שזו לא ממש השוואה הוגנת מכיוון שה-1038 מתומחר כמו הוסקובה וזה המגרש שהוא מתחרה בו, את הקסיאנו צריך להשוות לסקאלה אוטופיה. אתה שמעת X ואני שמעתי Y, לא צריך לקפוץ על כל דבר, אם הקסיאנו היה המועדף עליך שיהיה לך לבריאות אבל אין לו שום יתרון אבסולוטי על ה-1038.
avatar
gayle 1970-01-01 02:00:00
ברור לי. מזה יותר שלם? אם הוא מחסיר פרטים לעומת הקזיאנו אז מה יותר שלם שם? פרטים זה לא הכל, זה אפילו רחוק מאוד מלהגדיר רמקול טוב. ההגדרה שלי??? מה זאת אומרת ההגדרה שלי? יש הגדרה אחת לדינמיות. היא לא שלי. אשמח לשמוע ממך מה ההגדרה שלך ואז נתדיין למה לאלמנטים קרמיים יש בעייה עם דינמיות. אתה סותר את עצמך. שקוף זה משקף, אתה יודע מה זה אומר? משקף את ההקלטה, אבל בהקלטה יש הרבה מידע שאין בו עניין למוסיקה בכלל. מפורט זה מידע מוסיקלי - אתה יודע מזה אומר? לא נכון, מפורט לא מציין כלום על "מידע מוסיקלי" אלא על פירוט הנמצא בהקלטה ולא בהכרח קשור לאספקט המוסיקלי. מידע מוסיקלי אפשר גם להוציא מרדיו ברכב והוא מספק 95% מהמידע הנדרש. שאתה הולך לקונצרט אתה שומע את הנגנים נושמים? או נוגעים בפדל בפסנתר? (לא מדבר על האפקט שזה גורם אלא עצם הצליל שמופק מרגל לוחצת על פדל) לא כל מה שמוקלט הוא מידע חשוב, אבל יש הרבה מעבר לפירוט שהרבה יותר חשוב, כמו טונאליות ועושר הרמוני שייתן את הגוון הנכון לכל כלי. ברוב הרמקולים הקרמיים לא הצלחתי לקבל את הגוון והטונאליות הזו. במידה וכן אז אתה לא יכול לדווח ששקיפות ופרטים זה לא ״המציאות״. הרי המציאות מורכבת מפרטים רבים. אם חסר כאלה, אז זה פחות מהמציאות. אז לא. חלל מטופל (כמו שלי נניח) עם אלקטרוניקה מוכרת שהחסרונות והיתרונות שלה ידועים לי, הם רפרנס מעולה. אבל בשיל להבין את זה אתה צריך לשמוע הרבה מאוד דברים. מה שנכון יותר להגיד הוא שרוב אלה שאומרים (גם כאן) ואינם מכירים את המוצרים, וטוענים שגווארינרי מסוגל לשחזר תזמורת סימפונית, הוא כנראה עם רפרנס קצת לא נכון. אולי כדאי באמת לטייל קצת ולשמוע. לך תשמע ערבה, קונטריבה (יאללה באמת אתה מוזמן) ואחר כך, שאתה עם עוד רפרנס, תקבע קביעות. שמעתי ארבה, טידל מאוד יקרים, קארמה ועוד. הרבה מהם לא במערכת שלי (כי מה לעשות שאין אותם בשפע פה בארץ), אבל בסביבה מטופלת עם הגברה מתאימה. אני די גבשתי את דעתי משנים של האזנות לציוד רב ולמערכות היי-אנד מאוד יקרות, לא חושב שאני זקוק לאיזה "סדרת חינוך". סתם לידע כללי. לאיזה אלקטרוניקה חיברת את הקסיאנו ואיזו מערכת יש לך כרגע? בזמנו חברתי אותו להגברה קדם ומונובלוקים של VAC מהסדרות הגבוהות, היום יש לי מערכת אחרת ומסיבות אישיות מעדיף לא לחשוף.
avatar
NStudio-Hiend 1970-01-01 02:00:00
בוא אני אגלה לך סוד, אין לי לא פוקאל ולא איזופון ואין לי מניות לא אצל זה ולא אצל ההוא, ככה שאין לי אינטרס פה בתחרות למי יש יותר גדול. הנקודה שלי היא שמהניסיון שלי ה-1038 רמקול יותר שלם מהקסיאנו אבל הקסיאנו עולה עליו בכמה אספקטים. בנוסף אמרתי שזו לא ממש השוואה הוגנת מכיוון שה-1038 מתומחר כמו הוסקובה וזה המגרש שהוא מתחרה בו, את הקסיאנו צריך להשוות לסקאלה אוטופיה. אתה שמעת X ואני שמעתי Y, לא צריך לקפוץ על כל דבר, אם הקסיאנו היה המועדף עליך שיהיה לך לבריאות אבל אין לו שום יתרון אבסולוטי על ה-1038. gayle , בקצרה אתה מוזמן לשמוע אצלי ולהתרשם מהרמקול הזה ומאחיו הגדול . אולי תשנה את דעתך . מישל .
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
פרטים זה לא הכל, זה אפילו רחוק מאוד מלהגדיר רמקול טוב. פרטים זה חלק. אבל החלק החשוב ביותר עבורי. מערכת צריכה להעביר מקסימום מידע מהדיסק. לא מתפשר על העניין הזה. אם רמקול לא יודע להעביר פרטים אז הוא לא עושה את העבודה שלו טוב. יש לזכור שעל מנת שרמקול יהיה מפורט הוא צריך לעשות עוד כמה דברים בשביל לקבל את ה״תואר״ הזה - מפורט. הוא צריך להיות נקיון בשביל להשמיע לי את הניואנסים הקטנים מאחורי המוסיקה, הוא צריך מהירות בשביל לפרק מכות סנר מהירות או הרבה כלים שמנגנים בו זמנית. הוא צריך דינמיות בשביל לעשות את זה גם במה שנקרא ״רעש מתפרץ״. אבל נכון, פרטים זה לא הכל אבל זו דרישה בסיסית מרמקול שאמור לחשוף לי מידע מוסיקלי. אשמח לשמוע ממך מה ההגדרה שלך ואז נתדיין למה לאלמנטים קרמיים יש בעייה עם דינמיות. היכולת של הרמקול לחשוף שינויים בעוצמת הצליל. - תן לי בדיון... משקף את ההקלטה, אבל בהקלטה יש הרבה מידע שאין בו עניין למוסיקה בכלל. כמו למשל? לא נכון, מפורט לא מציין כלום על "מידע מוסיקלי" אלא על פירוט הנמצא בהקלטה ולא בהכרח קשור לאספקט המוסיקלי. מידע מוסיקלי אפשר גם להוציא מרדיו ברכב והוא מספק 95% מהמידע הנדרש. שאתה הולך לקונצרט אתה שומע את הנגנים נושמים? או נוגעים בפדל בפסנתר? (לא מדבר על האפקט שזה גורם אלא עצם הצליל שמופק מרגל לוחצת על פדל) כן נכון. פרטים הם מידע מוסיקלי. פירוט בהקלטת מוסיקה הוא פירוט במוסיקה. המידע מורכב מפרטים. אין לי עוד דרך להסביר לך את זה. גם במערכת היי אנד אתה לא שומע את הנגנים נושמים בתזמורת סימפונית. אבל ברור לי ולך שגם אתה לא שומע מישהו משתעל כשאתה מאזין לתזמורת סימפונית בבית. אבל אם מישהו ישתעל וזה נכנס להקלטה אז אני רוצה שזה יחשף. אם הפרט הזה לא נחשף (פרט = פרטים = חלק מהמידע שניכנס להקלטה = מידע מוסיקלי גם אם הוא חלק מהאמביאנס של החלל בו הוא הוקלט) אז לך תדע עוד כמה פרטים (חזור להגדרה בסוגריים) מהמוסיקה הוא העלים לך. לא כל מה שמוקלט הוא מידע חשוב, אבל יש הרבה מעבר לפירוט שהרבה יותר חשוב, כמו טונאליות ועושר הרמוני שייתן את הגוון הנכון לכל כלי. ברוב הרמקולים הקרמיים לא הצלחתי לקבל את הגוון והטונאליות הזו. האם אתה מכיר מערכת הקלטה שיודעת להבחין בין חשוב ללא חשוב? הגוון הטונאלי ברמקולים קרמים ניתן לשינוי קיצוני על ידי החלפת אלקטרוניקה. אני יכול להפוך את הרמקולים שלי לחמים, נטרלים, אנליטים בהחלפה של רכיבים. זה משום שהוא לא מכניס צבע. הוא שקוף. תבוא, נשחק עם זה ותבין. אז לא. המציאות כשלמה מורכבת מפרטים רבים. פרטים רבים מרכיבים שלם. אם חסרים פרטים - אין שלם. ראית כמה קל? לא פילוסופיה. שמעתי ארבה, טידל מאוד יקרים, קארמה ועוד. הרבה מהם לא במערכת שלי (כי מה לעשות שאין אותם בשפע פה בארץ), אבל בסביבה מטופלת עם הגברה מתאימה. אני די גבשתי את דעתי משנים של האזנות לציוד רב ולמערכות היי-אנד מאוד יקרות, לא חושב שאני זקוק לאיזה "סדרת חינוך". אז אני שמעתי הרבה רמקולים במערכת שלי. גם את אלה שהתייחסת אליהם (1038 - גווארינרי - 802). את דעתי גיבשתי משנים של התנסות רצופה עם מוצרים שונים. כל אחד זקוק להכוונה - גם אני, גם אתה. וכל אחד שמזמינים אותו להתנסות צריך לקבל את ההזמנה. הרי מה יעזור אם לא נתנסה. בזמנו חברתי אותו להגברה קדם ומונובלוקים של VAC מהסדרות הגבוהות, היום יש לי מערכת אחרת ומסיבות אישיות מעדיף לא לחשוף. ואתה מסיק מסקנות על שידוך אלקטרוניקה אחת על רמקול שיכול להפוך את עורו בשינוי של מנורה במגבר? לגבי המערכת הנוכחית שלך. מאחל לך שבקרוב תוכל לרכוש את כל מה שתחפוץ. ורק שתדע, הברכות שלי מתגשמות.
avatar
michael123 1970-01-01 02:00:00
ורק שתדע, הברכות שלי מתגשמות. שוקל הסבה מקצועית? :)
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
בעזרת השם/בס״ד רוצה ברכה גם?
avatar
Sol 1970-01-01 02:00:00
ההשוואה היותר מתבקשת זה הקסיאנו אל מול הפוקל סקאלה אוטופיה (ששמעתי אותו והוא רמקול מדהים, החלום שלי זה הגרנד אוטופיה). ה-1038 הוא רמה מתחת, אבל עדיין יותר דינמי מהקסיאנו. לומר שה-1038 יותר דינמי מה- cassiano יותר שלם? לא"נסחפת תושיה" ? בהזדמנות מזמין אותך לבוא ולחוש מה זה שלמות ודינמיות :cool:
avatar
רוזי1 1970-01-01 02:00:00
בוא אני אגלה לך סוד, אין לי לא פוקאל ולא איזופון ואין לי מניות לא אצל זה ולא אצל ההוא, ככה שאין לי אינטרס פה בתחרות למי יש יותר גדול. הנקודה שלי היא שמהניסיון שלי ה-1038 רמקול יותר שלם מהקסיאנו אבל הקסיאנו עולה עליו בכמה אספקטים. בנוסף אמרתי שזו לא ממש השוואה הוגנת מכיוון שה-1038 מתומחר כמו הוסקובה וזה המגרש שהוא מתחרה בו, את הקסיאנו צריך להשוות לסקאלה אוטופיה. אתה שמעת X ואני שמעתי Y, לא צריך לקפוץ על כל דבר, אם הקסיאנו היה המועדף עליך שיהיה לך לבריאות אבל אין לו שום יתרון אבסולוטי על ה-1038. אתה מבין שאתה לא מובן? זה עולה על ההוא אבל ההוא יותר שלם.... ההשוואה לא הוגנת.... ובסופו של דבר אתה אומר לי לא לקפוץ, בשעה שאתה זה שקפצת http://www.dtown.co.il/forum/34205-artos-moonglow-רמקולים-קרמיים-במבחן-3.html#post233172
avatar
gayle 1970-01-01 02:00:00
נראה שנתקלתי פה במתקפת קרמיקה ("סופר קרמיק"). אני חייב לזוז, אז נמשיך מחר (אם יהיה לי כח). בינתיים, נמר, תסביר לי איך רמקולים נצילים, נניח כאלה עם יחידות הורן, נחשבים לרפרנס ליכולת דינמית, הרי בד"כ אין הבסיס להורן אינה יחידה קרמית, אז איך זה שהם בכלל מהווים רפרנס? (אני גם בטוח שהיו לך כמה כאלה בבית למשך שבוע) אהה (נזכרתי), את הגוון הטונאלי של הרמקול אי אפשר לשנות באמצעות אלקטרוניקה (ו"חם" זה לא גוון). לדוגמה הקסיאנו, כמה שתעבוד קשה, לא יצליח להפיק את הגוון של, נניח, סונוס פאבר אמאטי. ולרוזי, שלם מבחינתי אומר שזה רמקול יותר מגוון ומאפשר יותר גמישות בחומר המוסיקלי שהוא מסוגל להעביר.
avatar
רוזי1 1970-01-01 02:00:00
ולרוזי, שלם מבחינתי אומר שזה רמקול יותר מגוון ומאפשר יותר גמישות בחומר המוסיקלי שהוא מסוגל להעביר. על זה נאמר ( על אחד מאיתנו) אוזניים להם ולא ישמעו. בחייך, זה בדיוק הפוך. ואני יכול להביא את הקאזיאנו שלי להישמע בגוון דומה לאמאטי, וככה בערך אני אוהב, אבל הוא לא יישמע כמו אמאטי.
avatar
stereophile 1970-01-01 02:00:00
צודק יובל. זה נשמע טכנוקרתי אבל זה לא בא משם. הנסיון שלי בהאזנה הוא די סביר הייתי אומר. יצא לי לשמוע כמה וכמה רמקולים בטופולוגיות שונות. מנסיוני הדל, מצאתי שרמקולים מבוססי יחידות קרטון הציגו ביצועים נחותים משמעותית מרמקולים העשויים יחידות קשות וקלות. אגב, לא רק קרטון, כל חומר ״רך״ אחר. יחד עם זאת, הרפרנס שלי הוא הרמקול שלי (שהוא לטעמי אחד מהיותר טובים ששמעתי) והרמקול הקודם שלי (שגם הוא למחירו אחד הטובים שאני מכיר). לפניו היה לי רמקול עם ״נשמה״ כמו שאומרים. רך, נעים, עמוק, עגלגל ומה לא. כל הסופירלטיבים שאינם קשורים כלל לביצועים. כשאני מתאר צליל אינני יכול להכניס את הטעם האישי שלי. כבר חזרתי על הטענה הזו 1000 פעמים. אני בוחן בצורה קרה. האם הוא מצליח להפריד או לא, האם הוא מתאושש מהר או לא, האם הוא מפורט או מחסיר פרטים, האם הוא משקף לי את החומרים מהם עשוי הכלי או לא, האם הוא מסדר לי במה מוגדרת או לא, האם הבס מהיר או לא, האם המיד מלא ושקוף או סתם צבוע ומנופח. כשאני בוחן את אלה אני לא מכניס רגש, נשמה, אהבה, נעים בגב בשום מצב. נטו ביצועים. ומה לעשות שרמקולים מקרטון לא מציגים ביצועים טובים כמו רמקולים מודרנים מחומרים מורכבים. לזה נוסיף. לא רוב יובל. כל (!) הרמקולים הטובים שיש היום, הכי נחשבים שיש (מג׳קו, טידל, איזופון, מרטן, yg, פוקל, וילסון ועוד) משתמשים בדיוק ביחידות מהחומרים הללו. זו אינה דיעה, אינה השערה, אינה פנטזיה - עובדה שיותר קל לבדוק אותה מאשר מאשר לגרד בראש. יתרונות טכנים זה לא שיווק. לדוגמא: רמקול עשוי קרטון מעוות - זו עובדה. זה החסרון הטכני שלו - זו גם עובדה. רמקול עשוי קרבון מעוות פחות - זו עובדה. זה היתרון הטכני שלו - זו גם עובדה. רמקול עם תיבה מנגנת צבוע יותר מאשר רמקול עם תיבה מתה - זו עובדה. זה היתרון הטכני של התיבה - זו גם עובדה. קבלים של מונדורף טובים יותר מקבלים של שדרות הר ציון - זו עובדה. זה היתרון הטכני של הקבלים - זו גם עובדה. כבלי חשמל העשויים נחושת מתחמצנת טובים פחות מאשר נחושת איכותית מאוד - זו עובדה... אל תיפול במלכודת הזו של מה שנראה טוב ואומרים עליו שהוא טוב חייב להיות מלכודת שיווקית. אתה מזכיר לי את הזקנים הפולנים שמקבלים מחיר טוב בפלאפון. הם ישר מחפשים את הקטש. פה אין שום קטש. זה אלקטרוניקה, זו קידמה, וזה עשרות שנים של פיתוח. המהנדסים הגיעו למסקנה הזו. חומרים קשים וקלים הם החומר הנכון ביותר לבניית רמקול שיציג ביצועים גבוהים. היחידה היא כמובן לא המילה האחרונה. לזה אתה צריך לצרף עוד טכניקות בשביל להוציא תוצאה טובה. התיבה, הקרוס, השיכוך וכ״ו. כל אלה בסופו של דבר ניכנסים לפרטים הטכנים של הרמקול. ככל שהרמקול מושקע יותר, סביר שישמע טוב יותר. ככל שהרמקול מושקע פחות, סביר שישמע פחות טוב. אין כאן הפתעות. יש טכניקה, ביצוע, איכות חומרים והרבה שעות פיתוח. נמר, גם מגבר טרנזיסטורי מעוות פחות ממגבר שפופרות ואי אפשר לטעון לעליונות של אחת מהשיטות יותר מזה, מגבר class D מעוות הכי פחות אני טוען שרמקול טוב זה הרבה יותר ממאפייני ממברנה ואחוז עיוות אם הזכרת ממבנת קרטון, אז היא בחלק מה designs תהיה גדולה יותר, תנוע פחות, תהיה נצילה יותר, הקרוסאובר שלה פוטנציאלית יהיה פשוט יותר וכו'... אז כך שיהיו לה יתרונות באספקטים אחרים בכלל, מה הקשר בין יתרון "טכנולוגי" במרכיב אחד של הרמקול (הממברנה) לבין לטעון לעליונות כלשהי בתוצאה הסופית הקיצר, שוב, לא ניכנס כאן להנדסה וכמו שכתבת מדובר בשנים של פיתוח.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
יובל. נכון. מגבר טרנזיסטור מעוות פחות אך סובל מבעיות אחרות. במקרה של יחידות ורמקולים בכלל זה פשוט עובד אחרת. זה רכיב אחר שתפקידו הוא לעשות את מה שאומרים לו. בשביל שהוא יהיה כזה, עליו להיות ״נטול דיעה משלו״. כלומר: אם נניח בהקלטה מוקלט המימד של החלל אז רמקול שקוף ומדויק יצליח להעביר אותו אלייך. לעומת זאת, רמקול שאינו כזה (צבוע למשל) ידמה לך מימד נוסף תמיד. גם כשלא אמור להיות כזה. על היחידות למשל לבצע דבר אחד מאוד מוגדר. לזוז כשמקבלים פולס ולעצור כשצריך לעצור. יחידות קרטון מביאות איתן עוד מהבית בעיות משמעת בעניין הזה. הן נוטות לזוז גם כשלא ממש צריך. וזה חביבי, לא קשור להקלטה. יחד עם זאת, יחידות קרטון לא יודעות לזוז רק קדימה ואחורה. נוח להן יותר לזוז לכל הכיוונים. דהיינו החומר רך מידי. הרכות הזו מייצרת תנודות לא רצויות שמעוותות את הצליל המקורי שהן אמורות להשמיע. להבדיל ממגבר, הרמקול הוא כלי מכני/אקוסטי. הוא אמור להיות זכוכית מגדלת מדויקת ומאוזנת להקלטה. זה אומר שאסור לו לעשות את מה שלא ביקשו ממנו. לא להדגיש, לא להחסיר ולא לעוות. זה כמובן עדיין לא הושג ב-100%, אפילו ברמקולים מאוד מאוד מאוד יקרים, אך זו השאיפה. הגישה שלך לעומת זאת, היא בדיוק הפוכה. יחידות קרטון, שמעוותות בגלל שהן פשוט כאלה, עם חסרונות מבנה מאוד בעייתית ויכולות מוגבלות. לזה נוסיף היבט נוסף. התיבה. שים לב שכיום ישנה מגמה לעבור ליצר רמקולים מחומרים מרוכבים שאינם עץ. חלקם משלבים אלומניום, חלקם פולימרים מיוחדים ואם זה עץ אז ממש ממש קשה. המטרה היא להמית את התיבה ככל שניתן. כך מג׳יקו בונים, טידאל, רוקפורט, איזופון, וילסון ו-yg. לאחר שנים של פיתוח, מסקנות ושיפור הביצועים על ידי שימוש בחומרים מתקדמים, הצליחו להביא את השקיפות, הפרטים והרזולוציה הזו שאתה שומע מרמקולים מודרנים. במילים אחרות, הביצועים השתפרו והרף עלה. ואתה עדיין מתעקש לנסוע עם קרבורטור???
avatar
zs 1970-01-01 02:00:00
יובל. נכון. מגבר טרנזיסטור מעוות פחות אך סובל מבעיות אחרות. במקרה של יחידות ורמקולים בכלל זה פשוט עובד אחרת. זה רכיב אחר שתפקידו הוא לעשות את מה שאומרים לו. בשביל שהוא יהיה כזה, עליו להיות ״נטול דיעה משלו״. כלומר: אם נניח בהקלטה מוקלט המימד של החלל אז רמקול שקוף ומדויק יצליח להעביר אותו אלייך. לעומת זאת, רמקול שאינו כזה (צבוע למשל) ידמה לך מימד נוסף תמיד. גם כשלא אמור להיות כזה. על היחידות למשל לבצע דבר אחד מאוד מוגדר. לזוז כשמקבלים פולס ולעצור כשצריך לעצור. יחידות קרטון מביאות איתן עוד מהבית בעיות משמעת בעניין הזה. הן נוטות לזוז גם כשלא ממש צריך. וזה חביבי, לא קשור להקלטה. יחד עם זאת, יחידות קרטון לא יודעות לזוז רק קדימה ואחורה. נוח להן יותר לזוז לכל הכיוונים. דהיינו החומר רך מידי. הרכות הזו מייצרת תנודות לא רצויות שמעוותות את הצליל המקורי שהן אמורות להשמיע. להבדיל ממגבר, הרמקול הוא כלי מכני/אקוסטי. הוא אמור להיות זכוכית מגדלת מדויקת ומאוזנת להקלטה. זה אומר שאסור לו לעשות את מה שלא ביקשו ממנו. לא להדגיש, לא להחסיר ולא לעוות. זה כמובן עדיין לא הושג ב-100%, אפילו ברמקולים מאוד מאוד מאוד יקרים, אך זו השאיפה. הגישה שלך לעומת זאת, היא בדיוק הפוכה. יחידות קרטון, שמעוותות בגלל שהן פשוט כאלה, עם חסרונות מבנה מאוד בעייתית ויכולות מוגבלות. לזה נוסיף היבט נוסף. התיבה. שים לב שכיום ישנה מגמה לעבור ליצר רמקולים מחומרים מרוכבים שאינם עץ. חלקם משלבים אלומניום, חלקם פולימרים מיוחדים ואם זה עץ אז ממש ממש קשה. המטרה היא להמית את התיבה ככל שניתן. כך מג׳יקו בונים, טידאל, רוקפורט, איזופון, וילסון ו-yg. לאחר שנים של פיתוח, מסקנות ושיפור הביצועים על ידי שימוש בחומרים מתקדמים, הצליחו להביא את השקיפות, הפרטים והרזולוציה הזו שאתה שומע מרמקולים מודרנים. במילים אחרות, הביצועים השתפרו והרף עלה. ואתה עדיין מתעקש לנסוע עם קרבורטור??? נמר די,ולו רק מהסיבה שYG מג'קו ווילסון ועוד אינן מישתמשות ביחידות קרמיות כפי שצינתה. הן לרוב משתמשות באותו שסי ואולי מגנט .אבל כל יצרן בחר לו את היחידה מטעמים שלו. ואם החברות ה"נל בחרו בקרטון או במשהוא אחר למרות ה"בעיות מבית" הרי הם יודעות דבר או שניים יותר מאיתנו. ד"א נידמה לי ש YG משתמשות בפטנט יחודי שהוא גם מאלומיניום. וחוץ מזה אתה כתב אודיו ויש מן צליל של זלזול ביצרנים מאוד מכובדים וטובים בכל הרמות .תהיה ממלכתי. לי יש רמקול מקרטון ואני כל הזמן חש שיש קרמי והשאר זו שכונה.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
שלמה. די אומרים למישהו שמושך למישהי בקוקיות. די אומרים למישהו שמציק. אני מתדיין כאן עם אנשים, אני חושב שאני עושה זאת תוך מתן תגובות עינייניות לכל טענה שנטענת. ולגופו של עניין. לא ציינתי שהחברות הללו משתמשות ביחידות קרמיות. תאמין לי שלמה נשמה שלי, יש דברים שאני לא מתבלבל בהם. לכן רצוי שתקרא את כל מה שכתבתי ולא רק מילה פה מילה שם, לטעות שהרמקול שלך עשוי מקרטון, להתבאס מהממצא ולהגיב בריגשי. הדיון כאן הוא לא על קרמי. הדיון הוא על השימוש בטכנולוגיה מתקדמת וחומרים מודרנים לשיחזור צליל. זו הסיבה, בדיוק בשביל אנשים רגישים מאוד, שאני תמיד מזכיר יחד עם המילה קרמי את הקרבון, מגנזיום, אלומניום. יחד עם זאת, גם בכתבה התייחסתי לכך שלא רק יחידות מבוססות קרמיקה מסוגלות לנגן מהר, מדויק ומפורט. אבל מוכרח שהן תהיינה קשות וקלות. החברות שמייצרות מיחידות מבוססות קרטון הולכות ומשנות את התפריט שלהן. ולא במקרה. חלקן ימשיכו בדיוק בשביל מי שאוהב את זה. אבל האם זה טוב יותר? חד משמעית לא. ולגבי הרמקול שלך. במקרה חביבי, הוא לא עשוי מקרטון. הוא עשוי ממגנזיום. זו הסיבה שהוא לא מתעוות כמו הוינטאג׳ המצוי. ובשורה התחתונה. יחידות קרטון זו נחלת העבר. פעם זה מה שידעו לעשות וזה מה שאנשים יכלו לקבל. כיום הטכנולוגיה התקדמה והכניסה גם ברמקול שלך יחידה מחומר קשיח וקל. אתה יכול להתבאס מזה, אבל זו הסיבה שאתה נהנה ממנו. אני שמח לאתגרים בדיונים. נראה לי שאני מסתדר יופי.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
וחוץ מזה אתה כתב אודיו ויש מן צליל של זלזול ביצרנים מאוד מכובדים וטובים בכל הרמות .תהיה ממלכתי. לי יש רמקול מקרטון ואני כל הזמן חש שיש קרמי והשאר זו שכונה. זה המשפט שאני מוכרח להתייחס אליו בנפרד. יש כאן דיון. בדיון מובאות טענות ותגובות להן. כיום לא ניתן למצוא יצרניות טובות שמשתמשות בקרטונים. זה לא אמין, בעייתי בלחות גבוהה, מעוות ואיטי. ואני לא מזלזל באף אחד. אני אומר את דעתי. והתחושות הללו שכל מי שיש לו רמקול קרמי מזלזל ברמקולים אחרים זו תחושה שאין לי מושג מאיפה היא באה. אני בחרתי פעמיים ברמקול מבוסס קרמיקה משום שאני חושב שאת היתרונות שלהן לא אקבל באף רמקול אחר בעוד אני מוכן לקבל את החסרונות שלהן. מעולם לא טענתי שקרמי זה הכי טוב שיש. אבל אני כן טוען שבקצה העליון של שוק האודיו העולמי אתה תמצא שרוב היצרנים משתמשים גם ביחידות קרמיות. רוצה רשימה?
avatar
zs 1970-01-01 02:00:00
טוב ,יש לי היום מצב רוח קיבלתי מתנה את התקליט הזה http://www.youtube.com/watch?v=HK_pEuDzbB0 בהוצאה אוריגנלית של WEA גרמניה ,נישמע אחלה עם הקרטון מגנזיום שלי.:מנצח:
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
טוב ,יש לי היום מצב רוח קיבלתי מתנה את התקליט הזה [url=http://www.youtube.com/watch?v=HK_pEuDzbB0][url]http://www.youtube.com/watch?v=HK_pEuDzbB0 בהוצאה אוריגנלית של WEA גרמניה ,נישמע אחלה עם הקרטון מגנזיום שלי.:מנצח: :כל-הכבוד: עשית את הפדיחה שלך. בפעם הבאה תקרא לפני שאתה ניכנס בי.:cool:
avatar
zs 1970-01-01 02:00:00
:כל-הכבוד: עשית את הפדיחה שלך. בפעם הבאה תקרא לפני שאתה ניכנס בי.:cool: איזו פדיחה ראבק ,על מה אתה מדבר.אין לי כח נפשי להיתקוטט מעל דפי הפורום. (ליפעמים אני מקנא בעמיר):cool: והכי חשוב לא ניכנסתי בך,היה ניראה לי שאתה ניכנס בקרטון מגנזיום שלי שלנו....;)
avatar
michael123 1970-01-01 02:00:00
Audio Technology אלה הדרייברים מהטובים שיש היום
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
בהחלט מהטובים שיש. מה עם ברכה מיכאל. נישארו לי 2 אחרונות במלאי. לברך או לא???
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
איזו פדיחה ראבק ,על מה אתה מדבר.אין לי כח נפשי להיתקוטט מעל דפי הפורום. (ליפעמים אני מקנא בעמיר):cool: והכי חשוב לא ניכנסתי בך,היה ניראה לי שאתה ניכנס בקרטון מגנזיום שלי שלנו....;) קח את הזמן. תצבור אנרגיה ותנסה לשלול את הטענות שלי לגבי יחידות קרטון. במילים אחרות - בלי ריגשי. ענייני לחלוטין.
avatar
hornless 1970-01-01 02:00:00
PHY-HP זה קרטון FEASTREX זה קרטון TAD בחלקם קרטון LOWTHER AER בטוח שיש עוד כמה ששכחתי. בעצם נייר. ממברנות עם משקל נמוך ביותר, מאוד נצילות שיכולות לנגן טווח תדרים רחב מאוד. מספיק? כמו בקרמיקה, זקוקים לסינרגיה טוב עם רכיבים. אז מה? כלום. ככה זה באודיו בכל מקרה.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
נראה לי שהסברתי היטב את היתרונות של יחידה מודרנית קשיחה וקלה (בלי שום קשר ליצרן ספציפי). נראה גם שהמגמה של ללכת לשם ולהיפרד מהנייר היא די ברורה. היצרניות הללו, שאתה מציג כאן, אינן נימצאות ברמקולים הממוקמים בקצה העליון של עולם האודיו. ואני לא מכיר רמקול של tad שיש לו יחידה מנייר. ואם יש כזה, איפה הוא ממוקם בדגמים שלה. באותה מידה אני יכול לתת שימות שאינן משתמשות בנייר. ואם נבדוק את היחס, נראה שהנייר לא ממש בא טוב לרוב המוחלט של היצרניות. מדוע לדעתך?
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
אני למשל משתמש ברמקולים מבוססי קרמיקה משום שמתוקף עבודתי אני מכיר היטב את הצליל של כלים אקוסטים. אני בעצמי מנגן. זה מבחינתי הכי קרוב למציאות. שוב, לא רק קרמים, אני מתכוון ליחידות קשיחות וקלות. גם באלומניום ומגנזיום תמצא את היתרונות הללו. שלמה. זה ציטוט שלי מהדיון הזה בדיוק. לא נגעתי ולא ערכתי. זה בשביל להוריד לך את החשדות לגבי הטענה שלך שטענתי שכל מה שלא קרמי הוא לא טוב. ועצם העובדה שכתבתי לפני שהזכרתי חומרים אחרים את המילה ״שוב״ היא משום שטענתי זא לאורך כל השירשור. וכן. ממש מעצבן אותי שלא קוראים פוסטים, ניכנסים באמצע עקב קריאה סלקטיבית, וזועקים לשמיים זעקות שווא. אתה יודע מה. זה לא רק מעצבן זה גם מעליב. במיוחד שהיא באה ממך.
avatar
zs 1970-01-01 02:00:00
אם נעלבתה אז סליחה. אבל אתה קטלתה טכנולוגיה שלמה של יצור יחידות מקרטון באופן גורף. וליודעך רוקפורט לפחות בדגם שלי אכן מישתמשים בניר. נכון ניר סופר קשיח אבל ניר.וכל זאת ע"מ לקבל גוון מסוים בסאונד. הקשיחות והמישקל של הניר זה בעבור המהירות. בכל זאת 10" שאמורים לעבוד ביחד עם 5.25"....(נייר בוופר) אבל לא נעלבתי ,הערתי לך כי לדעתי ביקורת צריכה להיות לגופו של מוצר. ונוסף ,הסאונד שמיצר הניר הזה ,לפחות לי ברור שלא חיבים לאהוב אותו. אבל כוונה להעליב ,לי ברור שלא היתה. ד"א הדגמים הגבוהים של רוקפורט מעל האביאור ,וופרים של 15" הכל יחידות של אודיוטכנולוג'י,טרוף.:מבולבל:
avatar
michael123 1970-01-01 02:00:00
בהחלט מהטובים שיש. מה עם ברכה מיכאל. נישארו לי 2 אחרונות במלאי. לברך או לא??? :) אני חושב על זה :)
avatar
hornless 1970-01-01 02:00:00
נמר, על מה אתה מנגן?
avatar
shushu 1970-01-01 02:00:00
קראתי את הדיון ומשתמע כי ה 1038 מחסיר פרטים... לא יודע על מה אתם מדברים זה אחד מהרמקולים הכי שקופים ששמעתי בגזרת מחירו. איזה מחסיר ואיזה נעליים. אצלי בבית מנגן לו 1028, ועם אלקטרוניקה מתאימה (אקנה אותה שיהיה תקציב) הצלחתי להגיע לתוצאה בין הטובות ששמעתי אי פעם, כולל האזנה לקרמים אצל יבואנים עם אלקטרוניקה יקרה פי כמה. היתרון היחיד ששמעתי בקרמים היה צליל קצת יותר מלא עקב גודלה הפיזי של התיבה שהיה פ- 2 מהפוקאל, ושפחות מתאים לדעתי לחלל ביתי ישראלי ממוצע.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
נמר, על מה אתה מנגן? קלידים.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
תבדוק שוב את הנתונים שאתה מציג. יחידת המיד של הרמקול שלך היא שילוב של כמה חומרים. המנוע ביחידת המיד שלך שייך לסדרת הרוולייטור של סקאן ספיק. יחידת הבס שלך היא עשויה מנייר אך לא רק. היא מעורבבת עם חומרים שונים בניהם אלומניום על מנת להקשיח אותה. אחד השיפורים שרוקפורט ביצעו בדגמים החדשים הם בדיוק בזה. יחידות של אודיו טכנולוג׳י בקשיחות רבה מאוד ומשקל נמוך מאוד. כנראה הם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים.
avatar
stereophile 1970-01-01 02:00:00
תבדוק שוב את הנתונים שאתה מציג. יחידת המיד של הרמקול שלך היא שילוב של כמה חומרים. המנוע ביחידת המיד שלך שייך לסדרת הרוולייטור של סקאן ספיק. יחידת הבס שלך היא עשויה מנייר אך לא רק. היא מעורבבת עם חומרים שונים בניהם אלומניום על מנת להקשיח אותה. אחד השיפורים שרוקפורט ביצעו בדגמים החדשים הם בדיוק בזה. יחידות של אודיו טכנולוג׳י בקשיחות רבה מאוד ומשקל נמוך מאוד. כנראה הם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים. גם ב Zu לא משתמשים רק בנייר כחומר יחיד אלא בתערובות. כמו שכתבתי, זה רק אספקט אחד, שלא מעיד על כלום, צא מנק' הנחה שאנחנו לא מדברים על רמקול וינטאג' בן 50 שנה אלא על רמקול ודרני בעלויות של עשרת אלפים דולר, ההשקעה ברמקול היא מדהימה. אפשר לבנות design מוצלח גם סביב ממברנת "קרטון" (תערובות). גם אני כמו שלמה, לא נעלב צוחק!, מי ששמע את ה Zu (אפילו אצל איתן), יודע על מה אני מדבר.
avatar
רוזי1 1970-01-01 02:00:00
קראתי את הדיון ומשתמע כי ה 1038 מחסיר פרטים... לא יודע על מה אתם מדברים זה אחד מהרמקולים הכי שקופים ששמעתי בגזרת מחירו. איזה מחסיר ואיזה נעליים. אצלי בבית מנגן לו 1028, ועם אלקטרוניקה מתאימה (אקנה אותה שיהיה תקציב) הצלחתי להגיע לתוצאה בין הטובות ששמעתי אי פעם, כולל האזנה לקרמים אצל יבואנים עם אלקטרוניקה יקרה פי כמה. היתרון היחיד ששמעתי בקרמים היה צליל קצת יותר מלא עקב גודלה הפיזי של התיבה שהיה פ- 2 מהפוקאל, ושפחות מתאים לדעתי לחלל ביתי ישראלי ממוצע. ה 1028 היה אצלי כ 4 חודשים בבית, וה- 1038 כשבוע. נעליים הם לא מחסירים, אבל הם כן מוסיפים צבע משלהם למה שמוקלט במקור, וכך על הדרך גם מחסיר פרטים שנצבעים על ידו. תראה, אולי אני אעצבן אותך, אבל ה 1028 הוא בסך הכל רמקול שמבחינתי מיועד לקולנוע ביתי, ובכלל לא יכול להכלל כרמקול לאודיפיל המתקדם. הקזיאנו למשל, קטן בהרבה מבחינת התיבה מה - 1038 (בערך בגודל ש ה 1028כך שאיני מבין מה הבעיה שלך עם הגודל של רמקולים קרמיים...... כנראה שאתה מתבלבל.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
גם אני שמעתי zu. נכון, אפשר לבנות רמקול מצוין עם יחידות נייר אבל זה לא יעלים את החסרונות שלהן לעומת יחידות קשיחות וקלות יותר. אין מה לעשות ידידי היקר, זו המציאות. ביחידות ישנה שאיפה אחת. לזוז כשצריך ולעצור כשצריך מבלי שהיחידה תתעוות (פיסית) במהלך התנועה.
avatar
shushu 1970-01-01 02:00:00
ה 1028 היה אצלי כ 4 חודשים בבית, וה- 1038 כשבוע. נעליים הם לא מחסירים, אבל הם כן מוסיפים צבע משלהם למה שמוקלט במקור, וכך על הדרך גם מחסיר פרטים שנצבעים על ידו. תראה, אולי אני אעצבן אותך, אבל ה 1028 הוא בסך הכל רמקול שמבחינתי מיועד לקולנוע ביתי, ובכלל לא יכול להכלל כרמקול לאודיפיל המתקדם. הקזיאנו למשל, קטן בהרבה מבחינת התיבה מה - 1038 (בערך בגודל ש ה 1028כך שאיני מבין מה הבעיה שלך עם הגודל של רמקולים קרמיים...... כנראה שאתה מתבלבל. מה זה אודיופיל מתקדם? כנראה ה"אודיופיל המתקדם" לא ממש הצליח או התאמץ מספיק כדי להוציא מהרמקולים המיועדים לקולנוע ביתי את מה שהם יודעים לתת. מהנסיון שלח ה1028 נשמעו שונה לגמרי, ממש כאילו רמקול אחר מנגן, כתלות באלקטרוניקה. ובנוסף לא קרא בעיון את תגובתי המקורית. לא טענתי ל"בעייה כלשהי עם הגודל", בדיוק להפך. טענתי שהיתרונות היחידים ששמעתי לקרמי נבע מגודל התיבה שהיה פי 2 או 3 מהפוקאל. מוכן לעשות אתך ניסוי, תגיד יצירה פלוס פרטים המוחסרים לטעמך ונבצע ניסוי. אני לא מתבלבל... עדיין חושב שהפוקאל נשמע באותה רמה כמעט כמו רמקולים קרמים הרבה יותר יקרים מהרמקול הנבחן...
avatar
רוזי1 1970-01-01 02:00:00
מה זה אודיופיל מתקדם? כנראה ה"אודיופיל המתקדם" לא ממש הצליח או התאמץ מספיק כדי להוציא מהרמקולים המיועדים לקולנוע ביתי את מה שהם יודעים לתת. מהנסיון שלח ה1028 נשמעו שונה לגמרי, ממש כאילו רמקול אחר מנגן, כתלות באלקטרוניקה. ובנוסף לא קרא בעיון את תגובתי המקורית. לא טענתי ל"בעייה כלשהי עם הגודל", בדיוק להפך. טענתי שהיתרונות היחידים ששמעתי לקרמי נבע מגודל התיבה שהיה פי 2 או 3 מהפוקאל. מוכן לעשות אתך ניסוי, תגיד יצירה פלוס פרטים המוחסרים לטעמך ונבצע ניסוי. אני לא מתבלבל... עדיין חושב שהפוקאל נשמע באותה רמה כמעט כמו רמקולים קרמים הרבה יותר יקרים מהרמקול הנבחן... אתה טוען שהקרמי גדול משעמעותית מהפוקאל: טענתי שהיתרונות היחידים ששמעתי לקרמי נבע מגודל התיבה שהיה פי 2 או 3 מהפוקאל. ואני טוען בדיוק הפוך. אני לא צריך ניסויים, כי כפי שהבהרתי קודם, היו לי את כל הרמקולים האילו תקופות ארוכות בבית. (חוץ מזה מה אתה רוצה לעשות בניסוי? לבדוק כמה פעמים סטינג מתנשף...? וה"אודיופיל המתקדם", הפעיל את הרמקולים האילו עם הגברה שהיא כנראה ההמלצה הראשונה של יבואן פוקאל עבורם... גם המקור והכבילה לא נרכשו בשקם אלקטריק. אני מבין שיש פה עניין של כבוד ואגו, אבל בתור אוהד מושבע של חב' פוקאל, אני יכול להגיד לך שהופתעתי לרעה (יחסית) מה 1028 וה 1038 (ואני גם חושב שהפוקאל 936 טוב משניהם), והופתעתי כמה האיזופון טוב מה 1038. זה המצב מבחינתי. YMMV
avatar
stereophile 1970-01-01 02:00:00
גם אני שמעתי zu. נכון, אפשר לבנות רמקול מצוין עם יחידות נייר אבל זה לא יעלים את החסרונות שלהן לעומת יחידות קשיחות וקלות יותר. אין מה לעשות ידידי היקר, זו המציאות. ביחידות ישנה שאיפה אחת. לזוז כשצריך ולעצור כשצריך מבלי שהיחידה תתעוות (פיסית) במהלך התנועה. נמר, ידידי היקר, (גם אני שמעתי טידל) אתה שוב חוזר לעניינים טכניים. (האם זהו Digi שהתשלט על ה user של נמר?) אבסורד מבחינתי, בפורום כזה שהוא לא פורום הנדסה/פיזיקה לדבר על הנדסת חומרים, לא בגלל שאין לי מה להציע בנושא אלא בגלל שאני לא חושב שזו המטרה. לצורך העניין, עניתי לך גם קודם, שלמשל מגברי class D מעוותים פחות ממגבר שפופרות, זה גם מה שמגבר אמור לעשות להגביר מתח באופן הלינארי ביותר - וזה מעניין לנו את התחת במקרה הזה, נכון? נתוני עיוותים ושאר נתונים טכנים לא מעידים על התוצאה הסופית למאזין טענתי, שאפשר לעשות design שמתבסס על חומרים שונים ולהגיע לתוצאה פנטסטית. את זה אני משאיר למהנדסים, להגיע לתוצאה שהכי קרובה למציאות. Zu בדומה כנראה למה שקורה גם ברוקפורט ועוד כמה יצרניות, עובדים עם תערובות מיוחדות שקרטון/נייר הוא רק חלק מהם. לכן, לא מבין מאין לך שהיחידה של ה Zu מתעוותת הרבה יותר משל הטידל?
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
יובל. אתה שוב נותן דוגמא לא טובה. הרי כתבתי שהתנסתי ברמקולים שונים. אתה יודע, יוצא לי לשמוע מוצרים ולהסיק מסקנות. אלה הן המסקנות שהסקתי מהאזנה והן מגובות טכנית. היחוס למגברים הוא לא שייך. הרי יחידה רכה מעוותת מכנית ממש את הצליל. זה גם פוגע בפיזור גל הקול כתוצאה מהעיוות הפיסי של היחידה. זו הסיבה שרמקולים מנייר שאינו מערב חומרים נוספים נשמע כמו שהוא נשמע. מרוח, איטי, חסר בפרטים וברזולוציה. אתה יכול לשמוע את זה בכל הוינטג׳ים למניהם. ושוב. יחידה אמורה לנוע כשצריך ולעצור כשצריך. אבל לנוע מיד ולעצור מיד. על מנת שתוכל לעשות זאת מוכרח שהיא תהיה קלה. יחד עם זאת על היחידה לנוע רק (!) קדימה ואחורה מבלי להתקפל בתוך עצמה. האם אתה מקבל את הדרישה הזו?
avatar
zs 1970-01-01 02:00:00
אחד השיפורים שרוקפורט ביצעו בדגמים החדשים הם בדיוק בזה. יחידות של אודיו טכנולוג׳י בקשיחות רבה מאוד ומשקל נמוך מאוד. ננסה לעשות קצת סדר.כיום יחידות של אודיו טכנולוג'י ממוקמות רק בדגמים מעל האביאור.דהיינו רק ברמקול שעולה 100K$ ומעלה. יכול להיות שזכיתי ויכול להיות שלא. הדגמים החדשים דהיינו שלושת דיגמי ה"כניסה" בניהם האביאור מצוידים ביחידות תוצרת רוקפורט ,אם אני מבין נכון. ישנם שיקולים משיקולים שונים הן טכניים והן כלכלים.דגמים אחרים מצריכים יחידות אחרות ובאותה נשימה ליקנות משלושה יצרנים שונים (סקאן ספיק,אודיו טכנולוגי' ,ו vifa ) זה יקר יותר מאשר ליצר בעצמך או ליקנות תוצרת מקומית. גם האביאור וגם הדגם הקודם (של שלמה מיזרחי) לטעמי נישמעים ניפלא סה"כ רמקול יקר ב 10K$ מעל שלי.זה מאידך גיסא לעומת זאת אין לי ספק שהדגם שהחליף את הרמקול שלי הוא מצוין,ובאותה נשימה ומידה אני מאוד מרוצה ונהנה מהדגם שלי, יש לו את האיכיות שלו . אבל בסופו של יום סה"כ זה טעם אישי.ואיש איש רצונו כבודו.
avatar
stereophile 1970-01-01 02:00:00
יובל. אתה שוב נותן דוגמא לא טובה. הדוגמא של מגברים היא מצויינת, היא רק מראה לך שיתרון טכנולוגי באספקט מסויים שטומן בחובו פחות עיוותים לאו דווקא גורם לסה"כ להשמע טוב יותר - נתונים, עיוותים, הצטדקות לגבי חומר מסויים - זה חומר שיווקי - נטו! הרי כתבתי שהתנסתי ברמקולים שונים. אתה יודע, יוצא לי לשמוע מוצרים ולהסיק מסקנות. אלה הן המסקנות שהסקתי מהאזנה והן מגובות טכנית. גם אני התנסתי והסקתי את המסקנות שלי ושוב. יחידה אמורה לנוע כשצריך ולעצור כשצריך. אבל לנוע מיד ולעצור מיד. על מנת שתוכל לעשות זאת מוכרח שהיא תהיה קלה. יחד עם זאת על היחידה לנוע רק (!) קדימה ואחורה מבלי להתקפל בתוך עצמה. האם אתה מקבל את הדרישה הזו? זה לא רלוונטי אם אני מקבל את הדרישה או לא. בכל מקרה, בהנדסת רמקול end-to-end מאפייני הממברנה הם רק אחד מעשרת השיקולים. תן קצת כבוד ליצרניות נוספות, שיודעות מה הם עושות, בטח בדגמים הגבוהים שלהם. במקרה שלי וגם של שלמה אתה לא מדבר על רמקולים זולים, הריטייל של הרמקול שלי הוא 10k$ והדפינישין החדש עולה 16K$. אתה באמת חושב שמאחר שלא מדובר ברמקולים קרמיים אז הם ישמעו מרוחים ומעוותים? זה כבר ממש אמירה נטו טכנוקרטית ולא הגיונית בעליל.
avatar
gayle 1970-01-01 02:00:00
אבל בסופו של יום סה"כ זה טעם אישי.ואיש איש רצונו כבודו. אני חושב שחלק מהבעייה פה שנמר לא מסכים איתך, אין כאן טעם אישי - יש ביצועים ואיכות, רמקולים שאין להם אלמנטים קרמיים (או כאלה העשויים מתרכובות דומות לאלה של תכנית NASA למאדים) הם לא איכותיים ולא מספיק שקופים, מפורטים ודינמיים. כנראה שיצרנים כמו B&W, פוקאל ועכשיו גם רוקפורט (ועוד הרבה אחרים) לא ממש יודעים מה הם עושים. מסתבר גם שהאיזופון קסיאנו מסוגל להשמע כמו הסונוס פאבר אמאטי, בהחלט מרשים! נמר, אנחנו הרי מדברים על רמקולים ברמות הגבוהות, אתה באמת חושב שהפרטים שטוויטר ברליום או יהלום (של B&W) לא מספקים רזולוציה חדה מספיק לשמוע את כל הפרטים החשובים בהקלטה? בנוסף לזה, אתה באמת חושב שלשמוע עוד פרטים זה מה שבהכרח יגרום לרמקול לנגן מוסיקה בצורה טבעית ומציאותית יותר? אם כן, כנראה שאתה מפספס משהו בגישה שלך. ולא, אני לא חושב שכתב אודיו צריך לבחון מוצרים בצורה "קרה", הוא כן צריך להביע התלהבות מזה שסאונד של מוצר מסויים משך אותו יותר למוסיקה וגרם לו להנאה רבה יותר, זו אינפורמציה חשובה מאוד לקורא. ד"א, רפרפתי קצת בביקורות ישנות שלך וראיתי שאתה כן מביע רגשות בלי לציין באופן יבש וקר את ביצועי המוצר (אפילו השתמשת במושג נשמה). בנוגע לדינמיות. חלק נכבד ביכולות הדינמית של רמקול זו הנצילות שלו. בד"כ הנצילות של הרמקול מעידה פלוס-מינוס באיזה עצמה הוא מסוגל לנגן או יותר נכון "מיועד" לנגן. יחידות קרמיות הן בד"כ לא נצילות במיוחד מה שמגביל את העצמה המקסימלית שלהם (ייתכן שזה גם נובע מהשבריריות שלהן). כדי להגיע לעצמה גבוהה עם אלמנטים קרמים יש צורך לשלב הרבה מאוד אלמנטים (ע"ע הדגמים היקרים של ריידהו). ברגע שיש מגבלת עצמה שהיא קרובה יחסית לנצילות (נניח באיזור ה-100 דיבי לרמקולים שסקרת פה) אתה מוגבל ביכולת הדינמית של אותו הרמקול, בעוד, הקליפש לה-סקאלה, רמקול משנות השישים, בעל נצילות של כמעט 100 דיבי לוקח בהליכה רמקול כזה בדינמיות שלו וביכולת שלו להעביר הפרשי עצמת במוסיקה (כמובן, שיש הרבה יתרונות אחרים לרמקול המסוקר אבל פה לקחתי רק את נושא הדינמיות). עוד דוגמאות אלה הורנים או יחידות קואקסליות גדולות שמגיעות לנצילות של מעל 100 דיבי, שם אין בכלל תחרות לרמקול עם יחידות קרמיות (שוב, אלא אם כן מדובר במפלצת עם הרבה יחידות שעולה בערך כמו בית בראשון).
avatar
michael123 1970-01-01 02:00:00
למשל מגברי class D מעוותים פחות ממגבר שפופרות, זה גם מה שמגבר אמור לעשות להגביר מתח באופן הלינארי ביותר - וזה מעניין לנו את התחת במקרה הזה, נכון? עד כמה שאני יודע, מגברי CLASS D אינן מעוותים פחות באופן כללי, יש להם סוגים אחרים של עיוות שדווקא יותר בעייתים לאוזן מאשר עיוותים של שפורפרות
avatar
kyroz 1970-01-01 02:00:00
סקרנתם אותי עכשיו לשמוע רמקול קרמי. הרי הוופרים של פוקאל בסדרות הגבוהות מיוצרות מחומר קשיח שהם קוראים לו W , סוג של קצף קשיח עם סיבי זכוכית, בתאוריה זה צריך להיות קשיח וקל מספיק (בטח אם נמצא בגרנד'ה אוטופיה), לפחות כמו קרמיקה, רק ללא הסכנה של העוצמות הגבוהות. עכשיו אני באמת סקרן.
avatar
katzofe 1970-01-01 02:00:00
בנוגע לדינמיות. חלק נכבד ביכולות הדינמית של רמקול זו הנצילות שלו. בד"כ הנצילות של הרמקול מעידה פלוס-מינוס באיזה עצמה הוא מסוגל לנגן או יותר נכון "מיועד" לנגןi. אין כזה פארמטר ברמקול שנקרא נצילות ( כנראה התכוונת לרגישות..) ולא בהכרח מתקיים יחס ישר בין רגישות של רמקול לבין התחום הדינמי . הרגישות כן מספרת לך איזה עוצמת קול יפיק הרמקול בהנתן אות הגברה מסויים..
avatar
stereophile 1970-01-01 02:00:00
עד כמה שאני יודע, מגברי CLASS D אינן מעוותים פחות באופן כללי, יש להם סוגים אחרים של עיוות שדווקא יותר בעייתים לאוזן מאשר עיוותים של שפורפרות סביר יהיה לומר שברוב המקרים ה THD שלהם טוב יותר, אבל זה לא באמת משנה, זו היתה רק דוגמא לכך שיתרון/חדשנות טכנולוגית לא באופן גורף נשמע טוב יותר.
avatar
shushu 1970-01-01 02:00:00
אתה טוען שהקרמי גדול משעמעותית מהפוקאל: טענתי שהיתרונות היחידים ששמעתי לקרמי נבע מגודל התיבה שהיה פי 2 או 3 מהפוקאל. ואני טוען בדיוק הפוך. אני לא צריך ניסויים, כי כפי שהבהרתי קודם, היו לי את כל הרמקולים האילו תקופות ארוכות בבית. (חוץ מזה מה אתה רוצה לעשות בניסוי? לבדוק כמה פעמים סטינג מתנשף...? וה"אודיופיל המתקדם", הפעיל את הרמקולים האילו עם הגברה שהיא כנראה ההמלצה הראשונה של יבואן פוקאל עבורם... גם המקור והכבילה לא נרכשו בשקם אלקטריק. אני מבין שיש פה עניין של כבוד ואגו, אבל בתור אוהד מושבע של חב' פוקאל, אני יכול להגיד לך שהופתעתי לרעה (יחסית) מה 1028 וה 1038 (ואני גם חושב שהפוקאל 936 טוב משניהם), והופתעתי כמה האיזופון טוב מה 1038. זה המצב מבחינתי. YMMV סבבה. מה שאתה אומר זו כנראה אמת אבסלוטית. שוב פעם שלישית, לא דיברתי על גודל התיבה של הרמקול הנבדק אלה רמקול גדול ממנו פי שלוש..
avatar
gayle 1970-01-01 02:00:00
אין כזה פארמטר ברמקול שנקרא נצילות ( כנראה התכוונת לרגישות..) ולא בהכרח מתקיים יחס ישר בין רגישות של רמקול לבין התחום הדינמי . הרגישות כן מספרת לך איזה עוצמת קול יפיק הרמקול בהנתן אות הגברה מסויים.. בטרמינולוגיה הפיזיקאלית, efficiency מציין נצילות ולא רגישות (בתרגום מילולי גס). ברמות המדוברות בד"כ יש יחס ישיר.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
אני חושב שחלק מהבעייה פה שנמר לא מסכים איתך, אין כאן טעם אישי - יש ביצועים ואיכות, רמקולים שאין להם אלמנטים קרמיים (או כאלה העשויים מתרכובות דומות לאלה של תכנית NASA למאדים) הם לא איכותיים ולא מספיק שקופים, מפורטים ודינמיים. כנראה שיצרנים כמו B&W, פוקאל ועכשיו גם רוקפורט (ועוד הרבה אחרים) לא ממש יודעים מה הם עושים. מסתבר גם שהאיזופון קסיאנו מסוגל להשמע כמו הסונוס פאבר אמאטי, בהחלט מרשים! טוב נו. עכשיו ברור לי לחלוטין שאין לך מושג על מה אתה מדבר. לגבי מה שהדגשתי. B&W,פוקאל ורוקפורט כן יודעים מה שהם עושים. לכן הם משתמשים ביחידות קשיחות מאוד וקלות. וזה חביבי, התפתח במשך כמה וכמה שנים כאשר בכל דגם הם הצליחו להגיע לשילוב טוב יותר של קשיחות ומשקל קטן יותר. האמטי גם לא עשוי מיחידות נייר. להיפך, גם הוא, כמו האחרים, עשוי מיחידות קשיחות וקלות יותר. זו הסיבה שטוענים שהאמטי של היום (הדגם החדש) יותר רזולטיבי ומפורט מהקודם. גם יותר מדויק. נמר, אנחנו הרי מדברים על רמקולים ברמות הגבוהות, אתה באמת חושב שהפרטים שטוויטר ברליום או יהלום (של B&W) לא מספקים רזולוציה חדה מספיק לשמוע את כל הפרטים החשובים בהקלטה? בנוסף לזה, אתה באמת חושב שלשמוע עוד פרטים זה מה שבהכרח יגרום לרמקול לנגן מוסיקה בצורה טבעית ומציאותית יותר? ולמה משתמשים ביהלום? הרי יהלום הוא חומר קשיח מאוד וכשהוא דקיק הוא גם קל. השילוב הזה, של קשיחות ומשקל נכוך, הוא בדיוק הסיבה שהם משתמשים בהם. ולגבי המודגש - בהחלט כן. חד משמעית. הרי זו הרדיפה שלנו. עוד פרטים, איזון טונאלי נכון, דינמיות משופרת ורזולוציה טובה יותר. לזה נוסיף שאיפה למינימום צבע. הצבע הוא תופעת לוואי של עיוות. אם כן, כנראה שאתה מפספס משהו בגישה שלך. ולא, אני לא חושב שכתב אודיו צריך לבחון מוצרים בצורה "קרה", הוא כן צריך להביע התלהבות מזה שסאונד של מוצר מסויים משך אותו יותר למוסיקה וגרם לו להנאה רבה יותר, זו אינפורמציה חשובה מאוד לקורא. ד"א, רפרפתי קצת בביקורות ישנות שלך וראיתי שאתה כן מביע רגשות בלי לציין באופן יבש וקר את ביצועי המוצר (אפילו השתמשת במושג נשמה). אני לא מביע התלהבות משום שאני לא מתלהב. אני צריך להעביר לקורא את מה שאני שומע. התפקיד שלי הוא לשמוע מוצר ולדווח על הביצועים שלו. אם הרמקול משמיע את הפרטים שהוא אמור להשמיע, אם הוא מאוזן, אם הוא מהיר ומיידי, מרוח, חסר בדנמיות או סתם צבוע. על מנת שאוכל להעביר התרשמות ברורה עלי להתייחס לפרמטרים שהם ברורים. הרי אם צריך להעביר רק רגשות אז הביקורת היתה מסתיימת בכל מיני סופרלטיבים או להיפך שלא יהיה ניתן להבין אותם. הרי מה שמושך אותי לא בהכרח מושך אדם אחר. ומה שאני אתאר כמרגש ישעמם מישהו אחר. בנוגע לדינמיות. חלק נכבד ביכולות הדינמית של רמקול זו הנצילות שלו. בד"כ הנצילות של הרמקול מעידה פלוס-מינוס באיזה עצמה הוא מסוגל לנגן או יותר נכון "מיועד" לנגן. יחידות קרמיות הן בד"כ לא נצילות במיוחד מה שמגביל את העצמה המקסימלית שלהם (ייתכן שזה גם נובע מהשבריריות שלהן). לא נכון. רגישות (לא נצילות) אינה קשורה לדינמיות. אני מכיר הרבה רמקולים נצילים שהם לא דינמים ורמקולים לא נצילים בעליל שהם דינמים בטירוף. קח למשל אפוג׳י דיווה או דואטה. זה רמקול לא נציל כלל. האם יש אדם שסבור שהוא אינו דינמי? לעומת זאת wlm או l.v שהם נצילים יותר משלי הם יותר דינמים משלי? אתה טועה ידידי היקר. נצילות לא קשורה לדינמיות. לגבי השבריריות של הקרמים. כתבתי בביקורת (שלא קראת לעומק) שיש יותר סיכוי שתשרוף את הסליל של היחידה מאשר שתשבור אותה. יחידה קרמית לא נשברת מניגון מוסיקה נקודה. אני שומע סימפוניות גדולות ברוב הזמן. אני אוהב לשמוע בקול רם. אין שום סכנה שהיחידה תשבר. לא של הרמקול שלי, לא בקסיאנו ולא בארטוס. הדוגמא על הקליפטש היא בכלל הזויה. במיוחד לאור העובדה שהנסיון שלך עם רמקולים קרמים מקביל לנסיון שלי עם חלליות. ולטעון שהלה סקלה יותר דינמי מהרמקול הנסקר זה קל. הוא גדול יותר, חזק יותר. אבל עדיין, במיקרו דינמיות הוא יפול שדוד מולו. כדי להגיע לעצמה גבוהה עם אלמנטים קרמים יש צורך לשלב הרבה מאוד אלמנטים (ע"ע הדגמים היקרים של ריידהו). שטויות. לך שמע את הקסיאנו. בוא שמע את שלי (למרות שמי שמתווכח אף פעם לא בא תכלס לשמוע) ותראה איך רמקול בלי הרבה יחידות מסוגל לנגן בעוצמה גבוהה מאוד מוסיקה מורכבת מאוד. עוד דוגמאות אלה הורנים או יחידות קואקסליות גדולות שמגיעות לנצילות של מעל 100 דיבי, שם אין בכלל תחרות לרמקול עם יחידות קרמיות (שוב, אלא אם כן מדובר במפלצת עם הרבה יחידות שעולה בערך כמו בית בראשון). הורנים לא דינמים בגלל הנצילות שלהם. המבנה שלהם מביא אותם לנצילות גבוהה. הם דינמים בגלל שהם דינמים. יש לי תחושה שאתה לא מבין מזה דינמיות. לפחות על פי התגובות שלך. בוא תתאר לי כיצד אתה מגדיר צליל של חצוצרה. כיצד הדינמיות תתבטא בצליל לדעתך?
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
סביר יהיה לומר שברוב המקרים ה THD שלהם טוב יותר, אבל זה לא באמת משנה, זו היתה רק דוגמא לכך שיתרון/חדשנות טכנולוגית לא באופן גורף נשמע טוב יותר. עם זה אני מסכים. אבל אני מדבר לא מדבר על חדשנות יובל. אני מדבר על יכולות פיסיות של יחידה. עד תקופה מסויימת יחידה זזה גם אחורה וגם קדימה ובדרך התקפלה לכל הכיוונים. במרוצת השנים, כשהבינו שזה מייצר בעיה, שיפרו את היכולות של היחידות וכיום הם מתעוותות פחות. כשהבינו שניתן לפתור את הבעיה הזו החלו היצרניות ללכת בדיוק לשם. חלק עשו את זה עם קרמיקה, חלק עם קרבון, חלק עם אלומניום, מגנזיום, חומרים מרוכבים אחרים והנה, קיבלנו שיפור בביצועים. מה כל כך מסובך?
avatar
gayle 1970-01-01 02:00:00
טוב נו. עכשיו ברור לי לחלוטין שאין לך מושג על מה אתה מדבר. לגבי מה שהדגשתי. B&W,פוקאל ורוקפורט כן יודעים מה שהם עושים. לכן הם משתמשים ביחידות קשיחות מאוד וקלות. וזה חביבי, התפתח במשך כמה וכמה שנים כאשר בכל דגם הם הצליחו להגיע לשילוב טוב יותר של קשיחות ומשקל קטן יותר. האמטי גם לא עשוי מיחידות נייר. להיפך, גם הוא, כמו האחרים, עשוי מיחידות קשיחות וקלות יותר. זו הסיבה שטוענים שהאמטי של היום (הדגם החדש) יותר רזולטיבי ומפורט מהקודם. גם יותר מדויק. לי זה היה ברור מדברך שקרמי (YG, מג'יקו וחבריו) זה הכי הכי. פה אתה מספר סיפור אחר. ולגבי המודגש - בהחלט כן. חד משמעית. הרי זו הרדיפה שלנו. עוד פרטים, איזון טונאלי נכון, דינמיות משופרת ורזולוציה טובה יותר. לזה נוסיף שאיפה למינימום צבע. הצבע הוא תופעת לוואי של עיוות. ופה אנחנו חלוקים (לא אלה מהנחל). אני חושב שעוד רזולוציה, עוד פרטים ועוד דינמיות אינם מתכון לרמקול טוב יותר שמעביר את המוסיקה בצורה טבעית ומציאותית יותר. לא נכון. רגישות (לא נצילות) אינה קשורה לדינמיות. אני מכיר הרבה רמקולים נצילים שהם לא דינמים ורמקולים לא נצילים בעליל שהם דינמים בטירוף. קח למשל אפוג׳י דיווה או דואטה. זה רמקול לא נציל כלל. האם יש אדם שסבור שהוא אינו דינמי? לעומת זאת wlm או l.v שהם נצילים יותר משלי הם יותר דינמים משלי? אתה טועה ידידי היקר. נצילות לא קשורה לדינמיות. תחליט, נצילות או רגישות (וזו אכן נצילות, ראה את תשובתי לחבר פורום אחר לעיל). כדי להגיע לעצמה של 100 דיבי עם אפוג'י דיווה אתה צריך תחנת כח, סביר להניח שהמגבר ישרף לפני שהרמקול יגיע לעצמה כזו. וכן, אני חושב שה-living voice obx הוא רמקול יותר דינמי מרמקולים דינמים ברמה המקבילה לו, יש לו תכונות המזכירות קצת רמקול שופרי (שבינהם זה היכולת הדינמית שלו), אין לי ניסיון עם wlm. במיוחד לאור העובדה שהנסיון שלך עם רמקולים קרמים מקביל לנסיון שלי עם חלליות. ולטעון שהלה סקלה יותר דינמי מהרמקול הנסקר זה קל. הוא גדול יותר, חזק יותר. אבל עדיין, במיקרו דינמיות הוא יפול שדוד מולו. שטויות. לך שמע את הקסיאנו. בוא שמע את שלי (למרות שמי שמתווכח אף פעם לא בא תכלס לשמוע) ותראה איך רמקול בלי הרבה יחידות מסוגל לנגן בעוצמה גבוהה מאוד מוסיקה מורכבת מאוד. ראשית כל, דברתי על דינמיות בכללי, לא מיקרו דינמיות, זו תכונה אחרת. שנית, אני לא מבין למה אתה חוזר ומזכיר את חוסר הניסיון שלי עם רמקולים קרמיים שאין לך מושג וחצי לגביו. את הקסיאנו שמעתי בכמה קונפיגורציות, כולל אצלי (שכבר ציינתי זו), עם הגברה שפופרתית והגברה טרנזיסטורית. בנוסף שמעתי גם את הטידל פיאנו, הריידהו C1.1 ו-D2.1. ועוד הרבה אחרים בתערוכות בחו"ל ובחניות בארה"ב (כולל את רמקולים של ארטוס עוד לפני שהם נקראו כך ועוד לפני שמשהו בכלל שמע עליהם פה בארץ). אם אתה רוצה רשימה מלאה, אשמח לפרט. הורנים לא דינמים בגלל הנצילות שלהם. הם דינמים בגלל שהם דינמים.המשפט המודגש בהחלט מוכיח שאתה מבין איזה אספקטים מגדירים דינמיות ברמקול. ולמה אלמנטים קרמים הם, לדעתך, מאוד דינמיים. יש לי תחושה שאתה לא מבין מזה דינמיות. לפחות על פי התגובות שלך. בוא תתאר לי כיצד אתה מגדיר צליל של חצוצרה. כיצד הדינמיות תתבטא בצליל לדעתך? בקווים כללים, במידה והחצוצרה מוקלטת עם טווח דינמי של 40 דיבי אזיי הרמקול מסוגל לשחזר את המרחב הדינמי הזה בעצמה שהוא מעביר (נניח בעצמה סבירה, החל מ-50 דיבי לצליל החלש ביותר ועד ל-90 דיבי בעצמתו המקסימלית באותה ההקלטה).
avatar
stereophile 1970-01-01 02:00:00
עם זה אני מסכים. אבל אני מדבר לא מדבר על חדשנות יובל. אני מדבר על יכולות פיסיות של יחידה. עד תקופה מסויימת יחידה זזה גם אחורה וגם קדימה ובדרך התקפלה לכל הכיוונים. במרוצת השנים, כשהבינו שזה מייצר בעיה, שיפרו את היכולות של היחידות וכיום הם מתעוותות פחות. כשהבינו שניתן לפתור את הבעיה הזו החלו היצרניות ללכת בדיוק לשם. חלק עשו את זה עם קרמיקה, חלק עם קרבון, חלק עם אלומניום, מגנזיום, חומרים מרוכבים אחרים והנה, קיבלנו שיפור בביצועים. מה כל כך מסובך? קצת עשית אבולוציה לויכוח שלנו ולקחת אותו לכיוון של וינטאג' נגד מודרני ועכשיו אתה כותב בעצם שכל היחידות המודרניות שהשקיעו בהם קצת מחשבה הן טובות מאוד ומשפרות ביצועים, עם זה כמובן אני מסכים, אבל לא על זה היה הדיון. קודם טענת לעליונות של רמקולים קרמיים/קרבון/מגנזיום כאילו שאלו הם האופציה היחידה... ונייר הוא מוקצה, אח"כ הבנת שיצרנים מאוד מכובדים של רמקולים משתמשים בנייר כמרכיב חשוב בתערובת כי בכל זאת יש רצון "לשמר" משהו בסאונד כי הבינו שאם יישתמשו במגנזיום בלבד אז יהיה לזה סאונד אחר. לדעתי, סחיטת הביצועים מהיחידה היא עניין חשוב אבל רמקול טוב הוא לא זה שדווקא הממברנה שלו מעוותת הכי פחות, לפעמים ההבדלים בין סוגים של ממברנות או שהם קטנים מספיק בכדי שתשמע אותם, או שהם ממוסכים על ידי עיוותים רבים גדולים ביותר באזורים אחרים ב design או על ידי קרוסאובר, תיבה, פורט וכו', אינטראקציה בין היחידות. לדעתי (וכנראה לדעת רבים אחרים ששמעו רמקולים קרמיים/מגנזיום/קרבון) ששימוש בחומרים אקזוטיים לא אומר בהכרח סאונד מציאותי יותר ונאמן יותר למקור. לפעמים "ויתור" מסויים ברצון לסחיטת הביצועים לטובת טונאליות או השקעה במרכיב אחר, או לקיחה בחשבון של פרמטר אחר ב design של הרמקול (למשל נצילות או רצון לייצר יחידת full-range) חשובים לא פחות בהשגת התוצאה הסופית הרצוייה.
avatar
gayle 1970-01-01 02:00:00
לפעמים "ויתור" מסויים ברצון לסחיטת הביצועים לטובת טונאליות או השקעה במרכיב אחר מבחינת נמר וחבריו לאגודת הקרמיקה, רמקולים קרמיים יכולים להפוך את עורם ואת הטונאליות שלהם ולהשמע כמו סונוס פאבר אולי אפילו כמו ה-Zu שלך. אני בדעתך stereophile, לא הכל מתמפה לרזולוציה ושקיפות, יש הרבה מאוד פרמטרים לרמקולים (שלא מעידים על עיוות), כדוגמת טונאליות ועושר הרמוני שלטעמי הרבה יותר משמעותיים ביכולת להעביר את המוסיקה בצורה יותר טבעית ומציאותית.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
וואי וואי. קשה איתך. לי זה היה ברור מדברך שקרמי (YG, מג'יקו וחבריו) זה הכי הכי. פה אתה מספר סיפור אחר. זו לא הפעם הראשונה שאתה לא מבין טענות פשוטות. אני תמיד מציין, ולך אחורה לפוסטים שלי, שמדובר על יחידות קשיחות וקלות ככל הניתן. לזה נתתי דוגמא ליצרניות שמשתמשות בדיוק בטכניקה הזו. לזה תמיד (אבל תמיד גיא, תמיד תמיד תמיד) אני מוסיף יחידות קרבון, מגנזיום, אלומניום, קרמיקה וכ״ו. מקווה שהפעם אתה מצליח להבין. ופה אנחנו חלוקים (לא אלה מהנחל). אני חושב שעוד רזולוציה, עוד פרטים ועוד דינמיות אינם מתכון לרמקול טוב יותר שמעביר את המוסיקה בצורה טבעית ומציאותית יותר. אני חושב אחרת. אני חושב שבהעדר דינמיות, רזולוציה ופרטים אתה לא יכול להגיד לעולם (לעולם!) לצליל ריאליסטי וטבעי משום שיחסרו לך הפרטים המאפיינים את הכלים שאותם אתה שומע. ואם חסר מהשלם זה לא שלם. תחליט, נצילות או רגישות (וזו אכן נצילות, ראה את תשובתי לחבר פורום אחר לעיל). כדי להגיע לעצמה של 100 דיבי עם אפוג'י דיווה אתה צריך תחנת כח, סביר להניח שהמגבר ישרף לפני שהרמקול יגיע לעצמה כזו. וכן, אני חושב שה-living voice obx הוא רמקול יותר דינמי מרמקולים דינמים ברמה המקבילה לו, יש לו תכונות המזכירות קצת רמקול שופרי (שבינהם זה היכולת הדינמית שלו), אין לי ניסיון עם wlm. טווח דינמי ודינמיות זה משהו אחר. ובהמשך אתה תחזור שוב על הטעות הזו. גש ותלמד למה מתכוונים שאומרים דינמיות וחזור לפה לדיון. רוצה הסבר? בבקשה. רוצה לשמוע דוגמאות? בוא ותשמע. ראשית כל, דברתי על דינמיות בכללי, לא מיקרו דינמיות, זו תכונה אחרת. שנית, אני לא מבין למה אתה חוזר ומזכיר את חוסר הניסיון שלי עם רמקולים קרמיים שאין לך מושג וחצי לגביו. את הקסיאנו שמעתי בכמה קונפיגורציות, כולל אצלי (שכבר ציינתי זו), עם הגברה שפופרתית והגברה טרנזיסטורית. בנוסף שמעתי גם את הטידל פיאנו, הריידהו C1.1 ו-D2.1. ועוד הרבה אחרים בתערוכות בחו"ל ובחניות בארה"ב (כולל את רמקולים של ארטוס עוד לפני שהם נקראו כך ועוד לפני שמשהו בכלל שמע עליהם פה בארץ). אם אתה רוצה רשימה מלאה, אשמח לפרט. מה שונה בין מיקרו דינמיות לדינמיות (וזה בהתחשב שאתה מבלבל בין טווח דינמי ודינמיות). ובלי קשר, אין לך נסיון אמיתי עם רמקולים קרמים. אני חי עם כאלה מסוגים שונים כבר כמה שנים. לשמוע אצל או בבית לכמה שעות זה רפרנס דל שלא יכול להביא אותך למסקנות גורפות. לשמוע רמקולים בחללים שונים על אלקטרוניקה שאתה לא מכיר ולבודד את הרמקול זו תכונה ששמורה רק לבעלי כוחות על טבעיים. ואני ממש אוהב את אלה ששמעו בחו״ל והם ממש מנוסים. הרי זה בעצם לא ניתן להוכחה. אתה יכול להגיד ששמעת ואתה מאוד מנוסה. אתה גם יכול להגיד שהאזנת להם לבד, עם מלא סוגי הגברות ולא יהיה ניתן להוכיח זאת. רשימות לא עושות שום דבר חוץ מעוד שטח על הדיסק הקשיח של האתר. רשימה היא לא הוכחה. במיוחד כאשר אתה טועה בדברים כל כך בסיסיים. המשפט המודגש בהחלט מוכיח שאתה מבין איזה אספקטים מגדירים דינמיות ברמקול. ולמה אלמנטים קרמים הם, לדעתך, מאוד דינמיים. את דעתי שים בצד. אחד המאפיינים הכי מוכרים של יחידות קרמיות זה הדינמיות והמהירות שלהן. זו לא דעתי, זה פשוט המצב. דעתי שעכשיו ערב או שעכשיו ערב? בקווים כללים, במידה והחצוצרה מוקלטת עם טווח דינמי של 40 דיבי אזיי הרמקול מסוגל לשחזר את המרחב הדינמי הזה בעצמה שהוא מעביר (נניח בעצמה סבירה, החל מ-50 דיבי לצליל החלש ביותר ועד ל-90 דיבי בעצמתו המקסימלית באותה ההקלטה). לא לא. אתה כבר מנסה להראות לי שאתה יודע מזה db. אפשר להסביר זאת מבלי להכניס אפילו אות אחת באנגלית. כיצד זה מתבטא בצליל. איך תשמע חצוצרה במערכת לא דינמית, לא מפורטת ולא רזולטיבית לעומת כזו שהיא כן.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
מבחינת נמר וחבריו לאגודת הקרמיקה, רמקולים קרמיים יכולים להפוך את עורם ואת הטונאליות שלהם ולהשמע כמו סונוס פאבר אולי אפילו כמו ה-Zu שלך. אני בדעתך stereophile, לא הכל מתמפה לרזולוציה ושקיפות, יש הרבה מאוד פרמטרים לרמקולים (שלא מעידים על עיוות), כדוגמת טונאליות ועושר הרמוני שלטעמי הרבה יותר משמעותיים ביכולת להעביר את המוסיקה בצורה יותר טבעית ומציאותית. נכון. אבל למה זה על חשבון זה? ומה הקשר לזה ולמציאות אם חסרים פרטים?
avatar
רוזי1 1970-01-01 02:00:00
סבבה. מה שאתה אומר זו כנראה אמת אבסלוטית. שוב פעם שלישית, לא דיברתי על גודל התיבה של הרמקול הנבדק אלה רמקול גדול ממנו פי שלוש.. תראה פה את הציונים של AUDIO הגרמני ותבין, שגם הם שומעים אחרת ממך. (הסקאלה אוטופיה אכן באותו ציון של הקאזיאנו) http://www.audio.de/testbericht/focal-electra-1028-be-314521.html http://www.audio.de/testbericht/focal-electra-1037-be-333466.html http://www.audio.de/testbericht/isophon-cassiano-ii-d-333638.html http://www.audio.de/testbericht/focal-scala-utopia-330376.html ההבדל בציון ל 1037 או 1038 לבין הקאזיאנו הוא גדול מאוד, בהתחשב שהרמקולים הנחשבים אצלהם הכי טובים מקבלים משהו כמו עוד 5 - 6 נקודות מעל הקאזיאנו והסקאלה.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
קצת עשית אבולוציה לויכוח שלנו ולקחת אותו לכיוון של וינטאג' נגד מודרני ועכשיו אתה כותב בעצם שכל היחידות המודרניות שהשקיעו בהם קצת מחשבה הן טובות מאוד ומשפרות ביצועים, עם זה כמובן אני מסכים, אבל לא על זה היה הדיון. על זה בדיוק הדיון. קודם טענת לעליונות של רמקולים קרמיים/קרבון/מגנזיום כאילו שאלו הם האופציה היחידה... ונייר הוא מוקצה, אח"כ הבנת שיצרנים מאוד מכובדים של רמקולים משתמשים בנייר כמרכיב חשוב בתערובת כי בכל זאת יש רצון "לשמר" משהו בסאונד כי הבינו שאם יישתמשו במגנזיום בלבד אז יהיה לזה סאונד אחר. גם עכשיו אני טוען לאותה עליונות. יחידות קרטון כמו של פעם הן יחידות מוגבלות, איטיות, רכות ומעוותות. זו הסיבה שרוב היצרניות כבר לא משתמשות ביחידות נייר. ומה שהבנת אחר כך זה שיצרניות הבינו שנייר זה רע לצליל והתחילו להישתמש בחומרים מרוכבים (לא מורכבים - מרוכבים) בשביל למנוע את הצרות שיחידות קרטון מביאות עימן. וכשאתה מוסיף לקמח מים אז זה לא קמח זה כבר בצק. באותה מידה כשאתה מוסיף זכוכית לנייר זה כבר לא יחידה מנייר אם כי יחידה מתערובת שבתוכה יש נייר. זה גם נשמע אחרת, למה? כי זה שופר. עכשיו היחידה הזו, שעשויה מכמה חומרים, מתעוותות הרבה פחות. לדעתי, סחיטת הביצועים מהיחידה היא עניין חשוב אבל רמקול טוב הוא לא זה שדווקא הממברנה שלו מעוותת הכי פחות, לפעמים ההבדלים בין סוגים של ממברנות או שהם קטנים מספיק בכדי שתשמע אותם, או שהם ממוסכים על ידי עיוותים רבים גדולים ביותר באזורים אחרים ב design או על ידי קרוסאובר, תיבה, פורט וכו', אינטראקציה בין היחידות. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלא מדברים על רמקולים שבנויים לא נכון. אז צא מהעניין של השאר. נניח שעושים את השאר מצוין. תתמקד בעניין היחידות שעליהן הדיון. לדעתי (וכנראה לדעת רבים אחרים ששמעו רמקולים קרמיים/מגנזיום/קרבון) ששימוש בחומרים אקזוטיים לא אומר בהכרח סאונד מציאותי יותר ונאמן יותר למקור. רוב הרמקולים המיוצרים היום משתמשים בדיוק ביחידות מהסוגים הללו. אם עשו את השאר כמו שצריך ליחידות הקשיחות יהיה יתרון מובהק וחד משמעי על יחידה מעוותת. לפעמים "ויתור" מסויים ברצון לסחיטת הביצועים לטובת טונאליות או השקעה במרכיב אחר, או לקיחה בחשבון של פרמטר אחר ב design של הרמקול (למשל נצילות או רצון לייצר יחידת full-range) חשובים לא פחות בהשגת התוצאה הסופית הרצוייה. שוב. יוצאים מנקודת ההנחה שהביצוע טוב. אנחנו מתמקדים ביתרונות של יחידה קשיחה וקלה לעומת רכה וכבדה יותר.
avatar
stereophile 1970-01-01 02:00:00
פספסת, יחידות קלות וקשיחות טובות יותר מרכות וכבדות - מסכים. לא מסכים, שרמקול שמכיל יחידות קשיחות וקלות יישמע בהכרח טוב יותר מרמקול אחר שלו יש יחידות מודרניות אחרות שאולי פחות קלות וקשיחות (בוא לא נקרא לזה "רכות" כי זה מוגזם). התרומה (או יותר נכון אי-התרומה) של החומר עצמו לצליל, מלבד המשקל שלו והקשיחות שלו הם קריטיים ולכן יצרניות עדיין משתמשות בנייר כבסיס לתערובות מרוכבות nano materials וכו'.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
יובל. אתה סותר את עצמך. אם אתה מסכים לכך שיחידות קלות וקשיחות טובות יותר מרכות וכבדות אז בהנחה שהתכנון מעולה, שימוש ביחידות קלות וקשיחות יותר יהווה יתרון בצליל. לגבי החומרים ותרומתם לצליל - בוודאי ובוודאי. אבל כאן כבר נכנס עניין הטעם. אני מדבר על יתרונות במבנה מול חסרונות במבנה. אני מדבר על יכולות של יחידה לעמוד בדרישה של לזוז רק קדימה ואחורה. ועל זה, אומנם לקח זמן, נראה שאנחנו מסכימים.
avatar
gayle 1970-01-01 02:00:00
וואי וואי. קשה איתך. אני דווקא נהנה, בכל זאת אתה פה מהווה איזשהי סמכות ויש לך דעות מאוד קיצוניות בנוגע למדד לסאונד טוב. אני חושב שזה יוצר תמונה מעוותת של המציאות שהיא ממש לא שחור ולבן כפי שאתה מתאר. זו לא הפעם הראשונה שאתה לא מבין טענות פשוטות. אני תמיד מציין, ולך אחורה לפוסטים שלי, שמדובר על יחידות קשיחות וקלות ככל הניתן. לזה נתתי דוגמא ליצרניות שמשתמשות בדיוק בטכניקה הזו. לזה תמיד (אבל תמיד גיא, תמיד תמיד תמיד) אני מוסיף יחידות קרבון, מגנזיום, אלומניום, קרמיקה וכ״ו. מקווה שהפעם אתה מצליח להבין. לאט לאט תוסיף עוד ועוד רמקולים, אולי בסוף נסכים... אני חושב אחרת. אני חושב שבהעדר דינמיות, רזולוציה ופרטים אתה לא יכול להגיד לעולם (לעולם!) לצליל ריאליסטי וטבעי משום שיחסרו לך הפרטים המאפיינים את הכלים שאותם אתה שומע. ואם חסר מהשלם זה לא שלם. יש משפט בעירקית שאומר never say never. ואני אחזור על המנטרה שלי, פרטים ורזולוציה אינסופית הם לא מתכון לרמקול שיודע להעביר את המוסיקה בצורה הטבעית והמציאותית ביותר, נקודה. נראה לי שאפשר לסיים את הדיון בנושא הזה. טווח דינמי ודינמיות זה משהו אחר. ובהמשך אתה תחזור שוב על הטעות הזו. גש ותלמד למה מתכוונים שאומרים דינמיות וחזור לפה לדיון. רוצה הסבר? בבקשה. רוצה לשמוע דוגמאות? בוא ותשמע. אולי חבר שלך ג'ון אטקיסון יוכל ללמדך: [url=http://www.stereophile.com/content/sounds-audio-glossary-glossary-d-e][url]http://www.stereophile.com/content/sounds-audio-glossary-glossary-d-e dynamic Giving an impression of wide dynamic range; punchy. This is related to system speed as well as to volume contrast. ומה זה בדיוק volume contrast אם לא הפרשי עצמת, בדיוק מה שהסברתי בדוגמה על החצוצרה. מה שונה בין מיקרו דינמיות לדינמיות (וזה בהתחשב שאתה מבלבל בין טווח דינמי ודינמיות). ובלי קשר, אין לך נסיון אמיתי עם רמקולים קרמים. אני חי עם כאלה מסוגים שונים כבר כמה שנים. לשמוע אצל או בבית לכמה שעות זה רפרנס דל שלא יכול להביא אותך למסקנות גורפות. לשמוע רמקולים בחללים שונים על אלקטרוניקה שאתה לא מכיר ולבודד את הרמקול זו תכונה ששמורה רק לבעלי כוחות על טבעיים. ואני ממש אוהב את אלה ששמעו בחו״ל והם ממש מנוסים. הרי זה בעצם לא ניתן להוכחה. אתה יכול להגיד ששמעת ואתה מאוד מנוסה. אתה גם יכול להגיד שהאזנת להם לבד, עם מלא סוגי הגברות ולא יהיה ניתן להוכיח זאת. רשימות לא עושות שום דבר חוץ מעוד שטח על הדיסק הקשיח של האתר. רשימה היא לא הוכחה. במיוחד כאשר אתה טועה בדברים כל כך בסיסיים. תשמע, אני לא צריך לשכנע אותך או אף אחד אחר. מכיר היטב רמקולים קרמיים בכל מיני צורות, לא כולם זהים, לרובם מאפיינים דומים שמה לעשות, אני, אישית לא מתחבר. כמו שיש לך דעה על אלמנטים מקרטון ומנייר שאני בטוח שהניסיון שלך דומה לשלי בהן. את דעתי שים בצד. אחד המאפיינים הכי מוכרים של יחידות קרמיות זה הדינמיות והמהירות שלהן. זו לא דעתי, זה פשוט המצב. דעתי שעכשיו ערב או שעכשיו ערב? אה, עברנו לדעת הקהל הרחב? אני לומד דברים מניסיון לא לוקח מובן מאליו מה שמספרים לי, במיוחד לא בתחום הזה. לא לא. אתה כבר מנסה להראות לי שאתה יודע מזה db. אפשר להסביר זאת מבלי להכניס אפילו אות אחת באנגלית. כיצד זה מתבטא בצליל. איך תשמע חצוצרה במערכת לא דינמית, לא מפורטת ולא רזולטיבית לעומת כזו שהיא כן. לא מבין מה אתה רוצה ממני. וד"א, לא היתה בהסבר שלי אות אחת באנגלית, הכל היה אותיות עבריות. תקרא את ההסבר מסטריאופיל שהבאתי לעיל ותבין שההסבר שנתתי מתאר במדיוק חלק חשוב במושג דינמיות.
avatar
אורי_ו 1970-01-01 02:00:00
חברים. חפרתם. ויותר גרוע, התמקדם ב 4-5 דגמים והפכתם אותם לרפרנס.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
בוא נלך בשלבים. הטענה שלי היא זו. ליחידות קלות וקשיחות (שים בצד לרגע את עניין החומר) יתרונות רבים על פני יחידות רכות (רכות מהן - ככה שלא תחשבו שאני מדבר על מרגרינה) וכבדות מהן. היתרונות הן ביכולת להגיב מהר לתנועה ועצירה. יחד עם זאת הקשיחות מבטלת את העיוות שנוצר עקב התנועה. האם עד כאן יש ביננו הסכמה?
avatar
ח_ג_י 1970-01-01 02:00:00
לא ככ מבין, מזה חשוב.... קרמי, קרטון או חצץ. איך הרמקול נשמע - זה מה שקובע.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
צודק יקירי. אבל מה לעשות שמאחורי רמקול שנשמע טוב עומדת הנדסה שמביאה אותו לביצועים הללו.
avatar
יואלפלרמן 1970-01-01 02:00:00
ברשותכם, מספר הערות א. אחד הדברים שנדרשים (גם) מרמקולים הוא שיגיבו מיד לאות שהם מקבלים ויפסיקו מיד כאשר הוא נפסק. אם זה לא קורה, התוצר המוזיקלי מתחרבש. למה? כי במוזיקה אין צליל אחד וזהו, הם באים ברצף. ואם העסק ממשיך במה שהיה, מה שבא אחריו מתחבר אליו - והנה ברדק או עיוות. דבר נוסף הוא מהירות תגובה. לכן, יש רמקולים שמעבירים כלים מקישים באופן פלגמטי ויש כאלה שעושים את זה לפי אופי הכלי: מיידי, מדויק וצלול. מריחה, חוסר דיוק ושאר ירקות הם מהתוצרים השליליים של הפלגמטיות. זו אחת הסיבות שלרמקולים אלקטרוסטטיים ורמקולי ריבון יש יתרון מובנה בתחומים אלה: הם מגיבים מהר מאוד ועוצרים מהר לא פחות. התוצאה המוזיקלית, בתחומים אלה, היא מהסיבות שרמקולים כאלה עושים כמה דברים שאחרים לא יודעים לעשות ואנשים קונים אותם למרות חסרונות אחרים, כולל תפעוליים. ב. העניין הזה, של התחלה ועצירה בלי תוספות רלוונטי גם לתיבות (וגם כאן, להיעדר התיבות בסוג הפלאנרי הנ"ל יש יתרונות ידועים מאותן סיבות ממש; להם אין תיבה). ג. אשר על-כן במהלך העשור וחצי האחרון יצרנים רבים מייצרים יחידות מחומרים שונים שתכליתם ליצור יחידה המגיבה מהר ובאופן מדויק. הדרך לכך היא שימוש בחומרים קשיחים וקלים. בריליום, יהלום, מגנזיום, אלומיניום וגם קרמיקה נועדו לאותה תכלית בדיוק. ד. ממש כשם שיצרנים רבים משקיעים היום בתיבות שהן הרבה מעבר לעץ; חומרים מרוכבים (כבר ווילסון לפני שלושה עשורים), או אלומיניום משחקים תפקיד בתחום ממש בגלל תכונות אלה. כמו הרבה דברים באודיו, עיקרון טוב לא מבטיח ביצוע טוב או חווית האזנה מהנה. בנוסף, יש מקרים רבים שדווקא הסיבה ליתרונות היא שתגרום לחסרונות בתחומים אחרים. ה. כל זה לא משנה את העובדה שהמגמה מזה שנים היא בכיוון של יחידות מהסוג המדובר כמו-גם השקעה בתיבות – וככל שמדובר בעוצמת הטרנד הזה ובהיקפו, הרוב של יצרני העל הולכים לכיוון של יחידות מסוג כזה עם תיבות שהן הרבה יותר מ-MDF. ו. מי שזה לא מוצא חן בעינו, לא צריך. זה לא משנה כי 1. זה מה שקורה; 2. זה – עם ביצוע ראוי הלוקח בחשבון את הבעיות שהיחידות האלה מביאות אתן – מייצר מוזיקה עם כמה תכונות שרמקולים מסורתיים לא מסוגלים לנפק. ז. אחת מהן היא פירוט; ממש לא משנה אם זה חשוב למישהו בפורום או לא. תפקידו של הרמקול הוא לשדר את כל – בדגש על כל – מה שמגיע אליו. זה מה שהוא חייב לי, כי זה מה שיש בחומר המנגן. אם נוצר קונפליקט בין פירוט ובין הנאה, צריך למצוא משהו שיודע לנפק את הראשון ולא לפגוע בשני – או בבחירת הרמקול הנכון או בהתאמת רכיבים נכונה; מגבר הספק וכבל רמקול נמצאים בראש רשימת ההתאמה. חקסמח והרבה ישועות
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
א. אחד הדברים שנדרשים (גם) מרמקולים הוא שיגיבו מיד לאות שהם מקבלים ויפסיקו מיד כאשר הוא נפסק. אם זה לא קורה, התוצר המוזיקלי מתחרבש. למה? כי במוזיקה אין צליל אחד וזהו, הם באים ברצף. ואם העסק ממשיך במה שהיה, מה שבא אחריו מתחבר אליו - והנה ברדק או עיוות. דבר נוסף הוא מהירות תגובה. לכן, יש רמקולים שמעבירים כלים מקישים באופן פלגמטי ויש כאלה שעושים את זה לפי אופי הכלי: מיידי, מדויק וצלול. מריחה, חוסר דיוק ושאר ירקות הם מהתוצרים השליליים של הפלגמטיות. זו אחת הסיבות שלרמקולים אלקטרוסטטיים ורמקולי ריבון יש יתרון מובנה בתחומים אלה: הם מגיבים מהר מאוד ועוצרים מהר לא פחות. התוצאה המוזיקלית, בתחומים אלה, היא מהסיבות שרמקולים כאלה עושים כמה דברים שאחרים לא יודעים לעשות ואנשים קונים אותם למרות חסרונות אחרים, כולל תפעוליים. ב. העניין הזה, של התחלה ועצירה בלי תוספות רלוונטי גם לתיבות (וגם כאן, להיעדר התיבות בסוג הפלאנרי הנ"ל יש יתרונות ידועים מאותן סיבות ממש; להם אין תיבה). ג. אשר על-כן במהלך העשור וחצי האחרון יצרנים רבים מייצרים יחידות מחומרים שונים שתכליתם ליצור יחידה המגיבה מהר ובאופן מדויק. הדרך לכך היא שימוש בחומרים קשיחים וקלים. בריליום, יהלום, מגנזיום, אלומיניום וגם קרמיקה נועדו לאותה תכלית בדיוק. ד. ממש כשם שיצרנים רבים משקיעים היום בתיבות שהן הרבה מעבר לעץ; חומרים מרוכבים (כבר ווילסון לפני שלושה עשורים), או אלומיניום משחקים תפקיד בתחום ממש בגלל תכונות אלה. כמו הרבה דברים באודיו, עיקרון טוב לא מבטיח ביצוע טוב או חווית האזנה מהנה. בנוסף, יש מקרים רבים שדווקא הסיבה ליתרונות היא שתגרום לחסרונות בתחומים אחרים. ה. כל זה לא משנה את העובדה שהמגמה מזה שנים היא בכיוון של יחידות מהסוג המדובר כמו-גם השקעה בתיבות – וככל שמדובר בעוצמת הטרנד הזה ובהיקפו, הרוב של יצרני העל הולכים לכיוון של יחידות מסוג כזה עם תיבות שהן הרבה יותר מ-MDF. ו. מי שזה לא מוצא חן בעינו, לא צריך. זה לא משנה כי 1. זה מה שקורה; 2. זה – עם ביצוע ראוי הלוקח בחשבון את הבעיות שהיחידות האלה מביאות אתן – מייצר מוזיקה עם כמה תכונות שרמקולים מסורתיים לא מסוגלים לנפק. ז. אחת מהן היא פירוט; ממש לא משנה אם זה חשוב למישהו בפורום או לא. תפקידו של הרמקול הוא לשדר את כל – בדגש על כל – מה שמגיע אליו. זה מה שהוא חייב לי, כי זה מה שיש בחומר המנגן. אם נוצר קונפליקט בין פירוט ובין הנאה, צריך למצוא משהו שיודע לנפק את הראשון ולא לפגוע בשני – או בבחירת הרמקול הנכון או בהתאמת רכיבים נכונה; מגבר הספק וכבל רמקול נמצאים בראש רשימת ההתאמה. חקסמח והרבה ישועות :כל-הכבוד: לא יכולתי לכתוב זאת טוב יותר.
avatar
shushu 1970-01-01 02:00:00
תראה פה את הציונים של AUDIO הגרמני ותבין, שגם הם שומעים אחרת ממך. (הסקאלה אוטופיה אכן באותו ציון של הקאזיאנו) http://www.audio.de/testbericht/focal-electra-1028-be-314521.html http://www.audio.de/testbericht/focal-electra-1037-be-333466.html http://www.audio.de/testbericht/isophon-cassiano-ii-d-333638.html http://www.audio.de/testbericht/focal-scala-utopia-330376.html ההבדל בציון ל 1037 או 1038 לבין הקאזיאנו הוא גדול מאוד, בהתחשב שהרמקולים הנחשבים אצלהם הכי טובים מקבלים משהו כמו עוד 5 - 6 נקודות מעל הקאזיאנו והסקאלה. 1. לא קורא גרמנית 2. לא רוצה לתרגם 3. גם מה שהם טוענים זו אמת אבסלוטית, כמו כל מגזיני האודיו ביקום. 4. אתה משווה רמקול של 18k יורו ל 6k המיועד לקולנוע ביתי. לא כוחות. 5. קרמים הכי טוב ביקום. כל היבואנים צרכים להוריד מחירים בטרוף כדי להפטר מהמלאי למה עוד מעט מה שלא קרמי ישמע כמו קונטסה לעומת מזארטי. סבבה. ( עדיין הייתי שמח לדוגמא של דיסק עם מספר שיר וזמן שבהם לא אשמע פרט מסויים באלקטרות לעומת כל הקראמי)
avatar
רוזי1 1970-01-01 02:00:00
1. לא קורא גרמנית 2. לא רוצה לתרגם 3. גם מה שהם טוענים זו אמת אבסלוטית, כמו כל מגזיני האודיו ביקום. 4. אתה משווה רמקול של 18k יורו ל 6k המיועד לקולנוע ביתי. לא כוחות. 5. קרמים הכי טוב ביקום. כל היבואנים צרכים להוריד מחירים בטרוף כדי להפטר מהמלאי למה עוד מעט מה שלא קרמי ישמע כמו קונטסה לעומת מזארטי. סבבה. ( עדיין הייתי שמח לדוגמא של דיסק עם מספר שיר וזמן שבהם לא אשמע פרט מסויים באלקטרות לעומת כל הקראמי) לא צריך לקרוא גרמנית רק להכיר את סדר המספרים עד 101. יש דבר אחד שאתה כנראה לא קולט, פירוט זה לא רק מה אתה שומע אלא גם איך הוא נשמע.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
שושו. יש לך רמקול מצוין למחירו. הוא יודע לעשות כמה דברים מעולה וכמה דברים שמה לעשות, הוא מוגבל בהם. הוא נחשב לרמקול מפורט מאוד אך לא ברמה של הקסיאנו. אחד מהדברים שהקסיאנו טוב יותר מהפוקאל שברשותך הוא פרטים ושקיפות בכלל. זה פשוט רמקול טוב יותר אך זה לא חוכמה משום שהוא גם יקר יותר. יקר משמעותית. אני מציע שתשמע את הרקויאם של ברליוז, את החמישית והתשיעית של מאלר. תתיחס לניואנסים של הכלים תוך שאתה מנסה להפריד כלי אחד מתוכם ותנסה לדמיין כמה זה היה מופרד וכמה מפורט כל כלי. לאחר מכאן קפוץ אלי, תשמע את אותן יצירות אצלי, תגלה כמה פרטים חדשים, יכולת להפריד את הכלים אחד מהשני בקלות וכמובן, שקיפות ונקיון ברמה אחרת. אגב, גם אצל עמיר זה יתרחש וגם אצל שלמה - zs וגם אצל הייבריד ורוזי. זה משום שהרמקולים שלהם (לא כולם קרמים) הם רמקולים שקופים יותר מהרמקול הספציפי שלך. אם היה לך את האוטופיה למשל, היית מבין את ההבדלים. פוקאל היא יצרנית רמקולים נהדרת. אחת האהובות עלי. אבל הדגם שלך, למרות שהוא מוצלח וטוב מאוד למחירו, לא מתחרה בקסיאנו וברוקפורט, לא מתחרה בסדרת 800 של b&w ובעוד כמה שהמתחרה שלהם הוא האוטופיה. הרי ידוע לכולנו שאין לזה סוף. ואני לא מנסה לעשות איתך תחרות למי יש יותר גדול. זה עניין של להחשף ולהתקדם. זה לא רק קרמי, זה גם לא קרמי. אבל כשתשמע רמקולים שעולים כפול ובנויים טוב אתה תבין מה ההבדל בין רמקול לא כל כך יקר ומפורט לבין רמקולים מפורטים מאוד שהם גם, לצערינו הרב, יקרים מאוד. באמת בכייף - אתה מוזמן.
avatar
shushu 1970-01-01 02:00:00
אני קולט מהר כשמסבירים לי לאט. אבל לפחות קולט ולא מתימר להציג אמיתות אבסלוטיות. הדיון לא היה פה על "איך" אלא על "החסרת פרטים". ז"א על זה [ומשאיל ציטוטים של נמר מפוסטים אחרים] ש"חלק מהנגנים יצאו באמצע". אז או שתמצא לי קטע [ ולא ב 18 הרץ, אלא משהו שישוקף בתחום התדרים ששניהם מנגנים ] שאני לא אשמע עם האלקטרות, או שהכל בלבול מוח. 1. "איך" זה סיפור אחר לגמרי. 2. ההבדל הקטן בציונים לא מציין הבדל "ענק" בבצועים כפי שאתה מנסה להציג, אלא משקף את חוק התפוקה השולית הפוחתת ביחס להוספה במחיר. אופס עניתי לרוזי ולא לך נמר. איכשהו לחצת "שלח" לפני.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
הדיון לא היה פה על "איך" אלא על "החסרת פרטים". ז"א על זה [ומשאיל ציטוטים של נמר מפוסטים אחרים] ש"חלק מהנגנים יצאו באמצע". אז או שתמצא לי קטע [ ולא ב 18 הרץ, אלא משהו שישוקף בתחום התדרים ששניהם מנגנים ] שאני לא אשמע עם האלקטרות, או שהכל בלבול מוח. אני מדבר על המיד והגבוהים והבס. אני לא ניכנס להרצים. אני מדבר על הפרדה בין 400 נגנים וזמרים ששרים ומנגנים באותו הזמן. עזוב רגע את היכולת של הרמקול לנגן את זה בעוצמה. נלך על עוצמה שפויה שהרמקול שלך מסוגל בטוח לעמוד בה. אני מבטיח לך שכל אחד מהרמקולים שהצבעתי עליהם יספק יותר מידע, הפרדה טובה יותר ויותר נקיון. למה? כי הם יותר טובים מהדגם הספציפי שלך וגם יותר יקרים ממנו. באותה מידה ישנם רמקולים טובים יותר משלי. מה לעשות חביבי, אלה החיים...:) 2. ההבדל הקטן בציונים לא מציין הבדל "ענק" בבצועים כפי שאתה מנסה להציג, אלא משקף את חוק התפוקה השולית הפוחתת ביחס להוספה במחיר. הבדל של כמה נקודות במגזינים הללו הוא הבדל גדול. אופס עניתי לרוזי ולא לך נמר. איכשהו לחצת "שלח" לפני. לא נורא. לא נעלבתי. למרות שיש לי רמקול קרמי...לש-ון
avatar
רוזי1 1970-01-01 02:00:00
אני קולט מהר כשמסבירים לי לאט. אבל לפחות קולט ולא מתימר להציג אמיתות אבסלוטיות. הדיון לא היה פה על "איך" אלא על "החסרת פרטים". ז"א על זה [ומשאיל ציטוטים של נמר מפוסטים אחרים] ש"חלק מהנגנים יצאו באמצע". אז או שתמצא לי קטע [ ולא ב 18 הרץ, אלא משהו שישוקף בתחום התדרים ששניהם מנגנים ] שאני לא אשמע עם האלקטרות, או שהכל בלבול מוח. 1. "איך" זה סיפור אחר לגמרי. 2. ההבדל הקטן בציונים לא מציין הבדל "ענק" בבצועים כפי שאתה מנסה להציג, אלא משקף את חוק התפוקה השולית הפוחתת ביחס להוספה במחיר. אופס עניתי לרוזי ולא לך נמר. איכשהו לחצת "שלח" לפני. ההבדל בציון לקזיאנו לבין הציון לאלקטרה הוא בערך כמו ההבדל בין הציון לגרנד אוטופיה לציון של הקזיאנו. לשיטתך הכלכלית היית צריך לקנות רמקול בשקם אלקטריק, היית נשאר עם יותר מ 30 אלף שקל ביד וההבדל לא היה משמעותי. כשתשמע, תבין. או שלא.
avatar
shushu 1970-01-01 02:00:00
שושו. יש לך רמקול מצוין למחירו. הוא יודע לעשות כמה דברים מעולה וכמה דברים שמה לעשות, הוא מוגבל בהם. הוא נחשב לרמקול מפורט מאוד אך לא ברמה של הקסיאנו. אחד מהדברים שהקסיאנו טוב יותר מהפוקאל שברשותך הוא פרטים ושקיפות בכלל. זה פשוט רמקול טוב יותר אך זה לא חוכמה משום שהוא גם יקר יותר. יקר משמעותית. אני מציע שתשמע את הרקויאם של ברליוז, את החמישית והתשיעית של מאלר. תתיחס לניואנסים של הכלים תוך שאתה מנסה להפריד כלי אחד מתוכם ותנסה לדמיין כמה זה היה מופרד וכמה מפורט כל כלי. לאחר מכאן קפוץ אלי, תשמע את אותן יצירות אצלי, תגלה כמה פרטים חדשים, יכולת להפריד את הכלים אחד מהשני בקלות וכמובן, שקיפות ונקיון ברמה אחרת. אגב, גם אצל עמיר זה יתרחש וגם אצל שלמה - zs וגם אצל הייבריד ורוזי. זה משום שהרמקולים שלהם (לא כולם קרמים) הם רמקולים שקופים יותר מהרמקול הספציפי שלך. אם היה לך את האוטופיה למשל, היית מבין את ההבדלים. פוקאל היא יצרנית רמקולים נהדרת. אחת האהובות עלי. אבל הדגם שלך, למרות שהוא מוצלח וטוב מאוד למחירו, לא מתחרה בקסיאנו וברוקפורט, לא מתחרה בסדרת 800 של b&w ובעוד כמה שהמתחרה שלהם הוא האוטופיה. הרי ידוע לכולנו שאין לזה סוף. ואני לא מנסה לעשות איתך תחרות למי יש יותר גדול. זה עניין של להחשף ולהתקדם. זה לא רק קרמי, זה גם לא קרמי. אבל כשתשמע רמקולים שעולים כפול ובנויים טוב אתה תבין מה ההבדל בין רמקול לא כל כך יקר ומפורט לבין רמקולים מפורטים מאוד שהם גם, לצערינו הרב, יקרים מאוד. באמת בכייף - אתה מוזמן. היי נמר, אבדוק את העניין עם הרקוויאמים, ואשתדל להגיע. צריך קצת זמן לעניין. יש ביצוע ספציפי שאתה ממליץ לי? לא בדקתי את האלקטרות לעומת ה 800 אבל את ה 804/803 הם עקפו, לטעמי האישי כמובן. אבל סוג דיון שאומר "הרמקול שלך בכלל לקולנוע ביתי, ומעדיף על פניו סרווין ווגה שנת 88" רק כדי להוריד את הצד השני לרצפה ולצאת "גבר" פסול לטעמי. אין לי בעיה שמישהו חושב שרמקול איקס לא טוב, גם אם יש לי אותו... ביג דיל... הבעיה שמציינים זאת כאמת אבסלוטית כדי לבטל את הצד השני. סתם מניפולציה.
avatar
Sol 1970-01-01 02:00:00
1. סבבה. ( עדיין הייתי שמח לדוגמא של דיסק עם מספר שיר וזמן שבהם לא אשמע פרט מסויים באלקטרות לעומת כל הקראמי) ״צודק״ אתה תשאר עם שלך,ואנו נהנה מהקרמי שלנו.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
שושו. סדרת אלקטרה היא סדרה שבמקור באמת נועדה לקולנוע ביתי. אבל מכיוון שהרמקולים הקדמיים מושקעים ואיכותיים הם כמובן טובים גם לסטריאו. זה לא קשור ללהוריד לרצפה חלילה. יש כמה וכמה ביקורות על הרמקול הזה כסטריאו אך יחד עם זאת הוא מאוד נפוץ אצל חובבי הקולנוע הכבדים. http://www.focal.com/en/11-electra-1000-be-2-
avatar
shushu 1970-01-01 02:00:00
ההבדל בציון לקזיאנו לבין הציון לאלקטרה הוא בערך כמו ההבדל בין הציון לגרנד אוטופיה לציון של הקזיאנו. לשיטתך הכלכלית היית צריך לקנות רמקול בשקם אלקטריק, היית נשאר עם יותר מ 30 אלף שקל ביד וההבדל לא היה משמעותי. כשתשמע, תבין. או שלא. שוב מניפולציה. הרי שנינו יודעים כמה עולה פוקאל 1028 ושקונים אותו בשקם אלקטרה ולא שקם אלקטריק... והרי שיטתי היא לא כמו שתיארת, עצם העובדה שהם אצלי בבית עם אלקטרוניקה במחיר דומה. אז 30 אלף חיסכון זה לא העניין, וגם אתה ידעת את זה לפני שכבתה את התגובה.
avatar
zs 1970-01-01 02:00:00
א. אחד הדברים שנדרשים (גם) מרמקולים הוא שיגיבו מיד לאות שהם מקבלים ויפסיקו מיד כאשר הוא נפסק. אם זה לא קורה, התוצר המוזיקלי מתחרבש. למה? כי במוזיקה אין צליל אחד וזהו, הם באים ברצף. ואם העסק ממשיך במה שהיה, מה שבא אחריו מתחבר אליו - והנה ברדק או עיוות. דבר נוסף הוא מהירות תגובה. לכן, יש רמקולים שמעבירים כלים מקישים באופן פלגמטי ויש כאלה שעושים את זה לפי אופי הכלי: מיידי, מדויק וצלול. מריחה, חוסר דיוק ושאר ירקות הם מהתוצרים השליליים של הפלגמטיות. זו אחת הסיבות שלרמקולים אלקטרוסטטיים ורמקולי ריבון יש יתרון מובנה בתחומים אלה: הם מגיבים מהר מאוד ועוצרים מהר לא פחות. התוצאה המוזיקלית, בתחומים אלה, היא מהסיבות שרמקולים כאלה עושים כמה דברים שאחרים לא יודעים לעשות ואנשים קונים אותם למרות חסרונות אחרים, כולל תפעוליים. ב. העניין הזה, של התחלה ועצירה בלי תוספות רלוונטי גם לתיבות (וגם כאן, להיעדר התיבות בסוג הפלאנרי הנ"ל יש יתרונות ידועים מאותן סיבות ממש; להם אין תיבה). ג. אשר על-כן במהלך העשור וחצי האחרון יצרנים רבים מייצרים יחידות מחומרים שונים שתכליתם ליצור יחידה המגיבה מהר ובאופן מדויק. הדרך לכך היא שימוש בחומרים קשיחים וקלים. בריליום, יהלום, מגנזיום, אלומיניום וגם קרמיקה נועדו לאותה תכלית בדיוק. ד. ממש כשם שיצרנים רבים משקיעים היום בתיבות שהן הרבה מעבר לעץ; חומרים מרוכבים (כבר ווילסון לפני שלושה עשורים), או אלומיניום משחקים תפקיד בתחום ממש בגלל תכונות אלה. כמו הרבה דברים באודיו, עיקרון טוב לא מבטיח ביצוע טוב או חווית האזנה מהנה. בנוסף, יש מקרים רבים שדווקא הסיבה ליתרונות היא שתגרום לחסרונות בתחומים אחרים. ה. כל זה לא משנה את העובדה שהמגמה מזה שנים היא בכיוון של יחידות מהסוג המדובר כמו-גם השקעה בתיבות – וככל שמדובר בעוצמת הטרנד הזה ובהיקפו, הרוב של יצרני העל הולכים לכיוון של יחידות מסוג כזה עם תיבות שהן הרבה יותר מ-MDF. ו. מי שזה לא מוצא חן בעינו, לא צריך. זה לא משנה כי 1. זה מה שקורה; 2. זה – עם ביצוע ראוי הלוקח בחשבון את הבעיות שהיחידות האלה מביאות אתן – מייצר מוזיקה עם כמה תכונות שרמקולים מסורתיים לא מסוגלים לנפק. ז. אחת מהן היא פירוט; ממש לא משנה אם זה חשוב למישהו בפורום או לא. תפקידו של הרמקול הוא לשדר את כל – בדגש על כל – מה שמגיע אליו. זה מה שהוא חייב לי, כי זה מה שיש בחומר המנגן. אם נוצר קונפליקט בין פירוט ובין הנאה, צריך למצוא משהו שיודע לנפק את הראשון ולא לפגוע בשני – או בבחירת הרמקול הנכון או בהתאמת רכיבים נכונה; מגבר הספק וכבל רמקול נמצאים בראש רשימת ההתאמה. חקסמח והרבה ישועות האמת כל הכתוב להעיל מפורט ונכון עד כדי כאב כי(לפחות אני)לא פגשתי ברמקול הזה . ומישפט המפתח לטעמי הוא"כמו הרבה דברים באודיו,עיקרון טוב לא מבטיח ביצוע טוב או חווית האזנה מהנה." וכאשר חווית האזנה נופלת ולא משנה עקב מה ,השאר טפל. וכאשר אתה אכן מקבל חווית האזנה מהנה ולמרות שאחד הפרמטרים להעיל לא מיתקים על בוריו ,אכן השגתה המטרה. יש לציין שחויות האזנה הן אידבידואליות לחלוטין. יכול להיות שלא כולם מחפשים חויה בהאזנה,יש מי שיש לו מיליון שקל בבנק וכיף לו זה שלו. ויש מי שמרויח לא רע ונהנה מויסקי טוב ,בחורה שונה ,אוכל טוב .עכשיו מי הוא העשיר.?
avatar
רוזי1 1970-01-01 02:00:00
היי נמר, אבדוק את העניין עם הרקוויאמים, ואשתדל להגיע. צריך קצת זמן לעניין. יש ביצוע ספציפי שאתה ממליץ לי? לא בדקתי את האלקטרות לעומת ה 800 אבל את ה 804/803 הם עקפו, לטעמי האישי כמובן. אבל סוג דיון שאומר "הרמקול שלך בכלל לקולנוע ביתי, ומעדיף על פניו סרווין ווגה שנת 88" רק כדי להוריד את הצד השני לרצפה ולצאת "גבר" פסול לטעמי. אין לי בעיה שמישהו חושב שרמקול איקס לא טוב, גם אם יש לי אותו... ביג דיל... הבעיה שמציינים זאת כאמת אבסלוטית כדי לבטל את הצד השני. סתם מניפולציה. יאללה , תפסיק עם ההתבכיינות שלך. כולה אמרתי שהעדפתי את הרמקול שלי על האלקטרות, ומהאמירה הזאת אתה וחבר שלך, לא זוכר את השם, קפצתם להסביר לי כמה אני טועה. כולה אמרתי מה ששמעתי אצלי בבית ולא אצלך או בתערוכה. ונכון. ה 1028 רמקול יפה עם צליל נחמד ובא מחברה שכנראה בין השלוש הכי טובות בעולם, אבל הוא לא בליגה של הרמקולים שיכולים להיות מוגדרים כהיי אנד.
avatar
shushu 1970-01-01 02:00:00
יאללה , תפסיק עם ההתבכיינות שלך. כולה אמרתי שהעדפתי את הרמקול שלי על האלקטרות, ומהאמירה הזאת אתה וחבר שלך, לא זוכר את השם, קפצתם להסביר לי כמה אני טועה. כולה אמרתי מה ששמעתי אצלי בבית ולא אצלך או בתערוכה. ונכון. ה 1028 רמקול יפה עם צליל נחמד ובא מחברה שכנראה בין השלוש הכי טובות בעולם, אבל הוא לא בליגה של הרמקולים שיכולים להיות מוגדרים כהיי אנד. אתה צודק.
avatar
stereophile 1970-01-01 02:00:00
האמת כל הכתוב להעיל מפורט ונכון עד כדי כאב כי(לפחות אני)לא פגשתי ברמקול הזה . ומישפט המפתח לטעמי הוא"כמו הרבה דברים באודיו,עיקרון טוב לא מבטיח ביצוע טוב או חווית האזנה מהנה." וכאשר חווית האזנה נופלת ולא משנה עקב מה ,השאר טפל. וכאשר אתה אכן מקבל חווית האזנה מהנה ולמרות שאחד הפרמטרים להעיל לא מיתקים על בוריו ,אכן השגתה המטרה. יש לציין שחויות האזנה הן אידבידואליות לחלוטין. יכול להיות שלא כולם מחפשים חויה בהאזנה,יש מי שיש לו מיליון שקל בבנק וכיף לו זה שלו. ויש מי שמרויח לא רע ונהנה מויסקי טוב ,בחורה שונה ,אוכל טוב .עכשיו מי הוא העשיר.? שלמה, העשיר הוא זה ששמח בחלקו. אני שמח בחלקי. עם כל הכבוד לתיאוריות, יש גם מעשי. ה"מעשי" כאן הוא החבילה הכוללת, או התוצאה. למרות הצידוק הטכנולוגי לכאורה, אין קונצנזוס, בטח לא לגבי הרמקולים מבוססי מגנזיום/קרמיקה/בריליום וכו'. אפילו החברה שמייצרת את הרמקולים שבסקירה הרגישו כנראה לא נעים לקרוא לעצמם "קונצנזוס" אז הם שינו לעצמם את השם ל"ארטוס". אגב, כל הדיון הזה מזכיר לי בדיחה לגבי ההבדלים בין תיאוריה למעשי: לש-ון ילד : אבא, מה ההבדל בין תיאוריה למעשי? אבא: בוא ואסביר, ראה את הבת, שאל אותה, אם יציעו לך מיליון דולר תשכבי עם השכן? הבת עונה: כן. אבא: רואה את האמא ושואל גם אותה, אם יציעו לך מיליון דולר תשכבי עם השכן? האמא עונה: כן. אבא: אתה רואה בן, תיאורטית יש לנו 2 מליון דולר, מעשית יש לנו 2 זונות בבית! י
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
יובל. אם אינני טועה (וטטעה אותי אם אני צודק) כתבתי לך במפורש שלמסקנות הללו הגעתי לאחר האזנה של כמה וכמה (וכמה כן?) רמקולים. אז מדוע אתה מאשים אותי במסקנות מתוך תיאוריה? והבדיחה קטלנית. ניכנסה לרשימה...:)
avatar
stereophile 1970-01-01 02:00:00
יובל. אם אינני טועה (וטטעה אותי אם אני צודק) כתבתי לך במפורש שלמסקנות הללו הגעתי לאחר האזנה של כמה וכמה (וכמה כן?) רמקולים. נכון, שכחתי שרק אתה מאזין לרמקולים ומגיע למסקנות, כולנו סתם מקשקשים כאן אז מדוע אתה מאשים אותי במסקנות מתוך תיאוריה? לא מאשים אותך בשום דבר, רק אומר שגם אם תביא את הרמקול הבא שלך ישירות מנאסא, זה לא אומר שיהיה לו סאונד מהחלל והבדיחה קטלנית. ניכנסה לרשימה...:) שמח שאהבת את הבדיחה :O
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
יובל. נחמד לקחת את הדיון למקום של הפולניה הנעלבת. אבל יאללה, שיהיה. בכל מקרה, אין לך מספיק נסיון עם רמקולים מהסוג הזה. אתה רוצה, תבוא לשמוע. גם ככה לא היית אצלי 200 שנה. הגיע הזמן.
avatar
stereophile 1970-01-01 02:00:00
יובל. נחמד לקחת את הדיון למקום של הפולניה הנעלבת. אבל יאללה, שיהיה. בכל מקרה, אין לך מספיק נסיון עם רמקולים מהסוג הזה. אתה רוצה, תבוא לשמוע. גם ככה לא היית אצלי 200 שנה. הגיע הזמן. שום פולנייה, בכיף אפשר להפגש! באמת עברו כמה שנים טובות! אני גם בהזדמנות הזו מזמין אותך לבוא לשמוע את המריחות והבומים אצלי. נוכל ביחד להסתכל על הממברנה ולראות איך היא מתקפלת פנימה כשהיא נעה קדימה לש-ון זה מחזה מאוד מרגיע... כהקדמה (ביקור הפאנל שסקר גם את הרמקולים האלה): http://www.dtown.co.il/forum/24048-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9F-%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F.html שרלטנים ה Zu האלו תאמין לי, איך קניתי בתום לב המון עיוותים. החוצפנים עוד מייצרים רמקולים ב 40 אלף דולר שמבוססים על יחידות מרוכבות עם core מנייר. בושה וחרפה. לש-ון חבורה של טמבלים. כל זה היה יכול להמנע אם המהנדסים שם היו קוראים קצת ב dtown להרחבת ההשכלה לפני שרצו לייצר רמקולים.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
יובל. אני אבוא בשמחה. ולגבי הסאונד. רמקול נהדר. אבל הכל יחסי - כמו כל דבר בחיים. לגבי הביקור של הפאנל. תמונות מקסימות...
avatar
stereophile 1970-01-01 02:00:00
ולגבי הסאונד. רמקול נהדר. אבל הכל יחסי - כמו כל דבר בחיים. מסכים, יחסית לרמקולים קרמיים הוא נהדר לש-ון
avatar
שניצל 1970-01-01 02:00:00
י לגבי הביקור של הפאנל. תמונות מקסימות... זה אני צילמתי ,לקחתי המצלמה של הבת שלי ,שמתי על אוטומט ,לא יודע לסובב התמונה במחשב ,ושלחתי ככה לחברה ! אבל אל תשכח שאני לא צלם ,לא צלם חובב,
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
יצא לך פרופשיונל... אפילו את שלמה הוצאת פוטוגני. בדרך כלל מצלמים אותו רק ברנטגן...
avatar
שניצל 1970-01-01 02:00:00
זה לא שלמה ,זה השומר בבנין.
avatar
stereophile 1970-01-01 02:00:00
זה לא שלמה ,זה השומר בבנין. השומרים בבניין שלו חושבים שהם מהשב"כ - מעבירים אותך תחקיר בטחוני בכניסה.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
לא לפני ששמו לו קרטון על הראש כדי שלא יידע לאן הוא הולך...:)
avatar
stereophile 1970-01-01 02:00:00
עם קרטון על הראש הוא בטוח נתקל באיזה אגרטל מקרמיקה :O
avatar
zs 1970-01-01 02:00:00
עם קרטון על הראש הוא בטוח נתקל באיזה אגרטל מקרמיקה :O לא לידאוג ,זה עשה לי רק טוב.עם קרטון בראש והיתקלות באגרטל קרמי, ידעתי שאני צריך לחוטוף מאיתן את הרוקפורט.:להלהלה:
avatar
zs 1970-01-01 02:00:00
ואם בעניני רכיבים עסקינן ,אז ככה בנו הרמקול שלי. ניראה לי שהשקיעו פה הרבה רצון טוב להוציא משהוא נורמלי . Midrange - 5.25", custom-designed midrange went through 23 different iterations before the final design, which uses a mineral-filled poly-cone with a sophisticated motor system built to Rockport•s specs by Denmark•s Audio Technology. This handles frequencies from 140Hz•2.5kHz. Features •Symmetric Drive,• to reduce rise time by a factor of ten, resulting in greater linearity regardless of the cone•s position. Moreover, •Symmetric Drive• is lowers voice coil inductance, creating a more stable impedance and therefore simpler crossover topology, making the speaker easier to drive for high-impedance tube amps. Tweeter - 1", Scan Speak Revelator motor system. Chosen for its low resonant frequency (1.5•2kHz) and ability to deliver the natural body of instruments. Woofers - 10" Danish-made Vifas. As with the $91,500 Hyperion, the Mira•s 24dB-per-octave acoustic slope crossover is hand-built, and point-to-point wired with custom film/foil caps (made exclusively for Rockport), custom inductors, and Caddock resistors. All are spec•d at 1% tolerance, and the unit is epoxy-potted for mechanical stability as well as reduced microphonics. Wiring - Internally wired with Transparent cable and connected via Cardas rhodium posts. Enclosure - Danish-made enclosure of pure MDF. The front baffle is 3"-thick and the walls are 1"-thick. Seven individual braces lock the cabinet•s panels together, while at the same time creating separate acoustic chambers for each driver. The side-firing woofer housing has a 2" thick panel for the driver mounting surface and is rear-vented •with deeply radiused edges to prevent port turbulence.• (Payor believes that a properly designed vented enclosure allows for both lower driver distortion and higher motor strength, and can couple to room boundaries as well as sealed cabinets.) The front-driver baffle uses a laser-cut Steinway-felt insert to reduce reflections from the midrange and high-frequency drivers. Long-fiber wool is used to damp the midrange enclosure, and a mixture of anechoic wedge foam and polyster is found in the bass cabinet. Finish - high-gloss piano black polyester, an eleven-step process performed by the same European company that finishes Steinway grands Height- 45.89" Width- 10.25" (base) Depth- 20.67" (base) Weight- 140 lbs. each Frequency Response- 35Hz-20KHz, -3db Nominal Impedance 4 Ohms Sensitivity- 88dB SPL/2.83v Min. Amplifier Power- 50 watts והיום נודע לי מפי יודעי דבר שגם YG מישתמשים באותו טוויטר . רק שעשו לו מודיפיקציה ע"מ שיתאים להרכבה על קיר אלומיניום. זה מראה לדעתי שאלמנטים טובים ניתנים לתיכנון שונה ואיך שהמתכנן חושב/רוצה שהמוצר שלו ינגן. עכשיו רק צריך ליבחור. ולראיה נוספת איזופון/טידל אותם אלמנטים סאונד שונה. http://www.stereophile.com/content/yg-acoustics-sonja-13-loudspeaker
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
אז זו יחידת קרטון או לא?
avatar
שניצל 1970-01-01 02:00:00
אז איפה הסופרימו רבאק?????גם בYG יש רולייטור?
avatar
igal.l 1970-01-01 02:00:00
ננסה לעשות קצת סדר.כיום יחידות של אודיו טכנולוג'י ממוקמות רק בדגמים מעל האביאור.דהיינו רק ברמקול שעולה 100K$ ומעלה. יכול להיות שזכיתי ויכול להיות שלא. הדגמים החדשים דהיינו שלושת דיגמי ה"כניסה" בניהם האביאור מצוידים ביחידות תוצרת רוקפורט ,אם אני מבין נכון. ישנם שיקולים משיקולים שונים הן טכניים והן כלכלים.דגמים אחרים מצריכים יחידות אחרות ובאותה נשימה ליקנות משלושה יצרנים שונים (סקאן ספיק,אודיו טכנולוגי' ,ו vifa ) זה יקר יותר מאשר ליצר בעצמך או ליקנות תוצרת מקומית. גם האביאור וגם הדגם הקודם (של שלמה מיזרחי) לטעמי נישמעים ניפלא סה"כ רמקול יקר ב 10K$ מעל שלי.זה מאידך גיסא לעומת זאת אין לי ספק שהדגם שהחליף את הרמקול שלי הוא מצוין,ובאותה נשימה ומידה אני מאוד מרוצה ונהנה מהדגם שלי, יש לו את האיכיות שלו . אבל בסופו של יום סה"כ זה טעם אישי.ואיש איש רצונו כבודו. שלמה בוא נעשה סדר הרמקול שלך עם הדרייבר (מיד) של אודיו טכנולוג'י וממברנה עבודה של רוקפורט מקרבון גם הרמקול של מזרחי .. האטריה והאביאור דרייברים של רוקפורט מלא והאלטייר והארקיס דרייברים של רוקפורט חוץ מה 15" שנמצא שם של אודיו טכנולוג'י
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
שלמה בוא נעשה סדר הרמקול שלך עם הדרייבר (מיד) של אודיו טכנולוג'י וממברנה עבודה של רוקפורט מקרבון גם הרמקול של מזרחי .. האטריה והאביאור דרייברים של רוקפורט מלא והאלטייר והארקיס דרייברים של רוקפורט חוץ מה 15" שנמצא שם של אודיו טכנולוג'י טוב שיש לנו את יגאל. אז זהו. שלמה נהנה מצליל עם ביצועים כאלה בזכות טכנולוגיה שמתבססת בדיוק על מה שאני מדבר עליו. קשיחות ומשקל נמוך.
avatar
kyroz 1970-01-01 02:00:00
וואלה אחלה שרשור יצא בסוף.. סחטיין עליכם
avatar
zs 1970-01-01 02:00:00
וואלה אחלה שרשור יצא בסוף.. סחטיין עליכם אנחנו ילדים ,אבל גדולים :cool:
avatar
kyroz 1970-01-01 02:00:00
אנחנו ילדים ,אבל גדולים :cool: ילדים עם צעצועים יקרים
avatar
stereophile 1970-01-01 02:00:00
טוב שיש לנו את יגאל. אז זהו. שלמה נהנה מצליל עם ביצועים כאלה בזכות טכנולוגיה שמתבססת בדיוק על מה שאני מדבר עליו. קשיחות ומשקל נמוך. מילות סיכום בהחלט, קראתי קצת על חומרים ועל בנייה של רמקולים. בוא נגיד שטוענים שלנייר יש הרבה פחות בעיות מאשר חומרים אחרים וגם הוא מאוד קל וקשיח (מאוד, כן - נמר) ומהווה גם היום בסיס כאחד החומרים המושלמים למטרה הזו של speaker cones ו sound reproduction. הערבוב שלו עם חומרים אחרים, תורם לו לשמירה על spec לאורך זמן וגם לשיפור יחס משקל-קשיחות, בלי לוותר על התכונות הטובות של נייר. לכן, הנייר נמצא שם ב core כמרכיב עיקרי. הרבה חברות מכובדות, כולל vifa , scan speak ובעצם רוב החברות שמייצרות דרייברים, משתמשות עדיין בנייר. לא בגלל שהם low-tech אלא בגלל שלחומרים האחרים יש את הבעיות שלהם. אחד היתרונות של נייר, זה ה damping self של הממברנה, גם בריליום, קוולר, קרמיקה הם חומרים מאוד טובים מבחינת יחס משקל-קשיחות שלהם אבל ה self damping שלהם נמוך והם בעצם מצלצלות כמו פעמון (זו הבעיה שלהם). כמו שכתבתי עוד מההתחלה, גם בתחום הדרייברים עצמו יש איכות ביצוע ואפשר להפיק רמקולים מצויינים בכל שיטה. רמקול כמו שכתבתי, הוא סט של פשרות, אנחנו חיים בעולם שהוא אינו אידאלי ולכן כל חומר וה design שסובב אותו טומן איזשהו סט של פשרות. סופ"ש נעים!
avatar
TakeOne 1970-01-01 02:00:00
אני מבקש להתנצל מראש, אבל: 1. מעניין ת'ת**ת שלי אם החומר שזז שם בפנים עשוי מתערובת של נייר טואלט עם או בלי מתכות שהביאו מערמות הפסולת של המפעלים המזהמים בסין, או מקרמיקה שחצבו בהרים באיטליה. 2. התאוריה לפיה אלמנטים קשיחים וקלים, מרוסנים יותר בתנועתם מאלמנטים רכים יותר וקלים, מעניינת ו"עושה שכל", אבל אני לא מאמין שמישהו מהקוראים כאן, כולל נמר שיש לו שמיעה של חיית טרף לילית, יכול לשים לב לפרט הטכני הזה. ברור שכל אחד מאיתנו יבחין בקלות בין סאונד קרמי לזה מהנייר. לא חוכמה. אבל אף אחד לא יבחין שזה בגלל הריסון שיש לקרמי ודומיו במהלך תנועת הממברנה. 3. אז אומרים נמר ופרלמן שהחומר המרוסן - (קרמי, מגנזיום, התערובות השונות וכד') הוא לא החשוב, מה שחשוב זו חתימת הצליל. וכמובן הפירוט הקדוש. ואני שואל - ואם לרבים מהאודיופילים בעולם "הריסון" הזה טומן בחובו מחירים של צליל חד מידי, ולאחרים אפילו "מנסר"? ואם מגבר או כבל לא מצליחים לרסן את הרמקול החד והמנסר? אזי שווה אולי לוותר במשהו על הפירוט הקדוש ולקבל תמונה מאוזנת ומוזיקלית יותר? אני מתקשה לקבל את הנחת העבודה של הנמר, לפיה הפירוט הוא קודש הקודשים ואין בילתו. הפירוט חשוב מאוד-מאוד גם לי! אבל אם יש מי שמרגישים שמשלמים עליו מחיר שהופך את ההאזנה למעייפת...... אז לא תודה. מזכיר לכולנו שלאורך השנים היו עשרות ומאות רמקולים ללא קרמיקה, בריליום או השד יודע מה, כולה נייר דק וקל כזה או אחר, שריגשו אותנו והעתיקו את נשימתנו כי נשמעו פצצה והיו מפורטים בטירוף. ועדיין לא היו עשויים מחומרים שהיום הפכו לאופנתיים (ומחר יוחלפו בוודאי באחרים). 4. הכי הכי חשוב לדעתי: אף רמקול מכל אלה שהוזכרו כאן, עם אף אלקטרוניקה שרובינו מכירים, עם אף מקור כנ"ל, לא מדגדג ולא מתקרב אפילו לחוויה האמיתית של אולם הקונצרטים. בסוף הרי רובינו שומעים בסלון הביתי, או בחדר האזנה קטן יחסית. זה רחוק מרחק שנות אור מאולם הקונצרטים עם הבמה הענקית ו 80- 120 נגנים..... מי שלא חושב כמוני, שיתחיל ללכת קצת יותר לאולמות. ואם זה המצב, כולנו מחפשים את "החוויה". את הכייף וההתרגשות של לשבת מול המערכת ולהינות ממוזיקה. זה לא משחזר באמת את אולם הקונצרטים, בדרך כלל גם לא מתקרב לשם, כאמור. ואם כל אחד נהנה מלשבת מול המערכת ולשמוע "הכי טוב" לטעמו את המערכת שלו, אזי הכל סובייקטיבי. האחד יתרגש מקרמיקה מפורטת, מדוייקת ומהירה כברק, והאחר מצליל מלטף, עגלגל וקצת נמרח. עניין של טעם. יש כמובן פרמטרים אובייקטיבים שניתן למדוד, אבל תסכימו איתי שחלק גדול מהרמקולים שתמיד קראנו להם היי אנד, והם ללא קרמיקה ודומיה, גם הם מפורטים מאוד, גם הם דינמיים וכו' וכו. אם זה מספיק למישהו ומרגש מישהו, אזי מבחינתו אין שום תועלת או הגיון להחליף למשהו מפורט קצת יותר אבל מהנה הרבה פחות. 5. משעה שמערכת היא סופר-מפורטת, סופר-מדוייקת, סופר-רזולוציונית (המצאתי מילה עכשיו!) אבל אי אפשר לשמוע בה יותר מחצי שעה - שעה רצוף, והצליל לא מרגש ולא עושה את זה למישהו, אז מה זה שווה? בקונצרט באולם אני לא מחפש רזולוציות וגם לא פירוט. ראבק, שם אני מתרגש מהמוזיקה שנשפכת לה בכמויות, מתפלל שזה לא יגמר ומקסימום פוזל קצת הצידה כדי לבדוק אם הזוגה שלי גם כן נהנית (מעבר לזה אין לאן לפזול. אני מוריד שם את הגיל הממוצע לשישים). ואם גם הזוגה מוקסמת, סימן שזה עובד. אז תנו לי מערכת ורמקולים שעושים את זה בבית, עם קרטון או עם קרמיקה, ואני מבסוט. למי אכפת מתנועות הממברנה בכלל?
avatar
שניצל 1970-01-01 02:00:00
אני מבקש להתנצל מראש, אבל: 1. מעניין ת'ת**ת שלי אם החומר שזז שם בפנים עשוי מתערובת של נייר טואלט עם או בלי מתכות שהביאו מערמות הפסולת של המפעלים המזהמים בסין, או מקרמיקה שחצבו בהרים באיטליה. 2. התאוריה לפיה אלמנטים קשיחים וקלים, מרוסנים יותר בתנועתם מאלמנטים רכים יותר וקלים, מעניינת ו"עושה שכל", אבל אני לא מאמין שמישהו מהקוראים כאן, כולל נמר שיש לו שמיעה של חיית טרף לילית, יכול לשים לב לפרט הטכני הזה. ברור שכל אחד מאיתנו יבחין בקלות בין סאונד קרמי לזה מהנייר. לא חוכמה. אבל אף אחד לא יבחין שזה בגלל הריסון שיש לקרמי ודומיו במהלך תנועת הממברנה. 3. אז אומרים נמר ופרלמן שהחומר המרוסן - (קרמי, מגנזיום, התערובות השונות וכד') הוא לא החשוב, מה שחשוב זו חתימת הצליל. וכמובן הפירוט הקדוש. ואני שואל - ואם לרבים מהאודיופילים בעולם "הריסון" הזה טומן בחובו מחירים של צליל חד מידי, ולאחרים אפילו "מנסר"? ואם מגבר או כבל לא מצליחים לרסן את הרמקול החד והמנסר? אזי שווה אולי לוותר במשהו על הפירוט הקדוש ולקבל תמונה מאוזנת ומוזיקלית יותר? אני מתקשה לקבל את הנחת העבודה של הנמר, לפיה הפירוט הוא קודש הקודשים ואין בילתו. הפירוט חשוב מאוד-מאוד גם לי! אבל אם יש מי שמרגישים שמשלמים עליו מחיר שהופך את ההאזנה למעייפת...... אז לא תודה. מזכיר לכולנו שלאורך השנים היו עשרות ומאות רמקולים ללא קרמיקה, בריליום או השד יודע מה, כולה נייר דק וקל כזה או אחר, שריגשו אותנו והעתיקו את נשימתנו כי נשמעו פצצה והיו מפורטים בטירוף. ועדיין לא היו עשויים מחומרים שהיום הפכו לאופנתיים (ומחר יוחלפו בוודאי באחרים). 4. הכי הכי חשוב לדעתי: אף רמקול מכל אלה שהוזכרו כאן, עם אף אלקטרוניקה שרובינו מכירים, עם אף מקור כנ"ל, לא מדגדג ולא מתקרב אפילו לחוויה האמיתית של אולם הקונצרטים. בסוף הרי רובינו שומעים בסלון הביתי, או בחדר האזנה קטן יחסית. זה רחוק מרחק שנות אור מאולם הקונצרטים עם הבמה הענקית ו 80- 120 נגנים..... מי שלא חושב כמוני, שיתחיל ללכת קצת יותר לאולמות. ואם זה המצב, כולנו מחפשים את "החוויה". את הכייף וההתרגשות של לשבת מול המערכת ולהינות ממוזיקה. זה לא משחזר באמת את אולם הקונצרטים, בדרך כלל גם לא מתקרב לשם, כאמור. ואם כל אחד נהנה מלשבת מול המערכת ולשמוע "הכי טוב" לטעמו את המערכת שלו, אזי הכל סובייקטיבי. האחד יתרגש מקרמיקה מפורטת, מדוייקת ומהירה כברק, והאחר מצליל מלטף, עגלגל וקצת נמרח. עניין של טעם. יש כמובן פרמטרים אובייקטיבים שניתן למדוד, אבל תסכימו איתי שחלק גדול מהרמקולים שתמיד קראנו להם היי אנד, והם ללא קרמיקה ודומיה, גם הם מפורטים מאוד, גם הם דינמיים וכו' וכו. אם זה מספיק למישהו ומרגש מישהו, אזי מבחינתו אין שום תועלת או הגיון להחליף למשהו מפורט קצת יותר אבל מהנה הרבה פחות. 5. משעה שמערכת היא סופר-מפורטת, סופר-מדוייקת, סופר-רזולוציונית (המצאתי מילה עכשיו!) אבל אי אפשר לשמוע בה יותר מחצי שעה - שעה רצוף, והצליל לא מרגש ולא עושה את זה למישהו, אז מה זה שווה? בקונצרט באולם אני לא מחפש רזולוציות וגם לא פירוט. ראבק, שם אני מתרגש מהמוזיקה שנשפכת לה בכמויות, מתפלל שזה לא יגמר ומקסימום פוזל קצת הצידה כדי לבדוק אם הזוגה שלי גם כן נהנית (מעבר לזה אין לאן לפזול. אני מוריד שם את הגיל הממוצע לשישים). ואם גם הזוגה מוקסמת, סימן שזה עובד. אז תנו לי מערכת ורמקולים שעושים את זה בבית, עם קרטון או עם קרמיקה, ואני מבסוט. למי אכפת מתנועות הממברנה בכלל? יפה כתבת:בעד: אבל מה לעשות שחברו להם ביחד זוג בעלי ממברנות קלות ומהירות ,ירו חץ ,ועכשיו עסוקים בלצייר את עיגולי המטרה סביב החץ,
avatar
hornless 1970-01-01 02:00:00
כל מילה בסלע, טייק ONE.
avatar
רוזי1 1970-01-01 02:00:00
אני מבקש להתנצל מראש, אבל: 1. מעניין ת'ת**ת שלי אם החומר שזז שם בפנים עשוי מתערובת של נייר טואלט עם או בלי מתכות שהביאו מערמות הפסולת של המפעלים המזהמים בסין, או מקרמיקה שחצבו בהרים באיטליה. 2. התאוריה לפיה אלמנטים קשיחים וקלים, מרוסנים יותר בתנועתם מאלמנטים רכים יותר וקלים, מעניינת ו"עושה שכל", אבל אני לא מאמין שמישהו מהקוראים כאן, כולל נמר שיש לו שמיעה של חיית טרף לילית, יכול לשים לב לפרט הטכני הזה. ברור שכל אחד מאיתנו יבחין בקלות בין סאונד קרמי לזה מהנייר. לא חוכמה. אבל אף אחד לא יבחין שזה בגלל הריסון שיש לקרמי ודומיו במהלך תנועת הממברנה. 3. אז אומרים נמר ופרלמן שהחומר המרוסן - (קרמי, מגנזיום, התערובות השונות וכד') הוא לא החשוב, מה שחשוב זו חתימת הצליל. וכמובן הפירוט הקדוש. ואני שואל - ואם לרבים מהאודיופילים בעולם "הריסון" הזה טומן בחובו מחירים של צליל חד מידי, ולאחרים אפילו "מנסר"? ואם מגבר או כבל לא מצליחים לרסן את הרמקול החד והמנסר? אזי שווה אולי לוותר במשהו על הפירוט הקדוש ולקבל תמונה מאוזנת ומוזיקלית יותר? אני מתקשה לקבל את הנחת העבודה של הנמר, לפיה הפירוט הוא קודש הקודשים ואין בילתו. הפירוט חשוב מאוד-מאוד גם לי! אבל אם יש מי שמרגישים שמשלמים עליו מחיר שהופך את ההאזנה למעייפת...... אז לא תודה. מזכיר לכולנו שלאורך השנים היו עשרות ומאות רמקולים ללא קרמיקה, בריליום או השד יודע מה, כולה נייר דק וקל כזה או אחר, שריגשו אותנו והעתיקו את נשימתנו כי נשמעו פצצה והיו מפורטים בטירוף. ועדיין לא היו עשויים מחומרים שהיום הפכו לאופנתיים (ומחר יוחלפו בוודאי באחרים). 4. הכי הכי חשוב לדעתי: אף רמקול מכל אלה שהוזכרו כאן, עם אף אלקטרוניקה שרובינו מכירים, עם אף מקור כנ"ל, לא מדגדג ולא מתקרב אפילו לחוויה האמיתית של אולם הקונצרטים. בסוף הרי רובינו שומעים בסלון הביתי, או בחדר האזנה קטן יחסית. זה רחוק מרחק שנות אור מאולם הקונצרטים עם הבמה הענקית ו 80- 120 נגנים..... מי שלא חושב כמוני, שיתחיל ללכת קצת יותר לאולמות. ואם זה המצב, כולנו מחפשים את "החוויה". את הכייף וההתרגשות של לשבת מול המערכת ולהינות ממוזיקה. זה לא משחזר באמת את אולם הקונצרטים, בדרך כלל גם לא מתקרב לשם, כאמור. ואם כל אחד נהנה מלשבת מול המערכת ולשמוע "הכי טוב" לטעמו את המערכת שלו, אזי הכל סובייקטיבי. האחד יתרגש מקרמיקה מפורטת, מדוייקת ומהירה כברק, והאחר מצליל מלטף, עגלגל וקצת נמרח. עניין של טעם. יש כמובן פרמטרים אובייקטיבים שניתן למדוד, אבל תסכימו איתי שחלק גדול מהרמקולים שתמיד קראנו להם היי אנד, והם ללא קרמיקה ודומיה, גם הם מפורטים מאוד, גם הם דינמיים וכו' וכו. אם זה מספיק למישהו ומרגש מישהו, אזי מבחינתו אין שום תועלת או הגיון להחליף למשהו מפורט קצת יותר אבל מהנה הרבה פחות. 5. משעה שמערכת היא סופר-מפורטת, סופר-מדוייקת, סופר-רזולוציונית (המצאתי מילה עכשיו!) אבל אי אפשר לשמוע בה יותר מחצי שעה - שעה רצוף, והצליל לא מרגש ולא עושה את זה למישהו, אז מה זה שווה? בקונצרט באולם אני לא מחפש רזולוציות וגם לא פירוט. ראבק, שם אני מתרגש מהמוזיקה שנשפכת לה בכמויות, מתפלל שזה לא יגמר ומקסימום פוזל קצת הצידה כדי לבדוק אם הזוגה שלי גם כן נהנית (מעבר לזה אין לאן לפזול. אני מוריד שם את הגיל הממוצע לשישים). ואם גם הזוגה מוקסמת, סימן שזה עובד. אז תנו לי מערכת ורמקולים שעושים את זה בבית, עם קרטון או עם קרמיקה, ואני מבסוט. למי אכפת מתנועות הממברנה בכלל? אתה לא שמעת מספיק מערכות עם רמקולים קרמיים. מערכת טובה, עם רמקול קרמי ולא קרמי יודעת ללטף מתי שצריך ולחתוך את האוזניים כשזה מוקלט כך במקור. אני מכיר מערכות עם רמקולים קרמיים שמלטפות את האוזן כשצריך, ומאידך שמעתי מערכת עם רמקולים לא קרמיים שצורחות אלי גם אם הזמרת התכוונה ללטף.. אם הכל עניין של טעם,למה בכלל צריך את הפורום הזה ? שכל אחד וירכיב מערכת לפי טעמו, ואפילו וזה מרוח או צורח, הרי זה טעמו ואמרו שלום על ישראל.
avatar
רוזי1 1970-01-01 02:00:00
יפה כתבת:בעד: אבל מה לעשות שחברו להם ביחד זוג בעלי ממברנות קלות ומהירות ,ירו חץ ,ועכשיו עסוקים בלצייר את עיגולי המטרה סביב החץ, למיטב ידיעתי, הבנתי וזיכרוני, היית מת שיהיו לך אגרטלים כאילו בבית. חוץ מזה, ממתי יעקב דניאל מכונה וויסקי? האיכות שלו נמדדת בטעם הקולה שמכסה אותו
avatar
שניצל 1970-01-01 02:00:00
למיטב ידיעתי, הבנתי וזיכרוני, היית מת שיהיו לך אגרטלים כאילו בבית. חוץ מזה, ממתי יעקב דניאל מכונה וויסקי? האיכות שלו נמדדת בטעם הקולה שמכסה אותו אני באמת חושב שהאיזופון מדהים!,בתנאי שאתה מצליח טיפה לחמם ולנדנד אותו ,אבל אם צריך מגבר מהמאדים ,אני מוותר.
avatar
רוזי1 1970-01-01 02:00:00
אני באמת חושב שהאיזופון מדהים!,בתנאי שאתה מצליח טיפה לחמם ולנדנד אותו ,אבל אם צריך מגבר מהמאדים ,אני מוותר. אתה די צודק, אבל גם אי אפשר להגיע לביצועים שפורשה התכוונו עם צמיגים מאוטו דיפו. אני לא חושב שהמגבר צריך להיות ממאדים, הוא צריך להיות טוב, כמו שלך יש מגברים טובים ויקרים. אמרתי כבר בעבר שלדעתי הגברה זה המכשיר הכי קל למצוא ולהתאים למערכת. הpre, מקור, כבלים הרבה יותר קשים להשגה במחירים שפויים ומשפיעים יותר על טונאליות המערכת ממגבר.
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
אני מבקש להתנצל מראש, אבל: 1. מעניין ת'ת**ת שלי אם החומר שזז שם בפנים עשוי מתערובת של נייר טואלט עם או בלי מתכות שהביאו מערמות הפסולת של המפעלים המזהמים בסין, או מקרמיקה שחצבו בהרים באיטליה. גם אותי לא. אבל מה לעשות שמה שזז שם בפנים אחראי למה שאתה שומע בסוף. אם מה שזז לא יודע לזוז על פי הדרישות אז זה יתחיל לעניין אותך. או שתחפש משהו שזז כמו שאתה רוצה ובסופו של דבר, בלי שזה מעניין אותך, זה מה שישמע טוב. זו הסיבה שהרמקול שלך עשוי בדיוק מתרכובות שמטרתן היא לעמוד בשרישה של לזוז אחורה וקדימה תוך צימצום משמעותי של תנועה לא רצויה הצידה או בתוך עצמה. 2. התאוריה לפיה אלמנטים קשיחים וקלים, מרוסנים יותר בתנועתם מאלמנטים רכים יותר וקלים, מעניינת ו"עושה שכל", אבל אני לא מאמין שמישהו מהקוראים כאן, כולל נמר שיש לו שמיעה של חיית טרף לילית, יכול לשים לב לפרט הטכני הזה. ברור שכל אחד מאיתנו יבחין בקלות בין סאונד קרמי לזה מהנייר. לא חוכמה. אבל אף אחד לא יבחין שזה בגלל הריסון שיש לקרמי ודומיו במהלך תנועת הממברנה. זו לא תיאוריה. זו עובדה. יחידות קלות וקשיחות מדויקות יותר מיחידות כבדות ורכות מהן. וכן, אני מבחין בקלות בבעיות מהסוג הזה. כשאתה חי שנים רבות בתוך שעות של האזנות למוצרים שונים אתה מפתח רגישות לבעיות בצליל. זה לא בגלל שאני בעל כוחות מיוחדים. כל אחד שיעשה זאת, יפתח מיומנות כזו. הוא לא חייב להיות כתב אודיו, הוא פשוט צריך לשמוע הרבה דברים. הריזון שיש ליחידות קשיחות וקלות (לא משנה איך השיגו את הדרישה) הוא זה שבסופו של דבר מאפשר לצליל להתנגן ולעצור מהר, להיות מוכן לצליל הבא או לצליל שניכנס במקביל. כשיחידה לא עושה את זה, יש עירבוב, מיסוך ועוד כמה תופעות לוואי שהן מאפיין מאוד מובהק של רמקול. אגב, זה יכול לבוא גם בגלל התיבה. אבל אנחנו כאן יוצאים מנקודת הנחה שהתיבה בנויה היטב. 3. אז אומרים נמר ופרלמן שהחומר המרוסן - (קרמי, מגנזיום, התערובות השונות וכד') הוא לא החשוב, מה שחשוב זו חתימת הצליל. וכמובן הפירוט הקדוש. ואני שואל - ואם לרבים מהאודיופילים בעולם "הריסון" הזה טומן בחובו מחירים של צליל חד מידי, ולאחרים אפילו "מנסר"? ואם מגבר או כבל לא מצליחים לרסן את הרמקול החד והמנסר? אזי שווה אולי לוותר במשהו על הפירוט הקדוש ולקבל תמונה מאוזנת ומוזיקלית יותר? אני מתקשה לקבל את הנחת העבודה של הנמר, לפיה הפירוט הוא קודש הקודשים ואין בילתו. הפירוט חשוב מאוד-מאוד גם לי! אבל אם יש מי שמרגישים שמשלמים עליו מחיר שהופך את ההאזנה למעייפת...... אז לא תודה. מזכיר לכולנו שלאורך השנים היו עשרות ומאות רמקולים ללא קרמיקה, בריליום או השד יודע מה, כולה נייר דק וקל כזה או אחר, שריגשו אותנו והעתיקו את נשימתנו כי נשמעו פצצה והיו מפורטים בטירוף. ועדיין לא היו עשויים מחומרים שהיום הפכו לאופנתיים (ומחר יוחלפו בוודאי באחרים). אנחנו לא אומרים. אנחנו מכירים את זה וכל העולם המתרכז בנושא יודע זאת. צליל חד ומנסר ניתן לריסון ברוב המוחלט של המקרים (למעט מקרים בהם הרמקול פשוט לא טוב). השאלה היא אם ניתן לעשות פעולה הפוכה. לקחת יחידה שהיא חסרה בפרטים וברזולוציה ולהביא אותה לאיזון בעניין הזה. אני למדתי, שכמו בכל דבר, אין יש מאין. לכן, ההעדפה שלי היא קודם כל מקסימום ביצועים ועם האיזון הטונאלי כבר נסתדר. וזה אגב, הדבר הכי קל להשגה. 4. הכי הכי חשוב לדעתי: אף רמקול מכל אלה שהוזכרו כאן, עם אף אלקטרוניקה שרובינו מכירים, עם אף מקור כנ"ל, לא מדגדג ולא מתקרב אפילו לחוויה האמיתית של אולם הקונצרטים. בסוף הרי רובינו שומעים בסלון הביתי, או בחדר האזנה קטן יחסית. זה רחוק מרחק שנות אור מאולם הקונצרטים עם הבמה הענקית ו 80- 120 נגנים..... מי שלא חושב כמוני, שיתחיל ללכת קצת יותר לאולמות. ואם זה המצב, כולנו מחפשים את "החוויה". את הכייף וההתרגשות של לשבת מול המערכת ולהינות ממוזיקה. זה לא משחזר באמת את אולם הקונצרטים, בדרך כלל גם לא מתקרב לשם, כאמור. נכון. אבל אנחנו רוצים לקבל חוויה שמתקרבת לשם. או לפחות מזכירה. זה אולי חלום רחוק, אבל בכל זאת, יש כמה דברים שמקבלים בבית שאולם קונצרטים לא מסוגל לתת. ואם כל אחד נהנה מלשבת מול המערכת ולשמוע "הכי טוב" לטעמו את המערכת שלו, אזי הכל סובייקטיבי. האחד יתרגש מקרמיקה מפורטת, מדוייקת ומהירה כברק, והאחר מצליל מלטף, עגלגל וקצת נמרח. עניין של טעם. יש כמובן פרמטרים אובייקטיבים שניתן למדוד, אבל תסכימו איתי שחלק גדול מהרמקולים שתמיד קראנו להם היי אנד, והם ללא קרמיקה ודומיה, גם הם מפורטים מאוד, גם הם דינמיים וכו' וכו. אם זה מספיק למישהו ומרגש מישהו, אזי מבחינתו אין שום תועלת או הגיון להחליף למשהו מפורט קצת יותר אבל מהנה הרבה פחות. עם המשפט הזה אני לא מסכים. לאחרונה התנסתי עם המון הגברות וקדמהגברות. הגעתי כמה פעמים לצליל מלטף ומאוד נעים. אחד מהרגעים הללו התרחש עם קדמגבר של vac רנסנס. זה היה נעים, חם, אך הביצועים היו ברצפה. היו חסרים פרטים, מהירות, גבוהים. בקיצור, בינוני. ישבנו אני ויואל והבנו שהאודיו ריסרצ׳ מחזיר לי כמה נגנים לשורה שנעלמו ב-vac. והנגנים הללו, עשו משהו מאוד חשוב בשיחזור היצירה. הם ניגנו עוד כמה דברים ברקע שחסרו עם ה-vac. האם היית מקבל את זה שיצירה שאתה שומע חסרה בנגנים? האם היית מקבל את העובדה שכשאתה משלם כרטיס לקונצרט כאשר מתחייבים לך שתנגן שם תזמורת סימפונית מלאה וחלק מהנגנים דפקו ברז? אז כן, קיבלת חמימות ונעימות אבל החסרת במוסיקה. לכן אני לא ממש מבין מדוע צריך להתפשר. אני מחפש גם וגם, אני גם מוכן לשלם על זה. נכון, יש המון רמקולים היי אנד שהם אינם קרמים. קרמי זה לא הכי טוב, אבל דרישה ליחידה קשיחה וקלה זו דרישה הכרחית על מנת שמה שתשמע יהיה טוב מאוד (שוב, בהנחה שהכל מאחורה כמו שצריך). אבל לקרמי, כמו לקרבון מגנזיום ונייר מחוזק בסיבי זכוכית וחומרים מקשיחים וקלים אחרים, יש צליל יחודי. מי שאוהב את זה נהנה. מי שלא, מתרגל, מעכל מה הוא שומע, ונהנה. 5. משעה שמערכת היא סופר-מפורטת, סופר-מדוייקת, סופר-רזולוציונית (המצאתי מילה עכשיו!) אבל אי אפשר לשמוע בה יותר מחצי שעה - שעה רצוף, והצליל לא מרגש ולא עושה את זה למישהו, אז מה זה שווה? בקונצרט באולם אני לא מחפש רזולוציות וגם לא פירוט. ראבק, שם אני מתרגש מהמוזיקה שנשפכת לה בכמויות, מתפלל שזה לא יגמר ומקסימום פוזל קצת הצידה כדי לבדוק אם הזוגה שלי גם כן נהנית (מעבר לזה אין לאן לפזול. אני מוריד שם את הגיל הממוצע לשישים). ואם גם הזוגה מוקסמת, סימן שזה עובד. אז תנו לי מערכת ורמקולים שעושים את זה בבית, עם קרטון או עם קרמיקה, ואני מבסוט. למי אכפת מתנועות הממברנה בכלל? מערכת שאי אפשר לשמוע בה יותר מחצי שעה היא מערכת לא טובה. האמת למה חצי שעה? מספיק חצי דקה על מנת להבין שהיא כזו. באולם קונצרטים אתה מקבל המון רזולוציה. זו הסיבה שהנגנים יושבים היכן שהם יושבים ובמרחקים מוגדרים אחד מהשני (לעומר ולצדדים) זה על מנת שתקבל את כל השכבות של כלי הנגינה ביצירה. זו גם הסיבה שהמוסיקה שם ״נשפכת״ בכמויות. כי יש המון ממנה. יש את כל המידע. אם היה חסר מידע, ונניח לא היו באמת מיתרים בכינורות, פחות ״מוסיקה| היתה נשפכת לך. וזה בדיוק העניין. קודם כל מקסימום מידע. לא לפספס דבר. אחר כך מתחילים לחפש את השאר. אבל אם הראשון חסר, אז מה אכפת לי השאר?
avatar
יואלפלרמן 1970-01-01 02:00:00
שלום מר קח אחד אם מר לוי כותב מבחן על רמקולים, כדאי מאוד שיתייחס למרכיבים שלהם, עוד יותר כדאי שיתייחס למרכיבים שלהם שמשפיעים על הצליל. זו בעצם חובתו. אם לא יעשה כן, פשוט יעשה מלאכתו רמייה. יש מקרים, כמו כאן, שהם משפיעים מאוד מאוד. כך שרמת העניין שיש לך, לעכוזך ו/או לכל חלק אחר מאברי גופך אינה רלוונטית בכלל לדיון הזה. מכיוון שיחידות כמו אלה המדוברות כאן הן עניין של: א. השנים האחרונות; ב. מוצאות ביטוי ברמקולים ברמות מחיר נתונות ומעלה; ג. יש להן חתימת צליל אופיינית; ד. הן אלה המרכיבות את הרמקול הנ"ל - יש להתייחס גם לתופעה ולהסביר מדוע זה טוב, מה לא עובד ועוד ועוד. אלה דרישות יסוד ממי שכותב על כל מוצר באופן "רשמי". עניין הפירוט הוא דרישה ממערכת מהטעם הפשוט שזו סחורה שמרכיבה את המוזיקה וגרה בתקליט/ור. אם המערכת ו/או רכיבים בתוכה כושלים בהבאת מה שיש, הם מפשלים בתפקיד. אם יש כאלה שמעדיפים את המוזיקה אצלם בחדר בלי כל זה - שיבושם להם. טעם והעדפה אישיים, הם בדיוק כאלה: אישיים. למי שכותב באופן "רשמי", כאמור, אין הלוקסוס הזה. הוא חייב - אומר שנית: חייב - להתייחס ליכולת של הרכיב להביא פרטים מוזיקליים ולהכניס אותה לשקלול הכולל של הרכיב. לגבי הענין עצמו: לא צריך הרבה, אבל כאשר משווים (ולפעמים אפילו זה מיותר) בין רמקול "מהיר" ו"איטי" בהקשת פסנתר, מצילתיים, תופים למיניהם ועוד כיו"ב כלים מקישים - ההבדל ניכר לאוזן מיד. וכל זה נכון לא פחות כאשר תזמורת שלמה, למשל, פוצחת בטוטי פורטיסימו. אם מכירים רק את ההתנהלות האיטית - אין בעיה. אם מכירים גם את היכולת המהירה, ההבדל ברור מעל ומעבר. ובכלל: אם יש מגמה בעולם, מתוך הסיבות הנ"ל, והיא בקנה מידה כזה - כל העניין של נמר ככה, יואל גם כן, ממש לא שייך לעניין.
avatar
שניצל 1970-01-01 02:00:00
. באולם קונצרטים אתה מקבל המון רזולוציה. זו הסיבה שהנגנים יושבים היכן שהם יושבים ובמרחקים מוגדרים אחד מהשני (לעומר ולצדדים) זה על מנת שתקבל את כל השכבות של כלי הנגינה אז זהו , שלדעתי כתבת את זה כאקסיומה ! ראשית ,זה אינו נכון , ושנית , הנגנים אינם יושבים היכן שהם יושבים לא בגלל הרזולוציה שלך ,הם יושבים בקבוצות בכדי שהמנצח ימצא אותם ,חוץ מזה הם קיבלו מקום מסומן ,ולא על בסיס של כל הקודם יושב. נ.ב ראית , נהיית אבי הרזולוציה המתחדשת בארץ הקודש ,אפילו vac רנסנס מעלים לך נגנים,אז מה יאמר יואל ,הרי עם הסוניק פרונטיר ,הרכב גאז קטן נשמע כמו נגן יחיד ( סתם). גם לי יש כזה.
avatar
TakeOne 1970-01-01 02:00:00
שלום מר קח אחד אם מר לוי כותב מבחן על רמקולים, כדאי מאוד שיתייחס למרכיבים שלהם, עוד יותר כדאי שיתייחס למרכיבים שלהם שמשפיעים על הצליל. זו בעצם חובתו. אם לא יעשה כן, פשוט יעשה מלאכתו רמייה. יש מקרים, כמו כאן, שהם משפיעים מאוד מאוד. כך שרמת העניין שיש לך, לעכוזך ו/או לכל חלק אחר מאברי גופך אינה רלוונטית בכלל לדיון הזה. מכיוון שיחידות כמו אלה המדוברות כאן הן עניין של: א. השנים האחרונות; ב. מוצאות ביטוי ברמקולים ברמות מחיר נתונות ומעלה; ג. יש להן חתימת צליל אופיינית; ד. הן אלה המרכיבות את הרמקול הנ"ל - יש להתייחס גם לתופעה ולהסביר מדוע זה טוב, מה לא עובד ועוד ועוד. אלה דרישות יסוד ממי שכותב על כל מוצר באופן "רשמי". עניין הפירוט הוא דרישה ממערכת מהטעם הפשוט שזו סחורה שמרכיבה את המוזיקה וגרה בתקליט/ור. אם המערכת ו/או רכיבים בתוכה כושלים בהבאת מה שיש, הם מפשלים בתפקיד. אם יש כאלה שמעדיפים את המוזיקה אצלם בחדר בלי כל זה - שיבושם להם. טעם והעדפה אישיים, הם בדיוק כאלה: אישיים. למי שכותב באופן "רשמי", כאמור, אין הלוקסוס הזה. הוא חייב - אומר שנית: חייב - להתייחס ליכולת של הרכיב להביא פרטים מוזיקליים ולהכניס אותה לשקלול הכולל של הרכיב. לגבי הענין עצמו: לא צריך הרבה, אבל כאשר משווים (ולפעמים אפילו זה מיותר) בין רמקול "מהיר" ו"איטי" בהקשת פסנתר, מצילתיים, תופים למיניהם ועוד כיו"ב כלים מקישים - ההבדל ניכר לאוזן מיד. וכל זה נכון לא פחות כאשר תזמורת שלמה, למשל, פוצחת בטוטי פורטיסימו. אם מכירים רק את ההתנהלות האיטית - אין בעיה. אם מכירים גם את היכולת המהירה, ההבדל ברור מעל ומעבר. ובכלל: אם יש מגמה בעולם, מתוך הסיבות הנ"ל, והיא בקנה מידה כזה - כל העניין של נמר ככה, יואל גם כן, ממש לא שייך לעניין. שלום מר יואל פרלמן, אני לא בטוח שיש ביננו ויכוח. תפקידו של "מר לוי" (?) בהחלט להתייחס לכל המרכיבים ולבדוק את השפעתם. אני גם מאוד נהנה לקרוא את הניתוחים והמסקנות שלו. הוא הבוחן היחיד במדבר האודיו הישראלי שכותב לטעמי סקירות רציניות ומנומקות כהלכה. אבל תפקידי שונה. תפקידי לשבת ולהנות מהמוזיקה. וכשם שלא תמיד מעניין אותי כיצד ומדוע דווקא כך הורכב הרמקול שלי, גם לא ממש מעניין אותי מאיזה סוג של עץ בנו בוני הכינורות השונים את הכינורות של כל נגני הסקציה בתזמורת שמנגנת מולי. אני רק יכול לשפוט ביכולותי הדלות אם זה נשמע לאוזני טוב, או לא. אז נכון שאני מקצין עכשיו. ואני מודה שלעיתים אני מוצא עניין בהגיון התכנוני של פריט אודיו כזה או אחר, אבל מעולם לא רכשתי שום פריט עפ' הפרמטרים האלה. תמיד רכשתי בעקבות שמיעה והתאהבות. אני גם מוכן להשבע לך, שעד שנמר לא התקשר היום וסיפר לי שברמקולים שלי יש אלמנטים ממגנזיום, בכלל לא ידעתי.......רק יודע שהם נשמעים בוננזה, וכשחיפשתי לי רמקולים הם היו השקופים והמאוזנים מכל מה ששמעתי. גם לגבי הפירוט, קשה לי להתווכח. פירוט חשוב. ללא ספק. אבל כבר למדתי לא פעם, שבאודיו ייתכנו מצבים שדבר יבוא על חשבון דבר אחר. גם אם המערכת יקרה מאוד. מה שאני מבקש לטעון הוא, שאם פירוט בא על חשבון דברים אחרים, אז במטותא, אני מוכן להקריב חלק ממנו. ברור שאם ניתן להרכיב סט שגם יהיה מפורט באופן ממש מפתיע, וגם מהיר, וגם דינאמי, וגם אוורירי, וגם עם במה רחבה ועמוקה, וגם מוזיקלי, ומרגש, כזה שייתן לי הכל מכל, אני מבסוט. אבל אנחנו יודעים שזה לא בהכרח עובד כך. ולכן, מי שבוחר להתפשר קצת בפירוט ולקבל קצת יותר רגש וחמימות, אני יכול בהחלט להבין אותו. ולמען הסר ספק, זה לא שאנחנו מדברים על מערכת שמורחת ומעממת את הצליל עד כדי שיממון ועצבים. הכל יחסי, כן?
avatar
נמר 1970-01-01 02:00:00
אז זהו , שלדעתי כתבת את זה כאקסיומה ! ראשית ,זה אינו נכון , ושנית , הנגנים אינם יושבים היכן שהם יושבים לא בגלל הרזולוציה שלך ,הם יושבים בקבוצות בכדי שהמנצח ימצא אותם ,חוץ מזה הם קיבלו מקום מסומן ,ולא על בסיס של כל הקודם יושב. נ.ב ראית , נהיית אבי הרזולוציה המתחדשת בארץ הקודש ,אפילו vac רנסנס מעלים לך נגנים,אז מה יאמר יואל ,הרי עם הסוניק פרונטיר ,הרכב גאז קטן נשמע כמו נגן יחיד ( סתם). גם לי יש כזה. אתה טועה אלדר. למיקום כלי הנגינה באולם קונצרטים ישנה משמעות אקוסטית. תבדוק נשמה, תבדוק...
avatar
YB-7 1970-01-01 02:00:00
אני לא רוצה להתיחס לעניין הקרמיקה או המגנזיום או הנייר,ולא לקשיחות ולחוזק של הממברנות. הרזולוציה היא נתון שמתיחס לאפשרות ההבחנה,או השקיפות של השדה האקוסטי. זה לא עניין של חמימות בצליל או פרטים שקשורים לחדות הצליל, אלא היכולת להבחין והריאליזם שבו הוא ממוחזר דרך המערכת. ברמות השונות של ההבחנה זה כמו : א)להסיט וילון מלמלה מלפני חלון שמשקיף לנוף. ב) לנקות הזכוכית המלוכלכת שהסתיר אותו וילון. ג)להחליף את פנל הזכוכית שיוצר דפורמציה בתמונת הנוף. ד)לפתוח את החלון הזכוכית ולהתבונן בנוף ישירות. עד שמקבלים תמונה אקוסטית שמדמה האזנה לאירוע במקום עצמו,(עד כמה שזה אפשרי). לכן הרזולוציה/מובחנות היא לא הדבר הכי חשוב, אלא היא הכל, האמת עצמה. ואת זה מקבלים גם ברמקולים שהממברנות שלהם עשויות כגם ממיילר רך וגמיש, (ראה רמקולים אלקטרוסטטיים).
avatar
יואלפלרמן 1970-01-01 02:00:00
ובכן, מר קח 1, אין ויכוח. לא ייתכן ויכוח בינינו על ההעדפות שלך, כי הן שלך. אם אתה מדבר על הצורף בפשרות, גם כאן ברור שזה מה יש בחיים וגם באודיו. אני למשל לא רואה סתירה בין הדברים האלה, וחמימות היא לא תכונה שאני מכיר במוזיקה, כך שאני לא צריך לקבל אותה במערכת. אם זה מה שהיה יודעת לעשות כי המתכננים שלה לא יכולים ו/או לא יודעים לנפק פירוט בלי לייצר צליל סטרילי, זה משהו אחר. מאוד מאוד חשוב מהי המוזיקה ששומעים, מה הדרישות והציפיות שיש מהשחזור שלה וכמה מכירים אותה ב"חיים" בהשוואה להשמעה. מה שמחזיר אותנו למבחן. המבחן צריך לספק את מלא המידע והפרטים על המוצר, על ההקשר שלהם ואז לספר איך הוא עושה מה, גם בהקשר של המאפיינים הייחודיים שלו. אתה, מנגד, יכול לדלג, להתעלם, לקרוא, להתייחס או להיות מושפע מכל הנ"ל. או שלא. בקיצור: אתה צריך לקבל את מלוא המידע, והכותב חייב לספק אותו; אתה יכול לעשות אתו (עם המידע, לא עם הכותב, בטח לא זה) מה שבא לך.
avatar
יואלפלרמן 1970-01-01 02:00:00
YB-7 כתב: "ואת זה מקבלים גם ברמקולים שהממברנות שלהם עשויות כגם ממיילר רך וגמיש, (ראה רמקולים אלקטרוסטטיים)". רמקולים כאלה (קווד, לאו דווקא אחרים), באמצעי הנ"ל, מספקים בדיוק מה שמדובר בו: התחלה וסיום מהירים במיוחד. הטכנולוגיה שונה לחלוטין (אין מגנטים ותיבה, באחדים אין מפלג, יש מתח חשמלי), היתרונות זהים, נובעים מאותם עקרונות (מהירות, קלות, דיוק). כל הקטע של החומרים הנ"ל (בתוספת החומרים המרוכיבם לתיבות) הוא בדיוק כאן: לקבל אותה יכולת ביחידות עם תצורה בסיסית קונבנצינלית (ממברנה עגולה היושבת על מגנט).
כל הזכויות שמורות לאתר dtown.co.il


הרשם לעדכוני האתר
Email: